שוחרי כדורגל ממתינים ארבע שנים בין מונדיאל אחד למשנהו. חסידים של פיקסאר, לעומת זאת, מחכים לפעמים לא פחות מ-14 שנה בין סרט אחד להמשכון שלו. כך קרה עם "משפחת סופר-על 2", שהגיע לאקרנים רק בסוף השבוע האחרון, כעשור וחצי לאחר קודמו. התברר שרבים אכן חיכו לו בקוצר רוח, כך שהוא מרסק את הקופות ברחבי העולם וגם בישראל. מסיבות אישיות, צפיתי בו דווקא ביום שישי בערב, בשעה שפורטוגל וספרד יצרו יחד מלודרמה עוצרת נשימה, ולמרות התחרות האטרקטיבית, האולם היה מלא עד אפס מקום.
ברוח הימים, עיקר האקשן מופקד הפעם בידיה של אם המשפחה, הלן, בדיבובה של הולי האנטר. בתגובה למעמדם הלא-חוקי של גיבורי העל, פונה אליה טייקון תקשורת, המייחס חשיבות עליונה לסופר-הירוז מתוך אמונה כי לו היו חוקיים, היו יכולים להציל את הוריו המנוחים מן השוד המזוין שהביא למותם. לכן, הוא יוזם קמפיין למען האג'נדה שלו, ומבקש להציב במרכז את הדמות הכי מעוררת אהדה במשפחת הגיבורים.
בצד המיליארדר עומדת גם אחותו, אותה מדבבת קתרין קינר המצוינת. ברור לנו שיהיה איזשהו טוויסט הקשור בשניים, גם בשל התנהלותם המחשידה וגם כי אחרת לא יהיה סרט, והתפנית אכן מגיעה. לא נחשוף אותה, כמובן, אך נאמר כי יש בה משהו המתכתב עם דמותו המרתקת של קילמונגר ב"הפנתר השחור", וכמוהו חושף כאן עמדה חתרנית היוצאת נגד גיבורי-העל והתרומה שלהם להתנוונות שלנו כחברה. זה נעשה באמצעות טיעונים משכנעים ביותר, עד כדי כך שנראה כי גם היוצרים מאמינים בהם.
ממד תיאורטי יפה נוסף ב"משפחת סופר-על 2" הוא דמותו של הארכי-נבל המוצהר, שנדמה כאילו יצא מסרט פסטיבלים פולחני של דיוויד קרוננברג. שמו באנגלית The Screen Slaver והוא משתמש בהתמכרות של אנשים למסכים למיניהם כדי להפנט אותם דרכם, לשטוף את מוחם ולעשות בהם כרצונו, דימוי שאין צורך להסביר את הנמשל שלו. נכון, זה לא הרעיון הכי מקורי בעולם, ובכל מקרה הלהיט הזה לא הולך איתו רחוק מדי, ועדיין: כל זה בהחלט מוסיף עניין ועוקץ.
עוד בנושא:
הביקורת שלנו על "קוקו", הקודם של פיקסאר
למה "רטטוי" של בראד בירד הוא מגדולי הסרטים בדורנו?
איפה עומד "משפחת סופר-על" המקורי במצעד סרטי פיקסאר?
מול כל ההתרחשויות האלה, משכנים באחוזה מרווחת את בני משפחתה המושבתים של הלן, ומטילים על אבי המשפחה בוב את האחריות לגידול הילדים. מכאן והלאה מתפתחת דינמיקה של סיטקום אמריקאי. בהקשר זה, החוק על שם ג'ודית וינסלו ב"אריזה משפחתית" קובע כי אחד מן הצאצאים תמיד יסתובב בחוסר מעש ויהפוך לדמות תמוהה ומיותרת. דאש, בן הזקונים, ממחיש את החוקיות הקסומה הזו ולא תורם דבר.
לעומת זאת, אחותו הבכורה ויולט אחראית לקו העלילה היחיד שיש בו קצת רגש, המתאר כיצד כוחות-העל שלה מונעים ממנה לפתח קשר רומנטי עם יקיר לבה בחטיבה. אחיו הקטן, תינוק שמפגין לראשונה את הכוחות שלו, אמון מצדו על הקטעים המצחיקים בסרט. הוא חמוד להפליא, ושותף מרכזי בכמה סצינות נפלאות: העימות בינו לדביבון, למשל, לא היה מבייש אף קלאסיקה קומית.
בסופו של דבר, מן הסתם, דרכיהם של בני המשפחה יצטלבו מחדש, בסצנות פעולה טובות להן יהיה שותף גם חברם הטוב פרוזן, אותו שוב לגלם סמואל ל.ג'קסון, כרגיל האיש הכי מגנב בסביבה. הבמאי בראד בירד, מי שעמד מאחורי הפרק הקודם בסדרה והיה אחראי גם ל"ענק הברזל", "רטטוי", "משימה בלתי אפשרית 5" ו"עולם המחר", נוטה לעתים להעניק את התחושה שאנו מחזיקים בידיים מוצר שכולו פלסטיק, ואין בו די חום ונשמה. עם זאת, בסך הכל האקשן מוצלח ומלהיב.
עוד בנושא:
"הקול בראש" הוא יצירת המופת הגדולה של פיקסאר
ובכלל, הצפייה מהנה: האנימציה, כמעט מותר לציין, מרהיבה; הבדיחות משביעות רצון; יש קשת רחבה של דמויות מלאות אופי, צבע והזדהות, עד כדי כך שבהחלט ניתן לראות כיצד מפתחים את "משפחת סופר-על" לסדרת טלוויזיה מרובת פרקים; ויש גם כמה רעיונות יפים. שום דבר פה לא חדשני או מפותח במיוחד, ועדיין התוצאה היא סרט שמשכיל להעניק תחרות ראויה למונדיאל.
נוסף לכך, כבונוס אנו מקבלים את "Bao" הקצרצר, שכמיטב המסורת של פיקסאר קודם להקרנת התוצר הארוך יותר. מבין כל הסרטים הקצרים של האולפן, זה הראשון אותו ביימה אשה (דומי שי), וגם מן המוצלחים שבהם. הוא מציג סיפור יצירתי וקסום, ומענג אותנו באחד הייצוגים הכי טובים של דמפלינגס שראינו על המסך הגדול. חבל רק שבהקרנה בה נוכחתי, רבים נכנסו באיחור, חוללו מהומה ומנעו מן הקהל ליהנות מן הדקות הראשונות שלו. מומלץ אם כך להקדים את בואכם ל"משפחת סופר-על 2" ולתפוס מקום טוב כדי להתענג על החוויה במלואה. הרי כפי שגם אותו משחק בין ספרד ופורטוגל לימד אותנו, הכיף לפעמים מתחיל כבר בהתחלה.
