ספורט הוא מחולל הביטויים האולטימטיבי של התרבות האמריקאית, ולא במקרה. אין כמוהו כדי לתאר סיטואציות אוניברסליות בביטוי קצר שמקפל בתוכו את הכל. אחד מהם הוא "Swing For the Fences" ("לחבוט אל היציעים" בתרגום חופשי). בבייסבול, המקום שבו הוא נולד, המשמעות היא חבטה ללא אפשרות מענה, כזאת שתאפשר לחובט להשלים הום ראן בקלות. אבל במובן התרבותי המשמעות דרמטית הרבה יותר. ללכת על הכל, להותיר חותם, לנצל את ההזדמנות שניתנה שלך כדי לרשום את שמך בדברי הימים.
"ג'סיקה ג'ונס" קיבלה את ההזדמנות הזאת מעצם היותה שירת הברבור של יקום מארוול הטלוויזיוני מבית נטפליקס. עונה אחרונה לתת בה הכל, לתעל את יתרונות החופש היצירתי שניתנו לה, ולספק חבטה אחת מושלמת שתשאיר טעם טוב בפה. מי יודע? אולי חבטה כזאת תגרום למישהו לחשוב בעתיד על קאמבק. אלא שבמטאפורה הזאת, עונה 3 של "ג'סיקה ג'ונס" היא ההפך הגמור. דמות שבעה ועייפה, נטולת השראה ורצון, שהגיעה למגרש רק כי זה כתוב לה בחוזה. ועכשיו, רק תנו לה כבר להיפסל שלוש פעמים ולגמור עם זה.
לאחר העונה הראשונה הנפלאה שלה, שקעה "ג'סיקה ג'ונס" לתוך לימבו מוזר של חוסר בהירות. במקום סיפור מרכזי אחד, היא התפזרה לשברירי עלילות משנה בכיכובן של דמויות משניות, בעוד הגיבורה שלה חגה סביבן בגמלוניות. בעונה השלישית מגיעה התופעה הזאת לשיא. ג'ונס (קריסטן ריטר) הופכת לסוג של קלישאת פילם נואר מוזרה. בעודה מלווה בוויס אובר עייף ולפרקים אף מעט מביך ("גיבורה צריכה להיות חזקה"; "כשמישהו מת - קוברים אותו") את עלילות חבריה, היא מתפרקת אט-אט ממשמעות.
אם בעבר, גישת הפאק יו והשתייה האובססיבית היו תפאורה לדמות שמתמודדת עם שדים אדירים, וזקוקה להם כדי להישאר שפויה, כעת הם הופכים את ג'ונס לדמות משעממת ומשועממת. העובדה שנגזר עליה להיות גיבורה מעולם לא הייתה ברורה במובן השלילי של המילה. עולם הקומיקס עמוס בסיפורים על גיבורים שמתקשים להתמודד עם העול שנחת על כתפיהם, אבל כאן העול הופך לסוג של עבודה ששונאים. ג'סיקה קמה בבוקר, מגלגלת עיניים והולכת ללכוד את הבאד גאי. רוצים? תעקבו, לא רוצים? וואטאבר. לעתים נדמה שהסדרה עצמה מתחננת שמישהו כבר יפטר אותה ויאפשר לה לחתום אבטלה ולישון עד 12 בצהריים.
ובעוד ג'ונס נמוגה אל הרקע, משלימות דמויות המשנה את המהפך של עונה 2 ותופסות את קדמת הבמה. המהפך הזה מעצים את כל נקודות החולשה בהן. במנות קטנות, ג'רי הוגארת (קארי-אן מוס) היא תוספת נחמדה של אטיטיוד וסגידה לכוח, אבל המעקב הנרחב והמוגזם אחרי הרומנים והתככים הקטנים שלה, וההסתבכויות כתוצאה מהם, הופכים אותה למרשעת של אופרות סבון (כולל אורגזמה לצלילי מיתר). אין שום דבר בהוגארת שמצדיק פוקוס כזה. זהו הדין גם לגבי מלקולם (אקה דארוויל), הג'אנקי לשעבר שהפך כעת לעושה דברה של הוגארת. אם בעונה הראשונה הוא איפשר לנו לראות את הצד הרך בג'סיקה, כעת הוא פשוט הדמות הנדושה שמנסה לעשות טוב ונכשל.
אבל שיאה של המהפכה הבעייתית הזה הוא ללא ספק טריש (רייצ'ל טיילור). מתחילת דרכה של הסדרה, המקום של טריש בעלילה היה צפוי. אחותה החורגת והשאפתנית של ג'סיקה רצתה תמיד להיות הגיבורה שאחותה לא רצתה, אך ללא הצלחה. הטוויסט שהעניק לה סוג של כוחות כאלה בעונה 2 מייצר מעגליות מייגעת. שוב טריש מנסה להיות גיבורה אך לא מצליחה לשלוט במה שנדרש מאחת כזו, ושוב ג'סיקה נדרשת להציל אותה מעצמה. הדיון הזה על הגבול הדק שבין גיבור לנבל לא רק שחוק ונטול השראה, אלא בעיקר מדגיש את המשחק המוגזם של טיילור ואת היותה של טריש דמות אובר-דרמטית שלא מעוררת גרם של סימפתיה. ככל שכוחה עולה ושל ג'סיקה יורד, כך הדינמיקה בין האחיות הופכת פחות ופחות מעניינת.
למרבה האכזבה, העונה השלישית של "ג'סיקה ג'ונס" היא ריכוז כל החולשות של יקום גיבורי מארוול הטלוויזיוני. זמן מסך מופלג לעלילה שנמתחת הרבה מעבר לצורך, נבל חלש ומשמים בדמות רוצח סדרתי פסאודו-פילוסופי, שנראה כאילו נלקח מהעונות האחרונות של "דקסטר", כתיבה חלשה עם גימיקים שחשבנו שכבר חלפו מהעולם (כמו הגדלה של אובייקט קטן ובעל חשיבות בתמונה ענקית, שנראה פתאום מאוד ברור) וגיבורים שקשה לגלות בהם רבדים מעניינים לאורך זמן.
הרבה טענות הועלו כלפי נטפליקס בגין ההחלטה לבטל את היקום הזה, אבל בחישוב הכולל מדובר באבידה קטנה למדי. גם במאמץ רב, קשה למצוא יותר משלוש עונות טובות באמת בתוך ארבע סדרות הגיבורים ועונת הספין אוף המשותפת לכולם. אין בכך כדי לומר שהגיבורים האלה לא מעניינים מספיק, אלא שהפרויקט של נטפליקס ומארוול נראה בדיעבד כמו זירת ניסויים לגרסאות עתידיות וטובות יותר של סדרות גיבורים. הסקת המסקנות כבר ניכרת בהחלטה של דיסני לצמצם את עונות סדרות הגיבורים החדשות שלה לששה פרקים בני שעה.
ואולי בעצם זוהי החבטה ליציעים של ג'סיקה ג'ונס. עונה אחרונה שמזכירה לנו כמה עוד אפשר לשפר בעתיד, כדי שבפעם הבאה שנפגוש גיבורי על בטלוויזיה נדע שמכאן אפשר רק לעלות.
שלוש העונות של "ג'סיקה ג'ונס" זמינות בנטפליקס.