מה צריך לזכור לפני העונה השלישית של "ווסטוורלד"

העונה השנייה של "ווסטוורלד" הסתיימה ביוני 2018. גם בסדרה פחות מורכבת ממנה יהיה קשה לזכור כמה וכמה פרטים בסיסיים אחרי כל כך הרבה זמן, קל וחומר במקרה הזה, של סדרה עם עלילה כה מפותלת, מסובכת וא-ליניארית. הסיפורים המסועפים ומשחקי הניחושים נפסקים בעונה השלישית, כך מבטיחים היוצרים, ג'ונתן נולן וליסה ג'וי, ועל סמך ארבעת הפרקים שנשלחו למבקרים - זה אכן כך (הטור השבועי שלנו יחזור אחרי שידור כל פרק, ימי שני ב-HOT, yes וסלקום tv). למעשה, הסדרה כולה עושה מעין אתחול מחודש: ברובה היא נוטשת את הפארק שהכרנו, ווסטוורלד, ומעתיקה את עיקר ההתרחשות אל העולם האמיתי, שנות החמישים של המאה ה-21.

לפני שינוי הפאזה של הסדרה וההתחלה החדשה, הנה תקציר זריז של ההתרחשויות החשובות בעונה השנייה.


מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

אחרי אירועי סוף העונה הראשונה, שבהם רוברט פורד (אנתוני הופקינס) הציג את הנראטיב החדש בפני בעלי המניות של "דלוס" ושאר האורחים הנכבדים הנמצאים באירוע ואז נורה למוות על ידי דולורס (אוון רייצ'ל ווד), בני האדם הפכו למטרות של המארחים. דולורס חתרה להגיע אל העמק שמעבר, הכור, כדי להשתמש בו כנשק נגד בני האדם. במהלך מסעה היא גם הרסה את העריסה, הגיבוי של המארחים, ובדרך איבדה שניים מפמלייתה: אנג'לה (טלולה ריילי) ואז טדי (ג'יימס מרסדן). ברנרד (ג'פרי רייט) ניסה להגיע אף הוא אל הכור כדי לעצור את דולורס. וויליאם, האיש בשחור (אד האריס), חתר אל אותו מקום במסגרת משחק חדש שהתקין עבורו פורד - "הדלת" - שלא הוביל לשום מקום. מסעו שיבש לחלוטין את דעתו עד כדי כך שלבסוף ירה למוות בבתו, אמילי (קטיה הרברס) - משהו שהצצה אל העתיד הרחוק גילתה לנו כי הוא ממשיך לקרות שוב ושוב. בהווה של הסדרה, במקביל לעלילות של היתר, מייב (תנדי ניוטון) חיפשה ומצאה את בתה ברחבי הפארקים.

במקרה כולם, מארחים כבני אנוש, הגיעו בדיוק באותו זמן אל העמק שמעבר. בעימות מול דולורס, וויליאם נפגע קשה בכף ידו. רבים מהמארחים עברו לסימולציה דיגיטלית של גן עדן שהכין עבורם פורד, ואילו אחרים שוסו זה בזה עד מוות על ידי קלמנטיין (אנג'לה סרפיאן). בתוך הכור דולורס ניסתה למחוק את כל המידע שנאגר על האורחים ועלול להקנות להם חיי נצח, לא לפני שלמדה על האנושות כמיטב יכולתה באמצעות המאגר. לבסוף היא הציפה את העמק כולו באמצעות מי הקירור, אך מיד אחרי כן נורתה על ידי ברנרד. הוא לקח עמו את ה"פנינה" שלה, יחידת הבקרה, ובמקומה הניח את זו של אביה (לואיס הרת'ם) - מפתח הפענוח של המידע בכור. כשברנרד חזר ל"מסא", המטה של ווסטוורלד ויתר הפארקים, הוא ראה את אלסי (שאנון וודוורד) נרצחת לנגד עיניו על ידי שרלוט הייל (טסה תומפסון). הוא החליט ליצור מארחת בדמות הייל, ואל ראשה הכניס את הפנינה של דולורס. דולורס-בגופה-של-הייל הרגה את הייל המקורית. בידיעה שיתוחקר על מה שקרה בפארק, ברנרד ערבל לעצמו את הזיכרון ונשכב על החוף.

כאשר התעורר על החוף בלי לזכור כמעט דבר, ברנרד נותר האחרון מבני מינו בחיים. כוח מבצעים חדש בראשות קרל סטרנד כבר נמצא שם וגילה כי כל המארחים כעת מרוכזים במקום אחד - טבועים באגם שנוצר במקום שבו היה העמק שמעבר. ברנרד טען כי הוא זה שהרג את כולם, והצוות ניקז את המים וגילה כי אצל שליש מהמארחים היה מוח חדש לחלוטין. אחרי ניסיונות רבים של ברנרד להיזכר באירועים, תוך שהוא מתלווה כל העת אל צוות המבצעים, הוא נחשף כמארח על ידי שרלורס ועונה על ידה כדי לגלות היכן נמצאת הפנינה של אביה. ברנרד חשף שהפנינה נשארה בכור, וכשהגיעו לשם שוב, שרלורס ירתה למוות באיש הטק אנטואן קוסטה ובקרל סטרנד. היא העלתה את גן העדן הווירטואלי אל הלוויין, הרחק מידיהם של בני האדם, ואז ירתה גם בברנרד.

שרלורס עזבה את האי יחד עם שאר בכירים ואורחים, ולקחה איתה מספר פנינים נוספות. ביבשת, ביתו של ארנולד - שהוכן מבעוד מועד על ידי פורד - הפך להיות המטה שלהם. דולורס הדפיסה שוב את גופה וחזרה אליו, והדפיסה שוב גם את ברנרד. בנוסף, מארחת כלשהי מאכלסת את הגוף של שרלוט הייל.

אם אתם מעדיפים לצלול קצת יותר לעומק למושגים שכדאי לזכור לקראת העונה השלישית, כמו גם לאירועים שעומדים מאחוריהם, סידרנו גם אתכם:

העמק שמעבר היה תוכנה דיגיטלית שרוברט פורד השאיר ב"כור" (פירוט בהמשך) ותכנת עבור המארחים נראטיב שיוביל אותם לשם. ברגע השיא הוזנקה אלומה דיגיטלית מהאדמה אל הרקיע ופתחה עבור המארחים את הדלת לגן עדן וירטואלי - עולם שבו הם יכולים לחיות את חייהם מחוץ להישג ידם של בני האדם. שליש מהמארחים הספיקו לעבור בעדו, גופם חסר החיים נפל במורד הצוק, בעוד תודעתם נשמרה שלמה ובריאה ביקום הווירטואלי החדש. בין המארחים שעברו: אקיצ'טה האינדיאני (זאן מקלרנון) ועמו רבים משבט אומת הרפאים, בתה של מייב ואמה החדשה, וגם טדי.

מייב, שכל העת רצתה רק לקחת איתה את בתה ולצאת אל העולם האמיתי, בחרה לבסוף לעזור לה ולאמה המחליפה לעבור מבעד לדלת. היא עשתה זאת באמצעות יכולות משופרות שאיפשרו לה לשלוט במארחים אחרים בכוח המחשבה בלבד, כלומר כפקודת מחשב בוויי-פיי. בתוך כך היא וחבריה הקריבו את עצמם. מייב, הקטור (רודריגו סנטורו) וארמיסטיס (אינגריד בולסו ברדל) יוכלו להתאושש כי הם מארחים. זה לא המקרה של לי סייזמור (סיימון קורטרמן), התסריטאי הראשי של הפארק, שניצב מול הנשק של אבטחת הפארק כדי לאפשר ליתר להימלט, והשלים בכך מסע גאולה.

אף שדולורס פסלה את רעיון העמק שמעבר בכללותו, היא זו שהעלתה אליו לבסוף את טדי ושילחה את גן העדן הווירטואלי אל השמיים, אל מקום שבו אף אדם לא יוכל למצוא אותם ולהפריע להם. בהתחלה זה היה לדידה עוד מרחב שיצרו בני האדם כדי לכלוא בתוכו את היצורים בדמותה. אבל היא שינתה את דעתה, כנראה לא מעט מפאת הדברים שטדי אמר לה לפני שטרף את נפשו.

במהלך מסעה המדמם בפארק אחרי שזכתה לתודעה והתמזגה - הודות לפורד - עם דמות חדשה ורצחנית בשם וויאט, טבחה דולורס בבני האדם שנקרו בדרכה וגם בנתח הגון מהמארחים, כי לשיטתה לא כולם היו ראויים להמשיך הלאה. טדי התקשה עם זה ולכן דולורס שינתה את ההגדרות שלו - הפכה אותו ליותר אכזר וחסר עכבות. רגע לפני סוף המסע המשותף שלהם, כשדולורס הבטיחה שהשלב הבא במלחמה שלה הוא מעבר אל עולמם של בני האדם כדי להרוג את כולם גם שם, טדי כיוון אל עצמו את אקדחו. על אף ההגדרות החדשות, חיבוטי נפש תפסו את מקומם. "מה הטעם לשרוד אם נהפוך להיות רעים בדיוק כמוהם?", הוא שאל לפני שירה בעצמו.

בראשם של כל המארחים ישנה "יחידת בקרה", שבשל צורתה נקראת גם "פנינה", גולה כסופה המכילה את קוד המארח ואת כל הדברים שחווה. לא פשוט להרוס פנינה כזו כשהיא בתוך ראשו של מארח. הן מוגנות בתוך מעטה לבן, קשיח ועמיד כדורים. לכן טדי לא באמת הרג את עצמו, מלבד פגיעה אקוטית בחומרה (כלומר גופו), וכך גם לא ברנרד כאשר אולץ על ידי פורד לירות בעצמו בעונה הראשונה. עם זאת, כאשר המארחים עברו אל העמק שמעבר, הפנינה שלהם נמחתה לחלוטין מכל המידע, הגיבוי גם הוא איננו (על כך בהמשך) כך שעבור הנהלת הפארק זהו אובדן מוחלט ובלתי ניתן לשחזור של שליש מהמארחים שלה.

בסוף העונה הראשונה שרלוט הייל ולי סייזמור הכניסו אל הפנינה של פיטר אברנת'י את המפתח לקניין הרוחני של החברה, וניסו להבריח אותו אל מחוץ לפארק ואל העולם האמיתי. באקט תסריטאי אידיוטי להפליא, הנהלת חברת "דלוס" שמפעילה את הפארק סירבה לשלוח עזרה לנטבחים שבפארק - רבים מהם בכירים ובעלי מניות שלה - עד שהמידע על הפנינה של פיטר יגיע אליהם.

מאחר שאפשר בקלות להכניס פנינה של כל מארח אל גוף של כל מארח, זה בדיוק מה שעשתה דולורס בעונה השנייה, בעזרתו האדיבה של ברנרד. כאשר האחרון ראה את שרלוט הייל רוצחת בדם קר את אלסי, הוא יצר גוף בדמותה של שרלוט והכניס פנימה את הפנינה של דולורס, המארחת שמעט לפני כן ירה בה כדי לעצור אותה. כך דולורס הסתננה אל שורות ההנהלה לאורך העונה השנייה בניסיון להשיג בעצמה את הפנינה של אביה.

כאשר סוף סוף השיגה את מטרתה, דולורס ירתה בברנרד - שגם ככה היה משובש לגמרי אחרי שערבל לעצמו את הזיכרון כדי להימנע מחקירות - ועזבה את האי בדרכה אל היבשת על מנת להביא את המלחמה אל בני האדם. כל זה קרה לא לפני שאשלי סטאבס (לוק המסוורת'), ראש מחלקת האבטחה של ווסטוורלד, הבהיר לה שעל אף שהיא נראית כמו שרלוט הייל, הוא יודע בדיוק מי היא. גם הוא, מתברר, מארח.

באמתחתה של דולורס כאשר עזבה היו חמש פנינים. של מי? לא ידוע. פורד הכין לה מבעוד מועד בסיס בביתו הישן של ארנולד, ובכלל זאת מכונה ליצירת מארחים. כבר אז ראינו שניים שהיא ייצרה - ברנרד, אותו הכינה מחדש כדי שיהווה עבורה מאזן ובולם, וגוף חדש של דולורס עצמה. זאת בנוסף להייל, שכעת יש בתוכה פנינה אחרת, עדיין לא ידוע של מי.

החברה שמפעילה את הפארקים היא דלוס, על שמו של מקימה, ג'יימס דלוס (פיטר מולאן). וויליאם לקח את המושכות כאשר הזקן חלה. יש ששה פארקים בסך הכל, כולם באותו אי ענק לא רחוק מסין. "ווסטוורלד" הוא כמובן הראשון והמשמעותי שבהם בסדרה, ומלבדו הכרנו בעונה השנייה פארק 2, "שוגון וורלד", שבו האורחים נטמעים ביפן הפיאודלית, ואת פארק 6, "הראג'", הדמיה מושלמת של הודו בימי הקולוניאליזם. בילוי באחד הפארקים הוא מותרות שנועדו לעשירים בלבד - יום שם עולה 40 אלף דולר.

ענייני הפארקים זה נחמד, אבל מה שחשפה העונה השנייה זה שמטרת העל של חברת דלוס הייתה טמונה בכלל באיסוף מידע על אורחי הפארק על מנת לשכפל אותם, בניסיון להשיג חיי נצח. המידע שנאסף כולל דנ"א (וברוך ה', לא חסר כזה לנוכח הזימה בפארקים), צילומים מעיניהם של המארחים ואפילו סריקות מוח שממש ממפים את חייהם של האורחים, משהו שנעשה באמצעות הכובעים שניתנים להם. את כל המידע הזה משלושים שנים של פעילות אוגרת החברה במיקום בפאתי ווסטוורלד שנקרא "הכור" ("The Forge").

אלא שעל אף עשורים של ניסויים להעביר תודעה אנושית אל גוף אנדרואידי, דלוס לא מצליחים במשימה. בשל מחלתו, ג'יימס דלוס עצמו היה הנסיין הראשון. תודעתו שוכללה מיליוני פעמים בהדמיה דיגיטלית לפני שהודפסה על פנינה והוכנסה לחומרה דומה לזו של המארחים - גוף אנדרואידי ביולוגי. הפנינים אמנם דומות במראן אבל מכילות קוד שונה לחלוטין משל המארחים - השפה שלו שונה עד כדי כך שזה לא ממש קוד, אמר ברנרד לאלסי בעונה השנייה כשנחשף לפנינה כזו. במשך שנים הגיע וויליאם לבצע עם "חמיו" שיחות שנועדו לבסס "נאמנות", לוודא שהגרסה המשוחזרת נאמנה למקור. בפועל, דלוס המשוכפל שוב ושוב נכנס ללולאה כמו אלה שהוכתבו ליתר המארחים, וכעבור זמן מה היה משתגע. הניסוי והשנים החולפות שינו את דעתו של וויליאם. "בני אדם לא נועדו לחיות לנצח", הוא אמר, וגמר אומר להחריב את המפעל שהקים.

את רוב זמנו בעונה השנייה העביר וויליאם בניסיון להגיע אל הכור כדי להרוס אותו, וגם כי פורד לכאורה התקין עבורו משחק חדש, "הדלת", שבדיעבד התברר ככלום אחד גדול. המשחק הזה גרע עוד ועוד משפיותו של וויליאם. כאשר בתו אמילי הגיעה אל הפארק, וויליאם חשד שוב ושוב כי היא מארחת ושפורד מנסה לשטות בו באמצעותה. רגע השפל הגיע כאשר האב ירה למוות בבתו, רק כדי לגלות שהיא אכן הייתה בת אנוש.

וויליאם התחיל לפקפק גם באנושיות שלו עצמו, חיפש הוכחות לכך שהוא מארח. דולורס פגשה אותו בשלב הזה, רגע לפני שנכנסה אל הכור ואחרי שראתה את גופת בתו בדרכה. וויליאם הפנה את האקדח שלו אל ראשו ואז אל דולורס, ירה בה שוב ושוב בלי שתושפע מדי. בלי שידע, דולורס החליפה את אחד הקליעים בזה המשומש שטדי ירה בעצמו באמצעותו. הירייה הזו קטעה כמה מאצבעות ידו הימנית של וויליאם.

בהווה של הסדרה וויליאם פצוע קשה באוהל המטופלים על החוף, נאסף אחרי מספר ימים שבהם שכב מחוץ לכור, אך סופה של העונה השנייה העניק לנו הצצה אל העתיד הרחוק, שבו האיש בשחור מסיים את מסעו בתוך הכור, פצוע וכאוב. הוא היה בן אנוש לאורך כל הזמן שראינו אותו, כך גם בתו, אבל ברבות הימים מישהו דאג להפוך את המסע האחרון שלו ללופ שוויליאם נכלא בתוכו. בסוף הלופ, הרחק בעתיד, כאשר היעד שחתר אליו כבר מזמן נטוש וחרב, נמצאת בת דמותה של אמילי. וויליאם של העתיד מגלה שוב ושוב שהפך בעצמו למארח המצוי בתהליך ארוך ומתמשך, אולי עשרות רבות של שנים, שבמסגרתו עדיין מנסים לבחון אצלו נאמנות.

בדומה לכור, העריסה הייתה חוות שרתים שבה גיבוי דיגיטלי של כל המארחים, הנראטיבים שלהם וקווי העלילה. העריסה הפכה אותם להדמיה המתקיימת בממד וירטואלי, ובה אפשר היה לבחון את התסריטים ונראטיבים חדשים עוד לנעשה בהם שימוש. בתוך ההדמיה הזו יצרה דולורס במשך שנים את ברנרד, בן דמותו של ארנולד, מינוס הרצון שלו להתאבד, ורק כאשר השלימה את מלאכתה הועברה התודעה הטרייה אל גוף של מארח. לפני שנורה על ידי דולורס, פורד הורה לברנרד להכניס גם את תודעתו אל העריסה, ומשם העתיק את עצמו אל מערכות רבות בפארק, בכללם מארחים. בין היתר הוא התגלם בבן דמותו כילד, בבת של לורנס, וכן במייב - לה הוא עזר שוב להתגבר על פצעיה ולשלוט על מארחים אחרים. כך שלט פורד באירועים גם אחרי מותו, ולמעשה נשאר חי כיישות דיגיטלית. תחנתו האחרונה כפי שראינו אותה הייתה כאשר שיעתק את עצמו אל ברנרד וליווה אותו כווירוס במערכת. ברנרד מחק אותו ממנו, אבל בהחלט ייתכן שהוא נמצא במערכות נוספות בפארק. עם זאת, הסיכוי שיהיה לכך משקל בעונה החדשה קטן.

מכל מקום, אחת מהמערכות האלה לא תהיה העריסה. כחלק ממסע ההרס של דולורס וכנופייתה בעונה השנייה, היא הרסה אותה כדי לשבש את פעולת המושכים בחוטים בפארק. אנג'לה, יהי זכרה ברוך, נשלחה לפוצץ את עצמה יחד עם כל המקום. המשמעות היא שאם הפנינה של המארחים נהרסת, אין דרך לשחזר אותם. הם באמת מתים.

אם כן, בעולם האמיתי עדיין לא ניתן לשכפל תודעה אנושית ולהחדירה לגוף אחר, אבל התודעות האלה כאמור קיימות ומאוחסנות בשרתי ענק שנקראים "הכור", שמנסות לשכלל את החומרים ולשפר את המידע. הן מתקיימות בהדמיה דיגיטלית הכוללות את החוויות של האורחים בפארק ואת זיכרונותיהם. נקודת ההתחלה בסימולציה היא החוויות השונות של הנסיין הראשון, ג'יימס דלוס, לפני כ-25 שנים. נוכחותו כחלוץ במערכת היא כנראה זו שהפכה את זיכרון בנו לוגן להתגלמות של המערכת עצמה - כאשר ברנרד ודולורס נכנסו פנימה, בן דמותו של לוגן הוא זה שערך להם את הסיור.

בניסיון להבין מדוע בני האדם עושים את מה שהם עושים, המערכת חיפשה ומצאה כי ג'יימס דלוס הגיע שוב ושוב אל אותו זיכרון: הפעם האחרונה שבה פגש את בנו, ובה דחה את תחינותיו לעזרה. "אבא, אני הכי למטה שאפשר עכשיו", אמר לו לוגן בדמעות, "אני רואה את התחתית". על פי מה שמספר "לוגן", המערכת, לברנרד, התברר כך שבני האדם מאוד פשוטים בטבעם, והסיבה לכישלון של הטמעת התודעה בגוף מארח אינו כי בני האדם מורכבים מדי, אלא פשוטים מדי. הגוף הוא שמתוחכם מדי עבורם.

למעשה, התודעה של בן אדם מסתכמת בכמה שורות קוד פשוטות הנכללות בספר אחד לא עבה במיוחד. הספרים האלה הם הנשק שאליו חתרה דולורס במסעה - ללמוד כמה שיותר על בני האדם, ובפרט על אנשים ספציפיים, בטרם תעבור אל העולם שלהם. בספרייה אדירת הממדים בתוך ההדמיה ראינו ספרים שמכילים את שרלוט הייל, ראש מערך האבטחה המנוח של דלוס, קרל סטרנד, ואחרים שאנחנו לא מכירים: קסיוס טולי, ארי צ'יימברס, אנדרס גרסיה וגרייס לי.