מיכל ינאי: דובר קוסאשווילי? הפמיניסטיות טיפסו קצת על העץ

הראיון עם מיכל ינאי מתקיים בבית קפה, בהמולת אמצע היום, בחופש הגדול. לקראת סוף השיחה ניגשו אליה נער ונערה שישבו לא רחוק מאיתנו וצותתו לשיחה, והודו לה על השעה המעניינת שבילו במחיצתה. "ברוכה הבאה לחיי", היא אומרת במבוכה קלה אחרי לכתם. זה לא מובן מאליו שינאי, 45, ממשיכה לתפוס מקום מרכזי בתעשיית הבידור לילדים ונוער. כבר כמעט 35 שנה שהיא מנהלת חיים מקצועיים על הבמות, בדרך לאודישנים ובחלוקת חתימות, בהצלחה לא מבוטלת. זה נכון למרות ניסיונותיה בעבר לזנוח את התעשייה הזו, למרות העובדה שקמו לה יורשים המנהלים אימפריות אדירות כמו יובל המבולבל ומיכל הקטנה, למרות העובדה שהיא כבר בעצמה אמא לשלושה ילדים, וחרף העובדה שהמעריצים מפעם הם היום הורים לדור חדש של מעריצים.

השבוע יעלה המחזמר לילדים בכיכובה, "הברווזון המכוער", ובהשתתפות מיקי קם, עונג עפרון, אדריאנו חאובל, תימור כהן וטום אנטופולסקי. לצד החזרות הקדחתניות ינאי ממשיכה לנהל ביד רמה קריירה אינטנסיבית: היא מופיעה בכל הארץ עם כוכבי התכנית לילדים "מפרץ ההרפתקאות", פיתחה שני פורמטים של סדרות ריאליטי ומכרה אותם בעולם, משתתפת שוב בהפקה "מותק של פסטיבל" שתעלה בחנוכה, מתחילה חזרות להצגה "חנות קטנה ומצחיקה" לצד גילי ורנר, משתתפת כבר עונה שנייה בסדרת הדרמה היומית "פולמון" ב-HOT, משמשת פרזנטורית של רשת חנויות הרהיטים עצמל'ה, ובימים אלה סוגרת מעגל בסרט קולנוע חדש לצדו של יהודה ברקן.

"עברו 27 שנים מאז ששיחקתי איתו בסרט "נשיקה במצ"ח", משחזרת ינאי את הפגישה הראשונה, זו שהזניקה את קריירה שלה לכל סלון בישראל, לכל מכשיר וידאו ורשת כבלים שכונתית פיראטית. "זה מאוד כיף. יהודה ברקן מגלם את אבא שלי, הפעם אני יודעת שהוא אבא שלי", היא צוחקת. "זה היה מין קליק, אמנם עברו 27 שנה, אבל זה כאילו לא עברה דקה. תוך שנייה התחבקנו, והתחלנו מהמקום שהפסקנו, כמו חברים טובים, למרות שבאמת לא ראיתי אותו כמעט מאז ולא דיברתי איתו".

למי שלא זוכר, או לא נולד עדיין, "נשיקה במצ"ח", שעלה לאקרנים בשת 1990, גולל את קורותיה של החיילת נטלי, (ינאי) והמילואימניק, אריק שוורצמן (ברקן) שלוקחים חלק במבצע ללכידת אנס.

היית אז עדיין נערה בתיכון, בלי ניסיון קולנועי, איך זכורה לך החוויה?

"זו הייתה החוויה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים. בתור שחקנית זה היה סרט ראשון, מאוד נהניתי ממה שקורה מאחורי הקלעים, הבימוי והצילום, זה היה בית ספר שלם לקולנוע מבחינתי. כל הסרט הזה היה התרגשות של איך עושים קולנוע ואיך משחקים בקולנוע, זה היה אחת החוויות הכי מדהימות שהיו לי בסרט הזה".

ומה לגבי הסצנה בה כמעט עברת אונס?

"זה צולם ביום הראשון או השני של הצילומים, הרי מצלמים רוחבי את הסצנות, ועוד לא כל כך היה לי מושג. הייתי קצת לחוצה והיו שם כל מיני בעיות המשכיו?ת מצחיקות כאלה, שהשיער שלי פרוע ואז הוא מסודר".

ומה לגבי הסצנה באוטו?

"הוא רק מנסה לפתוח לי את החולצה, לא היה אונס. זה היה מאוד משפחתי של פעם, לא הלכו עם זה רחוק".

לעומת סרטים של דובר קוסאשווילי היום, באחד מהם, "רווקה פלוס" השתתפת.

"זה היה תענוג, העבודה איתו מרתקת, הוא איש מיוחד וצריך להתחבר לראש שלו כדי להבין מה הוא רוצה, והיה לנו דיאלוג מאוד כיפי. הוא היה מקסים נחמד ואדיב. הוא היה מכבד ונחמד ונשארנו בקשר. אדם מקסים".

הקבלה של הסרט לעומת זאת הייתה בעייתית.

"כן, הפמיניסטיות קצת זעקו, למרות שבעיניי הן לא ראו את הסרט נכון, בעיניי הוא מאוד פמיניסטי, להפך, הוא מדבר על שחרור האישה ושאישה יכולה לעשות מה שהיא רוצה גם ככה וגם ככה. בעיניי מישהו טיפס שם על עץ, והתבלבל קצת".

לפני כמה שנים עלית על מסלול למבוגרים בלבד, אחרי שנים של כהונה בתפקיד "מלכת הילדים", נדמה שלאחרונה זנחת את המסלול הזה, וחזרת לקהל שלך.

"כבר לפי כמה שנים חזרתי, אבל איכשהו יצא שבתקופה האחרונה אני משחקת בהצגות לילדים הרבה יותר מקודם".

איך זה מרגיש?

"נעים".

בטוח?

"לא 'בטוח', זה מקום שהמון שנים ניסיתי לברוח ממנו, אני חושבת שהוא מאוד חלק ממי שאני. באיזשהו שלב כשאתה בוגר ומספיק בטוח בעצמך, אתה פחות דופק חשבון למה אומרים ואיך אומרים, ואני עושה את מה שאני אוהבת. זה מאוד נעים לי וכיף לי, זה קהל שאני מאוד אוהבת. הייתה תקופה לפני הרבה שנים שניסיתי לעשות דברים למבוגרים, 'מלכת ילדים' מאוד חסם אותי. אז ניסיתי לבעוט בתדמית, אבל היום אני מבינה שזה חלק מהחיים וחלק מאוד גדול ממי שאני, ואני שמחה על זה. מחבקים בחזרה. כמו הרבה דברים שעם השנים אתה לומד לאהוב יותר מלקבל".

איך הילדים שלך מקבלים את זה שאת מלכת הילדים?

"אלכס, הבת הגדולה, לא מתיחסת לזה אבל תשתמש בזה כשצריך, תדע מתי לשלוף את הקלף כשצריך".

מה למשל?

"היא יכולה לשבת באיזו הצגה ומישהו בקהל ידבר על כוכבי ילדים והיא תגיד, כן, גם אמא שלי. בחמידות".

ומה לגבי שאר הילדים?

"יהלי, 6, מולי הוא מתכחש לכל האירוע הזה בכלל. הוא אומר שהוא לא רוצה לבוא לראות הצגות שלי, שהוא בכלל לא מבין במה אני עוסקת, הוא כאילו בהכחשה כללית והוא גם שונא סלבס, שונא".

במה זה בא לידי ביטוי?

"הייתה תקופה שכשהיו מגיעים אלינו מפורסמים הביתה, הוא לא היה נותן לו להיכנס. למשל חברים שלי מהפסטיגל, מ'מותק', נגיד הייתה תקופה שיעל ועומרי היו באים אלי, הוא לא נתן להם להיכנס הביתה, היו צרחות וצעקות. עדי הימלבלוי באיזשהו שלב גם, אבל עכשיו זה עבר לו. נגיד בגן פתאום תפסתי אותו אומר לילדים, 'אתם יודעם שאמא שלי היא מפורסמת, כן? ראיתם את ההופעות שלה? כדאי לכם'. אבל מולי הוא אומר 'ההופעות שלך דביליות, אני לא בא לראות'. "ויובל, 1.5, נורא מסקרן אותי עכשיו, כשהוא יבוא לראות, אם הוא ירצה לעלות על הבמה. זה נורא כיף לעשות עשייה לילדים, כשיש לך ילדים. כל השנים גנבתי לשכנות שלי ולחברות את הילדים, סוף סוף יש לי את הקהל בבית, זה מאוד מאוד כיף".

נדמה שהבת הגדולה שלך, אלכס, הולכת בדרכך, היא משחקת, מדגמנת, מופיעה.

"תמיד כשאני שואלת אותה על זה היא אומרת לי 'אמא, עוד מוקדם לדעת, אני בינתיים נהנית ולא יודעת מה יהיה בהמשך'. זה בעיקר תלוי באיזה יום את תופסת אותה. אבל אני מאוד מגוננת, גם בתור אמא וגם כי אני מכירה את המקצוע, ובינתיים כל עוד זה מקומות שמעניין לה וכיף ונחמד לה ואני רואה שהיא פורחת, אז אני מאוד מעודדת".

את מצטערת שהתחלת במקצוע הזה בגיל מאוד צעיר?

"זה לא עניין של להצטער, אני רציתי ואני משכתי, לא דחפו אותי. מצאתי את עצמי מגיל מאוד צעיר נהנית יותר בחברת מבוגרים, לא יודעת למה, ואני רואה גם את אלכס ככה, נהנית יותר לשבת עם חבורת מבוגרים ולרכל איתם מאשר עם הילדים בגיל שלה. זה לא עניין של בחירה, זה עניין של אופי".

נכווית בתעשייה הזו בתור ילדה?

"אני לא חושבת שנכוויתי, אני חושבת ששילמתי מחיר חברתי בגלל שלא הייתי בחוגים של הילדים, ולא הייתי בצופים וכל היום נסעתי להצגות".

בעצם פספסת את הילדות.

"אבל מי אמר שילדות צריכה להיות ככה ולא ככה? אני לא יודעת, זו שאלה טובה. תשאלי את אלכס האם היא רוצה ללכת לשחק בחצר או ללכת להופיע בהצגה, היא תגיד לך בהצגה בלי להתלבט. מי אמר שזו ילדות טובה וזו ילדות לא טובה? אני לא בטוחה, כל אחד צריך לעשות מה שטוב לו. אני רואה אותה ואני נזכרת בעצמי, איך שהייתי פורחת על הבמה או בחזרות, זה כיף לראות איך היא מוצאת את המקום שלה. ההורים שלי היו מאוד ליברלים, הייתי נוסעת לבד לאודישנים, באיזה ארבעה אוטובוסים, בגיל 8-9, אני לא מבינה איך ההורים שלי הרשו לי. אולי זו הייתה תקופה קצת אחרת".

את דוחפת אותה לזה?

"זה לא בא ממני. כמעט כל אודישן אני שואלת אותה, את רוצה, את לא רוצה, היא מבקשת שאסביר לה מה זה. אנחנו מנהלות דיון על כל דבר".

אם זה היה תלוי רק ברצון שלך, היא היתה בתעשייה הזו?

"אני מאוד מאושרת שאני בתעשייה, זה שאני יכולה להתפרנס וגם לעשות כל יום בבוקר משהו שאני אוהבת, זה מתנה. אין הרבה אנשים שעושים בחיים שלהם את הדבר שהם אוהבים. בדרך כלל יש לך תחביב שאתה בגיל מאוחר מתפנה להתעסק בו. אני כל יום עושה משהו שאני אוהבת, זה הדבר הכי מהמם שיכול להיות - אם זה מה שהיא תאהב וזה מה שהיא תעשה. בינתיים אצלה זה ברמת תחביב, אני רואה שכיף לה ומעניין לה ונחמד לה, אנחנו לא בונות לה קריירה, זה לא איזה מהלך מחושב".

את לא ציפי רפאלי.

"לא לא, עוד לא. אבל בינתיים אנחנו זורמות".

איך את שומרת על אלכס בתעשייה שמקדשת את היופי? היא פעילה ברשתות החברתיות, מפעילה ערוץ יוטיוב משלה, וצועדת לתוך תעשייה שנדמה שכולם מאושרים בה כל הזמן.

"אני כל הזמן מסבירה לאלכס את האשליה של זה, לעומת החיים. אני אומרת לה, את רואה את בר רפאלי? היא בהריון, נכון? והיא נראית מהמם, נכון? את ראית תמונה שלה מקיאה בשירותים? לא. כי לא מעלים את זה אבל זה לא אומר שהיא לא מקיאה בשירותים. את ראית תמונה שלה רבה עם בעלה? לא, נכון, אבל זה לא אומר שהיא לא רבה עם בעלה. היא רבה עם בעלה לפעמים, כמו שאבא ואמא רבים. אבל זה לא פה. זה בעיניי מאוד מבלבל, בייחוד נוער. אתה מסתכל ונראה לך שהחיים של כולם מהממים, שהחיים של כולם מושלמים, כולם במסיבות כל היום. אף אחד לא מעלה את זה שצרחתי על הילד שלי והוא השתטח בקניון על הרצפה ולא רוצה ללכת הביתה. וזה מאוד מטעה וזה עולם מאוד מבלבל".

את מעורבת פוליטית?

"אני לא מעורבת, אבל בנקודות שחשובות לי אני כן. אני חושבת שכולם צריכים להתעורר כשיש עניין ולא כל אחד להתעסק בעצמו".

כמו למשל בסיפור של ההדתה?

"זה מעצבן אותי, כמו את כולם".

לא את כולם זה מעצבן.

"כל מי שלא בצד הזה, זה מעצבן אותו. רק שבסוף אנחנו בפיד השמאלני שלנו בטוחים שכולם חושבים כמונו".

קשה להיות שמאלנית.

"כן, נהיינו מיעוט, מיעוט נרדף".

את יודעת שאת עשויה למצוא את עצמך בלב מתקפת טוקבקים על משפטים כאלה, זה מפחיד אותך?

"כן, אתה אומר למה להיכנס לזה? אבל במה שחשוב לי באמת, אני מעורבת".

אחרי שנים שגילמת את תפקידי הכוכבת, לאחרונה את מקבלת את תפקיד "אמא של הכוכב". ככה גם בהצגה החדשה, את משחקת את אמא של הברווזון, וככה ב"יומני החופש הגדול" למשל ובעוד מקומות.

"אני איכשהו נהנית מזה, הייתה תקופה לפני חמש-שש שנים שרציתי להיות 'אמא של' ואמרו לי שאני נראית צעירה מדי. אמרתי 'אבל תקשיבו, אני באמת יכולה להיות אמא שלהם. הייתי בת 40, אבל עדיין נראיתי צעירה. יחסית בשנים האחרונות זה נתפס. ב'יומני החופש הגדול', למשל, שיחקתי את אמא של גפן, זה דווקא נעים".

את לא מוותרת על מעמד?

"לא, זה פאתטי עכשיו לשחק את סינדרלה. ובסוף, בהיבט של החיים, הרבה יותר מעניין לשחק את האימהות או הדמויות האחרות, זה תמיד דמויות מורכבות יותר. בסוף הנסיכות הן חמודות ויפות, אבל 'תהיי יפה ותשתקי', מה שנקרא.
ודווקא כל שאר הדמויות הרבה יותר צבעוניות".

את מתגעגעת לתפקידים ולמקומות ההם? יש תקופה שאליה היית רוצה לחזור?

"לאף תקופה. אני עכשיו בתקופה הכי נעימה. יכול להיות שהיית מורידה קצת את כמות העבודה כרגע, קצת עמוס מדי".

יש תקופה שהיית רוצה למחוק מחייך?

"כן, את התקופה של הנישואים הראשונים שלי, הייתי שמחה לשים אותם בשק גדול ולזרוק. היא הייתה מיותרת מכל בחינה. אפשר היה לוותר עליה. ממש. התחתנתי סתם כדי לרצות את כולם, יש איזה קטע שאתה מופיע הרבה בטלוויזיה ואתה נהיה דמות ציבורית, אתה מרגיש, או אני לפחות הרגשתי, שאני צריכה גם לרצות את כולם כל הזמן. חלק מזה היה שאנשים פונים אלי ברחוב, בלי בושה, נשים, ואומרות לי – 'מתי תתחתני', 'מה יהיה', תחשבי שאמא אומרת לבת שלה מה יהיה, ותכפילי את זה במאה אלף. כל אמהות ישראל נורא דאגו מתי אני אתחתן. התחתנתי רק בשביל לרצות את כולם. לא עושים דברים בשביל לרצות. לקח לי הרבה זמן להבין את זה".

מה היה שם?

"התחתנתי עם בן אדם שלא אהבתי, שלא התאים לי בשום צורה, באמת שנתיים מיותרות. ידעתי את זה כשהלכתי לחופה. לא הייתי מספיק אמיצה בשביל לבטל את זה. וחבל. היו אז התערבויות בין החברים שלי, כמה זמן זה יחזיק מעמד. במהלך החתונה".

בת כמה היית?

"בת 33, אני 'לייט בלומר'.

מצד אחד.

"לא, מכל הבחינות. הרבה דברים. כשאתה עסוק בקריירה, אז הדברים האישיים שלך פשוט מתפתחים יותר לאט, אתה עסוק בקריירה".

במה זה בא לידי ביטוי?

"זה להיות בזוגיות באמת באמת טובה ושמתאימה לי, מצמיחה ותומכת ובריאה ושמחה ודברים שלא היו לי עד שפגשתי את הבעל שלי בגיל 36, זה המון שנים של כל מיני מערכות יחסים. אני 'לייט בלומר' אבל טוב שזה הגיע, עדיף מאוחר מאשר אף פעם. הספקתי כבר שלושה ילדים, בגיל 37, 38 ו-44.

את מתראיינת בפתיחות גדולה, למרות שלאורך השנים התקשורת לא עשתה לך חיים קלים. החל בפרשת הקלטת הלוהטת, דרך חברת באזז הפקות שנכנסת עמה להליך משפטי ועד חיי הנישואין שלך.

"חלק מזה גם אני עשיתי שטויות".

מה למשל?

"להתחתן עם מישהו שאת לא אוהבת בכדי לרצות את כולם זו שטות. להיכנס לפרויקט של חברת באזז הפקות עם אנשים שאני מראש יודעת שהם אנשים בעייתיים, זה ברור שאני אחטוף מהם, כי הם כאלה שכולם חטפו מהם, זה כאילו להתגרות בגורל כל הזמן".

אז למעשה היית פרועה פעם?

"ממש לא. תמיד הייתי חננה. מאז ומעולם, הייתי ילדה חרשנית, חרוצה בעבודה שלי, חננה".

וכל הפרשיות שנקשרו בשמך...

"זה לא באמת, זה הכל היה בכאילו, לא עשיתי כלום".

והקלטת הלוהטת?

"לא הייתה כזו".

בכלל?

"בכלל".

הברווזון המכוער

מתי? 29 ביולי, 10:00, הצגה ראשונה

איפה? אוניברסיטת תל-אביב, אודיטוריום ע''ש סמולרש וברחבי הארץ

לרכישת כרטיסים