(בסרטון מעל: טריילר להצגה "לא משלנו" של תיאטרון באר שבע. עריכה וצילום: רדי רובינשטיין)
בסוף ההצגה "לא משלנו" של תיאטרון באר שבע אומרת דמותו של עמוס תבור, אותו מגלם השחקן והקומיקאי הוותיק מוטי גלעדי: "זה כל הסיפור על עמוס תבור. אדם שהחמיץ את החיים ולא משאיר אחריו כלום". בריאיון עם וואלה! תרבות, גלעדי בן ה-73 נאנח ואומר: "זה משפט שאני הכנסתי בסוף הצגה, ואני די מזדהה עם האמירה הזאת של הדמות שלי. החמצתי הרבה דברים בחיי שיכולתי לעשות ולא עשיתי. אני חושב שלא מיציתי חמישים אחוז מהיכולות שלי במשחק, בבימוי ובכתיבה".
חלק מאותה תחושת פספוס נובעת מכך שעברו שנים ארוכות מאוד עד שנכנסת לתיאטרון הרפרטוארי? שיחקת ביידישפיל אבל לא בתיאטרון ממסדי גדול.
"נכון, פספסתי את זה. אמנם בתחילת הדרך שיחקתי בתיאטרון גיורא גודיק, אבל במשך שנים רבות התרכזתי והתבצרתי בבמת הבידור. זה פקשוש שלי. יש כאלה שחושבים שזה פקשוש של הקהל גם. אני לוקח את האשמה עליי. התיישרתי עם הבידור למרות שבבסיס אני שחקן דרמטי גם אם זה יפתיע כמה אנשים. ראו את זה אולי בסרטים, אבל אני לא נחשב כשחקן תיאטרון. אולי זה לא קרה בגלל שאני קצת אאוטסיידר, לא כל כך בתוך הבוהמה, לא כל כך בתוך התל אביביות, ולא פושר. לא אחת פנו אליי גם במאים ואמרו לי 'אתה חייב להיות בתיאטרון, במחזות זמר'. אני קודם כל זמר, אבל גם קריירת השירה פוספסה. החלטתי שבעשור הקרוב אחזור לאולפנים, אולי אוציא שירי אהבה. ואני שמח שזה קורה עכשיו בתיאטרון. הגן הצעיר שפועם בי מתכחש למחוגים".
הדמות שלך בהצגה חושבת מה היא תשאיר מאחור, מה תהיה מורשתה. אתה עצמך מהרהר בשאלות האלה?
"אשאיר כמה קטעים כאלה ואחרים שעשיתי, אבל בעיקר אשאיר מאחורי זיכרון ודעה טובה בקרב הקהל. ואפילו הכרת תודה. אני רואה את זה ברחוב, בסופר או בכל מקום. אני חש בחיבוק. אני חושב שמעולם לא אכזבתי את הקהל, גם ברמת המופעים וגם בנתינה. יצא לי שם של מתנחל על הבמה בזמנו. אני חושב שאני אשאיר שם טוב, וזה יותר טוב משמן טוב".
"לא משלנו" היא קומדיה שכתב רן דוברת וביים רועי שגב, ולצד גלעדי מכבבים גם גבי עמרני, אבי פניני, שמעון כהן ואחרים. גלעדי מגלם את עמוס, יו"ר ארגון יוצאי הפלמ"ח, שמבקר בבית אבות כדי לצלם את דייריו לסרט דוקומנטרי על הפלמ"ח, שבו שירתו כל הדיירים מלבד הקשיש התימני סעדיה (עמרני). הוא מציע תשלום בתמורה להופעתו בסרט, ועמוס כולל אותו בו ומשקר לדיירי המקום שסעדיה היה בפלמ"ח. וכמו שאמרו בצ'יזבטים הוויראליים בפלמ"ח - לא תאמינו מה קרה אחר כך.
לאחר שהתקיימו בתחילת השנה מספר הצגות של "לא משלנו" בתיאטרון באר שבע, במרץ בוטלה ההצגה זמן קצרצר לפני עלייתה בשל מגבלות ההתקהלות של הקורונה. "הגענו לתיאטרון, התלבשנו ו-25 דקות לפני תחילת ההצגה מודיעים לנו ללכת הביתה. מאז - שיתוק מוחלט ארבעה חודשים", אומר גלעדי. ב-1 ביולי הם חזרו לבמה. "הופתענו מכך שכולנו זוכרים את הטקסט, למרות שחלקנו בגיל מופלג. הייתה התרגשות מאוד גדולה לחזור לבמה. ערב ההצגה הראשונה היה אצלנו שר התרבות והוא אמר שההתקהלות בתיאטרון יותר בטוחה מסופרמרקטים, קניונים, בארים, מועדונים ומסעדות - כמובן תוך שמירה על ההוראות. היה מרגש לעלות לבמה ולראות קהל ששמעו את הצחוקים שלו מבעד למסיכות, שהיה צמא להתפרק ולהשתחרר מהמועקה והלחץ שהצטברו במשך כמה חודשים".
רבים חשים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנחשב למקורבך, נכשל בטיפול במשבר הקורונה. מספר החולים המריא מאוד, מאות אלפי מובטלים, בתי עסק מתרסקים, אין סיוע כלכלי ראוי לעצמאיים, ישראל הפכה למדינה אדומה. ומנגד - ממשלה מנופחת עם 34 שרים, ונתניהו דואג להחזר מס של מיליון שקל. זה מטריד אותך?
"אני חושב שההתנהלות שלו הנוגעת לפיצוי אמיתי עבור הפגיעה הכספית שגרמה הקורונה - יש פה כשל רציני, צריך לתקן את זה, ואני מקווה מאוד שנתניהו יתקן. צריך לשים את הדעת ומהר לפתרון בעיות. הכריזו שוב ושוב שיפצו כל אדם שזקוק. אבל יש המונים שזקוקים ונזקקים ולא מקבלים. ארבעה חודשים עברו, יש לאנשים מחויבויות מדי חודש בחודשו, ולא מגיע אליך מה שהכריזו שיגיע אליך. יש פה כשל. ירדנו ביום אחד ממאה אחוז לאפס. זה אמנם התחיל עם ניהול נכון של נתניהו, שאפילו גרף מחמאות מכל הקשת הפוליטית, אבל היום יש בעיה. אני שלחתי מכתב נוקב לשר הכלכלה הקודם, אלי כהן, שגם הופנה לראש הממשלה, על המחדל הזה. הסברתי במכתב שהם יוצאים לא אמינים על המסך, כי מה שאומרים בטלוויזיה לא מתקיים במציאות. ביבי אומר שנדלג על הבירוקרטיה ונאמץ את השיטה האמריקנית, אבל השיטה האמריקנית לא מאומצת. אני באופן אישי קיבלתי פיצוי 'גדול מאוד', 500 שקלים. למעלה לא יודעים מה קורה למטה. אני מקווה שלא נזכה לביטויים לא לעניין כמו זה של צחי הנגבי (לפיה הטענה שאנשים הגיעו לחרפת רעב ושאין להם מה לאכול זה 'חרטא' - ש"ב). הפתיע אותי שזה בא ממנו. צריך להיות עם היד על הדופק של העם באמת, ולא להיות מנוכרים לאזרח. יש פלח גדול בעם שצריך לחשוב פעמיים אם הוא יכול לקנות חלה לשבת או לא. אם יש לי ביקורת אני אומר אותה, וגם לידידי ראש הממשלה. הוא יודע שאם אני צריך להצליף ולהוכיח אז אני אומר את זה ישר בפנים".
הביקורת של גלעדי על נתניהו מפתיעה בהתחשב בכך שהשניים כאמור נחשבים למקורבים. גלעדי אומר כי הוא הגה את השורה "Let`s Talk דוגרי" שהפנה נתניהו ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בנאומו באו"ם בספטמבר 2011 ועוררה הדים. "הייתי מאוד מקורב לאביו בן ציון זיכרו לברכה. ראיתי על איזה ברכיים ביבי גדל. תוקפים אותו על כך שמה שמניע אותו זה הישרדות והיצמדות לכסא, אבל הוא גדל על ברכי הציונות וזה מה שמוביל אותו קודם-כל - להוביל אותנו למעמד ביטחוני וכלכלי יותר גדול והוא עשה דברים מדהימים. הוא גם איש של הומור. הוא חקיין. הוא היה מחקה אותי מחקה את שמעון פרס. יצא במקרה שנתניהו קנה בית בקיסריה ואני קניתי פה בית שנתיים-שלוש אחריו. היינו נוהגים לעשות קידוש ביחד ולפעמים שיחקנו כדורגל".
העובדה שמכהן ראש ממשלה בעודו נאשם בבית משפט בעבירות חמורה של שוחד, מרמה והפרת אמונים - מטרידה אותך או לפחות מעוררת בך אי נוחות?
"נו באדי איז פרפקט. אבל אני לא רואה מישהו שיכול להחליף אותו. אי אפשר להחליף את מסי בשחקן מהפועל עפולה. אנחנו נוהגים לשפוט טרם משפט, ולמרר את החיים כבר כמה שנים. אני מאמין שמכל הפיל הזה יישאר זבוב".
בשונה ממך, השופט העליון מני מזוז קבע: "המציאות שבה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה, מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו. מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל".
"מה שאני יודע וחש הוא שהבן-אדם לא מושחת. אולי נהנתן במידה מסוימת אבל לא מושחת. אי אפשר לקבוע את אשמתו של אדם טרם נפסק דינו. אני מאמין באמונה שלמה שבנימין נתניהו ייצא זכאי".
לא מזמן עלה בנטפליקס הסרט "האירוויזיון: סיפורה של פייר סאגה" עליו חתום וויל פארל ככותב, מפיק ושחקן ראשי לצד רייצ'ל מקאדמס. הם קצת מזכירים אותך ואת שרי צוריאל בביצוע השיר "יבוא יום" באירוויזיון 1986 שבו הגעתם למקום הלפני אחרון. זה ביאס אותך?
"ראיתי שיש את הסרט בנטפליקס אבל עוד לא צפיתי בזה. לגבי המקום הלפני האחרון - זה לא היה בידיים שלנו, זה היה תלוי במצב הפוליטי ובאנטגוניזם לישראל. אני התייחסתי לזה כאל ספורט וזה לא עשה לי מפח נפש. כמובן שכשאתה הולך לתחרות אתה לא רוצה להיות מקום לפני אחרון. אתה רוצה להיות מקום לפני ראשון. אבל באירוויזיון, כמו בהשתתפות שלי ב'האח הגדול VIP', לא הנחה אותי לקחת בכל מחיר את המקום הראשון, אולי הייתי נאיבי מדי, אולי אפילו טיפש. לפעמים אתה מנצח ולפעמים לא, כמו בכדורגל".
רמי וריטה יעלו בקרוב מופע משותף לראשונה מאז פרידתם, יש סיכוי לאיחוד בימתי כזה גם בינך לבין גרושתך ואם בתך, השחקנית אסנת וישינסקי, לאחר שבעבר, בימי נישואיכם, העליתם בהצלחה את מופע הבידור "זוג משמים?
"היינו הצלחה גדולה, זה נקטע פתאום, וחבל. אבל זה מה יש. אולי הזמן יעשה את שלו אבל זה לא על הפרק. זה מורכב. לא הייתי רוצה להיכנס לנבכי הרגישויות ומה שבינינו. בסופו של דבר שנינו אנשי שלום, ויש לנו ילדה מקסימה ששנינו אוהבים, לירון, בוגרת להקת הנח"ל ומוכשרת מאוד. זה הדבר הכי חשוב. זאת ההפקה הכי חשובה שלנו".
