וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רופאים טובים, שובתים אלימים ונוסעים בזמן: סקירת הסדרות החדשות

הסדרה החדשה הכי מצליחה בארה"ב, הקומדיה שסחטה מאיתנו געיות צחוק, געגועים לכריות הכתפיים בעיבוד חדש ל"שושלת", כפריים עניים נלחמים בטייקונים אלימים, "אקס מן" פוגש דרמת נוער, ומותחן המוכיח שוב שתעשיית הטלוויזיה המקומית היא כוח עולה. סקירת מה שחדש בחו"ל

יח"צ - חד פעמי

Future Man

מה: הרפתקה טלוויזיונית נוספת של סת' רוגן ואוון גולדברג (שמלבד הפרויקטים הקולנועיים שלהם כבר אחראים כיום על "פריצ'ר" של AMC), החוברים כאן שוב לקייל האנטר ואריאל שפיר, איתם יצרו גם את "מסיבת נקניקיות" ו"הלילה שלפני". הפעם הולו מהווה את האכסניה האמריקאית של המיזם החדש, קומדיה בת 13 פרקים העוקבת אחר ג'וש פאטרמן (ג'וש האצ'רסון, "משחקי הרעב"), שרת המסומן בטעות כמושיע של האנושות ונאלץ לנסוע בזמן כדי להציל את כולנו מכלייה, יחד עם טייגר (אלייזה קופ, "הכל לטובה") ו-וולף (דרק ווילסון, "פריצ'ר"), שני לוחמים שמגיעים מהמחתרת של המאה ה-24 עם שפע מיומנות קרבית ואפס כישורים חברתיים. עוד בקאסט: אד בגלי ג'וניור ("עמוק באדמה"), קית' דיוויד ("קומיוניטי"), היילי ג'ואל אוסמונט ("החוש השישי") וגלן הדלי ("נוכלים עם סגנון"), שהלכה לעולמה בגיל 62 במהלך צילומי הסדרה.

מה חשבנו: מספיק להביט ברביעיית היוצרים כדי להבין באיזו מין סדרה מדובר. כמו הסרטים שלהם גם "פיוצ'ר מן" פרועה, משולחת רסן ומאוד מאוד מצחיקה - ברמה של געיות צחוק לכל אורכה - רובן נובעות מההיעדר המושג המוחלט של טייגר ו-וולף בהלכות העולם. הסדרה לוקחת את קונספט המסע בזמן באופן שמאוד מקל בו ראש כדי לאפשר לעצמה לזרום בלי מגבלות - דמות מסוימת אומרת בפירוש לאחרת לא לחפש היגיון. בנוסף הסדרה מאזכרת ומצטטת וגונבת במודע ובכוונה משלל יצירות מסע בזמן ומקלאסיקות קולנועיות באופן כללי, ובכך בונה עליהן ומכניסה אותה לתוך עולמה המעוות, רווי הזרע ובדיחות הזין. מצד שני, "פיוצ'ר מן" מציגה כמה וכמה רגעים כנים ופוקחי עיניים בנוגע לכל הז'אנר - למשל, כשג'וש חוזר אל ההווה הזר לו אחרי גיחה אל העבר, ואומר נכון ש"בחזרה לעתיד" ממש לא שיקפה את הזיוף שמרטי ייאלץ לחיות איתו מאז שובו והלאה. יתר על כן, למרות קלות הראש, "פיוצ'ר מן" בכל זאת מציגה מכניקה סיפורית שמשתמשת יפה בקונספט ובמוסכמות שלו. היא עושה זאת הן במסגרת ההרפתקאות הנקודתיות בדרך למטרתה, והן במסגרת הקשת העלילתית שהיא מותחת לאורכה.

אבל הרבה מעבר לזה, אי אפשר להדגיש מספיק עד כמה הקאסט עושה את הסדרה הזו. קופ ו-ווילסון אדירים כצמד הלוחמים החריגים. האצ'ינסון מהווה להם קונטרסט מושלם ועתיר חן. ואילו הדור המבוגר - בגלי ג'וניור, דיוויד והדלי ז"ל - מספק עוגן שפוי הכרחי לכל הטירוף מסביב, כזה שמבהיר עד כמה האיזונים בסדרה הזו נוכחים למרות הכל (אף על פי שהיא עדיין מתהדרת בפרק מסוים איום ונורא בשלבים המתקדמים שלה).

שושלת

מה: סבוניית-העל שהביאה אלינו בשנות השמונים את המשולש בלייק-קריסטל-אלכסיס, היריבות העצומה בין שתי משפחות אצולת הנפט ואינספור סכסוכים, זוכה לעיבוד חדש של יוצרי "אחת שיודעת" - ג'וש שוורץ וסטפני סאבאג' ברשת CW. גם הפעם עומדות במוקד העלילה המשפחות קרינגטון וקולבי, שמתחרות ביניהן על השפעה, כסף וכיבושים רומנטיים. בישראל הסדרה זמינה בנטפליקס.

מה חשבנו: הדבר הטוב ביותר שניתן לומר על הגלגול המודרני של "שושלת", הוא שהמודעות העצמית ניכרת בו היטב. כן, מדובר בסבוניה שמתרחשת לכאורה ב-2017 ומציגה אחוזות עם רבי-משרתים ושאר קשקושי עושר בנאליים, אבל הדיאלוגים וההתנהלות של הדמויות עצמן מרמזת כל העת שהם מודעים לאירוניה. ההכרה הקולקטיבית הזאת בכך שמדובר בגילטי פלז'ר על אנשים עשירים ואובר דרמטיים, מקלה על העיכול של סצנות ריבי בנות עם משיכות בשיער, דחיפה של אחת הדמויות לבור פתוח במהלך ריב בהלוויה, או משפטים כמו "המשפחה והעסק הם אותו דבר".

נקודה נוספת שעומדת לזכותה של "שושלת" היא הנטייה להיות בוטה לא אחת, באופן מפתיע ומשעשע למדי, כולל התייחסויות ספציפיות לנושאים על סדר היום (כמו השוד של קים קרדשיאן או דונלד טראמפ). ובכל זאת, בסופו של דבר מדובר עדיין באופרת סבון. אל תגיעו לכאן בחיפוש אחר דמויות מפותחות או פיתולי עלילה שלא נראים ממרחק קילומטר. לחובבי הז'אנר יהיה כנראה קצת פחות נוח עם הקריצה המודעת המתמשכת הזאת, אבל מי שמחפשים משהו לכבות מול את המוח בסיום יום עבודה ארוך, עשויים למצוא כאן מפלט טראשי בלתי צפוי.

עוד באותו נושא

חלליות, תקופות ורציחות נשכחות: סקירת הסדרות החדשות

לכתבה המלאה

Runaways

מה: דרמת מד"ב של הולו המבוססת על סדרת חוברות קומיקס מבית מארוול (שבכתיבתן היה מעורב גם ג'וס ווידון). אחרי שהם מגלים כי הוריהם מנהלים בחשאי כת של נבלים רצחניים, מתאחדים ילדיהם המתבגרים ובורחים יחד, במטרה לגלות את סודות ההורים ולהביס אותם. במקביל, הם מגלים כמובן שכל אחד מהם ניחן בכוחות על שונים. גם בפרויקט הזה מעורבים ג'וש שוורץ וסטפני סאבאג', הפעם כמפיקים.

מה חשבנו: בתום שלושת הפרקים הראשונים קשה עדיין לאפיין באמת את "Runaways". מחלת האקספוזיציות הארוכות היא לא רק מנת חלקה של נטפליקס, כידוע, וגם הפעם סדרת קומיקס לוקחת את הזמן בהצגת הקלפים שלה - כשלא מעט ממנו הוא פשוט מריחה מיותרת. ובכל זאת, בהתחשב במוצרים הקומיקס האחרים שקיבלנו בסתיו האחרון, יש ב-"Runaways" תחושה שונה. בראש ובראשונה טכנית היא נראית טוב יותר, והאפקטים שהיו עקב האכילס בסדרות האחרונות עשויים כאן היטב.

היתרון הגדול שעומד כרגע לצדה של "Runaways" הוא הרתימה של דרמת התיכון לעלילה - כלי סיפורי שהפך להצלחות סדרות כמו "חוליגן אמריקאי", "13 סיבות" ואחרות. השילוב הזה בין "מועדון ארוחת הבוקר" ל"אקס-מן" מוצלח, וכך גם הניצול החכם של רשתות חברתית כמו סנאפצ'ט כדי להעניק אמינות לדינמיקה החברתית של 2017. אף שהדמויות נצמדות מדי בשלב זה לסטריאוטיפים של חנונים, מקובלים ומלכי כיתה, ניכר בחלקן עומק שהופך אותן למסקרנות. המשחק והדיאלוגים יכולים וצריכים להשתפר, והנבלים חייבים להיות קצת יותר מעניינים לשם שינוי - אבל בינתיים יש כאן מספיק כדי לחזור לפרקים נוספים ולגלות האם הפוטנציאל בר מימוש.

Damnation

מה: דרמה תקופתית של רשת USA ("מר רובוט"). באיווה של שנות ה-30 במאה הקודמת, גבר מתחזה לכומר בעיירה קטנה בתקווה לעורר התקוממות נגד הסטטוס קוו, שמשאיר את העניים בעוניים לטובת הבנקים והעשירים. בעודו עושה זאת הוא לא מודע לכך שאיל תעשייה שכר ביריון כדי לעצור את המרי בכל דרך שימצא לנכון, אולם בלי שאף אחד מלבדם ידע, שני הגברים האלה כבר חולקים עבר משותף סודי ומדמם. מלבדם ישנם גם השריף המושחת המקומי, עיתונאי שמנסה להבין מה מתרחש סביבו ועוד כוחות המושכים לכיוונים שונים. עם קיליאן סקוט ("ריפר סטריט"), לוגן מרשל-גרין ("קוורי"), שרה ג'ונס ("ילדי האנרכיה", "הדרך"), מלינדה פייג' (אנה דרייפר מ"מד מן"), זאק מקגאוון ("מפרשים שחורים", "100"). אצלנו תשודר הסדרה בנטפליקס אחרי הסבב שלה בארה"ב.

מה חשבנו: מעניין להשוות בין "Damnation" לבין הסדרה הבולטת האחרת של רשת USA, "מר רובוט" - כמוה גם החדשה מתמקדת בקבוצת אזרחים מן השורה השואפים להפיל באלימות את השיטה הקפיטליסטית שרומסת אותם, וזו בחירה משונה ואפילו קצת אמיצה מצד גוף עסקי שבעצמו מהווה חלק מקונגלומרט NBC יוניברסל. הצבתה של עלילת "Damnation" בעתות השפל הגדול בארה"ב מאפשרת לה להוות הקבלה מאוד מדויקת לימינו אנו, כשהטייקונים עושים הונם על גבם של ה-99 אחוזים הנותרים, ולמעשה ניכר שזו אחת הסיבות לקיומה של הסדרה. האלמנטים הפוליטיים הללו נועזים, נחרצים, אלימים ומורכבים, מה שמזריק עניין רב ל-"Damnation" גם אם על פניה היא לא מאוד מקורית. למעשה הסדרה מגוללת כמה סיפורים שחוקים למדי, בראשם זה של הגיבור - גבר לבן שמחפש כפרה על עברו המסתורי. מעבר לאלגוריה האקטואלית ולמיקום שלה בשנות ה-30, שלמעט גיחה קטנה ב"אימפריית הטיילת" לא קיבלו מקום של כבוד על המסך הקטן מאז "קרניבל" של HBO הי"ד בתחילת העשור הקודם, הנקודות החזקות של הסדרה הן בלי ספק הנשים. רעיית הכומר שאינה נופלת ממנו בקשיחותה, מתנקשת מסתורית שמבקשת נקמה ולא אוהבת שובתים, זונה שחורה שסוף סוף זוכה ליחס אנושי מהזר שמגיע לעיירה ואחרות, מפצות על כל חולשה של "Damnation" והופכות אותה לאחת הסדרות המסקרנות כרגע על המסך.

הרופא הטוב (The Good Doctor)

מה: הסדרה החדשה הכי מצליחה בארה"ב היא דרמה רפואית שיצר דיוויד שור, שאחראי על להיט רפואי אחר מהעשור הקודם - "האוס". הפעם מדובר בעיבוד לפורמט דרום קוריאני שבמרכזו ד"ר שון מרפי, מנתח צעיר אוטיסט הלוקה בתסמונת סוואנט (פרדי היימור, "מלון בייטס"), כלומר גאון, הנשכר לעבודה בבית חולים יוקרתי לילדים. האתגר הגדול שמרחף מעליו היא השאלה האם אדם הסובל מחוסר יכולת לנהל קשרים חברתיים יוכל להציל חיים, ובשל כך ניטשת בקרב חברי ההנהלה של בית החולים מלחמה אם לשכור אותו או לא. HOT רכשה את הסדרה והיא צפויה להגיע אליה בחודשים הקרובים.

מה חשבנו: אם קיווינו שנזכה ל"האוס" חדש בימיו הטובים, כלומר ליצירה שנונה ומבדרת שיודעת להפגין תחכום גם במסגרת התבנית הקבועה שלה, קיבלנו משהו כל כך רחוק מזה - מדובר בבריכת קיטש רדודה וסכרינית. "הרופא הטוב" מכוונת למכנה המשותף הרחב ביותר באמצעות היעדר מוחלט של תחכום ונסיגה אל מלודרמות ששנות ה-70 היו מתגאות בהן, לפני שהטלוויזיה התעקשה להפגין טיפה יותר מורכבות (כולל בז'אנר הרפואי עם "מקום אחר" באייטיז ו-"E.R" בניינטיז). היא כל כך דביקה עד שסצנות הפוליטיקה של בית החולים מהוות בה אוויר לנשימה, קצת התנהגות אנושית אמינה בתוך כל זיוף הפלסטיק הדומע הזה. יתר על כן, למרות שההצלחה הגדולה של הסדרה בוודאי תזכה אותו במועמדויות לפרסים כמו גלובוס הזהב והאמי, פרדי היימור פשוט נוראי כאן ולא משכנע כהוא זה כאוטיסט.

Absentia

מה: סדרת מתח של ערוצי AXN של סוני, שאת כל פרקיה ביים עודד רסקין הישראלי ("כפולים", "להיות איתה"), ומלבדו ישנם כוחות ישראלים נוספים כמו אנחל בונני בתפקיד בלש ועופר מאירי על המוזיקה. סטאנה קייטיק ("קאסל") מככבת כאמילי ביירן, סוכנת FBI הנעלמת ללא עקבות במהלך מצוד אחר רוצח סדרתי בבוסטון ונחשבת למתה. שש שנים אחרי כן היא נמצאת בבקתה בעיר, על סף מוות וללא זיכרון מהשנים של היעדרותה. כשהיא חוזרת הביתה היא מגלה כי בעלה התחתן שוב ושבנה גדל עם אישה אחרת, ואם זה לא מספיק, מקרי רצח נוספים מתרחשים סביבה ומעלים חשד שהיא לא מספרת את האמת. HOT רכשה את הסדרה.

מה חשבנו: אם המכירות של סדרות ופורמטים טלוויזיוניים ישראלים לחו"ל לא הספיקו כדי לשכנע מישהו שיש בתעשייה המקומית המון אנשים מוכשרים, "אבסנטיה" - הפקה אמריקאית-ישראלית-בולגרית - היא הוכחה נוספת ליכולות ולמיומנויות הישראליות, ואף בז'אנר שעדיין אינו מובן מאליו במחוזותינו. "אבסנטיה" מגוללת את הסיפור הלא-מקורי-במיוחד שלה ביעילות טכנית ראויה לציון. מטבע הדברים, שובה של אמילי מרעיד את אמות הספים של בנה, בעלה לשעבר ורעייתו החדשה, ומה שעלול היה להפוך לדרמה סנסציונית, מטופל בידיים רגישות שהופכות את "אבסנטיה" לדרמת דמויות סולידית. הצרה מגיעה בחזית העלילתית. כל הסיפור הזה נראה כאילו ראינו אותו מאות פעמים בעבר עד שלמי יש כוח אליו עוד פעם, וזה משהו שגם הדמויות - שבסופו של דבר אף הן לא מאוד מעניינות - לא מצליחות להפיח בו עניין.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully