פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ווסטוורלד עונה 2 פרק 3: הכל נשאר במשפחה

      שמו המקיאוולי של הפרק החדש ב"ווסטוורלד" מגלם בו את הבוגדנות והרשעות של הפילוסוף הפוליטי, אבל לא את התחכום שלו. הרפתקאותיה של דולורס חד-ממדיות מדי ובהתאם לא מעניינות, ולמרבה הצער הפעם גם מייב לא סייעה. אף על פי כן, היו כמה דברים מעניינים. ספוילר

      ווסטוורלד עונה 2 פרק 3: הכל נשאר במשפחה

      בתחילת הפרק השלישי בעונה השנייה של "ווסטוורלד" מנגנת להקה עיבוד סיטאר ל-"Seven Nation Army" של הווייט סטרייפס. "אני הולך להילחם בכולם", פותח השיר המקורי, "צבא שבע אומות לא יעצור אותי". אולי השורות הכי מוכרות מהשיר, אלה שמתוכן לקוח שמו, ובהקשר של "ווסטוורלד" הן כמובן חלות על מה שדולורס מעוללת בפרק הזה. וכשם שהקישור הזה שקוף ושטחי, כך גם הפרק כולו.

      דולורס, שסיפקה חלק ניכר מהלב של "ווסטוורלד" בעונה הראשונה, היא עכשיו יציר כלאיים עם וויאט הרצחני. זה שטדי תיאר בעבר כשכיר חרב שמאלץ את אנשיו לעטות את עורות ועצמות הקורבנות שלהם, שטבח עם טדי בהמוני חפים מפשע. שטוען כי האדמה הזו לא שייכת לילידים הישנים או למתיישבים החדשים, אלא למשהו חדש שטרם הגיע, לו עצמו. "מה את רוצה, דולורס?", שואל אותה ברנרד בפרק הנוכחי. "לשלוט בעולם הזה", היא עונה כאחרונת נבלי בונד.

      תסביך האלוהים - או השטן - של וויאט, מביא אותה להקריב המוני מארחים ללא שום היגיון. זה בסדר להעמיד אותם בשורות הראשונות כדי שיספגו את האש. אפילו לסגור עליהם את השער כדי לעכב עוד יותר את אנשי דלוס. אבל למה לעזאזל לירות בהם מבפנים? למה לוודא הריגה לאחר מכן? הרי זהו בסך הכל קרב ראשון מבין רבים שיגיעו, את צריכה כמה שיותר בני ברית וחיילים, אז איפה ההיגיון? הוא לא חשוב לוויאט, כנראה. "לא כולם זכאים להגיע לגלורי".


      מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

      ווסטוורלד עונה 2 פרק 3 (יח"צ)
      הגינות, גורל ושעמום. דולורס וטדי, "ווסטוורלד" (צילום: יח"צ)

      גם אם זה רחוק מלהיראות ככה, אולי-אולי אפשר להאמין שדולורס עושה את מה שהיא עושה מתוך אסטרטגיה מחושבת ונבונה. שמו של הפרק "Virtù e Fortuna", הוא מונח מתוך החיבור המכונן "הנסיך" של מקיאוולי, פילוסוף פוליטי מבריק ואבי הפוליטיקה המודרנית, המפרט כיצד לשלוט על מדינה באופן מיטבי. שמו של מקיאוולי לבדו הפך נרדף לעורמה, בוגדנות ורשעות, מה שחל על דולורס בפרק הזה, אך אפשר שמדובר ביותר מזה. משמעות "Virtù e Fortuna" היא, בתרגום חופשי מאוד, "אצילות וגורל". לשיטתו של מקיאוולי אלה הם שני מרכיבים הסותרים זה את זה, אולם על מנהיג טוב לדעת ליישב ביניהם. "Virtù" היא היכולת להיות אכזר כשהעת דורשת, וגם טוב ומיטיב כאשר הוא נדרש לכך - הכל כדי לשמור על יציבות שלטונו ומדינתו. גם אם המזל מניח לפתחו אתגר שאינו יכול לשלוט בו, מנהיג בעל תכונות "נאצלות" יתמודד בהצלחה עם ה"גורל". נניח שזה חל על דולורס ונקווה שהתוכנית האסטרטגית שלה פיקחית יותר מאשר לטבוח באלה שלא נועדו להגיע לגלורי.

      ענייני מקיוואלי לא נגמרים כאן. "הנסיך" נותן דוגמה ליחסי הגומלין בין האצילות לגורל, והיא מצלצלת מוכר: נהר שוצף שמחריב כל דבר בדרכו הוא גורל שאין דרך למנהיג לשלוט בו, אבל בעזרת התכונות הנאצלות הוא יוכל למזער את נזקיו - לפנות תושבים, לבנות סכר וכיו"ב. האם יש בכך רמז לפעולותיה העתידיות של דולורס, כאלה שיציפו את העמק וייצרו ים חדש?

      ווסטוורלד עונה 2 פרק 3 (יח"צ)
      הזיכרונות של ברנרד לנגד עינינו (צילום: יח"צ)

      אפילו עם הרובד הזה, קורותיה של דולורס פשוט לא מעניינים כרגע. בסבך של וויאט זכינו לראות קצת מדולורס, נרגשת למראה אביה ולאחר מכן בשיחה נחמדה וקצרה מדי עם ברנרד, אך במקום ששתי הישויות האלה יספקו לה ולנו מאבק נפשי ורגשי, הן פשוט שם, דרות בכפיפה אחת וחדורות מטרה אחת. גם הפעם טדי מספק את החוסר הזה. לא מסוגל להוציא להורג את השבויים, במה שנראה כמו מבחן מכוון שדולורס העמידה בפניו. כאשר האיש בשחור וטדי נשבו על ידי אנג'לה בעונה הקודמת, שמו של וויאט גרם לטדי שוב לספר עליו. "הוא אמר לי שהוא זקוק לי", אמר. "לא יכולתי להתנגד. זה כאילו השטן עצמו השתלט עלי". ההשתלטות השטנית הזו היא כמובן מעשה תכנות, אולם יש לשער כי עצם העובדה שטדי לא משתף פעולה כעת משקפת את ההתעוררות שלו. זו שאולי תוביל אותו לטבוע בים. מצד שני, דולורס אומרת לטדי בפרק החדש שהוא כל מה שנשאר לה עכשיו, כך שקשה לראות אותה פוגעת בו שלא על מנת להשיב אותו לחיים. מכל מקום, לפני הכל יש להם תחנה נוספת בדרכם: סוויטווטר, העיירה שבה הכל מתחיל עבור האורחים, שאליה הרכבת מגיעה. וממנה היא יוצאת.

      גם השיטוטים של מייב ואנשיה, הגם שהם מפותחים יותר כדמויות, לא בדיוק מרתקים. הולכים מנקודה לנקודה, אוספים פה ושם חברים ותיקים (שלום לארמיסטיס הפסיכית, אם הדרקון, שארגנה לעצמה יד חדשה אחרי שאיבדה את הקודמת בשניות האחרונות של העונה הראשונה. שלום גם לחתולים פליקס וסילבסטר, שמשום מה נכבלו בידיה למרות שעזרו לה) וממשיכים בדרכם. זה מסע ראוי לשמו, יש לציין, לחפש את בתה הקטנה של מייב. מסוג הדברים הבודדים שעוד מכניסים כאן נשמה ומחדדים שוב את האנושיות של הבלתי-אנושיים, גם אם הכאב והחיבור שלהם מורכבים משורות קוד. מייב ובתה, דולורס ואביה, ברנרד ובנו המנוח, האם והתינוק בפתיח של העונה השנייה. ואף על פי כן, זה מעט מדי ומוכר מדי, ולפי שעה "ווסטוורלד" מתקשה לפתח את אבני הפינה האלה לכיוונים חדשים ומרגשים.

      ווסטוורלד עונה 2 פרק 3 (יח"צ)
      קצת נשמה, לא מספיק (צילום: יח"צ)

      למרות זאת היו כמה דברים מעניינים בפרק.

      1. בעוד אנחנו מצפים (נניח) לשוגון וורלד, זכינו במפתיע לראות פארק אחר: "הראג'". כן, לא ראג' וורלד אלא פשוט הראג', עולם לכל חובבי האימפריאליזם שמתגעגעים לקולוניאליזם הבריטי באימפריה ההודית ולציד של חיות נכחדות שנוצרו מחדש. נראה שצפינו בדיוק בתפר שבין הנורמלי לבין השיבוש שדפק את המערכת. בתחילה, כאשר ההרפתקנית האלמונית יושבת בנחת בחוץ, אנחנו רואים שהעולם כמנהגו נוהג. מאוחר יותר, כשהיא והחבר החדש מגיעים למחנה, הם מגלים שהמארחים יצאו כנגד האורחים. טיגריס בנגלי רודף אחריה וחוצה סף שהוא לא אמור לחצות, תוקף אותה ומשליך את שניהם לים שכעת אנחנו יודעים שגובל עם ווסטוורלד. כזכור, את גופתה של החיה ראינו כבר בפרק הראשון, מה שרמז לנו על כשל גם בפארקים שאינם ווסטוורלד, אבל כעת זוהי ההוכחה הראשונה לכך. השנייה מגיעה בסופו של הפרק: מייב והחברים נקלעים לשוגון וורלד ומותקפים על ידי סמוראי.

      ווסטוורלד עונה 2 פרק 3 (יח"צ)
      הגענו לשוגון וורלד (צילום: יח"צ)

      2. נראה שהבחורה ההרפתקנית הזו - ב-IMDB דמותה נקראת גרייס (השחקנית ההולנדית קטיה הרברס) - היא לא סתם אורחת מן המניין. מעבר לכך שניכר שיש לה ניסיון רב בפארק ושהיא מצליחה לשרוד ככלות הכל, היא מסתובבת כשבאמתחתה מחברת עם מפה שציירה ועליה הלוגו של דלוס. אבל לא הלוגו הרגיל, זה שניתן למצוא באתר שלהם ומופיע כאן בצד, אלא זה שראינו עד כה במעבדה הסודית ששרלוט לקחה אליה את ברנרד בפרק הראשון, ושוב בפרק החדש על צג הטאבלט כאשר ברנרד מצליח איכשהו לעקוף את הצפנת הקוד שאוחסן בראשו של פיטר. הלוגו הזה נראה כמו שתי צורות משושה, או שמא האותיות D, כרוכות זו בזו ויוצרות מעין סימן אינסוף. אולי רמז נוסף לכך שהפיתוחים של דלוס הם ניסיונות ליצור חיי נצח.

      ווסטוורלד עונה 2 פרק 3, לוגואים דלוס (צילום מסך)
      לוגו דלוס המשוכלל כפי שמופיע במפה של גרייס (למעלה) ובטאבלט של ברנרד (צילום מסך)
      ווסטוורלד עונה 2 פרק 1, לוגואים דלוס (צילום מסך)
      הלוגואים האלה הופיעו במעבדה הסודית של שרלוט בפרק הראשון לעונה (צילום מסך)

      אם כן, האם זה מה שגרייס הזאת מחפשת? מה הסיפור שלה בכלל? אפשרות אחת היא כמובן שמדובר במישהי חדשה לגמרי, אבל איכשהו זה נשמע פחות סביר והרבה פחות מעניין. כרגע יש שתי תיאוריות מעריצים פופולריות ברשת באשר לזהות שלה. האחת סבורה שהיא מאוד מזכירה במראה, בהתנהלות ובגישה שלה את תרזה, כך שהיא גרסה צעירה שלה בצורה כזאת או אחרת (קרי, מארחת). אישית אני לא רואה את זה בשום צורה, מלבד העובדה ששתיהן מעשנות. התיאוריה השנייה נשמעת סבירה יותר וגם מסתדרת עם הזמנים: זוהי אמילי, בתו של וויליאם, האיש בשחור. "את חושבת שהפארק ירחיק לכת עד כדי כך שיגרום לאחד מהם להתחזות לאחד מאיתנו?", שואל אותה הבחור האנגלי. "לא הייתי שוללת את האפשרות הזו", היא עונה לו, בטח מודעת היטב לדברים שדלוס עושים. אם התיאוריה הזו נכונה היא פותחת לא מעט אפשרויות מרתקות, בפרט כשלוקחים בחשבון שאמילי מאשימה את אביה בהתאבדות אמה.

      ווסטוורלד עונה 2 פרק 3, קטיה הרברס (צילום מסך)
      מי את, גרייס? (צילום מסך)

      3. אחד הדברים הכי מסקרנים שקרו בפרק אוזכר באגביות וכלאחר יד, אך זכה לנפח גדול הודות לצופים האדוקים שמפצחים כל דבר שהסדרה משליכה לעברם. אחרי הפתיח מדווחת מיילינג, אשת כוח הפריצה, למפקד שלה: "קיבלנו מהסריקה אישור. אנחנו יכולים להיכנס אבל זה חתיכת בלאגן. המערכת מושבתת לגמרי, כולל תחמושת הדמה, קומות 42 עד 45 עדיין עולות באש, מישהו חיסל את העריסה". מהי העריסה? ובכן, פשפוש באתר דלוס מגלה שמדובר למעשה בראשי התיבות "CR4-DL", ושרטוט של מתקן דומה לאחרים ב"מסא", ושכעת הוא אופליין. קרוב לוודאי שלא מדובר במשהו שכבר ראינו, כמו המתקנים שבהם יוצרים את המארחים (ההיקש הסביר הראשון לנוכח שם כמו "עריסה") או מלקטים את הדנ"א של האורחים (מתקן שראינו שהמשיך לפעול גם אחרי תחילת המרד, אם כי אולי זה השתנה בשבועיים שחלפו מאז), אלא משהו אחר. כזה שמתקשר לתיאוריית השיבוטים וחיי הנצח, הלוקח את החומרים שלוקטו ומנסה לעשות את זה באמצעותם.

      ווסטוורלד עונה 2 פרק 3. עריסה (צילום מסך)
      שרטוט CR4-DL כפי שמופיע באתר דלוס (צילום מסך)

      4. שלושה משברירי הזיכרונות של ברנרד מפרק פתיחת העונה - אלה שראינו כשהתעורר על החוף שבועיים אחרי שהחלה המהפכה - נחשפו בחבירה שלו לדולורס: הוא פוגש בפיטר אברנת'י, איש המפתח שבראשו כל הקניין הרוחני והסודות המסחריים של הפארק; לאחר מכן דולורס אומרת לברנרד שיש יופי במה שהם, וכמו כן אומרת שעבר זמן רב. בשעתו המשפט שלה היה מתמיה, מאחר שפגישתם האחרונה הייתה רגע לפני שהוציאה את פורד להורג, אולם כעת המשך דבריה שופך יותר אור: "עבר זמן מה, ברנרד, מאז שדיברנו, רק אתה ואני". היא אומרת, ואז מבהירה למי באמת היא מתכוונת: "אתה לא יודע מי אתה, נכון? האיש שעליו אתה מבוסס. אני תוהה אם יש בך משהו ממנו".

      גם אם אין כרגע משהו מארנולד בברנרד, שברי הזיכרונות הללו מעידים שזה ללא ספק יקרה, כי איכשהו אחד מהם היה בכלל זיכרון של ארנולד ודולורס מהעבר, כאשר הגיעו אל היבשת לפתות את אנשי דלוס להשקיע - פרט שנחשפנו אליו בפרק הקודם. מה שעדיין לא ראינו מההבזקים האלה ובוודאי יגיע בפרקים הבאים: מארח בשלבי ייצור, ברנרד באדישות מרסס משהו או מישהו בנשק אוטומטי, ולבסוף עומד בצד ומתבונן באלימות בחדר הבקרה.

      5. מבחינת הזמנים הפרק פחות עמוס מקודמו, אבל עדיין מציג שלוש תקופות שונות בטווח של שבועיים: רוב הפרק (דולורס, מייב) הוא המשך ההתרחשות בימים שאחרי תחילת המרד. הקטעים שקשורים לבחורה מהראג' הם מיד אחרי שהתחיל השיבוש. התקופה השלישית והקצרה במיוחד מתרחשת בהווה, המשך להתעוררות של ברנרד על החוף. הוא נפגש שוב עם שרלוט הייל, כנראה לראשונה מאז שזנחה אותו עם הקונפדרדוס, והיא אומרת לו בהפתעה ובמה שנראה קצת כמו חשד, "ברנרד. יצאת מזה בחיים. לא חשבתי שיש לך את זה". בהזדמנות הזו אנחנו מגלים שלמרות לכידת פיטר אברנת'י בהמשך הפרק, בשבוע ומשהו שעברו מאז הוא שוב נעלם להם. זאת אומרת שעל אף שה"חבילה" שדרשו בכירי דלוס לא הגיעה אליהם, הם החליטו באיחור רב מדי לעשות את הדבר המתקבל על הדעת ולשלוח כוח חילוץ לפארקים.

      ווסטוורלד עונה 2 פרק 3 (יח"צ)
      לאן קלמנטיין לקחה את ברנרד? (צילום: יח"צ)

      קטנות

      לא ברור איך נערת החווה דולורס, אפילו בגרסתה המעוררת, זורמת עם ברנרד כשהוא אומר לה שאביה קופץ בין דמויות ישנות, ושהכניסו לו עוד דמות קרטון חדשה המכסה על קובץ גדול בהרבה, ושהוא לא מצליח לגשת אליו כי מפתח הקידוד מורכב להפליא. אפרופו, איך ברנרד הצליח לפרוץ את מפתח-הקידוד-המורכב-להפליא הזה כל כך מהר ורק באמצעות לחיצות חוזרות ונשנות על מסך הטאבלט? ועוד שאלה שחייבת להישאל: האם ברנרד העביר אל עצמו עותק של המידע המאוחסן אצל פיטר? הוא נראה מעורער מאוד גם ככה ושוב ניגר לו מהאוזן נוזל-מוח, אבל אולי בכל זאת הצליח לעשות את זה וזה מה שכבר ממש הפיל אותו בסוף. כך או כך, נדמה שהספיק להבין במה הוא חוזה כאשר הקובץ נחשף בפניו. מי שבסופו של דבר יקבל את ה"חבילה" בדמותו של פיטר, יגלה ככל הנראה שאין לו יכולת לגשת אל המידע: כשברנרד עוקף את הקידוד נכתב על המסך "מפתח לשימוש חד פעמי".

      קלמנטיין מהממת את ברנרד החבוט גם ככה ולוקחת אותו. למה ולאן?

      כששרלוט הצליחה להימלט מהקונפדרדוס אל תוך מנהרות "מסא", כוח האבטחה שם סרק משהו בעורף שלה כדי לוודא שהיא אינה מארחת. מוזר, ומעלה את התהייה אם גם לשאר בני האדם העובדים יש כזה, כמו גם (ואולי בעיקר) לברנרד.

      בתחילת פרק פתיחת העונה ראינו את ריבוס מנסה להושיע עלמה במצוקה ומקפח כך את חייו, זאת למרות שעם תחילת המרד שבועיים קודם לכן הוא שיחק בצליפות על אחת האורחות המסכנות והמנוחות. בפרק הזה אנחנו רואים כיצד הפך להיות כל כך אבירי. המראה שלו רודף אחרי אחת הנמלטות המבועתות בניסיון להגן עליה מפני הסכנות האורבות בגבעות, היה המצחיק בפרק.

      לאן נעלם הטכנאי השחור המסכן שהיה עם דולורס ועזר לה להקים לתחייה את רס"ן קראדוק בפרק הקודם?


      העונה השנייה של "ווסטוורלד" משודרת במקביל לארה"ב ב-yes, HOT וסלקום TV.