מה שהיה כל כך מתסכל בעונה השנייה של "ווסטוורלד" הוא ההתמכרות שלה למיינד-פאק. כאשר החלה ב-2016, אחרי שלוש שנים של פיתוח מייגע ורצוף קשיים, "ווסטוורלד" הייתה סדרה מבריקה, מסעירה ומרובת רבדים. בני הזוג ג'ונתן נולאן וליסה ג'וי, יוצרי הסדרה, בנו תלי תלים של עלילות ופרטים, ויצרו מהם פאזל עלילתי מרתק. זו הייתה מלאכת מחשבת שהרוח במפרשיה הייתה תהיות מרתקות על תודעה, זיכרון ואנושיות. ועם כל המורכבות, הגדולה של "ווסטוורלד" בעונה הראשונה נבעה מההישג הפנומנלי שלה לבנות מכל זה סיפור ליניארי אחיד. גם בלי לנחש שברנרד הוא אנדרואיד או שהאיש בשחור הוא וויליאם, הסיפור עצמו היה מצודד מאין כמוהו - מעשייה ישירה למדי על רובוטים שמורדים באדוניהם האנושיים.
בעונה השנייה - שנכתבה ברובה בלי ג'וי, מאחר שהייתה אז בהיריון - הכל התקשקש. הרובד המרכזי, הסיפור עצמו, נדחק לקרן זווית לטובת מה שנראה בעיקר כמו ניסיון לשטות בנו. כבר לא היה צורך במשחקי זמנים ובערבולי זיכרון, אבל הם בכל זאת נעשו, בלי תבונה יתרה וגם ללא שאר הרוח שאפיין את הסיפור הראשון. כלומר, נדרשת סיבה טובה לגולל סיפור אחד המתרחש בשבועיים ולפצל אותו לשתי "תקופות" שונות. כזו לא ניתנה. נולאן היה כל כך עסוק בתצרף עד שהזניח את הדברים הכי בסיסיים, מותיר כך חורים לא ברורים, בראשם סיפורו של וויליאם/האיש בשחור - נשלח על ידי פורד למשחק שלכאורה תוכנן במיוחד בשבילו, למצוא את "הדלת", רק כדי לגלות לבסוף ש... אין שום דלת? כלומר יש, אך כזו שהמארחים עוברים בעדה אל גן העדן שלהם.
שני היוצרים כבר הבהירו בראיונות מקדימים שהעונה השלישית לא תנקוט באותה גישה. היא תהיה הרבה יותר ישירה ועם פחות "משחקי ניחושים". הם לא שיקרו. בלי משחקי זמנים וזיכרון, בלי תעתועים מיותרים. זה עדיין לא אומר שהיא נמנעת מטוויסטים והפתעות, כמובן, וטוב שכך, אולם העונה הראשונה הייתה מיוחדת בגלל שהייתה לתעתועים האלה תכלית. הם הכניסו אותנו אל ראשם של המארחים, גרמו לנו לחוות את מה שהם חווים.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
עתה, בהיעדר הפארק, חלק גדול מהתמה של ווסטוורלד עובר רענון מסיבי. הדבר הכי ניכר לעין הוא שאת קנה המידה המרהיב של המרחבים האמריקאיים הפראיים של ווסטוורלד החליפו הנופים העירוניים המשוכללים של לוס אנג'לס העתידנית (בפועל צילומי החוץ נערכו בסינגפור). הארכיטקטורה מרהיבה, העיצובים הטכנולוגיים יפהפיים (השמלה המתחלפת, האופנוע, המסוק) - "ווסטוורלד" שוב בונה עולם ועושה זאת נהדר. וכמו את פרק הפיילוט, גם את ההשקה המחודשת הזו ביים נולאן עצמו.
על אף שהעולם הזה זר לדולורס, אחרי שלושה חודשים בו היא כמו דג במים. אמנם שוחה לראשונה בבריכה, כפי שאמרה לג'רי, אבל עיניה כבר לא קרועות לרווחה ("האם אי פעם ראית משהו כה מלא הוד?") לנוכח פלאות חדשות. בעולם הזה, במקום שבני האדם יהיו מוקפים ברובוטים, הפעם הרובוטים הם אלה שמוקפים בבני אדם. אלא שזה ממש לא מדויק. נדמה שהסצנה הראשונה של העונה מגלמת בה חלק ניכר מהכיוון שאליו היא הולכת. חבר דירקטוריון של "דלוס", חלאה כמתבקש, אפילו רוצח, מוקף כולו במערכות ממוחשבות אוטומטיות. "אלקסה" של עוד שלושים ומשהו שנים. קוראים לו ג'רי והוא הופיע באחד מה"ספרים" בכור, מאגר המידע האדיר של דלוס על אורחי ווסטוורלד ושאר הפארקים בעשורים לקיומם.
מעבר לידע שדולורס רכשה שם, אחד מכלי הנשק הכי גדולים שלה היא יכולת ההתממשקות שלה עם מחשבי העולם הזה, שמחדדת את מה שהיא בבסיסה - מחשב-על. קל לשכוח את זה כי דולורס וחבריה נראים כבני אדם, והסדרה מקפידה להציג לנו אותם ככאלה אפילו במסגרת הדמיות ממוחשבות (למשל, מערכת "הכור" התגלמה בדמותו של לוגן דלוס). אבל הם מחשבים.
התלות של האנושות בטכנולוגיה חכמה היא זו שמקלה על דולורס את מלאכתה. היא מסוגלת להטעין לעצמה מידע שיאפשר לה להתנהל בעולם החיצוני, לפרוץ ולהשתלט על מערכות, להעתיק ממקום למקום מידע שאגרה - הרי כך יצרה שוב את ברנרד במהירות - וכן הלאה. ועד כמה שרובוטים ואינטליגנציה מלאכותית נוכחים בעולם הזה - כולל ג'ורג', הרובוט (של חברת "דלוס", אגב) שכיילב עובד איתו בדיי ג'וב שלו כבנאי - הסדרה הבהירה לנו בעבר שדבר לא משתווה ליכולות שרוברט פורד וארנולד וובר הגיעו אליהן בעבודתם על המארחים של ווסטוורלד. "אני האחרונה מבני מיני, לעת עתה", אומרת דולורס לג'רי.
אט אט מתחוור שהסביבה אולי חדשה אך הסיפור מוכר. "ווסטוורלד" דואגת ליצור תמונת מראה בין דולורס לכיילב. כמוה בעבר גם הוא מתעורר כל בוקר אל אותה לולאה שאין ביכולתו לעצור, אל מציאות שאיננה בשליטתו. גם הוא כמוה ללא ספק יתעורר בקרוב מעבר לכך. גם הניגוד ביניהם מובנה - דולורס הגיעה עם תפיסה מאוד לא מחמיאה של בני האדם, ואילו כיילב לא נראה מרוצה כאשר אינטליגנציה מלאכותית מתקשרת כדי לבשר לו שלא התקבל למשרה שרצה, כמו גם משיחותיו עם גרסה ממוחשבת של חברו המנוח לנשק, פרנסיס (הראפר קיד קודי) - משהו ש"מראה שחורה" כבר עשתה קודם. "אני חושב שאם אני רוצה להמשיך בחיי אני צריך למצוא משהו, מישהו, אמיתי", כיילב אומר מעט לפני שהוא מבטל את המינוי לשירות.
כל זה הוא הכנה למשהו שכבר הכרנו בעבר, הדהוד נוסף. לפני שלושים שנים ושתי עונות, כשוויליאם הצעיר הגיע אל הפארק עם לוגן, הוא אפילו לא ידע שזה מה שהוא מחפש. הוא כבר היה מאורס, לא ממש התחבר לפארק הזה ולאופן שבו לוגן מתנהג שם, אולם גם הוא ביקש משהו אמיתי ומצא אותו בדמותה של דולורס. רגע אחרי שמשפחתה נטבחה היא בכל זאת הצליחה להימלט ואז ליפול לזרועותיו של וויליאם. ממש כמו שהיא נופלת עכשיו לזרועותיו של כיילב.
השניים האלה ללא ספק יגלו שהתפיסות שלהם עומדות למבחן. דולורס תיווכח שלא כולם עשירים, יהירים וכוחניים כמו אלה שיכלו להרשות לעצמם לשלם 40 אלף דולר ליום בילוי בווסטוורלד. לחלקם, אפילו לרובם המכריע, הסיפור מסופר מראש בדיוק כשם שהיה אצל המארחים של הפארקים. הם תקועים בלופ. ארון פול, האיש שהיה מגדלור של נשמה ב"שובר שורות", מגיע גם ל"ווסטוורלד" על אותו תקן. להציג בפני דולורס פנים אחרות של המין האנושי. הוא רוצה משהו אמיתי, ויגלה את מה שהסדרה מנחילה כבר מהיום הראשון - יש אמת גם ביצורים מלאכותיים. שניהם בוודאי ייאלצו להתאחד מול הנבל הגדול שמסמן הפרק הראשון - חברת "אינסייט".
נחשפנו למספר פרטים בנוגע ל"אינסייט" בפרק הראשון, אבל אנחנו יודעים עליה מראש המון כי היא כיכבה כחלק משמעותי בקמפיין של העונה החדשה, כולל אתר שלם המוקדש לה. בפרק עצמו ראינו את ליאם דמפסי ג'וניור, הבחור העשיר שדולורס התחברה אליו בתור "לארה", זוכה בפרס על פועלו. "עם אסון אקלים מעבר לפינה, 'אינסייט' התייצבה להתמודד עם האתגר הזה", נשמע המנחה באירוע, "ויצרה את 'רחבעם', מנוע האסטרטגיה שהציל את העולם". למעשה היה זה אביו שיצר את 'רחבעם' יחד עם שותפו, סראק, בטרם מת (ובכן, לכאורה, כי זו "ווסטוורלד"). הוא אף מככב בטריילר סודי ששחררה הסדרה ובו הציג את החברה.
מה המשמעות של מנוע אסטרטגיה? אפשר להבין אותה בדבריו של ליאם לדולורס: "אם היית יכולה לשרטט נתיב לכל אדם ואדם, היית יכולה ליצור עולם טוב יותר". במילים אחרות, החברה אוגרת מידע על מיליוני בני אדם בכל העולם, ומהמידע הזה יוצרת תרחישים אפשריים, אופטימליים, עבור העולם ועבור מי שמאכלס אותו. בפועל זה נשמע קצת כמו כלא. משהו שגורע מהבחירה החופשית שלנו.
הטיזר שחשף את תאריך העונה החדשה מראה את יכולותיה של "אינסייט". הוא מציג את אותה אנימציה שנכחה רבות גם בפרק הראשון, זו שבישרה לנו היכן אנחנו נמצאים על הגלובוס, ומונה מקומות, שנים ואירועים שבהם היו "חריגות". קרוב לוודאי כי מדובר בתרחישים שמערכת 'רחבעם' לא זיהתה מראש. שני הראשונים מוכרים לנו מהעולם האמיתי ב-2019: תסיסה פוליטית בהונג קונג והליך הדחה נגד נשיא ארצות הברית. לאחר מכן יש קריסה אקולוגית באינדונזיה ב-2020, התנקשות בנשיא האמריקאי הנבחר ב-2024, פצצת מימן בפריז ב-2025, תחילתה של מלחמת האזרחים הרוסית השנייה ב-2037, השקת תוכנת "סולומון" 0.06 במערכת ב-2039, וב-27 בפברואר 2058, ההווה של הסדרה, אירוע קריטי. מן הסתם הגעתה של ישות לא מוכרת, לא אנושית.
תסביך אל
"אומרים שבהמות אדירות נדדו פעם בעולם הזה. גדולות כהרים", אמרה דולורס לוויליאם הזקן בסוף העונה הראשונה. "למרות זאת, כל מה שנשאר מהן הוא עצם וענבר. הזמן מכלה אפילו את העצומים שביצורים. רק תראה מה הוא עשה לך. יום אחד אתה תיעלם. תירקב כמו שאר בני מינך באדמה. החלומות שלך יישכחו, הבלהות שלך מולך, השרירים שלך יהפכו לחול, ועל החול הזה יתהלך אל חדש, כזה שלעולם לא ימות. כי העולם הזה לא שייך לך או לאנשים שבאו לפני כן. הוא שייך למישהו שעדיין לא הגיע".
"רחבעם", חתיכת שם למכונה הכדורית הענקית הזו של "אינסייט". רחבעם היה בנו של שלמה המלך - כלומר "סולומון", שמה הקודם של התוכנה - והומלך בעצמו אחרי מותו. בניסיון להפגין את כוחו הוא דחה את בקשת העם להוריד מסים, ולמעשה העלה אותם: "אבי הכביד את עולכם ואני אוסיף על עולכם", אמר. "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים". בכך החל מרד נגדו שהוביל לפיצול הממלכה לשתיים - ישראל ויהודה. נשמע כמו רמז לעתיד לבוא ב"ווסטוורלד".
דולורס לא מתרשמת מהמכונה. "אין לכם אלוהים, אבל ניסיתם לבנות אחד", היא אומרת למרטין קונלס, איש האבטחה הסקוטי של ליאם (טומי פלאנגן, הוא צ'יבס מ"ילדי האנרכיה"). "רק שמה שבניתם הוא לא אלוהים. האלוהים האמיתיים מגיעים. והם מאוד כועסים".
שמו של הפרק, "Parce Domine", מתקשר ישירות לענייני האלים והמלוכה. המשמעות בלטינית היא "חוּסָה, ה'", פתיחה של מזמור שבו מבקש העם מהאל לרחם עליו - ציטוט מהפסוק בספר "יואל" - "חוסה ה' על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשול בם גויים".
על אף שפתיחת העונה השלישית אכן נראית ישירה מאוד, כבר התרגלנו כל כך לניסיונות לשמוט של "ווסטוורלד" את השטיח מתחת לרגלינו, עד שקשה באמת להאמין שלא מתוכננים לנו טוויסטים גדולים בהמשך העונה. אם זה ייעשה היטב כמו בעונה הראשונה זה בוודאי יהיה כיף גדול, אך אני אישית לא מסוגל להתמודד עם עוד בן אנוש שיתברר כמארח או משהו בסגנון. זה כבר יהיה בלתי נסבל. למעשה, זה היה בלתי נסבל כבר בסוף העונה השנייה, כשהתברר שגם אשלי סטאבס, אחראי האבטחה של ווסטוורלד, הוא בעצם מארח.
פורד אמנם סרב להוציא מארחים אל מחוץ לפארק, והטכנולוגיה שלהם הייתה מתקדמת בהרבה ביחס לכל תחרות, אולם כבר עכשיו קורים עם כיילב דברים שמעלים סימני שאלה. אמא שלו, למשל, אומרת לו "אתה לא הבן שלי". בסדרה כמו "ווסטוורלד" קשה לא לחפש בזה משמעויות נסתרות. בהמשך כיילב אומר שכבר ירו בראשו בעבר. אז איך הוא בדיוק שרד? אולי הוא ביוני באופן חלקי? אולי קליע רק שרט את ראשו? יהיה מבאס מאוד לגלות שהוא לא בן אדם פשוט, כי זו תכליתה של דמותו, זה היופי בה. לגרום לדולורס לראות שלא כולם כמו החארות שהיא נחשפה אליהם במשך עשורים כבת החוואי התמימה.
משפט מדאיג אחר הוא זה שאומר החבר של ליאם דמפסי: "שום דבר מכל זה הוא אמיתי, אנחנו חיים בהדמיה". ומוסיף על ווסטוורלד: "כמה אירוני זה יהיה אם הם היו יוצרים הדמיה בתוך הדמיה? זה יהיה 'פאק יו' אחד ענק". מאחר שהיוצרים מכירים בכך שזה יהיה פאק יו אחד ענק, לא מן הנמנע שזו סתם קריצה/עקיצה כלפי מה שאנחנו עושים עכשיו - הניסיון למצוא פיתולי עלילה מפתיעים.
קטנות
דולורס בראה מחדש את ברנרד ואז הפכה אותו לשעיר שלה לעזאזל - הוא זה שמואשם בטבח הגדול בפארקים. כעת הוא חי במסווה תחת השם ארמנד דלגדו. מעריצי הסדרה כבר הבחינו שבדומה לכך שהשם ברנרד לואו הוא אנגרמה לשם ארנולד ובר, הכינוי החדש שלו בשינוי אותיות הוא Damaged Arnold - ארנולד פגום. על אף שמדובר ביצירה חדשה של דולורס, כזו שלא חוותה את אירועי העונה השנייה, ערבול הזיכרון וההשתלטות של פורד עליו, ברנרד חשדן מאוד ובוחן את עצמו כמו שמפעילים בעבר בחנו את המארחים. כמו שארנולד נהג לבחון את דולורס. בפועל זה גורם לו להיראות כסובל מפיצול אישיות.
אנחנו עדיין לא יודעים מיהי בעצם שרלוט, איזו מארח/ת מסתתר/ת בה, וגם לא מי מאכלס את מרטין קונלס החדש.
אחד מהמוצרים של "אינסייט" הוא "מרגיע איברים", הכמוסה המוזרה שבולע החלאה הגרמני בתחילת הפרק, וכיילב וחבריו מגיעים כדי להרגיע עשיר אחר שהתנסה איתו במסיבה והתחרפן. כיילב לעומתם מוותר עליו. מדובר במוצר טכנולוגי לגמרי שמפעיל במוח את הנקודות הרצויות על פי הבחירה של מי שנוטל אותם. ג'רי, למשל, בחר שש שעות של שקיעה רגועה.
בין המקומות שהמערכת של "אינסייט" מצביעה עליהם בפרק ישנה גם לונדון, אבל היא אינה בממלכה המאוחדת כפי שאנחנו מכירים אותה אלא במשהו שנקרא U.R.E.W - ישות מדינית חדשה.
פארק נוסף נחשף בפנינו אחרי הקרדיטים - השלישי מתוך ששה (האחרים שכבר הכרנו בעונות הקודמות הם ווסטוורלד, שוגון וורלד והראג'), מייב מתעוררת שם, פותחת חלון ומגלה שהיא בעיר כבושה תחת שלטון נאצי. הכי כיף פארק נאצים.
העונה השלישית של "ווסטוורלד" משודרת בימי שני ב-HOT, yes וסלקום tv.