כל כך הרבה ב"אווניו 5" מעורר חשק כבר על הנייר. קומדיה חדשה של HBO שיצר ארמנדו יאנוצ'י, הגאון מאחורי "Veep" באותה רשת כבלים. בחזית הסדרה החדשה עומד אחד הכוכבים האורחים של הסדרה הקודמת, יו לורי, ולצדו עוד קומיקאי אדיר מקומדיה של HBO שאך זה הסתיימה - זאק וודס מ"עמק הסיליקון", שאף התארח לכמה רגעים ב-"Veep" בתפקיד קטן אך זכור. השמות של אלה לבדם הספיקו להפוך את "אווניו 5" לאחת הסדרות שאנחנו הכי מחכים להן השנה.
אבל הנה עוד משהו שכדאי לקחת בחשבון כשבאים לצפות בה: גם לסדרה הקודמת של יאנוצ'י נדרש זמן להתניע. "Veep" הפכה לאחת הקומדיות הגדולות של העשור הקודם, בפרט לאורך ארבע העונות שבהן יאנוצ'י ניהל את הסדרה, אך היא השתפרה והתמקצעה ככל שהתקדמה. הלכה ומצאה את הקצב שעשה אותה כל כך מצחיקה, שחקנים ודמויות גדולים נוספו בהדרגה לקאסט והפכו אותו לאחד המושלמים על המסך. כך לאורך שנים, עד שיאנוצ'י עזב, כל עונה הייתה טובה מקודמתה.
כפי שניתן לשער מההסתייגות הזו, ההתחלה של "אווניו 5" עדיין לא מממשת את הפוטנציאל האדיר שלה, הנובע יותר מהאנשים שמאחוריה ובחזיתה מאשר מסיפור המעשה. העלילה מתרחשת 40 שנים בעתיד, בשלב שבו טיולים לאורכה של מערכת השמש הם דבר שבשגרה ומגלגלים מיליארדי דולרים. לורי מגלם את ריאן קלארק, הקפטן האהוב והנינוח של חללית התענוגות היוקרתית "אווניו 5". זאק וודס הוא מנהל שירות הלקוחות ששיטותיו מעט משונות. מלבדם מונה הקאסט בין היתר גם את ג'וש גד ("לשבור את הקרח") כהרמן ג'אד, בעלי החברה האקסצנטרי הנמצא גם הוא על החללית; סוזי נקמורה מגלמת את יד ימינו קצת כשם שעשתה עם סם סיבורן ב"הבית הלבן", אם כי הרבה יותר קורקטית ויבשה; ורבקה פרונט ("במסדרונות השלטון", כלומר "The Thick Of It", של אותו יאנוצ'י) היא נוסעת דעתנית ואסרטיבית. כאשר משהו משתבש מרות ומסיט את ספינת החלל ממסלולה המקורי, הצוות והנוסעים נחרדים לגלות שמשך זמן הטיול שלהם תפח בממדים לא סבירים - במקום כמה חודשים הם נידונו לנדוד מספר שנים.
כמתבקש, מכאן צומחת אנדרלמוסיה שבסיסה ניסיון של הצוות להשתלט על המצב בלי לגרום לפאניקה בקרב הנוסעים, בעוד אצל חברי הצוות עצמם המצב החדש חושף עוד ועוד אמיתות ומסיר עוד ועוד מסכות. במקביל, על הקרקע צוות הפיקוד של חברת "ג'אד" נאלץ לעבוד מול נאס"א בניסיון לקבל עזרה, מה שמוביל להתנגשויות פוליטיות מהסוג שיאנוצ'י יכול לכתוב מתוך שינה.
או כך ניתן היה לקוות. על סמך ארבעת הפרקים שנשלחו לביקורת, "אווניו 5" תצטרך לטוס עוד כברת דרך לפני שתוכל להגיע לגדולה. לאורך הצפייה בה בעיקר נוצרת התחושה שכמו צוות החללית, כך גם צוות הסדרה הנושאת את שמה משייט ללא תכלית ומנסה להבין איך מתקדמים מכאן. בניגוד, נניח, לקומדיה פוליטית, שמסתמכת על תרחישים מציאותיים ורק נדרשת לסחוט מהם את המצחיק, "אווניו 5" נאלצת להמציא את החוקים בעודה מנסה גם לכתוב בדיחות. החירות היצירתית הזו שבוודאי אמורה להניב בלגן מתוזמר ומשמח, בפועל מולידה סתם בלגן. הניסיון לבנות את העולם ואת העלילה של "אווניו 5" שוחק את הקומדיה, ולהפך. יש בסדרה יותר בדיחות שנופלות חלל (get it?) מאשר כאלה שבאמת מצחיקות - מהאחרונות אפשר לציין במיוחד את תאונת הספא בפרק הראשון ואת האפקט הקומי המצטבר של השיחות בדיליי עצום בין כדור הארץ לחלל.
חיפושיה של "אווניו 5" גורמים לה לא להתחייב לטון קומי אחד, וכך לפעמים נדמה שהיא ניזונה מרגעי אסון ומההיסטריה של אי אילו מהדמויות, ופעמים אחרות מהזוטות שבחייהן. זהו כנראה ניסיון ליצור פארודיה על קלאסיקות מדע בדיוני טלוויזיוניים, בראשן כמובן "מסע בין כוכבים" שנהגה מדי פרק להציג הן את האקשן והן את הדילמות שנבעו ממנו (גשר הפיקוד ב"אווניו 5" הוא ללא ספק פארודיה ישירה עליה), אלא שזה לא מאוד עובד. לפחות לא כרגע. כל פרק של הקומדיה מביא עמו עוד שכבה של האסון, עוד פיאסקו או תקלה שדורשת תיקון, אולם עושה רושם שבשום שלב אף אחת מהדמויות לא מבינה לעומק את ההשלכות הרות האסון של בשורה כזו - חללית עם אספקה למספר חודשים שתיאלץ לשוטט בריק במשך שנים. מרביתן מתייחסות לזה כאל חוסר נוחות בלתי נסבל שעליהם לחיות איתו, לא למות בעטיו.
רוב הזמן התחושה ב"אווניו 5" היא שהדברים נעשים כלאחר יד, לסתום חורים ולכבות שריפות, גיבובי רעיונות ובדיחות נערמים בתקווה שבסוף תהיה להם צורה. אז כן, זה משעשע מן הסתם - כמה מהמוחות הקומיים הגדולים של דורנו עומדים מאחורי הגיבובים האלה. ועדיין, השורה התחתונה נראית כמו טיוטה מאשר מוצר מוגמר. עכשיו, כמו נוסעיה של החללית, מה שנותר הוא לחכות ש"אווניו 5" תעלה על המסלול הנכון, בתקווה שנשרוד עד אז.
"אווניו 5" עולה מדי יום שני ב-HOT, yes וסלקום tv, בצמוד לשידור בארצות הברית.