פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ייפי קאי איי, מאד'רפאקר: 30 שנה עם 30 עובדות שכדאי לדעת על "מת לחיות"

      הוא מככב ברשימות הסרטים הטובים ביותר, נבחר לשימור בספריית הקונגרס, הפך את ברוס וויליס לכוכב, לתסריט לא היה סוף כשהתחילו הצילומים - מה שהניב פאדיחה בסיום, המבקר האגדי רוג'ר איברט די שנא אותו, ועוד עובדות מרתקות על אחד מסרטי האקשן הגדולים אי פעם, "מת לחיות"

      השבוע לפני 30 שנה יצא אחד מסרטי האקשן הגדולים, המשפיעים והמצוטטים בתולדות הקולנוע, שהציג לראשונה כוכב אקשן שאינו מנופח משרירים בלתי סבירים, אנושי, נגיש ורגיש, עמוס חן ודומע כשצריך. ברוס וויליס הפך בעקבותיו לכוכב הענק שהוא, ובהתאם הסרט הניב ארבעה סרטי המשך (שלושה מהם מוצלחים בפני עצמם, החמישי הוא אשפה שאין לגעת בה אפילו עם מקל) והשישי בדרך.

      "מת לחיות" ("Die Hard"), סרטו של ג'ון מקטירנן ("הטורף") עוקב אחר ג'ון מקליין, שוטר ניו יורקי שמגיע לבקר את פרודתו במסיבת חג המולד בחברה שהיא עובדת, הממוקמת בבניין המשרדים הענק "נקטומי פלאזה" שבלוס אנג'לס. אחרי ויכוח עם רעייתו, בזמן שמקליין נמצא בחדר צדדי, משתלטת על הבניין חבורה של טרוריסטים גרמנים בראשות האנס גרובר (אלן ריקמן), מצוידים בנשק ובאמצעי היי-טק, ולוקחת את כל יושביו כבני ערובה. כולם מלבד אחד: מקליין נותר חופשי והוא מסתתר במעלה הבניין ומנהל מלחמת גרילה נועזת של איש אחד נגד הכנופייה, כדי לשחרר את אשתו ואת שאר בני-הערובה.

      לכבוד 30 השנים שחלפו מאז, ליקטנו 30 דברים שכדאי לדעת על "מת לחיות" ומסביב לה, אחד לכל שנה.

      מת לחיות, ברוס וויליס (יח"צ)
      הפך לכוכב. ברוס וויליס, "מת לחיות" (צילום: יח"צ)

      1. "מת לחיות" מבוסס בחופשיות על ספרו של רודריק ת'ורפ, "Nothing Lasts Forever" (בתרגום חופשי, "דבר לא נמשך לנצח") מ-1979, המשכון ל-"The Detective" ("הבלש") מ-1966. שמו של הבלש בספר הוא לא ג'ון מקליין אלא ג'ון לילנד.

      2. "הבלש" זכה לעיבוד קולנועי שנתיים אחרי הספר, ואת לילנד גילם לא אחר מאשר פרנק סינטרה. הסרט הפך לאחד הרווחיים בקריירה של כחול העיניים. מתוקף ליהוקו במקור, אולפני פוקס היו מחויבים מבחינה חוזית להציע לסינטרה את התפקיד הראשי ב"מת לחיות", שהיה המשכון לא רשמי, אבל למרבה המזל הכוכב בן ה-73 ויתר.

      3. אחרי סינטרה עלתה האופציה שארנולד שוורצנגר יככב ב"מת לחיות" - איתו עבד ג'ון מקטירנן ב"הטורף" - כהמשך לסרט "קומנדו" שבכיכובו מ-1985. אחרי שוויתר הוצע התפקיד לסילבסטר סטאלון, הריסון פורד, דון ג'ונסון, ריצ'רד גיר, קלינט איסטווד וברט ריינולדס. לבסוף הגיעו אל ברוס וויליס.

      4. ב-1988 ברוס וויליס היה מוכר בעיקר בזכות תפקידו בסדרת הדרמה הקומית "בלשים בלילה" (שעונתה הרביעית והאחרונה עלתה בסתיו של אותה שנה), ועל המסך הגדול היו באמתחתו רק שני סרטים שלא בדיוק הצליחו בקופות, קומדיות בבימויו של בלייק אדוארדס.

      5. מהסיבה הזו, המון גבות נזקפו כאשר נודע שאולפני פוקס המאה ה-20 משלמים לשחקן 5 מיליון דולר על כיכובו בסרט, סכום חסר תקדים בשעתו עבור שחקן שאינו מן המצליחים. מה שהניע אותם לכך הוא ניתוח דמוגרפי - דירוג של הקהל הרחב לסרטיו הקודמים של וויליס - שהעיד על הפוטנציאל הגדול שלו להפוך לכוכב.

      6. עבור אלן ריקמן הבריטי ז"ל, המגלם את האיש הרע, האנס גרובר, היה זה סרט הקולנוע הראשון שהשתתף בו. שנה לפני צילומי הסרט נכחו מקטירנן והמפיק ג'ואל סילבר במחזה "יחסים מסוכנים", שבו גילם ריקמן את תפקיד הנבל, הוויקונט דה ולמונט. שם ואז הם הבינו שמצאו את האנס גרובר שלהם.

      7. התסריט עדיין לא היה גמור כאשר צילומי הסרט התחילו, מה שהוביל לכמה קשיים בצילומים, בכללם סטים שנבנו בלי שיהיה ברור מה השימוש בהם (למשל חדר המחשבים), וכמו כן דמותו של ג'ון מקליין, שלא לגמרי פוצחה על ידי וויליס ומקטירנן לאורך חלק ניכר מתקופת הצילומים.

      8. בקומנטרי של הסרט מספר מקטירנן שעל הנייר מקליין היה שוטר ניו-יורקי קשוח לגמרי, אבל רק בשלב מאוחר יותר הבינו וויליס והוא שמדובר בגבר שלא אוהב את עצמו במיוחד, אבל עושה כמיטב יכולתו. על כן הם צילמו מחדש את הסצנה שאחרי הוויכוח של ג'ון עם הולי אשתו (בוני בדליה) - הפעם הוא דפק את ראשו על הדלת בתסכול.

      9. במקור אירועי הסרט התפרסו על פני שלושה ימים, אבל מקטירנן החליט לשנות זאת ללילה אחד, בין היתר בהשראת "חלום ליל קיץ" של שייקספיר.

      10. שינוי נוסף שעשה מקטירנן נוגע לרעים. הוא לא רצה שהם יהיו טרוריסטים כי זה כבד מדי, הוא רצה סרט הרבה יותר מענג וכיפי, ועל כן הפך את המטרה שלהם לבצע כסף לשמו.

      11. הפאק הגדול ביותר שנבע מהפער שבין התסריט הבלתי גמור לבין התוצאה הסופית: בתחילת הסרט הטרוריסטים מגיעים במשאית ויוצאים מהדלת האחורית שלה, כך שאפשר לראות שהיא אינה מסתירה בתוכה אמבולנס, בניגוד למה שקורה בסוף הסרט.

      12. בניין נקטומי הוא בעצם מטה המשרדים של תאגיד פוקס המאה ה-20, שהיה אז לא גמור.

      13. הסצנה שבה מקליין נופל בפתח האוורור ומצליח לתפוס את עצמו, היא תאונה שאירעה באמת ובטעות (בלי שאף אחד נפגע). הפעלולן אכן נפל במהלך ניסיון לצלם את הסצנה, והעורך החליט להכניס את זה לתוצר הסופי, כך שכאשר רואים את מקליין נופל בסרט, זה אמיתי לגמרי (רק בלי ברוס וויליס).

      14. בחלק מהצילומים ברוס וויליס עצמו רכב על גגה של מעלית אמיתית.

      15. הסיסמה שג'ו טקאגי, נשיא חברת "נקטומי", משתמש בה בכספת שלו היא "Akagi". סיפור הרקע לכך, שאינו מופיע בסרט, הוא שדמותו שירתה על ספינה בשם הזה בחיל הים היפני במהלך מלחמת העולם השנייה.

      16. כאשר מקליין נמצא באחת מקומות הבניין המצויה תחת שיפוצים, זו אכן קומה שהייתה בשיפוצים בבניין באותה עת במשרדי פוקס. כל הציוד בסצנות האלה שייך לצוות השיפוצניקים האמיתי.

      17. ב-2017 שפך אור סטיבן דה סוזה, שכתב את הסרט עם ג'ב סטיוארט, על סצנה שהציקה למעריצי הסרט במשך עשורים. במפגש בין ג'ון מקליין להאנס גרובר, כאשר הטרוריסט הזדהה לאחד מהעובדים שהצליח לחמוק משוביו, הצופים תהו איך מקליין ידע שהאיש אינו מי שהוא טוען. דה סוזה סיפר שסצנה שנשמטה בעריכה מסבירה איך מקליין ידע: בתחילת השוד הטרוריסטים דואגים להשוות בין השעונים שלהם, כולם מאותו דגם. כאשר מקליין קוטל את חברי הכנופיה בזה אחר זה, הוא מבחין שלכולם שעון זהה, וכאשר הוא מציע סיגריה להאנס גרובר, הוא מבחין שגם לו יש את אותו השעון (מה שפחות ניכר על המסך בסופו של דבר, מפאת השינויים).

      18. הסצנה הזו לא הייתה מתוכננת מלכתחילה. בגרסה המוערת של הסרט מצוין שהיא נוצרה במיוחד כדי להפגיש בין הגיבור לנבל, וכאשר גילו שריקמן יודע לעשות מבטא אמריקאי מושלם, נולד הרעיון שיתחזה לאורח מהמסיבה שהצליח לברוח מהטרוריסטים.

      19. המוזר הוא שבגרסת הקומנטרי הרגילה, מקטירנן מספר שככלות הכל לא האמין למבטא האמריקאי של ריקמן בסצנה הזו. לדבריו המקור הבריטי מבצבץ לו.

      20. אפרופו מבטאים, רק מעט מהשחקנים שגילמו את הטרוריסטים הגרמנים, אכן היו גרמנים. הם לוהקו עקב חזותם המאיימת, והתוצאה הייתה שברי משפטים רצוצים בגרמנית.

      21. הסצנה הבלתי נשכחת על גג הבניין, עם המסוק והפיצוץ וקפיצת הבאנג'י של מקליין, דרשה הכנה של ששה חודשים תמימים, והיו לרשות ההפקה רק שעתיים לצלם אותה. כדי להשיג את כל מה שנדרש גויסו תשעה צוותי צילום, שפעלו במשך שלושה סבבים שבמהלכם צולמה הסצנה כולה. לאורך השעתיים האלה נחסם מתחם לאורך 150 מטר מנתיב התעופה של המסוקים, ואף אדם שאינו חלק מההפקה לא הורשה להיות שם.

      22. לחרדתו, אלן ריקמן עצמו נאלץ לבצע את הפעלול בסוף הסרט שבו האנס גרובר נופל אל מותו מגובה 30 קומות. זה נעשה על רקע מסך ירוק ומגובה של 21 מטרים, וריקמן הושלך מוקדם מכפי שסוכם כדי ללכוד את התגובה הכנה בפרצופו. בהתאם, הטייק הראשון הוא זה שנכנס לסרט, ומבט האימה על פניו של ריקמן אמיתי בהחלט.

      23. כאשר ג'ון מקליין חובר אל הולי אשתו בסוף הסרט הוא אומר לה בנון שאלאנט "היי מותק" - זה אלתור של ברוס וויליס.

      24. הסרט יצא לאקרנים ב-15 ביולי 1988, ובתפוצה רחבה יותר שבוע אחרי כן. במהלך תקופת הקרנתו הוא גרף בקופות 83 מיליון דולר בצפון אמריקה ועוד 57.7 מיליון דולר בשאר העולם, סך הכל 140.7 מיליון דולר - כ-300 מיליון דולר במונחים של ימינו.

      25. שמו המקורי של הסרט, "Die Hard", זכה לשלל תרגומים מסביב לעולם. כאן היה כמובן "מת לחיות", שהחל שרשרת של שמות שמתכתבים איתו, דוגמת "מת לצעוק", "מת לדייט" ו"מת לחגוג". בצרפת, ספרד, איטליה ופולין הוא הפך ל"מלכודת הזכוכית", בגרמניה הוא היה "מת לאט", ביוון "מאוד קשה למות" ובנורבגיה, ישר ולעניין, "גורד שחקים של אקשן".

      26. הסרט נתקל בביקורות מעורבות עם צאתו. רוג'ר איברט האגדי, שכתב אז ל"שיקגו סאן-טיימס", העניק לסרט שני כוכבים בלבד, והרחיב כי "הפרעות לא ראויות ושגויות חושפות את טבעה השברירי של העלילה ומונעת ממנה לעבוד". קווין תומאס מ"לוס אנג'לס טיימס" כתב, "כפריחה גדולה של טכניקה קולנועית, הסרט אדיר; כדרמה אנושית הוא מגעיל ומטופש, תיאור נטול בינה של טבח בממדים עצומים". גם בישראל (בה הסרט יצא חמישה חודשים אחרי ארה"ב) - ב"מעריב" נכתב שהסרט מגלם את "ניוון הקולנוע האמריקאי" וכי הוא "דומה למשחק מחשב, אינו מעורר רגשות, אינו מבהיל את המוח".

      לעומתם דייב קר מ"שיקגו טריביון" כתב, "מקטירנן מרכיב את האקשן באופן נקי והגיוני, מנצל היטב את הסט המפורט והפוסט-מודרניסטי - הבניין הופך למעין דמות בפני עצמו". ואילו קארין ג'יימס מ"ניו יורק טיימס" כתבה, "הסצנות נעות באנרגיה כה חסרת פשרות ומפגן מרהיב של אפקטים מיוחדים, עד ש'מת לחיות' מתברר כסרט כל מה שחובבי האקשן, והמשקיעים הנושמים-לרווחה של ברוס וויליס, בוודאי קיוו לו".

      27. עם זאת, עם השנים צבר הסרט מעמד נשגב בהרבה והפך גם לחביב המבקרים. כך ניתן למצוא אותו בלא מעט רשימות המונות את סרטי חג המולד הטובים ביותר, סרטי האקשן הטובים ביותר (למשל מקום ראשון של "אנטרטיינמנט וויקלי" ב-2007), ואפילו הסרטים הטובים ביותר אי פעם (למשל מקום 29 במצעד של מגזין "אמפייר" ב-2008).

      28. ב-2017 בחר ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית (המהווה חלק מספריית הקונגרס) ב"מת לחיות" לשימור. הארכיון "מזהה את החשיבות (של הסרטים) עבור הקולנוע האמריקאי ועבור המורשת התרבותית וההיסטורית של האומה".

      29. גורלו של ג'ון מקטירנן פחות שפר עליו. הבמאי - שמלבד "מת לחיות" אחראי גם על "הטורף", "המרדף אחרי אוקטובר האדום", "אחרון גיבורי הפעולה" ועוד - הסתבך בפרשיית אנתוני פליקנו, חוקר פרטי הוליוודי בכיר שהואשם בהאזנות סתר לכמה משועי תעשיית הסרטים. ב-2010 נגזרה על מקטירנן שנת מאסר בהאשמה שהפעיל את פליקנו, וכן הואשם בעדות שקר בחקירה הזו. הוא ריצה את עונשו ב-2013 ושוחרר כמעט שנה אחרי כן.

      30. מקטירנן די נעלם מאז, אבל ב-2017 הגיח לטובת בימוי טריילר למשחק "Ghost Recon: Wildlands". צפו בו כאן:

      "מת לחיות" זמין לצפייה בחינם ב-yes VOD.