פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מרמי פורטיס עד עדן בן זקן: השירים שעשו את העשור - מקומות 75-51

      מכנסיית השכל עד נסרין קדרי, מהילה רוח עד הדג נחש, מאביב גדג' עד אביב גפן: עשינו את הבלתי אפשרי ודירגנו את 101 השירים הישראלים הכי טובים בעשור העברי האחרון. חלק ב' - מקומות 75-51

      בעשור האחרון המוזיקה הישראלית התנפצה, השתנתה והתרחבה. לתוך הקלחת הזאת הגיעו צלילים מכל העולם שפתאום מצאו את עצמם במסגרת ישראלית - ולהיפך. המצעד שלהלן הוא ניסיון אחד לסכם את כלל הרגעים האלה - אבל הוא לא מוחלט. זה לא (רק) מצעד השירים הכי יפים, מצליחים או טובים, אלה כאלה שסימנו רגעים, חילופי אופנות ותהליכים רחבים יותר. כל כך הרבה שירים נפלאים נשארו בחוץ, כדרכן של רשימות מסוג זה. מוזמנים להתווכח, ועכשיו - לחגיגה.

      עשור להשוות - וואלה! תרבות מסכמת עשור עברי

      75. הזמן האחרון - הבילויים (תשע"ג)

      השלישי של הבילויים, "הורה הסלמה", הוא אחד האלבומים המייאשים של העשור: סדרת שירים קודרת על אתוסים חולים, חברה מתפרקת והכישלון לעצור את כדור השלג. "הזמן האחרון", הסינגל הבכיר מתוכו ואולי גם האישי מבין שירי האלבום, כולל את כל ערכי המותג של הלהקה - ניים דרופינג של אייקונים, חריזה בלתי אפשרית, עיבוד אפלולי ונימה כבדה של דכדוך - במשחק מילולי שכל כולו עייפות. זה כמובן מצוין.

      74. Hurricane - מרינה מקסימיליאן (תשע"ד)

      מי שהייתה פעם מתמודדת מסתורית בכוכב נולד המציאה את עצמה מחדש כאייקון פופ בעטיפה חדשה ובהפקה מגובשת - כזו שמקדימה בכמה שנים טובות הרבה דמויות במיינסטרים הישראלי. תוסיפו לזה כריזמה חד פעמית, ותקבלו סופה מוזיקלית.

      73. נוסטלגיה - אביב גפן ושרון ליפשיץ (תשע"ב)

      היינו צריכים אודישן בדה וויס כדי שיוביל את גפן ויפגיש אותנו מחדש עם הזמרת האגדית, יותר מדי זמן אחרי הפעם הקודמת. לא פחות ממחווה יפה לליפשיץ, "נוסטלגיה" מעורר נשכחות גם לבלדות אהובות של גפן מעשורים קודמים.

      72. האהבה שלי - כנסיית השכל (תשע"ג)

      לא ברור איך כל כך הרבה שנים עברו עד שהגיע המפגש בין הלהקה משדרות אל התזמורת האנדלוסית, אבל כשזה קרה - ניצוצות עפו באוויר בעושר נדיר. כמיטב המסורת של הכנסייה, הם שרים על אהבה כמו שאף אחד אחר לא.

      71. חלום ישן - לירון עמרם (תשע"ז)

      ילד הפלא של המוזיקה הישראלית התיך דיסקו, רוקנרול ומוזיקה מזרחית באחת הבכורות הגדולות של השנים האחרונות, וזה השיר הממכר ביותר מתוכה. בעשור הבא - תתכוננו - זה רק יילך ויגדל.

      70. כל מה שיש לי - נתן גושן (תשע"א)

      גושן מסמל את טרנד זמרי המיינסטרים הרגישים שהיו בכל מקום בתחילת העשור. "כל מה שיש לי", שיר הפריצה שלו שהתנגן ללא הפסקה אי שם בתחילת העשור - נותר דביק, מתקתק ואפקטיבי כפי שהיה אז.

      69. ארוחת יום שישי - סיוון שביט (תש"ע)

      שביט מוציאה שירים בתדירות לא עד כדי כך גבוהה - אבל כשזה קורה, יוצאים לפעמים דברים מדהימים. כזהו למשל שיר הפרידה שלה, "ארוחת יום שישי", אותו הלחינה יחד עם אמיר צורף - שיר שבקלות יכול להתמודד על תואר השיר העצוב של העשור.

      68. הצדפה המהבהבת - רמי פורטיס (תשע"ז)

      גם אחרי יותר מ-40 שנה של הקלטות, הסנדק המשוגע של הרוק הישראלי ממשיך להתחדש ולהפתיע. ואמנם, ב"מדור פיות", האלבום האחרון שלו, הוא נשמע כפי שהוא לא נשמע מעולם: עדין והרמוני, מוקף בקולות גבוהים וכלי מיתר - והכל בתוספת הקריצה המוכרת. בעיניי, זה אחד השירים היפים שלו זה שנים.

      67. שדות - נרקיס (תשע"ח)

      נרקיס היא אנומליה כל כך מרתקת: בעידן שבו יותר ויותר מוזיקאים דתיים גברים פורצים מסגרות, ז'אנרים וקונבנציות, מעט זמרות דתיות הצליחו לפרוץ באופן יחסי. נרקיס עשתה את זה עם סאונד שהוא כל כך שלה, חזק ומשכנע, תוך שהיא נעזרת בהפקה של צח דרורי. המוזיקה הישראלית מחכה לעוד זמרות כמוה.

      66. פתחי לי את דלתך - אהוד בנאי וברי סחרוף (תשע"ז)

      פרויקט הלדינו שחיבר את שני הענקים חיכה כל כך הרבה שנים כדי לצאת אל הפועל, והסתכם ברגע יפה בקריירה של שניהם: צלילים נשכחים, בשפה שכמעט נעלמת, יוצאים מחדש בתלבושת החדשה שסחרוף ובנאי - מהמעצבים הגדולים של הרוק הישראלי המודרני - תפרו לה. הנה, יצא מזה גם שיר אהבה פנטסטי (במקור: "Abre tu Puerta Cerrada"), שנשמע פתאום כמו הדבר הכי ישראלי בעולם.

      65. אהובתי בת החלוף - רם אוריון (תשע"ב)

      דורית רביניאן שייכת בדרך כלל למדורי הספרות, אבל הפעם היא מתגנבת גם למדור המוזיקה בשיר האפל, המוזר והיפהפה הזה, שבו פנה אוריון - הגיטריסט הוותיק והמוכשר - למחוזות רכים יותר מהמוכר אצלו. התוצאה: גולת הכותרת של אלבומו הנהדר, "האחרון", שלמרבה השמחה דווקא הגיע עוד אלבום אחריו.

      64. השמלה ממדריד - מוניקה סקס (תשע"א)

      אחד משירי הרוק הטובים של העשור. הרוקנרול של מוניקה הוא מניה בטוחה עוד מאז הניינטיז, ומדי כמה שנים הם מוכיחים זאת פעם נוספת. כחוליה מרכזית בשרשרת המנוני הניכור התל אביביים של הלהקה, "השמלה ממדריד" מפצח לא רק את הקהות הבורגנית, אלא גם את התקווה שבכל זאת, אחרי הרבה הרבה זמן, הקרח יימס כאן.

      63. עד הנימים הדקים - יהוא ירון (תשע"ג)

      באינדי המקומי, יהוא ירון היה המוזיקאי הדומיננטי ביותר בעשור האחרון: מנגן עם כולם, מפיק לחצי עיר, ובעיקר כישרון עצום בפני עצמו, שהתממש לכל עבר באלבומו השני - "אמן השכנוע העצמי", שכל כולו כאוס מופלא. ברצף המושלם שמסיים אותו, ל"עד הנימים הדקים" יש מקום מיוחד כשיר לסופו של לילה מסויט ("אתה חלום בלהות שבסופו מישהו אחר מתעורר בבהלה"). זמן האזנה מומלץ: שעות אחרונות של חשכה, רגע לפני שהאור מגיע.

      62. גולה גנדום - מורין נהדר (תשע"ו)

      עם שם משפחה שמבטא בדיוק את הקול שלה, מורין נהדר עשתה את הבלתי ייאמן כשהכניסה שיר בפרסית לאוזניים של כל כך הרבה ישראלים. אין לדעת מה חמינאי חושב על כך, אבל "פרח החיטה" פרח כאן כהוגן.

      61. אלבי מעאק - נסרין קדרי (תשע"ט)

      בעידן קשה לזמרות בישראל, בפרט במוזיקה המזרחית, קל וחומר לזמרת ערבית - קדרי היא תופעה מרתקת ומעוררת אופטימיות. יותר מכל שיריה, "אלבי מעאק" הוא שיר שבאמת יכול היה להיכתב רק כאן: בלדה עם פזמון דו לשוני, בין קרוב ורחוק, עם המר והמתוק.

      60. יש בינינו בית - דודו טסה (תשע"ב)

      הדמות הכי משפיעה במוזיקה הישראלית בעשור האחרון שכלל את הסאונד שלו לכדי שלמות יחד עם שותפו הקבוע ניר מימון, והתפוצץ ב"סחרחורת" - רגע אחרי פרויקט הכווייתים הראשון שלבדו עשה מהפכה. אולי לא נכנס אל הבית מספיק אור, אבל עם קצת עזרה מהחבר אלי אליהו, טסה ארגן פצצת רוקנרול למופת, מהסוג שכבר כמעט לא שומעים ברדיו.

      59. A PARIS - ריף כהן (תשע"א)

      ריף כהן הפכה לסמל של האינדי המזרחי החדש: עולמי ומקומי, שמח ומחובר למרחב ובוודאי לא מתנצל. סינגל הבכורה שלה תיאר את עיר האורות לא באמצעות שאנסון משתפך מהעבר - אלא בצלילים אחרים לגמרי, שנשמעים הרבה יותר כמו פריז של היום. בתוספת אנרגיה ייחודית כמו שלה, זה לא מקרי שגם הרדיו בישראל התאהב בה.

      58. הזמן להתעורר - הדג נחש (תשע"ג)

      גם בעשור הזה, הדג נחש הייתה הלהקה הבולטת ביותר שהעמידה את עצמה בחזית של מאבקים חברתיים. בהשפעת רוטשילד 2011, ואחרי שהופיעו על במת הפגנת המיליון, חברי הדג נחש ביצעו את מה שהפך לאחד משירי המחאה הבולטים של העשור, ששיקף נאמנה את רוח האוהלים.

      57. ערב טוב - ליאור נרקיס (תש"ע)

      בשתי מילים: להיט מפחיד. ובקצת יותר: בזמן שיש אמנים שמעדיפים לשעמם את עצמם, נרקיס הוא אחראי ישיר למהפכת השמחה שעוברת על המוזיקה המזרחית. ובאמת, גם כמעט עשור אחרי, אי אפשר שלא לחייך כשהשיר הזה - עוד הצלחה מבית היוצר של יוסי גיספן - מתנגן.

      56. מענה קולי - החצר האחורית (תשע"ד)

      הסופרגרופ המפתיע של העשור, שאיחד את יוצאי הבלקן ביט בוקס, אחד חלקי אחד והפזמונאי האגדי יענקל'ה רוטבליט, חיבר גם בין שלל מחוות לרוק הישראלי של שנות ה-60 וה-70 לאמירה משוכללת על ישראל של המילניום הנוכחי. כך, "מענה קולי" קורץ גם ל"זמר נוגה" של החלונות הגבוהים וגם לתג מחיר, ונשמע נהדר אפילו בלי קשר. בשולי הדברים, זה היה עשור משובח גם לפרויקטים האחרים של שלושת החברים המבצעים בפרויקט - תומר יוסף, איתמר ציגלר וגדי רונן.

      55. אלנבי - הילה רוח (תשע"ה)

      כוכבת שנולדה: יוצאת "כלבי רוח" שייכת היום לעלית של זמרות הרוק בישראל. אלבום הבכורה המהפנט שלה, "הילה רוח רופאה במערב", כולל הרבה מחווה לעיר העברית הראשונה וטובע ביופי בזכות שילוב של קול נהדר וגישה מאוד מחוספסת. והשאר? כל השאר חי בשקט.

      54. שיר לאמא - אלון עדר ולהקה (תשע"ז)

      כאילו יצא מאלבום ישן של גידי גוב, "שיר לאמא" נשמע כאילו הוא תמיד היה כאן. השיר הנוגע ללב הזה נהנה מהרמוניות מופלאות, קולות רקע של דורון טלמון (ג'יין בורדו), דניאלה ספקטור ואיה כורם, עבודה נפלאה של הלהקה, טקסט פשוט ומרגש ועיבוד מושלם. מי ידע שבית שמתחיל בשורה על ריח עוגות יעלה בבת אחת כל כך הרבה רגשות. אחד השיאים בעשור מוצלח של עדר, מהמוזיקאים המרתקים שפועלים כרגע.

      53. מנגינה - עדן בן זקן (תשע"ה)

      הבלדה העוצמתית של מלכת השושנים מאקס פקטור, היום כבר אחת הזמרות המצליחות ביותר בארץ, היה גם הסינגל הראשון שלה. בן זקן מזוהה עם שירים מלאי הומור וכיף, אבל אחת לאיזה זמן היא מפליאה באיזה שיר נוגה שבו היא מוציאה החוצה את כל הגרון. הקטע הוא שאי אפשר שלא להידבק בזה, ולשיר יחד איתה. את השיר הזה, דרך אגב, כתבה והלחינה הזמרת דנה לפידות (יחד עם אמא חנה), וזאת לא הפעם האחרונה שניתקל בשיר שלה במצעד.

      52. שקט - עומר אדם (תשע"ג)

      עד כמה הכישרון שלו מגוון ועוצמתי, יעיד המקום המיוחד של הבלדה המרגשת הזאת של עומר אדם בין שלל להיטי רחבות מקפיצים. גם על הרגע הזה חתומים הצמד אסף צרויה ואבי אוחיון - שניים שבמו ידיהם אחראים לכמות בלתי סבירה של להיטי ענק בעשור האחרון. ככה זה כשאנשים עם מגע זהב חוברים להם יחד.

      51. לא מקום לחלשים - אביב גדג' (תשע"ג)

      אצל אדם, שקט מחריש את האוזניים - ואילו גדג' תוהה כמה רעש עושה כלום. השיר הזה הוא הרגע האולטימטיבי מתוך "ילדים של מהגרים", אולי האלבום הטוב ביותר של העשור: גיטרה כל כך אופיינית, מוזיקאי אחד שהוא קול של דור וזעם כל כך קדוש. "אנחנו לא צריכים כאן גז מדמיע
      אנחנו כבר ממילא בוכים", בחיי.