כך תיקלעו לסיטואציות מסוכנות וגדולות מכם: סקירת סדרות חדשות

פרויקט סודי ומסוכן בחברת היי-טק, חבורת זרים שנקלעת למשחק גדול או קונספירציה ענפה, אדם שמגלה שאביו הביולוגי היה כנראה רוצח סדרתי ופיקסרית שחוקרת את רצח אחותה. זה מה שחשבנו על Devs, Dispatches From Elsewhere, The Most Dangerous Animal of All ו-Briarpatch

  • Devs
טריילר המיני-סדרה Devs (FX)

Devs

מה: מיני-סדרה של FX בהולו (כן, זה מותג חדש, עכשיו כשגם ערוץ הכבלים הנחשב וגם שירות הסטרימינג הפופולרי שייכים לדיסני). מותחן מסתורין מהבמאי של "אקס מכינה" ו"העולם שאחרי: הכחדה", אלכס גרלנד, שכתב וביים את כל שמונת הפרקים. סונויה מיזונו, ששיתפה איתו פעולה בפרויקטים הקודמים שלו, מככבת כלילי, מהנדסת מחשבים צעירה המתחילה לחשוד במניעים של מחלקת הפיתוח (Devs = Development) המסתורית בחברת ההיי-טק שהיא עובדת בה. גם עם ניק אופרמן ("מחלקת גנים ונוף"), זאק גרנייר ("האישה הטובה"). כרגע לא ידוע אם נרכשה לשידור בישראל.

מה חשבנו: מי שמכיר את יצירותיו הקודמות של גרלנד (בכללן גם תסריטים ליצירות מד"ב מהוללות נוספות כמו "28 ימים אחרי" ו"שמש", את שניהם ביים דני בויל) כבר יודע למה לצפות: דרמת מדע בדיוני מאופקת, מעוצבת, מחושבת, מעוררת מחשבה וכתובה היטב. גרלנד בורא מסתורין - מהו הפרויקט שמחלקת הפיתוח עובדת עליו? איך הם מצליחים ליצור אפקטים מדהימים במצלמה? מה מסתתר בטלפון של סרגיי, בן זוגה של לילי? וכהנה וכהנה - אבל לא משאיר אותנו תלויים באוויר לאורך זמן. נקודה אחר נקודה הוא מפיג אותו, אבל מקים אחר תחתיו - חושף חידות חדשות או נדבך מתעלומה גדולה יותר.

את אלה הוא מרפד בתהיות פילוסופיות שהן פיוטיות כשם שהן מעניינות, בפרט בסוגיית הדטרמיניזם. זה פן מעניין במיוחד לנוכח הסמלים הנוצריים המפורשים והמתעתעים שהסדרה מנוקדת בהם, מלבים את הפולמוס עתיר היומין בין בחירה חופשית לבין גורל שנחרץ מראש. כפי הנראה, הפרויקט המסתורי שהחברה עובדת עליו עוסק ממש בזה. "אם זה נכון, זה משנה הכל", אומרת אחת הדמויות כשהיא נחשפת לסוד. "לא", משיבה לה דמות אחרת, "אם זה נכון זה לא משנה דבר".

כמו בכל יצירת מד"ב מוצלחת באמת, הטכנולוגיה המתקדמת ש-"Devs" מציגה במרכזה מעניינת בעיקר כי היא מתעלת בה רגש אנושי בסיסי ומוכר, במקרה הזה יגון, שממיס את הכפור הנובע ממנה ומהתפרצויות של אימה ואכזריות. גם הגיבורה היא שילוב של אלגנטיות שקטה ופגיעות נוגעת ללב, וכנגדה גם הנבלים לא צבועים רק בגווני שחור. כל זה הופך את "Devs" למרתקת, לפעמים אפילו ממגנטת, יצירה שמסקרן לראות איך היא פוסעת לא פחות מאשר לאן היא פוסעת.

עוד בוואלה! NEWS

קפטן דרדל: "זה מה שחסר לי עכשיו" הופכת חרדה חברתית לכוח-על

לכתבה המלאה
סמלים נוצריים. ניק אופרמן, "Devs" (צילום: יח"צ)

Dispatches From Elsewhere

מה: דרמת מסתורין של AMC שיצר ג'ייסון סיגל ("איך פגשתי את אמא"), שגם מככב לצד ריצ'רד אי גרנט ("האם אי פעם תסלחי לי?") וסאלי פילד ("פורסט גאמפ"). קבוצה של אנשים רגילים נתקלת בתצרף, המסתתר מאחורי המעטה של חיי היומיום. הם מגלים כי המסתורין מחלחל עמוק בהרבה מכפי שהיו יכולים לשער. גם עם אנדרה בנג'מין מאאוטקאסט ואיב לינדלי. בעתיד, כנראה, הסדרה תגיע אל אמזון פריים וידאו בישראל כמו שאר סדרות AMC.

מה חשבנו: זיקתכם אל הסדרה בוודאי תעיד על האופי שלכם. או כך לפחות הסדרה מאוד רוצה שיהיה - כל פרק בה, לפחות בתחילתה, מתמקד באחד הגיבורים ומצהיר מראש: "הוא זה אתם". האם אתם מסוג האנשים שיתקשר אל מספר טלפון שראיתם בעלון מסתורי התלוי ברחוב, או שפשוט תמשיכו ללכת? האם תצאו להרפתקה על סמך הנחיות מוזרות שקיבלתם, עמוק יותר ויותר במחילת הארנב? פיטר, הגיבור המרכזי (סיגל), אדם מופנם ובודד, מצליח סוף סוף למצוא כך מטרה לחייו. אם הוא זה אתם, אולי תתרגשו ותאהבו את הסיפור הזה כמוהו.

עלילתה של "שדרים ממקום אחר" מבוססת על משחק אמיתי שתועד בסרט התיעודי "The Institute", אבל בשלב הזה אין לדעת אם זוהי רק נקודת המוצא של הסדרה ומשם היא תלך לכיוונים אחרים, של משהו שהוא יותר ממשחק, קונספירציה אמיתית. הגם שעל פניו הסיפור מעניין, הסדרה מתמכרת הרבה יותר מדי לביזאריות. כמו ברגעיה המתישים של "לגיון", רק הרבה פחות יפה.

המוזרות מכה בפנים כבר מהשנייה הראשונה: המנהל המסתורי של כל זה (גרנט), שגם מקריין את הסדרה, בוהה בנו בשתיקה במשך עשרים שניות לפני שהוא נושא מונולוג ובסופו מבטיח ששיקר רק פעם אחת. מלבדו מגיעה מתישהו גם חבורת רקדנים שרוקדת עם הגיבור, אחת מהן היא מין ביגפוט שהגיבורים פוגשים בו ומעביר להם דברים וכן הלאה. גם מבחינה צורנית "שדרים ממקום אחר" משתדלת להחדיר פנימה כמה שיותר שיגועים, בהם החיבה התמוהה של הפסקול לסינתי אייטיזי, ובכלל רגעי רטרו לא קשורים, וכן צילום תזזיתי עם פילטר שונה שמדי פעם שובר את הקונבנציה. למה? מה מטרתו? נראה שאין כזו.

אפשר היה לקבל את כל זה אילו הגיבורים היו משמשים לנו עוגן. הרעיון להתמקד במספר דמויות שהדבר הזה מנער את חייהם אמור להיות יפה בלי קשר לכיוון שאליו המשחק/קונספירציה ילכו. רק שזה לא ממש כך. למען האמת, הדמויות קלישאתיות. זה מוזר במיוחד בהתחשב בסימון (לינדלי) - הגיבורה הראשית, שגם הופכת למושא אהבתו של פיטר, היא טרנסית ומתוסבכת, מה שאמור להפוך אותה למעניינת בהרבה. בפועל היא עוד התגלמות משעממת של "מאניק פיקסי דרים גירל", הבחורה ה"מיוחדת" והחופשיה והגחמנית שמטרתה לשחרר את הגבר שכנגדה מכבליו המנטליים, בשעה שהיא מתמודדת עם השדים שלה עצמה. פיטר עצמו משמים לא פחות, והאנמיות שלו מחדדת את העובדה שסיגל אמנם ברוך כשרונות, אבל משחק הוא לא אחד מהם, ו"שדרים ממקום אחר" היא לא תצוגת התכלית שמדגישה אותם.

עוד בוואלה! NEWS

שואה וגבורה: "ציידים" היא התכה לא טבעית בין סרטי שואה, טרנטינו וגיבורי על

לכתבה המלאה

The Most Dangerous Animal of All

מה: סדרה תיעודית בת ארבעה פרקים של FX, העוקבת אחר ניסיונו של גבר בשם גארי סטיוארט למצוא את אביו שנטש אותו כשהיה תינוק. ככל שמסעו מתקדם כך מתגברות הראיות שאביו אולי היה רוצח הזודיאק. לפי שעה לא ידוע אם הסדרה נרכשה לשידור בישראל.

מה חשבנו: קשה לכתוב על הסדרה הזו בלי לחשוף כמה מהתפניות העלילתיות שהופכות אותה לחכמה ומיוחדת, אבל נעשה את זה בכל זאת. על פניה מדובר ביצירת פשע אמיתי מעניינת אך מעט שגרתית, עם כל המרכיבים המוכרים מהז'אנר - גזירי עיתונים, עדויות של רוב המעורבים שעודם בחיים, שחזורים מסוגננים וענייני דנ"א. כל הטענות של הגיבור מגובות במסמכים שהוא עצמו חיפש באדיקות עד שמצא, במסגרת מסע שבסופו של דבר גם הניב ספר שכתב על הנושא יחד עם כותבת ספרי הפשע האמיתי סוזן מוסטפה. לא פעם הטענות הללו עומדות למבחן כשהסדרה נעזרת בגורם חיצוני על מנת לאשש אותן או לרדת לפרטי פרטים, מה שמוסיף לעניין ולתעתוע של המקרה כולו. בונוס גדול וכל כך לא מובן מאליו: העובדה שהסדרה שייכת לרשת כבלים בסיסית ולא לשירות סטרימינג מסייעת לה להיות מהודקת ויעילה - אורך הפרקים נע בין 40 ל-45 דקות.

מה שהופך את "החיה הכי מסוכנת" לכל כך נהדרת מגיע בפרק האחרון שלה. היא מבהירה שהרבה יותר מאשר עוד סיפור פשע אמיתי, היא בעיקר עוסקת בריק העצום של אדם שננטש בילדותו. איש פגום שמרגע שעמד על דעתו ידע כי נדחה בילדותו, שעצם היותו הוא פצע פעור שהוא לא מסוגל לאחות. הפצע הזה הגדיר את כל חייו של גארי, לטוב ובעיקר לרע, ולפיכך גם את המסע שמגוללת הסדרה. מסע שנועד להתוודע אל האב שסלד ממנו, התאכזר אליו ונטש אותו, האדם שככל הנראה היה פסיכופת מפלצתי ובוודאות פגע באמו הביולוגית - אף היא נאלצה לנטוש את ילדה. כל העדויות האלה לא מרתיעות את גארי, הנחוש לא רק לאתר את אביו, אלא למחול לו. זהו היבט שהופך את הבן לגיבור טראגי, פגום ושובר לב, ומעניק ל"החיה הכי מסוכנת" כולה עומק אנושי גדול ומרגש.

עוד בוואלה! NEWS

אהבות יומרניות, רציחות משמימות וגאוות בארון: סקירת סדרות חדשות

לכתבה המלאה

Briarpatch

מה: סדרת אנתולוגיה חדשה של רשת USA בהפקת סם איסמעיל, האיש מאחורי "מר רובוט" ו-"Homecoming", שיצר העיתונאי אנדי גרינוולד, ובה כל עונה מגוללת סיפור חדש. העונה הראשונה, קומדיית פשע שחורה, מבוססת על ספרו של רוס תומאס באותו שם, ומככבת בה רוזריו דוסון בתפקיד של פיקסרית פוליטית החוזרת אל עיר הולדתה הקטנה בטקסס כדי לחקור את מותה המסתורי של אחותה. גם עם ג'יי אר פרגוסון ("מד מן"), קים דיקנס ("דדווד"), אלן קאמינג ("האישה הטובה"), כריס מולקי ואד אסנר. כרגע לא ידוע אם נרכשה לשידור בישראל.

מה חשבנו: האמת? גם אחרי ארבעה פרקים לא ממש ברור מה "Briarpatch" רוצה לומר. אפילו ההגדרה הז'אנרית שלה - קומדיית פשע שחורה - לא באמת מתחברת לכלום. לא רק שאין בה ולו קמצוץ של הומור, אחת הבעיות הבולטות שלה היא העובדה שהיא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות. המסגרת היא השבלונה המוכרת של עיירה דרומית שכוחת אל, על כל החשודים המיידים: מכובעים רחבי-שוליים, דרך מבטא דרומי כבד, חולות נודדים, טמפרטורות גבוהות ודמויות מהאגפים הפחות מחודדים בקלמר. אלא שכל אלו לא מוצגים בהגזמה או באור חדש, ותחת זאת מגשימים בדיוק את הסטריאוטיפ שמצופה מהם.

אף שהיא כוללת פרשיית רצח, פושעים, פוליטיקאים מושחתים, סיפורי אהבים נסתרים ושלל סודות - "Briarpatch" לא מצליחה לחבר את מרכיביה לכדי סיפור שלם. ניכר שגרינוולד מנסה לחבר המון קצוות קטנים כדי לצייר תמונה רחבה, אבל כל אחד מהם אינו מספיק מעניין כדי להחזיק אותנו עד שתתגלה התשובה המלאה. שלל גדול הרבה יותר מדי של דמויות משנה זניחות סוחבות את הסדרה בכל פעם למקום אחר, בחלק מהמקרים לפרקי זמן ארוכים של סצנות נמרחות שלא באמת מקדמות את הסיפור. גם השיחות ביניהן נטולות כל יצירתיות או משמעות.

בעיה משמעותית נוספת היא שגם גיבורת הסדרה, פיקסרית בשם אלגרה דיל (דוסון), נראית משועממת ומרירה מעצם היותה כאן. ובעוד דמויות מרירות כשלעצמן בהחלט יכולות להיות מעניינות, כאן נוצרת התחושה שדיל עושה לנו טובה שהתעוררה בבוקר כדי להמשיך ולחקור את שנדרשה לחקור. משהו באנרגיות העצלות שלה מושך את כל הסדרה למן פיהוק ארוך וחסר משמעות, שרק הולך ונעשה מתסכל ככל שהיא מתקדמת. בכך "Briarpatch" ממשיכה קו של לא מעט סדרות של 2020, שבינוניותן אמנותן. יצירות שכאילו נוצרו כדי לבחון כמה סבלנות יש לצופים לחזור מדי שבוע לסדרה שלא מתגמלת אותם בדבר.

עוד בוואלה! NEWS

"מסע אגדי: סעודת העורב" היא ההפתעה הטלוויזיונית הראשונה של 2020

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully