מרימים למרימי: חמש הערות על גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון"

למרות שכמעט כל בחירה מתוך רביעיית הגמר, למעט שפיטה (ר' להלן), הייתה בחירה טובה - הבחירה בקובי מרימי אמש בגמר "הכוכב הבא" מוצלחת במיוחד. מאיה בוסקילה וכתריה אולי זמרות טובות ובשלות יותר, אבל מרימי, כמו נטע ברזילי לפניו, הוא באמת קצת עוף מוזר ושונה. יש לו קול עמוק ומיוחד, בחירות שירים משונות וטוויסט מיוחד משלו - שזאת נקודת פתיחה לא רעה למועמד באירוויזיון. לא פחות חשוב מכך, בין מתמודדים מנוסים מאוד (בוסקילה), בטוחים בעצמם (כתריה) ועפים על עצמם ללא הצדקה (נחשו לבד), מרימי דיגמן לאורך כל העונה צניעות וביישנות, מבוכה ומוזרות - ובכל זאת הצליח לנצח. אם מרימי יצליח להתעלות מעל ההתרגשות האופפת אותו, הוא יוכל לייצג אותנו בכבוד. אם הוא יתאפס גם על חומרים טובים שהולמים אותו - הוא יוכל להישאר איתנו גם אחרי כן, כמוזיקאי לגיטימי.

מרימי, כמו גם כל צוות "הכוכב הבא", חייבים תודה גדולה לנטע ברזילי, ולא רק בגלל שהיא ניצחה והחזירה לחיים אפשרות כה חבוטה כמו הייצוג שלנו באירוויזיון. ברזילי עשתה את הבלתי ייאמן והוכיחה שאין דבר יותר חשוב מאשר מקוריות וייחודיות אפילו בתכנית ריאליטי מוזיקלי מזן "מתקפת המשובטים", אחרי שנים של גנריות בכלל הפורמטים. השילוב של שני הדברים האלה - ניצחון הייחודיות והחזרת האפיל לאירוויזיון - הוא הסיבה העיקרית לכך שפתאום אפשר היה למצוא שם לא רק זמרים עם קול יפה שאיש לא הכיר לפני, אלא מגוון טיפוסים משלל רקעים, ששימר את העניין בתחרות. לא פלא שהאיש שברזילי אמרה כי הוא הפייבוריט שלה - הוא גם זה שניצח. מבין הרביעיה, הוא הדומה לה ביותר.

שני אנשים נוספים חתומים על ההצלחה של העונה הזו - כמעט נגד כל הסיכויים. אסי עזר ורותם סלע, שעד ממש לא מזמן היו, לפחות עבורי, צוות שידור כמעט חסר טעם, הפכו להיות בין הסיבות העיקריות לכך ש"הכוכב הבא" מהנה כל כך - הרבה יותר מהמוזיקה, על כל פנים. זה קשור בשעמום המובנה שמלווה פורמטים מהסוג הזה: ברוב התכניות מדובר בריטואל חוזר - כמה אודישנים מרגשים ולאחריהן גסיסה איטית בעניין, מלווה בדיאלוגים מכובדים כביכול על ווקאליות ואותנטיות. עזר וסלע העמידו את כל העסק באור הנכון - כבדיחה מטופשת, באירוע שכל הווייתו היא כיף לא מחויב.

גם ב"הכוכב הבא" רוב המתמודדים היו סבירים ולא יותר, וקיבלו פידבק סביר ולא יותר מהשופטים. אלא שעזר וסלע הפכו את כל הרצינות המוגזמת הזאת לפארסה, ועשו סבוטאז' בתכנית: הם נקרעו מצחוק בשידור, השתלטו על השיחות בלי לתת למתמודדים לדבר, צילמו דיאלוגים מטופשים ברמת הקאלט, הבהילו שופטים ומתמודדים עם ליצן מקופסה, חילקו פריכיות כפרודיה על האוסקר תוך רצף של בדיחות קרש, ואחרי שהתכנית הביאה את בן הזוג של כתריה לישראל - הם החלו לזמן קרובי משפחה פיקטיביים. במירעו - זה היה מאוד מטופש, אבל במיטבו - זאת הייתה פרודיה כמעט חתרנית על הז'אנר.

וכמה מילים על מי שהיא דווקא לא פרודיה חתרנית, אלא מלעיגה ונלעגת, והבהילה מדינה שלמה כשהתעקשה פעם אחר פעם להעפיל עוד שלב עד כדי איום משמעותי על הנציגות לאירוויזיון. מילים רבות נשפכו כבר על התופעה האוריינטליסטית הזו עוד הרבה לפני "הכוכב הבא", כך שאין לי יותר מדי חשק להצטרף לקלחת. נכתוב רק זאת: שפיטה מיתגה את עצמה בתכנית כמי שלא מתנחמדת ולא משחקת את המשחק של "הכוכב הבא", אלא רק את של עצמה, והצליחה אפילו לשכנע את השופטים, המנחים וההפקה להתמסר לדמות המטופשת שלה. היות שהדרך המשחקית הזאת הייתה רצופה אכילת ראשים ובדיחות על מבטא ערבי, הבחירה שלה לבצע את "My Way" בגמר מוכיחה שלא מדובר כאן בציפור נדירה שעושה כביכול מחווה יצירתית לאחר, אלא בעוד סוג של כוכב ריאליטי, די רגיל, שעסוק בעיקר בעצמו, עוד מותג ריק ש"אומר את כל האמת בפרצוף". באור הזה, דווקא לא מפתיע שהיא הגיעה רחוק כל כך.

דווקא בגמר, רוב האלמנטים שהפכו את העונה הזאת של הכוכב הבא לכל כך מהנה די התמתנו. הביצועים של המתמודדים היו סבירים ומטה ובלתי זכירים (ובטח לא "בלתי נשכחים"); עזר וסלע השתדלו להתנהג בהתאם ולכן להיות פחות מצחיקים; וגם הפורמט האירוויזיוני העתיק בעיקר את האלמנטים המתישים של המשדר האירופאי, כלומר שלב ניקוד ארוך להכעיס - השידור עצמו הסתיים כשעה (כולל פרסומות) לאחר שבוצע השיר האחרון של מתמודדי הגמר. גם ההופעות של האורחים לא הסעירו, ונראו כאילו בוצעו עם פלייבק מלא. מילא, הגמר החשוב באמת ייערך במאי בתל אביב.