פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      צאתכם לשלום: הסיפורים מאחורי הסדרות המבוטלות של 2018

      מעט מאוד סדרות קיבלו השנה סוף שמח, כלומר הגיעו אל סופן הטבעי, וזה נתון די מדכא כי המשמעות היא שכל עשרות הסדרות האחרות שנגמרו השנה, טכנית, לא היו אמורות למות. אלה הסיפורים מאחורי הביטולים, וגם אלה שחזרו מן המתים. חלק שני בסיכום השנה בטלוויזיה בחו"ל

      צאתכם לשלום: הסיפורים מאחורי הסדרות המבוטלות של 2018

      מדובר במתמטיקה פשוטה: 495 סדרות מתוסרטות הופקו בשנה החולפת בארה"ב, ולעומתן הסתיימו רק כ-100. מי שרוצה הגדרה נוספת ל-Peak TV יכול פשוט לקרוא לזה "פיצוץ אוכלוסין" - הסיבה שאתם לא מספיקים לראות את כל מה שאתם רוצים היא פיזיקלית, המחסנית מתמלאת הרבה יותר מהר מכפי שהיא מתרוקנת כך שאין לכם סיכוי להדביק את הפער. בכל זאת מעניין לבחון מה הסיבות שבגללן מתבטלות סדרות בעידן הנוכחי, והאם לצופים באמת יש את הכוח שהם חושבים שיש להם.

      בוטלו בשיבה טובה

      הכוונה היא לסדרות שמחזור החיים הארוך שלהן הסתיים מראש ובאופן טבעי ומוסכם על ידי כל: ההפקה, רשת השידור ובלית ברירה המעריצים. מפתיע לגלות כמה מעט כאלה יש השנה - "האמריקאים", "סקנדל", "בחורה חדשה", "מקום טוב באמצע", "משפחת פוסטר", "קז'ואל", "אהבה", "המקוריים", "נאשוויל", "פורטלנדיה". יש גם את "עצם היום הזה", שהסתיימה אמנם לאחר שבע עונות ארוכות, אבל רק משום שניסיון האתחול מחדש שלה לא באמת עבד כך שלא הייתה ברירה אלא לנתק מהמכונות. אז כמה סדרות קיבלו סוף שמח, וזה נתון די מדכא כי כי המשמעות היא שכל עשרות הסדרות האחרות שנגמרו השנה, טכנית, לא היו אמורות למות. ב-2019 לעומת זאת צפוי מקרה הפוך, בו לפחות עשרים סדרות כבר הודיעו מראש שהן מתקפלות, כולל האחת הגדולה הזו שכולם כבר מחכים בקוצר רוח לעונה האחרונה שלה שתגיע באביב. "הומלנד", כמובן.

      משחקי הכס - בריאן (יח"צ)
      סדרה שאינה "הומלנד" (צילום: יח"צ)

      בוטלו במפתיע

      זו הקונוטציה הקלאסית עליה מרמזת המילה "ביטול", בה פתאום באמצע היום נוחתת כותרת שהוחלט במפתיע כי הסדרה הזו והזו לא ממשיכה לעונה נוספת. אבל המילה "מפתיע" מתעתעת - מפתיע את מי? אלה שעוקבים אחרי טבלאות הרייטינג ככל הנראה לא מופתעים בכלל, כי אחוזי צפייה נמוכים הם בדרך כלל הסימן הראשון שסדרה נמצאת בסכנה. גם אלה שבקיאים במודל העסקי של עולם הטלוויזיה יכולים לצפות מראש בעיות כלכליות כך שבתכל'ס, מדובר על סדרות שהקהל הרחב נהג לחשוב שהן מצליחות וגם מוצלחות, ופתאום התברר שבעצם לא.

      "המיק", למשל, הייתה אחד מסיפורי ההצלחה של 2017, אבל העונה השנייה שלה דעכה ולא הצליחה לעמוד באותם המספרים, כך שהיא מצאה את עצמה מחוץ ללוח המשדרים ועם פרק סיום לא מספק בעליל ביד. גם "קוונטיקו" נחשבה לפני שלוש שנים ללהיט, אבל חילופים מרובים של שואוראנרים סחטו ממנה את כל המיץ והותירו קליפה שהסלבריטאיות של פריאנקה צ'ופרה לא הצליחה למלא. "מוצרט בג'ונגל" הייתה כותרת פתאומית, למרות שהסדרה הזו מעצם הגדרתה ערבה לאוזניים פילהרמוניות בלבד ולא באמת הייתה מסוגלת לגדול, ואמזון רק רוצה לגדול. אפשר מאותה סיבה של 'טסה נמוך מדי מתחת לרדאר' לציין גם את "מורות", "דטרויטרס" ו-"People of Earth" המסכנה, שבוטלה בדיעבד לאחר שכבר חודשה לעונה שלישית, ו"חוליגן אמריקאי", שלפי הדיווחים נזרקה משרתי נטפליקס בעיקר בגלל ענייני חוזיים של רישיון חכירה מול בעלות. הנקודה היא שאין ערובות, והדרך היחידה לא להתבאס מכך שהסדרה האהובה שלכם מבוטלת פתאום היא כנראה לא להתאהב בה עד כדי כך.

      חוליגן אמריקאי (יח"צ)
      אסור להתאהב. "חוליגן אמריקאי" (צילום: יח"צ)

      נגאלו מייסוריהן

      הולו גאלה השנה שלוש סדרות שלה מייסוריהן הקשים, לאחר שנתנה להן מספיק ודי הזדמנויות לפרוח: "צ'אנס" המיותרת של יו לורי, "עין הרע" ("Shut Eye") הזניחה עם ג'פרי דונובן ו"הדרך" האימפוטנטית של יו דנסי וארון פול, שהייתה אמורה להיות סדרת הדגל המבטיחה של החברה לפני שלוש שנים אבל מהר מאוד התברר שהיא, וסליחה על זה מראש, בדרך לשום מקום. כי עכשיו כשיש להולו בארון להיטים בקרב המבקרים וטקסי הפרסים כמו "סיפורה של שפחה" ובמידה פעוטה יותר "קאסל רוק", אפשר להפסיק להתעקש על דברים שלא עובדים. ובכל זאת, יש משהו נחמד באורך הרוח שהופגן כלפי שלוש הסדרות הללו, מגמה שקשה כבר לראות באפיקי שידור אחרים ומתאפשרת כנראה רק בשל פריבילגיה של צעדים ראשונים בתחומי הפקות המקור. פייסבוק ואפל עדיין בשלב הטרומי הזה, עם החידושים המפתיעים ל-"Sorry For Your Loss" ו"קארפול קריוקי" למרות מספר מיניאטורי (ודי מביך) של צפיות. נטפליקס, לעומת זאת, כבר מספיק מבוססת כדי להניף גרזנים ללא רחמים, ועוד על זה בהמשך.

      רשתות אחרות שעסקו השנה בניקוי אורוות לא מאפיין היו רשת USA ("על הכוונת", "מושבה"), TNT ("התנהגות טובה", "ציידי האוצרות", "הספינה אחרונה") ו-Freeform ("צייד הצללים", "לבד ביחד") - כולן סדרות בעלות מספר עונות שהוחלט לפתע לוותר על המשכן, והלב דואב על USA, שדיברה כל כך יפה על מיתוגה מחדש בעקבות "מר רובוט", אבל עושה רושם שהיא לא מצליחה לתחזק אותו. כמו כן, לא פלא ש-AMC לופתת חזק את "המתים המהלכים", כי שום דבר חדש שלה לא באמת עובד (ו"דיאטלנד" באמת הייתה מעפנה). אפרופו גאולה מייסורים, אין באמת טעם להתייחס לכל סדרות הברודקאסט החדשות שבוטלו לאחר עונת בכורה מאכזבת אחת כי יש עשרות כאלה. מספיק לציין את "Rise" של ג'ייסון קייטימס, את "חדשות מעולות" בהפקת טינה פיי (שבוטלה לאחת שתי עונות) ואת "גוונים של כחול" עם ג'ניפר לופז (ששרדה שלוש עונות) כדי להבין שהסבלנות לטאלנט כבר מזמן פקעה.

      המתים המהלכים עונה 8 (יח"צ)
      לא פלא ש-AMC מחבקת חזק את "המתים המהלכים" (צילום: יח"צ)

      בוטלו עקב שערורייה

      זו קטגוריה חדשה יחסית שצצה השנה כנשורת מעידן ה-#MeToo - סדרות שחוסלו, לפחות מבחינה רשמית, בגלל שמישהו התנהג מכוער מאחורי הקלעים. היו כמובן לא מעט מקרים בעבר בהם התנהגות בלתי נסבלת של כוכבים, יוצרים או מפיקים הביאה להפסקת ההפקה (סיביל שפרד, משום מה, עולה לראש, וגם "גרייס על הכוונת" ואפילו "שנות הקסם" - כן, חפשו על זה), אבל אם עד כה נעשו ניסיונות לטייח את הסיבות הללו, השנה מעמידים אותן בחזית ואפילו מתגאים בהם, כאילו לומר - "הנה, שמענו, ואנחנו אתכם ועושים משהו בנידון". "רוזאן" כמובן היא הדוגמא הכי גדולה לכך, שבוטלה תוך שעה קלה לאחר ציוץ גזעני של רוזאן בר, ולא משנה שעל חורבותיה הוקמה אחר כך סדרה חדשה בלעדיה - המותג הוותיק הומת (בצדק) בגלל כמה תווים אלקטרוניים והקלקת עכבר אחת. בעבר ABC הייתה כנראה מנסה לכבס את הסיבה הזו, ב-2018 היא כבר לא יכולה.

      המקרה של קווין ספייסי ו"בית הקלפים" כבר חמור יותר, כאשר העונה השישית והאחרונה של הסדרה ששודרה השנה מחקה אותו לחלוטין עקב חשיפת מספר פרשיות הטרדות מיניות שבהן היה מעורב השחקן הראשי, כמו גם התנהגות בזויה על הסט. נטפליקס טענה שמראש תכננה שזו תהיה העונה האחרונה, אבל אל תאמינו לה. למעשה, היא בכלל רצתה לגנוז את שלושת הפרקים שכבר צולמו איתו ולשכוח מהסדרה בעקבות הסקנדל, אך רובין רייט שכנעה את כל המעורבים שחבל שמאות אנשי צוות יאבדו את עבודתם על לא עוול בכפם, אז הוחלט על הפקת עונת פרידה מקוצרת בת 8 פרקים.

      יש עוד: גם "חכמת ההמונים" עם ג'רמי פיבן בוטלה עקב האשמות בהטרדה וניסיון אונס שצצו נגדו, ו"רויאלס" של ערוץ E!, ששרצה שם במשך ארבע עונות, חוסלה כי התברר שהשואוראנר שלה, מארק שוואן ("וואן טרי היל"), היה מציק מינית לאנשים מאחורי הקלעים. יחד עם הביטול של "יחסים בהסכמה" מוקדם יותר השנה, נותר הערוץ הזה בלי אף סדרה מתוסרטת - מה שהפך לאג'נדה החדשה של הערוץ. אם מותחים קצת את הקצוות אחורה לנובמבר 2017, אז בוטלה רשמית "לואי", וקדימה להמשך שנת 2019, שם צפויה להפציע עונת הפרידה של "טרנספרנט" ללא ג'פרי טמבור, מקבלים תמונה די ברורה: אין דבר כזה אחורי הקלעים יותר בטלוויזיה. בין הרשתות החברתיות, אתרי החדשות המיידיים ותנועות המחאה הקולקטיביות, העובדה שהמצלמות כבות לא אומרת שאף אחד לא מתעד את מה שקורה על הסט, ומדיניות נוקשה של אפס סובלנות גורמת לכך שהתנהגות של חרא תמיד תצוף כלפי מעלה. בסדרה "בול" של CBS, אגב, זה לא פגע. אלייזה דושקו התלוננה ופוצתה ביותר מתשעה מיליון דולר בהסדר מול הרשת, אחרי שהתברר שכוכב הסדרה מייקל וות'רלי הטריד אותה מינית בבוטות רבה, וכשהתלוננה דמותה נכתבה אל מחוץ לסדרה.

      בית הקלפים עונה 5 (יח"צ)
      בוטל. קווין ספייסי (צילום: יח"צ)

      בוטלו והוחזרו לחיים

      גם זה משהו שקורה מדי פעם אבל השנה התרחש ביתר שאת: סדרה שמבוטלת במקום אחד ומחודשת במקום אחר, כי זבל של רשת אחת יכול לפעמים להיות אוצר של אחרת. מקרה הדגל כאן הוא "ברוקלין תשע-תשע", שבוטלה אחרי חמש עונות ברשת פוקס ותוך 24 שעות חזרה לחיים ברשת NBC. בין לבין הספיקה להתעורר שערורייה באינטרנט כשמעריצים מושבעים וצופים מפורסמים כמו מארק המיל, גיירמו דל טורו ולין מנואל מירנדה הביעו את תרעומתם, אז NBC אספה לחיקה את הסדרה לעונה שישית מקוצרת של 13 פרקים שתעלה בעוד חודש, והנרטיב שהוצג לציבור הוא שהמעריצים ניצחו והרשת גיבורה.

      בפועל "ברוקלין" הוחזרה לחיים כי ביזנס. היא מעולם לא הייתה אמורה להיות בפוקס מלכתחילה, אבל לפני חמש שנים חשבה הרשת שהיא יכולה ליצור בלוק של קומדיות סינגל קאמרה, אז היא שפכה כסף וניצחה במכרז על הסדרה שהתקיים בין כל הרשתות. אלא ש"ברוקלין" מופקת על ידי אולפני NBC יוניברסל, שהם למעשה המרוויחים העיקריים ממנה. הפקת פרקים נוספים פירושה שהערך של כל הקיימים רק הולך ועולה בשירותי הסטרימינג, כך ש-NBC לא הצילה אף אחד חוץ מאת חשבון הבנק שלה. מאותה סיבה עסקית, אגב, החזירה השנה פוקס את "גבר מי שעומד אחרון" לאחר שבוטלה על ידי ABC בשנה שעברה - אולפני "פוקס המאה העשרים" פשוט רצו להמשיך להרוויח עליה, והרי יש להם רשת שידור אז למה לא.

      עוד סדרות ששיחקו השנה בכיסאות מוזיקליים הן "לוציפר" ו"השורד המיועד", שבוטלו על ידי הרשתות המקוריות שלהן אבל יקבלו צ'אנס נוסף בנטפליקס, שכנראה מרוצה מהצפיות בפרקים הישנים שלהן אצלה (וגם במילא גוזרת עליהן קופון כשהיא מפיצה אותן לשאר העולם אז חבל על הכסף). ולמרות כל הציניות והשיקולים העסקיים והקרים היו גם שלושה מקרים יפים: "המרחב" בוטלה על ידי ערוץ SyFy אבל תחיה באמזון, במקרה הזה בשל אהבתו של ג'ף בזוס, מייסד ונשיא אמזון, כלפי הסדרה. ואילו "טיימלס" ו"סנס8", שתי סדרות שאפשר להתווכח על איכותן אבל לא על מעמדן הפולחני, בוטלו על ידי הרשתות בהן שודרו, אבל בכל זאת ניתנה להן האפשרות להפיק ספיישל סיום באורך של סרט מלא כדי לסגור עלילות. NBC ונטפליקס לא היו חייבות לעשות את זה, וכנראה אפילו הפסידו שם כסף, אבל בסוף הסרט של "סנס8" למשל הופיעה הכתובית "למען המעריצים שלנו", כך שמתחשק ונחמד לחשוב שהסיבות הן אכן נדיבות ומתחשבות.

      ברוקלין תשע תשע (יח"צ)
      ניין ניין! "ברוקלין תשע תשע" זוכה לחיים חדשים (צילום: יח"צ)

      בוטלו על ידי נטפליקס

      נטפליקס למדה השנה על בשרה הווירטואלי שטוק שואוז ותוכניות סאטירה פוליטית לא ממש עובדות בסטרימינג, כשביטלה בזו אחר זו את התוכניות של צ'לסי הנדלר, ג'ואל מקהייל ומישל וולף. לתוכנית של ג'ואל מקהייל, שהייתה פשוט "מרק הוליוודי" בשינוי אדרת, ניתנה הזדמנות גם בשידור שבועי וגם בשידור בינג'י, ואפילו זה כנראה לא עניין מספיק צופים. הסיבה היא, יש להניח, שלסאטירה יש חיי מדף מאוד קצרים והיא הכי מצחיקה רק כשהיא עדכנית ונצרכת ישר מהאריזה. וצ'לסי הנדלר היא סתם מעצבנת. אפשר אגב להוסיף לכאן את ג'רי ספרינגר, שתוכנית ה"אירוח" שלו בוטלה השנה לאחר 27 עונות, את הירידה ברייטינג של תוכניות הלייט נייט ואת השמועות על כך שגם אלן שוקלת לפרוש בקרוב, ולהסיק שבימינו אם טוק שואו לא מתרחשת בפודקאסט או בתוך מכונית, סיכויי ההצלחה שלה לא נראים טוב.

      אבל נטפליקס ביטלה השנה גם סדרות אמיתיות, ואפילו לא מעט מהן: "הפוכים" ("Disjointed"), "שבע שניות", "השוטר הטוב", "ליידי דינמיט", "הכל על הפנים", "הכל אודות הוושינגטונים" וכאמור, "חוליגן אמריקאי", וגם הכריזה מבעוד מועד על כוונותיה לסיים את "קימי שמידט" ו"כתום זה השחור החדש" ב-2019. נטפליקס היא האגרנית הכי סדרתית מכל פלטפורמות השידור ולא אכפת לה בכלל מביקורות, מה שאומר שאם היא לוחצת על ההדק - כנראה שאף אחד באמת לא צפה בדברים האלה, או לחילופין התחיל והפסיק באמצע די מהר. האם יש יוצאות מן הכלל? כמובן, הנה שלוש.

      Unbreakable Kimmy Schmidt (יח"צ)
      תכף נפרדים. "קימי שמידט" (צילום: יח"צ)

      סדרות שבוטלו ביקום הטלוויזיוני של מארוול

      מתוך רשימת החללים שהותירה אחריה 2018 יצררו בצרור החיים בעיקר שלושה שמות: "איירון פיסט", "לוק קייג'" ו"דרדוויל". זו הייתה השנה שבה עסקת הענק של מארוול-נטפליקס קרסה לתוך עצמה כאשר הסדרות הללו בוטלו בשיטתיות אחת אחרי השנייה, לאחר שבשלוש השנים האחרונות הושקעו מאות מיליוני דולרים בהעמדת עולם טלוויזיוני בנוסח "הנוקמים" שמאחד ארבעה גיבורי על בתוך מרחב שמתכתב עם עצמו. מה בדיוק קרה שם? יש שטוענים שאיכות הסדרות ירדה, אחרים אומרים שהצופים ברחו, אבל שמועות עיקשות טוענות שהעונה השלישית של "דרדוויל" דווקא סיפקה את הסחורה קריאטיבית ומספרית, כך שהסיבה חייבת להיות אחרת. אז הזדחלו תאוריות קונספירציה לפיהן שירות הסטרימינג של דיסני (שבבעלותה מותג מארוול), אשר יעלה במהלך 2019, חמד לעצמו את גיבורי העל הללו וזמם להביא אותם לחיקו, או שנטפליקס החליטה לעשות להם דווקא, או שמדובר בצעד מכוון לקראת עונה נוספת של "המגנים" שמאחדת את כולם, וכו'.

      התאוריה שבינתיים נשמעת הכי קבילה היא שנטפליקס ביקשה לקצץ את מספר הפרקים בכל סדרה מ-13 ל-8-10 כי יקר, ובמארוול פשוט לא הסכימו בטיפשותם, אז המו"מ התפוצץ. הסיכוי שהסדרות הללו יוחיו בצורה כזו או אחרת בדיסני או בפלטפורמות אחרות הוא אפסי, בין היתר כי על פי הדיווחים יש לנטפליקס זכויות צינון על הדמויות למשך כשנתיים, דיסני עצמה כלל לא רוצה אותן ומעדיפה להתחיל מחדש, ועייפות החומר הכללית של העסקה הזו בטח שלא מצדיקה השקעה בסדרת איחוד נוספת. מה שכנראה יקרה הוא שנטפליקס פשוט תשרוף בחודשים הקרובים את העונה השלישית של "ג'סיקה ג'ונס" והשנייה של "המעניש" שעוד נותרו לה לשדר, ובזה זה יתפייד. אולי בכל זאת יש פה קישור מיוחל ל"הנוקמים".