פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המלכה: קלייר פוי מצילה את "הנערה ברשת העכביש"

      עבודת הבימוי מחניקה ולא נעימה, התסריט מופרך, הפמיניזם מזויף ושחקני המשנה איומים, אך קלייר פוי ("הכתר") בכל זאת מצליחה להציל את הגלגול הקולנועי החדש והתמוה למדי של מעללי ליסבת סלאנדר

      דירוג כוכבים לסרטים - 2 כוכבים (עיבוד תמונה)

      בתחילת העשור הגיע לאקרנים "נערה עם קעקוע דרקון", העיבוד ההוליוודי לראשון בסדרת הספרים של סטיג לרסון השוודי על מעלליה של לוחמת הצדק ליסבת סלאנדר, שזכו קודם לכן לגרסאות קולנועיות בשפת המקור. למרות הפופולריות של הספרים, ואף שמאחורי הסרט האמריקאי עמד במאי בסדר הגודל של דיוויד פינצ'ר, מי שקודם לכן ביים את "שבעה חטאים", "מועדון קרב" ו"הרשת החברתית", הוא לא זכה להצלחה ניכרת.

      לכן, בניגוד לנהוג בהוליווד, ההמשכונים בוששו לבוא. מדי פעם היו דיווחים ושמועות על כוונה להפיק עיבודים לפרקים הבאים בסדרת הספרים, אבל זה לא קרה. רק עכשיו, שבע שנים אחרי ש"נערה עם קעקוע דרקון" עלה למסכים, מגיע המשך להרפתקאותיה הקולנועיות של האקטיביסטית השוודית, זאבה בודדה וכמעט כל-יכולה, שכוחותיה נעים על הספקטרום שבין ג'יימס בונד לוונדר וומן.

      המפיקים בחרו לדלג על שני הספרים שבאו אחרי "נערה עם קעקוע דרקון", ופסחו ישר ל"הנערה ברשת העכביש", שבעקבות מותו של לרסון בטרם עת נכתב בידי דיוויד לגרקרנץ. סלאנדר עדיין דוהרת על האופנוע שלה ברחובות שטוקהולם וסוגרת חשבון עם נבלי העיר, מנהלת רומנים לא מחייבים עם נשים ומתמודדת עם רקע משפחתי מורכב: אביה היה הארכי-נבל הכי גדול במדינה, ואחותה ממשיכה את דרכו.

      הנערה ברשת העכביש (יח"צ)
      נכנסה לחליפת העור של רוני מארה. קלייר פוי מתוך "הנערה ברשת העכביש" (צילום: יח"צ)

      בין שלל יכולותיה של סלאנדר, היא מצטיינת במיוחד בפצחנות, ועל רקע זה נהיית מעורבת בפרשייה בינלאומית סביב תוכנה חדשנית ומלאת עוצמה שכל העולם רוצה להניח עליו את ידיה. בקלחת בוחשים בין השאר חברה הוותיק, העיתונאי החוקר מיכאל בלומקוויסט; סוכן ביון אמריקאית; השירותים החשאיים בשוודיה, כנופייה מקומית מטילת אימה ובסופו של דבר אף אחותה של הגיבורה. את כל אלה מגלם צוות בינלאומי של שחקנים, וכולם דוברים אנגלית אך במבטא שוודי מזויף, מה שכמובן נשמע קצת מגוחך.

      כמעט כל צוות השחקנים התחלף בין שתי הגרסאות, אבל ההבדל המהותי ביותר הוא בקונטקסט בו שתיהן יצאו. הרבה דברים קרו בעולמנו בשבע האחרונות, והדרמטי והרלוונטי ביותר לעניינו הוא כמובן תנועת ה-Metoo. על פניו, "הנערה ברשת העכביש" נראה כסרט המושלם לעידן הזה. הרי לא רק שהמותחן הזה מעמיד במרכזו גיבורה חזקה, אלא שכבר סצינת הפתיחה שלו מתארת לנו כיצד היא מענישה בחומרה גבר על כך שפגע בנשים אחרות ומבהירה לממזר שהכללים השתנו.

      אלא שצריך להיזהר מלהעניק לסרט את הכבוד הזה. בצד ליסבת סלאנדר מעוררת ההשראה הוא ממהר לחשוף בפנינו את תמונת התשליל שלה: אחותה המרשעת, שהיא התגלמות כל הסטריאוטיפים התרבותיים השלילים על נשים. בניגוד לגיבורה שחורת השיער, הנמסיס שלה מתגלה כחיוורת ובהירה להחריד, וגם זו בהתאם לקונבנציה הקולנועית המוכרת המציגה ברונטיות כטובות ובלונדיניות כשטניות. בקיצור, עומד לפנינו גלגול נוסף ומודרני למודלים של שלגייה והמכשפה הרעה, כך שבשורה פמיניסטית גדולה אין פה.

      הנערה ברשת העכביש (יח"צ)
      שלגייה מול המכשפה הרעה, אז מה השתנה? מתוך "הנערה ברשת העכביש" (צילום: יח"צ)

      ועכשיו, לשינויים הפרסונליים. לנעליים הגדולות של דיוויד פינצ'ר נכנס הבמאי הצעיר פדה אלווארז, קולנוען מאורווגאיי שפרץ העשור בזכות הזוועתונים "מוות רצחני" ו"לא לנשום", שהיה בו משהו לא נעים לצפייה, וכך גם בסרט הזה.

      לזכותו של הבמאי ייאמר כי הוא לא מהסס לקחת את "הנערה ברשת העכביש" למחוזות קיצוניים. הוא מקצין עוד יותר את הציניות של חומרי הגלם המקוריים, ובידיו התוצאה היא מותחן פאנקיסטי נטול עכבות. דבר אחד אי אפשר לקחת מן "הנערה עם רשת העכביש" וזה שהוא התוצר הקולנועי הכי אפל שיש כרגע על האקרנים.

      יש בכל זה משהו בועט ומרענן, אבל גם ממד בוטה ולא נעים. בסופו של דבר חווית הצפייה מעוררת תחושת מחנק, כך שגם לסרט הזה אפשר היה לקרוא "לא לנשום".

      התובענות של הסרט והיומרה שלו לדרוש מן הצופים לספוג את כל ההארד-קור הזה גם נראית מופרזת לאור תכניו הדלים. אמירה פמיניסטית אמיתית אין בו וגם לא משהו אחר: אינטריגות הסייבר הבינלאומיות שעומדות במרכזו נדושות ומיושנות, והדרמה המשפחתית בין הגיבורה לאחותה נותרת גם היא שטחית ולא מפותחת.

      הנערה ברשת העכביש (יח"צ , פורום פילם)
      מתבזבז. לקית סטנפילד מתוך "הנערה ברשת העכביש" (צילום: יח"צ)

      נוסף לכך, התסריט לא קוהרנטי במיוחד, בטח למי שלא קראו את הספרים ו/או ראו את העיבוד הקולנועי הקודם ואינם בקיאים בחומר. יש בו גם חורים שאפשר למלא בהם ספה של איקאה, ולמעשה אין כאן תפנית עלילתית אחת עם היגיון כלשהו. ניכר גם שהתקציב הפעם נמוך בהרבה, וערכי ההפקה הנחותים מקנים לסרט מראה של מותחן סוג ב'.

      גם רוב השינויים הפרסונליים בצוות השחקנים והשחקניות לא בהכרח מעלים את הרמה. "הנערה ברשת העכביש" היטיב לאסוף נבחרת חלומות מתוך מיטב הסרטים שהיו חביבים על המבקרים והפסטיבלים בשנתיים האחרונות, אך לא מאפשר לחברים בה לבוא לידי ביטוי: לקית סטנפילד מ"סליחה על ההפרעה" (והסדרה "אטלנטה") מגלם את איש הביון האמריקאי, וזו דמות גנרית ולא מעניינת; קלאס באנג, שהיה כה מלא נוכחות ב"הריבוע", משחק כאן מתנקש ובקושי שמים לב לקיומו; והפספוס הגדול מכולם הוא ויקי קרייפס, שהתגלתה ב"חוטים נסתרים" וכאן מתבזבזת כזוגתו של העיתונאי החוקר, שתפקידה מסתכם בעשיית פרצופים לנוכח היעדרותו התכופות.

      נציין לרעה גם את משחקה של סילביה הוקס, ההולנדית שהופיעה גם ב"בלייד ראנר 2049", וכאן מגלמת את האחות הרעה. זו דמות קריקטורית וחלשה מלכתחילה, ותצוגת המשחק שלה לא מוסיפה לה עוד עומק אלא להפך מכך.

      הנערה ברשת העכביש (יח"צ , פורום פילם)
      מזל שיש אותה. קלייר פוי מתוך "הנערה ברשת העכביש" (צילום: יח"צ)

      רק מעלה אחת מצילה את "הנערה ברשת העכביש": תצוגת המשחק של קלייר פוי, הבריטית זוכת האמי על "הכתר", שנכנסה לחליפת העור של רוני מארה בדמותה של ליסבת סלאנדר. בניגוד ל"האדם הראשון", בו היא גם כן מופיעה כעת, אך בדמות משנית ואף שולית, כאן ההצגה כולה שלה - והכוכבת עושה עימה את המיטב.

      פוי סוחבת על גבה את הרשת כולה, וככל שיש בה יותר קורים, כך גם ההופעה שלה יותר מרשימה, עוצמתית וסוחפת, ומוכיחה מעל כל ספק כי מדובר באחת הכוכבות המוכשרות בימינו, הממשיכה בגאון שושלת מפוארת של שחקניות בריטיות גדולות. רק בגללה, בכל זאת אפשר לקוות כי נראה עיבוד קולנועי גם לספר הבא בסדרה, "הנערה שהשיבה עין תחת עין", ולייחל כי יגיע בקרוב ולא רק בעוד שבע שנים.

      הנערה ברשת העכביש (יח"צ , פורום פילם)
      גלגל הצלה. קלייר פוי מתוך "הנערה ברשת העכביש" (צילום: יח"צ)