פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פלפלו את החיים: הופעת האיחוד של הספייס גירלז הוכיחה שהן לא איבדו את זה

      ההופעה של ארבע הנשים במנצ'סטר הייתה חגיגת פופ ססגונית, מלאה בתחושת גירל פאוור מעצימה של 55 אלף נשים משוחררות שבאו לחגוג את איפה שהיו ואת המקום שהגיעו אליו מאז. התוצאה הייתה הופעה בלתי נשכחת

      הופעת איחוד של הספייס גירלז באנגליה (GettyImages , Dave J Hogan)
      ארבע הנשים ששינו לקהל את החיים. הופעת האיחוד של הספייס גירלז (צילום: אימג'בנק - Getty Images)

      אצטדיון הכדורגל "סיטי אוף מנצ'סטר" הוא מוניומנט של כח ועוצמה גבריים. מדובר בבית של אלופת הליגה האנגלית בשנים האחרונות, ואחת הקבוצות הטובות והחזקות ביבשת. תמונות הענק של האלופים המקומיים שמלוות את המתקרבים בשערי המקדש, כמו גם הכרזות שמציגות את ההישגים המרשימים, משדרות ווינריות ודורסניות בלי שום איפוק בריטי מתבקש. ויש שם גם תמונה אחת ענקית של קבוצת הנשים של המועדון, עם הכיתוב: "אותה עיר, אותה תשוקה". הכדורגלניות בתמונה, שמכסה מספר יציעים, חוגגות אחרי הבקעת שער, משהו שנחשב עד לפני כמה שנים למעשה גברי מובהק. התמונה הזאת מרגישה כל כך במקום כשהיא מקבלת את פניהן של 165 אלף מעריצות של "הספייס גירלז" לשלוש הופעות סולד אאוט של הלהקה באצטדיון. הכוח הנשי כבש את האצטדיון של "הסיטיסנז", וזה היה כל כך טבעי, כל כך במקום.

      משטח הדשא הענק הופך לזירת ריקודים ססגונית, כאשר מתוך 55 אלף רוכשי כרטיסים ניתן לראות רוב כמעט מוחלט לנשים צעירות, רובן היו ילדות כשהספייס גירלז הפציעו בשמי אנגליה והפכו ללהקת הנשים המצליחה בהיסטוריה. המעריצות מגיעות לאצטדיון שיכורות למחצה, ואז שותות עוד קצת בזמן שנותר עד תחילת המופע. ואז שותות עוד קצת כשהמופע מתחיל. אבל לא צריך אלכוהול בשביל ליהנות מהמסיבה הזאת. הנשים השמחות בקהל לא דוחפות או עושות מעגלי פוגו, הן פשוט באו לחגוג עם ארבע מהנשים ששינו להן את החיים.

      הופעת איחוד של הספייס גירלז באנגליה (עמית סלונים)
      האפרו עדיין מזדקר. מל בי בפעולה, הופעת האיחוד של הספייס גירלז (צילום: עמית סלונים)

      ג'ס גלין, עוד לא בת 30 אבל עם רקורד של חמישה סינגלים שכבשו את פסגת מצעד הפזמונים הבריטי, עולה לבמה ונותנת מיני-הופעה משל עצמה כדי לחמם את הקהל. זה מצליח לה. עוד לפני המנה העיקרית האצטדיון נכנס לאווירה של קרנבל מוזיקלי, כאשר כמעט כל האצטדיון שר עם גלין את שירי הפיוז'ן-פופ שלה. ככה כנראה הייתה נראית הופעה של איימי ווינהאוס אם היא הייתה ג'ינג'ית סחית. ובחיים.

      אני זוכה לראות את ההופעה השניה מתוך שלוש במנצ'סטר (מתוך 13 הופעות בלבד בסיבוב האיחוד הנוכחי, כולן באי הבריטי או באירלנד) שמקבלת את הלהקה בשמיים כחולים ונדירים. בשעה שמונה וחצי בערב השמיים עדיין בהירים והשמש עדיין ממלאת את האצטדיון באור כש-16 רקדנים ממלאים את הבמה הענקית, ואז זיקוקי די-נור מסיחים את הדעת של האלפים מכך שבנות הלהקה "מוזנקות" בפתאומיות לבמה - ונותנות את האתר לפתיחת החגיגות.

      הופעת איחוד של הספייס גירלז באנגליה (GettyImages , Dave J Hogan)
      משטח הדשא הפך לזירת ריקודים ענקית. הופעת האיחוד של הספייס גירלז (צילום: אימג'בנק - Getty Images)

      התשואות מחרישות אוזניים. הלהקה פותחת את ההופעה את "Spice Up Your Life" אבל כמו במופעים הגדולים של הביטלס, בקושי אפשר לשמוע את המוזיקה, שנבלעת בתוך ים הצרחות. המעריצות בקהל, שהגיעו מרחבי צפון אנגליה כדי לצפות באלילות שלהן - ארבע אימהות עמוק בתוך העשור החמישי לחייהן - נשבו בתוך ענן הנוסטלגיה שהקיף את האצטדיון, והחזירו את שנות ה-90 לחיים.

      הצרחות התחלפו בשירה אדירה, כאשר הלהקה ביצעה את כל הלהיטים הגדולים שלה, כמו גם שירים קצת פחות זכורים שזכו לאהבה גדולה. כשצרחות ההתלהבות של פתיחת המופע נרגעו ניתן היה לשמוע את הלהקה כמו שצריך (בלי בעיות הסאונד שליוו את תחילת מסע ההופעות), כאשר לא מן הנמנע בכלל שחברות הלהקה נשמעות טוב יותר היום מאשר בשיא תהילתן בשנות ה-90. הדבר נכון במיוחד לגבי מל סי, "ספורטי ספייס", שהציגה יכולת שירה פנומנלית לצד הפרסונה הספורטיבית (והגוף החטוב) שנשמרה במדויק כאילו לא עברו יותר מ-20 שנה מאז שהתפרסמה לראשונה.

      הופעת איחוד של הספייס גירלז באנגליה (GettyImages , Dave J Hogan)
      מועצמות. הופעת האיחוד של הספייס גירלז (צילום: אימג'בנק - Getty Images)

      האפרו של מל בי עדיין התבלט מעל התלבושת המנומרת, חליפת הדגל הבריטי של ג'רי הפכה לשמלת ערב נוצצת, והחיוך הבייבי-פייסי של אמה בנטון השלימו את הויז'ואל הנוסטלגי. חסרונה של ויקטוריה בקהאם - פוש ספייס לשעבר - פשוט לא הורגש בשום שלב (וגם לא הוזכר על ידי חברות הלהקה בשום דרך).

      כל מי שהגיע להופעה קיבל בכניסה צמיד אלקטרוני עם מנורת לד צבעונית בתוכו. הצמיד הפך לחלק בלתי נפרד מהתפאורה של המופע, והפך את הקהל לאורגן אורות אנושי. זו הייתה חגיגת פופ ססגונית, שלהבדיל מהמופע של מדונה באירוויזיון למשל, לא ויתר על המוזיקה לצד הדרמה הבימתית. מעבר ל-16 רקדנים ורקדניות שהציגו יכולות מרשימות - מהיפ הופ סקסי ועד מחול קלאסי - הייתה על הבמה להקה מלאה, וארבע זמרות שלא איבדו את זה עדיין. תערבבו את כל זה עם תחושת הגירל פאוור המעצימה של 55 אלף נשים משוחררות שבאו לחגוג את איפה שהיו ואת המקום שהגיעו אליו מאז - ותקבלו הופעה בלתי נשכחת. כן, גם אם אתה הגבר הסטרייט היחיד שהגיע בגפו לאצטדיון. וואלה, אולי דווקא בגלל זה.

      הופעת איחוד של הספייס גירלז באנגליה (עמית סלונים)
      חסרונה של ויקטוריה לא הורגש. הופעת האיחוד של הספייס גירלז (צילום: עמית סלונים)

      בקטנה

      24 שעות בדיוק אחרי המופע של הספייס גירלז במנצ'סטר, הגעתי לוומבלי כדי לצפות בהופעת הבכורה בסיבוב ההופעות העולמי של "טניישס די". הצמד, שמורכב מהכוכב ההוליוודי ג'ק בלאק והעזר כנגדו קייל גאס, מכנה את עצמו "להקת הרוק הטובה בעולם" ולרגעים, כששניים גורמים לעשרות אלפי אנשים לשיר איתם (ולא רק לצחוק איתם), זה מרגיש באמת נכון. היה מרתק לצפות בשני המופעים הכל כך שונים האלה בתוך 24 שעות. לא מדובר רק במוזיקת הפופ המתוקה מול מוזיקת הפסאודו-מטאל של בלאק וגאס, אלא גם חוסר ההתחשבות של טניישס די בפוליטיקלי קורקט שפושה כיום בכל עולם המוזיקה. "הספייס גירלז" מציגות עוצמה נשית כביכול, אבל עם המנון מאוד מיושן ובעייתי שקורא בפשטות: "אנחנו הספייס גירלז, כל מה שאנחנו צריכות זה גירל פאוור. אנחנו יודעות איך הגענו עד כאן - כוח, אומץ וחזיית פוש אפ". טניישס די לעומת זאת מציגים שירים הומוריסטיים עם ניחוח שוביניסטי עז, אבל בצורה שמגחכת על השוביניזם של הפרסונות המומצאות של בלאק וגאס - ואולי גם על חלק מהמעריצים שלוקחים את השירים האלה ברצינות. באופן די אירוני, דווקא השירים המיזוגניים של טניישס די נשמעים הרבה יותר מותאמים למאה ה-21 מהרבה משירי האהבה של בנות התבלין מהניינטיז.