ז'אן פול סארטר כתב פעם: "הגיהינום הוא הזולת", ואחת ההתגלמויות המופלאות של המשפט הזה היא "שפע יששכר", הסופרמרקט היבנאי שבו מרחש הסיוט הצרכני ששמו "קופה ראשית" (החינוכית). לקוחות בלתי אפשריים, צוות חסר כל כוונה או יכולת, וקרבות בלתי נגמרים על פתיחת שקיות ועקרונות, כשמתחתם נחשף עולם של גזענות, הומופוביה, רמאות וסתם צרות עין. צפייה בסדרה הזאת מולידה צחוק, מבוכה, ומועקה לא מעטה.
מדובר קודם כל במפגש פסגה של כמה מכוכבי הקומדיה הישראלית, ובראשם שרידי "החמישייה הקאמרית" קרן מור ודב נבון שמנהלים כאן יחסים צמודים - היא כקופאית הווייט-טראש כוכבה שביט, הוא בתור הלקוח המבוגר והבלתי-נסבל אמנון טיטינסקי. סביבם המקום מתופעל בידי עובדים מכל הקשת הישראלית - דתי מזרחי, אתיופית, עולה חדש ספק-יהודי, ערבי, לקוחות איומים שונים, וכמובן מנהלת ההצגה שירה שטיינבוך, המשננת כל קלישאת ניהול, מכילה כביכול הכול אך בעיקר חסרת עמוד שדרה, בגילום נועה קולר הנהדרת שמחזיקה על כתפיה את כל ההפקה, בעוד תפקיד שמוכיח כי היא אחת השחקניות הטובות בישראל כיום.
נוגע ללב מכל אלה הוא יעקב בודו בן ה-87, מגדולי השחקנים הישראלים בכל הזמנים, איש שמזמן היה ראוי לפרס ישראל ובשנים האחרונות מעט נשכח, מגלם באופן כה סמלי מאבטח מזדקן ואיטי, שמאחר לכל התרחשות והכל נפתר מבלי שמחכים לו. ובאמת, מי מחכה היום ליעקב בודו בטלוויזיה. ולו בשביל הליהוק הזה, "קופה ראשית" ראויה לזמן המסך שלה.
"קופה ראשית" היא קומדיה מרירה מאוד, והדמויות בה כולן עלובות מאוד וחסרות תקווה. המשל ברור: החברה הישראלית, כלומר הסופרמרקט הוא ג'ונגל נטול סולידריות או ערכים כלשהם. ובג'ונגל הזה כל אחד עוקץ את האחר כדי להשיג עוד טיפה של הון - סימבולי, תרבותי או ממשי, ובדרך ידרוך על כל מי שסביבו. כולם כמובן חולקים בחוסר מודעות מוחלט תכונות דומות להפליא. מנהלת הסניף המתנחמדת מתנשאת על הקצב והקופאית שמעריצים רבנים, בזמן שהיא מדברת על קשר מיסטי עם סטיב ג'ובס; הקצב הדתי מנהל מערכה בשם זמן התפילה שלו כדי שיוכל לצאת ולמלא טוטו ולשרוף זמן עבודה בתחנת הדלק הקרובה; הלקוחה העשירה תזדעזע מהמחשבה שבנה גומא ירכוש מוצר המזוהה עם כוכב ילדים אבל תרוץ להצטלם על ישראל אהרוני וכו'.
האדם היחיד שלא משתתף במשחק הזה הוא עובד הסניף הערבי ראמזי עבד ראמזי, היחיד שמסור לעבודתו, אוהב אותה ואת חבריו ומנהלת הסניף (הוא חולק הרבה מאפיינים משותפים עם הרוקחת סלמה ממערכוני הקניון ב-"ארץ נהדרת", שבכלל מזכירים מאוד את "קופה ראשית"). בפתיחת הפרק השלישי של העונה, המתאר בוקר של פיגוע, מקשיבים צוות העובדים של הסופר לשידורי הרדיו ומקללים את הערבים. כשראמזי נכנס באיחור הם ממהרים לברך אותו בערבית בברכות ששרת התרבות לא אוהבת לשמוע, והוא בטוח שזה הבושם החדש. אחר כך לקוחה ליברלית בעיני עצמה תלחץ על מנהלת הסניף לשלוח אותו הביתה.
הסצנה הזאת מזכירה מאוד גם היא מערכון של החמישייה הקאמרית - "חנות ירקות" עם מנשה נוי בתפקיד דוקטור וייס ורמי הויברגר בתפקיד הירקן הערבי שלו בבוקר של פיגוע. שם וייס נאלץ להתנצל כשהירקן מזכיר לו מי הוא ומה הוא (אחר כך הם ישתינו אחד לשני בתוך החמוצים). גם כן הבדל תקופתי: ב"שפע יששכר" ב-2018 איש כבר לא יתנצל בפני ראמזי העובד על שמנסים לפטר אותו רק כי הוא ערבי, ובשבילו לא ייתכן פתרון תסריטאי קומי אחר מלבד הדחקה מוחלטת של המצב.
יש לסדרה הזאת פוטנציאל קאלט, אבל "קופה ראשית" לא תמיד מצחיקה, והיא צפויה עד כאב - כי ברור לנו לחלוטין שבורות, טיפשות ורשעות תמיד יסייעו לקדם את העלילה. זאת סדרה פסימית מאוד שבה הדמויות תמיד יבחרו לעשות את הדבר הגרוע ביותר האפשרי, מה שהופך את הצפייה בה למייאשת מאוד. אפשר ליהנות מאוד מתצוגות המשחק של כמה מהדמויות, או להיאנח למול הדמויות האומללות, שהן במידה רבה אנחנו. במקרה הכי גרוע, הביקור הבא בסופרמרקט כבר ייראה פחות גרוע באופן משמעותי בהשוואה ל"שפע יששכר".
הערה לסיום: "קופה ראשית" משודרת אמנם כעת בערוץ עשר, אך היא הפקת מקור של הטלוויזיה החינוכית וכבר שודרה שם. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, באוגוסט הקרוב צפויה החינוכית להיסגר, דווקא אחרי פריחה של ממש בשנים האחרונות. לא לגמרי ברור למה או מאיזה טעם יש לאדם כלשהו אינטרס בסגירת המוסד הזה והפסקת יצירת התוכן האיכותי שהוא מגיש כבר עשורים. אם אין מנוס וההחלטה לא תתהפך, "קופה ראשית" תהיה מזכרת יפה אחרונה מגוף שניסה להוכיח שוב ושוב שלא הכול צריך להיארז לקראת מכירת חיסול.
"קופה ראשית" משודרת בימי שבת ב-22:25 בערוץ עשר. הפרקים גם זמינים ביוטיוב. לצפייה