שבת, 18 במאי, צהריים. חצי יום לפני הגמר ההיסטורי של האירוויזיון בתל אביב, וכחצי שעה לפני חזרה גנרלית. במתחם האקספו, כריסטר ביורקמן השבדי בן ה-61, המפיק של התחרות בישראל ובשאר המדינות בחמש השנים האחרונות, חש ברע. הוא מבקש מטלי אשכולי, מפיקת אירוע האירוויזיון, לגשת לחדרו, ואומר לה שהוא רואה שחור מול העיניים. למרות שכלפי חוץ הוא נראה בסדר, אשכולי דואגת בזריזות שיועבר מיד למרפאה במקום, ומשם הוא מפונה לאיכילוב. שם מתברר שביורקמן עבר שני אירועים מוחיים קלים. המצב לא מאפשר את חזרתו להפקה. אם יעשה את זה, יסכן את חייו. שלושה ימים לאחר מכן הוא עובר צנתור מוח. מאז החלים, בתחילת השבוע הזה שוחרר מבית החולים ומחר (חמישי) יטוס חזרה לשבדיה.
"חיי ניצלו בזכות הדאגה של שתי מלאכיות ששמן טלי - אחת היא טלי אשכולי מכאן, והשניה היא המנתחת שלי, טלי יונש", אומר ביורקמן לוואלה! תרבות. "זה היה דרמטי. ראיתי מסך שחור כבר ביום שישי, יום לפני הגמר, אבל התעלמתי מזה, ובדיעבד התברר שאז היה לי TIA (אירוע מוחי חולף - ש"ב) ראשון. למחרת היה לי אירוע שני. אחרי שדאגו שאגיע לאיכילוב, ועשו לי צילום רנטגן, נאמר לי - אתה לא חוזר להפקה. בפעם הראשונה מזה עשרים שנה לא לקחתי חלק בערב הגמר כמפיק, וצפיתי בגמר מאיכילוב".
הדרמה הגדולה ויוצאת הדופן הזאת, שהתרחשה באופן הזוי ביום הגמר ועברה מתחת לרדאר של התקשורת הישראלית, מצטרפת לסערות רבות של תחרות האירוויזיון שהתקיימה בתל אביב, ועל רבות מהן קראתם לראשונה כאן בוואלה! תרבות. עשרה ימים לאחר גמר התחרות, מתגלים סיפורים נוספים מאחורי הקלעים שלא פורסמו עד כה.
הפקת האירוויזיון היתה מרשימה מאוד וכללה גלריה מפוארת של אמנים אורחים, ממדונה ועד לגל גדות, אבל היא לא הייתה חפה מבעיות. כך, למשל, נמתחו ביקורות בשל היעדרות חלק מהזמרים שזכו באירוויזיון. בעוד שהופיעו בתחרות הזמרות הזוכות נטע ברזילי, דנה אינטרנשיונל וגלי עטרי, בלטו בהיעדרם באופן תמוה חבריה של עטרי ללהקת חלב ודבש, שגם הביעו את מורת רוחם מכך, והזוכה הראשון של ישראל באירוויזיון, יזהר כהן, שלא שר את "אבניבי" בגמר כפי שרצה, אלא הסתפק בהענקת נקודות בלבד. בתעשיה הביעו תמיהה מכך שלנדב גדג', שהגיע רק למקום ה-9 בתחרות, נתנו לשיר בגמר, אבל ליזהר לא נתנו.
לוואלה! תרבות נודע על דרמה שנוצרה מאחורי הקלעים, כשכהן סרב להשתתף בחזרה תחת תפקידו כמעניק נקודות, שהתקיימה ביום שישי, יום לפני הגמר. "יזהר כהן כעס ונעלב שלא נתנו לו לשיר ולא נתנו לו כניסה דרמטית", אומר גורם בהפקת האירוויזיון. "הוא נכח במתחם האקספו בזמן החזרה, אבל הוא כל כך רתח שהוא לא הסכים להשתתף בחזרה. הוא אמר להפקה שהוא מצפה למקום שמכבד אותו בהפקה, ולקבל את מחיאות הכפיים שמגיעות לו כזוכה בתחרות. באמת חבל שלא אפשרו לו לשיר בגמר".
גורם אחר בכאן נחלץ להגנת התאגיד ומגלה פרטים נוספים: "יזהר קיבל הצעה להופיע בחצי הגמר הראשון. זה היה יכול להיות מאוד מכובד בחצי הגמר, אבל הוא סרב, וזו זכותו. היה חשוב לנו לשלב אותו איכשהו, ושילבו אותו בסיפור הנקודות. הסאגה שהוא עשה מקטע הענקת הנקודות היתה בלתי תיאמן, הוא איבד את זה לגמרי. הוא חשב שהענקת הנקודות זה כמו נאמבר. קודם הוא ביקש להעניק נקודות מהבמה, מה שלא מקובל. קיבלנו אישור מיוחד מאיגוד השידור האירופי. הוא ביקש שיהיו לו כמה דקות גם למונולוג על הבמה, הוא חשב שהנקודות זה נאמבר. אבל הנקודות אמורות להיות משהו מאוד ספציפי, שתי מילים ופורמט מאוד ברור. קיבלנו אישור מיוחד גם לזה, והוא קיבל יותר מכל אחד אחר. עדיין היו לו דרישות: הוא רצה שיציגו אותו בדרך מסוימת, ושיהיו מחיאות כפיים. היה רגע שבו האיגוד אמר: אנחנו הסכמנו מעל ומעבר. בסופו של דבר יצא לו קטע מאוד יפה ומכובד. אז עם כל הכבוד למר יזהר כהן, הוא עשה טעות שהוא לא הסכים לעלות על הבמה בחזרה. בסופו של דבר הוא קיבל כבוד בניקוד. אז שינוח, באמת".
יזהר כהן אמר לוואלה! תרבות: "אני לא רוצה להגיב. כשאני ארצה, אני אדבר על זה. לא עכשיו".
"איפה יזהר?": תיעוד מהחזרה שבה יזהר כהן התרגז
מפיק האירוויזיון, כריסטר ביורקמן, בפוסט שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו מאיכילוב
אכזבה רבה נרשמה בהיקף מכירת הכרטיסים לאירוויזיון ובכמות התיירים שהגיעה לארץ. בשבוע שבו התקיים האירוויזיון פורסם בתוכנית "חי בלילה" כי התאגיד צפוי להפסיד כ-2 מיליון שקלים בגלל אלפי כרטיסים שלא נמכרו. כעת מתברר לוואלה! תרבות שניתן היה לצמצם את ההפסד במכירות הכרטיסים ולהגדיל את מספר התיירים.
שי כהן, דובר מועדון החובבים הישראלי של האירוויזיון, שמונה מעל 6,000 חברים מרחבי העולם, הסביר: "כל שנה לפני האירוויזיון, המועדון שולח מראש הודעה לכל החברים ובודק כמה מהם מעוניינים להגיע ליעד בו מתקיים האירוויזיון ולרכוש חבילות כרטיסים על מנת לבקש אותן מאיגוד השידור האירופי. השנה, 3,000 חובבי אירוויזיון אמרו שהם מעוניינים להגיע לתחרות ולרכוש חבילות. מדובר בחבילה של שישה כרטיסים, שכוללת גם את שלושת מופע הלייב, חצי הגמר והגמר, וגם את החזרות הגנרליות. כל חבילה זה שישה כרטיסים, ומכיוון שביקשנו 3,000 חבילות כרטיסים, מדובר ב-18 אלף כרטיסים. האנשים האלה היו מוכנים לשלם את המחיר המלא של הכרטיס, שנע בין 3.5 אלף שקלים ל-4.5 אלף שקלים בגולדן. בסופו של דבר קיבלנו רק אלף חבילות כרטיסים, וגם אותה צמצמו לחצי, כלומר רכשנו בחבילה רק שלושה כרטיסים במקום שישה כרטיסים, שזאת החבילה שאנחנו רגילים לקבל בדרך כלל. כבר אז היתה תגובה לא טובה מהחובבים באירופה. כתוצאה מכך, אלפיים אנשים שרגילים להיות בגולדן רינג ובמקומות הכי טובים באולם מראש אמרו להם שלא יקבלו את החבילה שלהם לישראל. להערכתי לפחות מחציתם - כאלף - לא הגיעו בגלל זה לישראל. בסופו של דבר, כידוע, התאגיד חילק כרטיסים בחינם, והגיעו מעט תיירים. זאת אחת הסיבות שבגללן תיירים לא הגיעו. גם הפסידו כסף מאי המכירה, וגם איבדו תיירים".
התאגיד לא הגיב לפניית וואלה! תרבות בעניין זה. נציין כי מבלי להתייחס למקרה, לפני גמר האירוויזיון, שאלנו את מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, מהי הסיבה למכירת הכרטיסים ולכמות התיירים המאכזבת. "לגבי התיירות, אני חושב שהמדינה לחלוטין לא מימשה את הפוטנציאל העצום בתחרות הזאת, לשיווק וקידום מדינת ישראל. אין לי שום מומחיות בתיירות, אני ואף אחד בתאגיד לא יודעים איך עושים את זה, זה התפקיד של המדינה", אמר קובלנץ. "לגבי מכירות הכרטיסים, המצב בארץ לא שונה ממה שקרה בעולם. הכרטיסים לגמר בארץ נגמרו בשניות, וחצאי הגמר והחזרות - המכירה שלהם קשה בכל מקום בעולם".
לאחר מחדל הכרטיסים של האירוויזיון שוקל איגוד השידור האירופי לקחת בעתיד חברת כרטיסים שתנהל את כל האירוויזיונים - מגלה מקורב לאיגוד השידור האירופי לוואלה! תרבות. "מסתמן שבעתיד לא יימשך המצב שבכל מקום תהיה חברת כרטיסים אחרת. זה גם בעקבות המחדל בארץ וגם בעקבות ההכרה בזה שהאירוויזיון זה אירוע ייחודי. הוא לא כמו קונצרט של ברונו מארס או בריטני ספירס, לאירוויזיון יש דינמיקה אחרת, ולא כל המחירים יכולים לעבוד. הקהל של האירוויזיון הוא קהל שונה. לתיירים היה יקר לבוא לפה, הייתה יקרה להם השהות פה והיו יקרים להם הכרטיסים פה. אז הם לא באו כמו שחשבו שהם יבואו".
ועוד משהו שקשור בתיירות: בעוד שהתאגיד חזר שוב ושוב על הטענה כי לא קיבל שום סיוע מהמדינה, מלבד סכום חלקי על האבטחה, מתברר שהדברים אינם מדויקים. ממש ברגע האחרון ולאחר שהוציא לתאגיד את נשמתו, משרד התיירות הסכים להעביר לתאגיד 3 מיליון ו-250 אלף שקלים דרך לשכת התיירות הממשלתית על רכישת זכויות על תכנים ולוגו. עם זאת, נציין שגם בצירוף של כ-6 מיליון שהמדינה תמכה באבטחת האירוע, כלומר כמעט עשרה מיליון בסך הכל של סיוע ממשלתי לאירוויזיון, עדיין מדובר בסכום קטן מאוד ביחס להשקעה הגדולה בתחרות - כ-130 מיליון, וביחס ליחסי הציבור המרהיבים שהאירוע סיפק למדינה.
אתמול פורסמו נתוני הצפייה של האירוויזיון, מהם עולה כי 182 מיליון צופים ראו את התחרות מתל אביב. אמנם מדובר במספר מרשים, אבל מדובר במספר קצת יותר נמוך ממספר הצופים באירוויזיון בליסבון - 186 מיליון, ונמוך באופן דרסטי מאירוויזיון 2016 בשטוקהולם בו השתתף ג'סטין טימברלייק, שרשם 204 מיליון צופים. במילים אחרות: ההשקעה הענקית במדונה לא רק הסתיימה בפארסה של זיופים ודגל פלסטין אלא גם לא תרמה להעלאת הרייטינג.
לוואלה! תרבות נודע כי לאיגוד השידור האירופי הייתה לא מעט ביקורת כלפי תאגיד כאן לאורך ההפקה והחזרות, בעניינים שונים. בין השאר גורמים באיגוד השידור האירופי הסתייגו מאוד מהבאת מדונה לתחרות, בין השאר בטענות כי היא תגנוב פוקוס מהמתמודדים ואינה קשורה לתחרות. בנוסף, גורם בתאגיד מגלה כי "האיגוד היו בהלם מכאן שהכל נסגר ברגע האחרון. אחרי החזרה הראשונה שהיו בה המון תקלות - למשל ראו מצלמות בפריים - הוציא המפקח על התחרות יון אולה סאנד מייל כועס למשלחות ובו ביקש להתעלם מהחזרה, ולהתייחס רק לאודיו".
עם זאת, נציין כי מצד איגוד השידור האירופי נשמעו גם שבחים לתאגיד, ולא רק ממנו - בארץ ובעולם היללו רבים את ההפקה, שרבים רואים בה כמי שהרימה את האירוויזיון היפה ביותר שנעשה אי פעם. "ההפקה הישראלית היתה שמחה, יפה ומלאה בכישרון", מחמיא גם המפיק השבדי כריסטר ביורקמן, שניצל משני האירועים המוחיים. "יזכרו מהתחרות הזאת לא רק את מדונה אלא גם את הכיף ואת ההשראה. אהבתי למשל את הפתיחה של נטע, שהיתה פנטסטית והפכה לסמל גדול של התחרות הזאת וזה מה שיזכרו מישראל. היו ווייבס חיוביים בתל אביב".
הגילויים בכתבה זאת נוספו לחשיפות רבות של וואלה! תרבות לאורך השנה האחרונה על בעיות ומחדלים מאחורי הקלעים של הפקת האירוויזיון. בין השאר יכולתם לקרוא כאן לראשונה כי התאגיד בחר באופן שנוי במחלוקת בחברת "עיצוב במה", שהורשעה בגרימת מותה של הילה בצלאלי בחזרות לטקס הדלקת המשואות בהר הרצל ב-2012, כמקימת הטריבונות באירוויזיון, דבר שעורר תגובות זועמות, ובנוסף עלתה טענה ל"מכרז תפור" של התאגיד לחברה וטענה כי החברה פועלת ללא רישיון קבלן; פרסמנו ראשונים גם כי קטעי הוידאו של ה"גלויות" שבין שירי האירוויזיון לא יצולמו בשטחי יהודה ושומרון דבר שעורר זעם בין השאר בקרב שרת התרבות רגב; כי קשת 12 התנתה את הסכמתה לשיבוץ ארז טל כאחד ממנחי האירוויזיון בהסכמת התאגיד לעונה של "הכוכב הבא" שבה תבחר את הנציג לאירוויזיון; כי החתימה על ההסכם עם מדונה התעכבה עד הדקה האחרונה; כי צפוייה שורה ארוכה של תכניות בתאגיד שיוקפאו, יקוצצו או יבוטלו בגלל העלות הגבוהה של האירוויזיון דבר שהוביל למחאת היוצרים ולהפניית אצבע מאשימה מצד מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ כנגד המדינה שלא תמכה בתחרות. יכולתם לקרוא לראשונה כאן גם שתל אביב נבחרה לארח את האירוויזיון, מהו הלהיט הענק שמדונה תבצע באירוויזיון וחשיפות נוספות.
עם כל הקשיים, להפקת האירוויזיון מגיעים גם שבחים ולרבים מגיע קרדיט. בעוד שהזרקור התקשורתי העיקרי הופנה לבמאי והעורך הראשי של האירוויזיון, יובל כהן המוכשר, והמפיקה הראשית זיוית דוידוביץ ובמידה מסוימת גם לכמה אחרים כמו קרן חכמה שהיתה אחראית על בימוי הגלויות (עם הארט דיירקטור שמואל בן שלום), היו עוד רבים וטובים שקיבלו פחות קרדיטים אבל תרומתם היתה גדולה. ביניהם טלי אשכולי, מפיקת אירוע האירוויזיון וגברת אירוויזיון, שהיתה אחראית לכל האופרציה שכרוכה בהפקה בינלאומית בסדר גודל שכזה. בין השאר היא גם גייסה מיליונים לתאגיד מחסויות והיתה החוליה המקשרת בין התאגיד לאיגוד השידור האירופי; מפיקת השידור הטלוויזיוני מיטל כהן; מפיק התחרות כריסטר ביורקמן שבין השאר הציע את הרעיון שכל פיינליסט ישיר שיר של פיינליסט אחר; במאי התוכנית האמנותית של האירוויזיון, משה קפטן, שהיה זה שהציע מלכתחילה להביא פיינליסטים לתחרות וגם ביים את הנאמברים בחצאי הגמר והגמר; הכוריאוגרף והבמאי אלדד גרויסמן שבין השאר היה זה שהציע את רעיון המטוס; התסריטאי אמיר תומר; העורכת מיטל קאין ועוד רבים וטובים.
מכאן נמסר בתגובה: "הפקת האירוויזיון הייתה האירוע הטלוויזיוני והבימתי הגדול והמרהיב ביותר שנעשה בישראל ואנו גאים בהצלחתו הרבה, שעליה אין עוררין בארץ ובאירופה. אין ספק כי העבודה המשותפת עם תאגיד השידור האירופאי, עיריית תל אביב, נותני חסות, כדוגמת משרד התיירות ואחרים הם חלק מההצלחה. מכתבי התודה של ה-EBU לראשי התאגיד, על הפקה מעולה הם רק חלק קטן מהעדויות לכך".