פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "להתנגד לנישואים גאים זה חושך, אין מילה אחרת": תום אבני מדבר

      התגובות המרגשות על הפרק בו דמותו יצאה מהארון ב"שלטון הצללים" (HOT), האכזבה מהח"כים שלא עשו דבר בנידון, המתקפות הלא הוגנות על הסדרה בגלל קלוגהפט, העימות המחודש עם "ספר הג'ונגל" והחרדה ממי שמנהלים את המדינה. תום אבני בריאיון בלי אף אזכור למילה "מוגלי"

      "להתנגד לנישואים גאים זה חושך, אין מילה אחרת": תום אבני מדבר

      תום אבני קיים כבר 32 שנה, וחי את רובן כדמות מוכרת לקהל הרחב, כך שהוא רגיל לקבל תגובות. עם זאת, מעולם לא נהנה מפידבק כמו בשבוע האחרון, בימים לאחר שידור הפרק ב"שלטון הצללים" (HOT) בו דמות יועץ התקשורת בגילומו יוצאת מהארון.

      "קיבלתי מאות על גבי מאות של תגובות. ברשתות החברתיות כמובן, אבל גם ברחוב", הוא מספר בריאיון לוואלה! תרבות. "גם מבוגרים, גם צעירים, גם סטרייטים, גם גאים. המכנה המשותף שכולם היו חיוביים. תגובות נאצה לא היו. הכי ריגשו אותי בני הנוער שכתבו לי שהם מייחלים לכך שגם להם יהיה אומץ לצאת יום אחד פומבית מהארון, ונתתי להם עוד קצת השראה לעשות זאת".

      גם במערכת הפוליטית היו תגובות?

      "אני יודע שדאגו לשלוח את הקטע לעשרה חברי כנסת שכולם מכלילים את עצמם כחלק מהקהילה. כולם הגיבו שזו סצינה מרגשת, חזקה וחשובה, אבל אף אחד לא עשה עם זה כלום. אף אחד לא טרח לנצל את המומנטום, איש לא דיבר איתי. רצה הגורל, ויום אחרי שידור הפרק, החוק לנישואים גאים נפל בכנסת".

      כוכי, חברת הכנסת שהיועץ הפרלמנטרי עובד בשירותה בסדרה, אמרה שהחוקים האלה לא עוברים כי אסור להרגיז את החרדים ואי אפשר להקים כאן ממשלות בלעדיהם. ההסבר הזה מקובל עלייך?

      "מאוד יכול להיות. דבר אחד בטוח: אם הנושא היה מובא למשאל עם, הוא היה עובר ברוב גדול".

      תום אבני (יח"צ , אוהד קב)
      "אם הנישואים הגאים היו מובאים למשאל עם, זה היה עובר ברוב גדול". תום אבני (צילום: אוהד קב)

      ניכר שאבני מייחס לפרק הזה חשיבות רבה. לפני המפגש בינינו הוא ביקש לוודא כי צפיתי בו, ובזמן הריאיון עצמו מדבר בשטף ובלהט על הסצנה בה דמותו נושאת נאום חוצב להבות בוועדת הכנסת, מאשימה את החברים בה כי "יש להם דם על הידיים" ובסופו של דבר גם עושה לעצמה אאוטינג פומבי לאחר שנים בארון.

      חוץ מהעניין האקטיביסטי, הסצנה הזו היתה גם אתגר מקצועי, והבמאי אוהד פרח מספר כי השחקן ביצע אותה כבר באודישן שלו ועל סמך כך התקבל לסדרה. לכן, אני שואל את הכוכב אם הרגע הזה היה חשוב לו יותר כבעל מלאכה, או כאזרח מודאג.

      "מעולם לא נשאתי דגל של שום מאבק, ופתאום הסיפור הזה מיקם אותי במרכז דיון שלא לקחתי בו חלק פעיל עד כה, כי ראשי הקהילה עשו זאת בצורה טובה ומשכנעת יותר", הוא אומר. "לדעתי, משהו בסצינה הזו זיקק את המאבק באופן נכון ומדויק, ואני רואה חובה לעמוד מאחוריה גם כאזרח ולא רק מאחורי החליפה של הדמות. מתבקש שאת הזעקה לנישואים גאים יזעקו גם הסטרייטים. זה בכלל לא עניין של ליברליות. זה רק טבעי לחשוב שכל אחד במדינה הזו זכאי להתחתן עם מי שהוא רוצה. זה עניין של חושך ואור. לא לקבל נטייה מינית של מישהו אחר - זה חושך, אין מילה אחרת ואין לי עניין להסביר את זה אפילו".

      גם בתיכון יצאת למאבקים אזרחיים? היית בוועד כיתה, מועצת תלמידים?

      "מה פתאום. עשיתי הכל לקבל את צבעי ההסוואה של הקירות. גם ככה הייתי על הכוונת של כולם, כי הפרסום היה בעוכריי. את רוב התיכון העברתי בפיתוח מיומנות של אי תפיסת תשומת לב".

      תום אבני (יח"צ , HOT)
      "להוביל מאבקים בתיכון? עשיתי הכל לקבל את צבעי ההסוואה של הקיר". מתוך "שלטון הצללים" (צילום: HOT)

      מאז עלתה כאן "שלטון הצללים" לפני קצת יותר מחודש, היא מספקת למנויי HOT בימים א'-ד' מבט דרמטי וקונספירטיבי באחורי הקלעים של כנסת ישראל. הביקורות, יש לציין, לא היו נלהבות במיוחד, אבל הקהל מגיב קצת אחרת, והשבוע התפרסם כי לאור ההצלחה, העונה השנייה כבר באופק.

      את הפער בין קבלת הפנים התקשורתית והציבורית, תולה אבני בזהות אחד התסריטאים הראשיים של הסדרה - היועץ האסטרטגי השנוי במחלוקת משה קלוגהפט. "ביקורת עניינית תמיד מעניינת, אבל כשמבקרים יותר את אחד הכותבים ופחות את המוצר עצמו, זה כבר פחות ענייני", הוא אומר. "רוב הביקורות לא בחנו את הסדרה ביחס לז'אנר וביחס למשבצת השידור, ובעיקר היו מושפעת מן האנשים שיצרו אותה. אז אתה אומר לעצמך 'שנייה, רגע, בוא נדבר על הסדרה?".

      ליאור אשכנזי אמר לי שלקראת תפקידו כראש הממשלה ב"נורמן", אף פוליטיקאי לא רצה לדבר איתו בזמן התחקיר שעשה. גם אתה נתקלת בסירוב דומה?

      "לא, האמת שדיברתי עם הרבה פוליטיקאים לפני הצילומים. אולי זה בגלל שהפרסונה הציבורית שלי פחות מזוהה פוליטית מאשר אצלו, ולכן הייתי פחות מאיים ונשארתי מתחת לראדר. שני הצדדים של המתרס הפוליטי פתחו לי את הדלת בלי בעיה ויכולתי לקחת חלק בישיבות ולראות את העולם הזה מבפנים".

      ותרשה לי להמר שמה שגילית לא הרגיע אותך.

      "לא, מאז הנוכחות בישיבות הללו, אני בחרדה קיומית. הבנתי כמה העולם הזה ציני. זה חולני. הסיבוב הוא לא של כל צד פוליטי אחד על האחר, אלא עלינו - האזרחים, הסאקרים, שמוכרים לנו רפש. כל הזמן מפילים על התקשורת את האשמה בפייק ניוז, אבל מאיפה החדשות האלטרנטיביות האלה מגיעות? מן האנשים שמדליפים אותם. אני במו אוזני שמעתי איך גוף שנחשב ימין קיצוני מממן גוף שנחשב שמאל מאוד קיצוני, כי זה מנציח את הקונפליקט וכל עוד שהוא קיים, האנשים האלה קיימים.

      "הבנתי שהרבה מחברי הכנסת שאנחנו רואים בחדשות הם לא יותר מפרזנטורים, ומאחוריהם מושכים בחוטים חבר'ה צעירים ומבריקים שבוחרים להישאר בצללים. הם כמו יחידה צבאית מובחרת שרואה כותרת בעיתון על מהלך שהובילה, ורק היא עצמה יודעת על הקשר שלה לכך. הם נהנים משני העולמות, כי מצד אחד הם מובילים את המהלכים שמשנים לנו את החיים, ומצד אחר נהנים מאנונימיות פומבית שמאפשרת להם להמשיך ולעשות את מה שהם עושים"

      "הבנתי גם שעלו על מיתר אחד שהוא עדין במיוחד בארץ הזו: השאלה כמה אתה אוהב אותה. כולנו נפלנו בתוך המשחק הזה, גם אני. משחקים על הקלף של כמה אתה אוהב את המדינה. מי לא אוהב ומי בוגד. ברגע שנכבות המצלמות, הדבר האחרון שמעניין את האנשים האלה זה טובת המדינה. היא לא קיימת בכלל מבחינתם. הם מנהלים מהלכים ציניים ואנחנו, שנלחמים אחד מול השני בפייסבוק, שכירי החרב שלהם".

      כל זה עשה לך חשק להימנע מהקלפי בפעם הבאה?

      "חס וחלילה. זה רק גרם לי להבין כמה חשוב להיות קשוב ולפקוח עיניים. לא להצביע זאת לא מחאה - זאת פסיביות. בדמוקרטיה, הדרך היחידה שלי להשפיע על משהו היא להצביע, ורק ככה תהיה לי פריבילגיה לבוא בטענות לשלטון. אם לא טרחת אפילו להצביע, מי אתה שתגיד משהו?".

      תום אבני (יח"צ , אוהד רומנו)
      "תתעסקו בסדרה עצמה, לא במי שכתב אותה". תום אבני (צילום: אוהד רומנו)

      היה קשה, שלא לומר מתיש, למצוא משבצת פנויה בלוח הזמנים של אבני לשם קיום הריאיון. קצרה היריעה מלפרט את כל עיסוקיו, אבל נאמר כי חוץ מאשר ב"שלטון הצללים", אפשר לראותו גם על במת תיאטרון באר שבע ב"פרפרים הם חופשיים" וב"האפקט", אותן גם תירגם. נוסף לכך, הוא עמד מאחורי התרגום של הצגה רצה נוספת, "השיטה" של המחזאי הקטלוני המבריק ג'ורדי גלסרן. בקרוב אפשר גם יהיה לראותו ב"תלויים", סרטה החדש והמסקרן של לימור שמילה ("מונטנה"), והרשימה עוד ארוכה.

      לפיכך, אני תוהה אם הידיעה על עונה שנייה של "שלטון הצללים" היתה נוחה מבחינתו, או שמא הוא מקווה שימאסו בדמות שלו כבר בתום העונה הזו, ויזרקו אותה מתחת גלגלים של רכבת דוהרת או משהו כדי לפנות לו מקום בלוח הזמנים.

      "חס וחלילה, אני כל כך אהבתי לעשות את הדמות הזו", הוא אומר. "היא התחילה כסוג של נבל, אבל עברה התפתחות, ועם הזמן נהיה לנו ברור עד כמה היא נמצאת בתוך מערבולת ועד כמה היא אומללה בתוכה. יש עוד משהו שרציתי לספר בנושא: בעקבות הופעתי בדמות הזו, חברי כנסת התקשרו וביקשו לקבוע אותי פגישות. לא בגלל פרק היציאה מהארון, לצערי, אלא באופן כללי".

      מה הם רוצים?

      "שאלה טובה. זה מצחיק - נראה לי שנוצר כאן איזשהו בלבול והקווים היטשטשו. הם מזמינים אותי על תקן איש תרבות או על תקן יועץ? לא ברור לי. מה אני כבר יכול לתת להם? סלפי? תמונה לאינסטגרם? בכל מקרה, עוד לא היה לי זמן להוציא את זה לפועל, אבל אני בהחלט אשב עם אותם חברי כנסת שיש להם ערכים דומים לשלי".

      עכשיו בוא נעבור לעניין תרגום המחזות. אגיד לך שני משפטים ותגיד לי מה דעתך עליהם. קודם כל - לתרגם זה קשה יותר מאשר לשחק וקשה יותר מאשר לאלף פיל.

      "אני מסכים לגמרי. זה קשה מאוד. למה עשיתי את זה לעצמי? אני חושב שהרצון שלי לתרגם התחיל מהפחד שלי לכתוב בעצמי, וכך דחיתי את הקץ. לפני שהתמסרתי לחרדות מול דף לבן, הלכתי בעקבות גדולים ממני ועבדתי על בסיס חומרים קיימים. עם הזמן הבנתי שתרגום היא יצירת אמנות בפני עצמה. זה הרי לא באמת 'תרגום', כי את זה גם גוגל טרנסלייט יכול לעשות, אלא תיווך תרבותי. איך לגרום למחזה שנכתב בארצות הברית בשנות השבעים לדבר עברית, אבל לא ישראלית, לפטפט בשפה של ניו יורק של שנות השבעים ועדיין להיות נהיר לאוזן של 2018".

      וההיגד השני: למתרגם, הרבה יותר חשוב לשלוט בשפה שהוא מתרגם אליה מאשר בשפה שהוא מתרגם ממנה.

      "נכון מאוד. תמיד אומרים לי 'רגע, תירגמת מאנגלית? מה, אתה דובר אנגלית שפת אם'? ואני עונה - 'לא, אני דובר עברית שפת אם'".

      תום אבני (יח"צ , מעיין קאופמן)
      יותר קשה מלאלף פיל. תום אבני ב"פרפרים הם חופשיים" (צילום: מעיין קאופמן)

      קרה לך שסברו כי תום אבני המתרגם ותום אבני השחקן זה שני אנשים שונים?

      "בתחילת הדרך, כן, אבל כיום אני מככב ברוב ההצגות שאני מתרגם, אז אין הרבה מקום לספק".

      עמיתי עינב שיף צייץ פעם - גם בגיל 50 ייאלץ תום אבני להתראיין כשהוא "שם מאחור את הימים ככוכב ילדים".

      "במשך הרבה שנים, ראיתי את העבר שלי בתור כוכב ילדים כקללה. זה היה בתקופה בה היה פער בין מה שרציתי לעשות ומה שעשיתי בפועל, כי הדרך בה זכרו אותי מנעה מאנשים לראות אותי באור הנכון מבחינתי. באותם ימים, רציתי להתנער מהעבר שלי, שעמד בעוכריי. כיום, אני כבר לא מרגיש שזה מפריע לי בשום צורה ואני חי עם זה בשלום. אני רואה בזה משהו גדול. תמיד מנסים למשוך אותי בלשון להגיד כמה קשה לי עם זה, אבל בסופו של דבר, מה אנחנו רוצים? להשאיר איזושהי שריטה בהארד דיסק הקולקטיבי, ו'ספר הג'ונגל', בהיותו פרויקט כל כך פופולרי, הוא בהחלט שריטה מהסוג הזה".

      אתה יודע שאף פעם לא ראיתי את זה?

      "כדאי לך, תדע לך שזה יפה. במשך שנים גם אני התנגדתי לזה, אבל אז בתי הבכורה, ג'ון, הגיעה לגיל שבו היא כבר מסוגלת לצפות בדברים כאלה, אז התחלנו לצפות בזה ביחד. בעצם, הבת שלי אילצה אותי לעמוד סוף כל סוף מול הילד ההוא, שפעם היה האויב הכי גדול שלי. אני שמח שההצגה הזו קיימת, כי את הדברים שאני עושה עכשיו, ג'ון לא יכולה לראות, אבל 'ספר הג'ונגל' הוא בול לגיל שלה. בצפייה המחודשת גם הבנתי למה זה פולחני כל כך. זה דיבר בשפה נאיבית שהיום כבר אין אותה, ומעל הכל - זו פשוט הצגה מאוד טובה, עם שחקנים אמיתיים, לא כוכבים. זה היה בעידן שבו עוד אפשר היה לראות על הבמה שחקנים אמיתיים".

      תום אבני (יח"צ , רפי דלויה)
      "מי הבאה במשפחה שתשחק אצל אבי נשר? אולי הבת שלנו". תום אבני עם לירז צ'רכי בבכורת "שלטון הצללים" (צילום: רפי דלויה)

      לפני חודשיים, נולדה לג'ון אחות קטנה - נור. שתיהן צאצאיות משותפות לאבני ולזוגתו, לירז צ'רכי, המוזיקאית והשחקנית שהתגלתה לראשונה ב"סוף העולם שמאלה" של אבי נשר. בשנה שעברה סגר השחקן מעגל, וכיכב גם הוא בסרט של הקולנוען - "החטאים".

      "את תום אבני ליהקתי כיוון שיש בו שילוב נדיר של מראה מצודד, אינטיליגנציה גבוהה ועוצמת נוכחות קולנועית", אמר לי על כך הבמאי. "הדמות שתום גילם בסרט מבוססת על דמותו של העיתונאי עמוס גפן: דמות כריזמטית, מבריקה וקשה. המפתח לליהוק דמות שכזו הוא למצוא מישהו שמשלב בתוכו בדיוק את אותן תכונות שעשו את גפן לפרסונה כה אטרקטיבית. פגשתי ובחנתי הרבה אופציות, אבל כבר במפגש הראשון עם תום היה לי ברור שהוא הדבר האמיתי. תהליך העבודה איתו היה מרתק ונשארנו חברים טובים וקרובים גם אחרי הצילומים, בדיוק כפי שקרה לי עם לירז".

      אבני, מצידו, מוסיף - "המפגש עם אבי היה מכונן מבחינתי. מצד אחד, הוא כמו מורה מאוד גדול למשחק, ומצד אחר הוא נותן לך חופש עצום. הוא היה הפרטנר המושלם".

      אתה מגלם בסרט דמות שהיתה באמת. מישהי מהמשפחה שלה צפתה בו והגיבה לכך?

      "נפגשתי איתם לפני הסרט, אבל לא קיבלתי שום תגובה אחרי. תשמע, זה סיפור שנוי במחלוקת, שאפשר לראות אותו דרך כמה נקודות מבט, והפרספקטיבה שיש בסרט היא לא שלו, אז זה לא שציפיתי מהם בהכרח לתגובה נלהבת".

      לירז שיחקה בסרט של אבי נשר, אתה שיחקת. מי הבא בתור מהמשפחה?

      "אולי ג'ון. אם היא תבחר ללכת בדרך הזו כמובן".

      תום אבני (יח"צ , איריס נשר)
      "מכונן". תום אבני עם נלי תגר ב"שלטון הצללים" (צילום: איריס נשר)

      לסיכום, רוב סביבתו של הדמות שאתה מגלם ב"שלטון הצללים" לומדת על נטיותיו המיניות דרך התקשורת. קרה לך פעם שהודעת לקרובייך על משהו בריאיון לוואלה! או משהו כזה?

      "פעם סיפרתי בריאיון שיש לי הפרעה: אני לא מפריד ביצים. אם יש שתי ביצים בארגז, אני מוציא אותן יחד ושובר אותן יחד. הם היו יחד כל הדרך, אז קשה לי להפריד ביניהן. מה, שאחת תיעלם לאחרת? קיבלתי על כך תגובות נרעשות מהקרובים לי. משום מה נורא הסעיר אותם לגלות את זה. יש לי גם עוד הפרעה, עליה לא סיפרתי אף פעם, והיא קשורה ליחס שלי כלפי כלים במדיח".

      זה נשמע כמו סקופ שראוי לעצור בשבילו את מכונת הדפוס.

      "תשמע, הכלים האלה עוברים טלטלה: קצף, מים רותחים וכל זה. הם עברו חוויה קשה וצריכים לנוח רגע, אז אני אף פעם - אף פעם! - לא משתמש בהם ישר אחרי שיצאו מהמדיח".

      "שלטון הצללים" משודרת בימים א'-ד' ב-HOT 3 ב-20:15 וזמינה תמידית ב-HOT VOD.

      תום אבני מתוך "שלטון הצללים" (יח"צ , HOT)
      יותר מסתם נשיקה. תום אבני ואודי פרסי ב"שלטון הצללים" (צילום: HOT)