ספיישל "ארץ נהדרת": סאטירה בועטת, אורח שגנב את ההצגה והכוכבת הגדולה שאף אחד לא מכיר

לפני שלוש שנים התייצב השחקן יניב ביטון בפני כתב וואלה! תרבות כדי לדבר על תוכנית הקאלט "היהודים באים". הוא סיפר לכתב המדור שגיא בן נון כי הוא החליף ברגע האחרון את רועי בר נתן בקאסט של התוכנית, כשזה האחרון הצטרף לנבחרת המנצחת של "ארץ נהדרת". זו לא הפעם היחידה שתכנית הבידור של קשת הוזכרה באותה כתבה.

ההשוואה בין "היהודים" ל"ארץ" ריחפה סביב הריאיון הזה, שהקריאה בו היום הופכת למאוד אירונית. "יש דברים שאני חושב, וואלה, חבל שזה לא עשה עוד יותר בלאגן", אמר אז ביטון, "אני אוהב את הבלגנים והפרובוקציות האלה, זה דבר טוב בסך הכול". כמעט שלוש שנים אחרי, כשתאגיד השידור נאלץ להגיש תלונה במשטרה בעקבות איומים מפורשים בפגיעה פיזית בשחקני התכנית, לא בטוח שביטון עדיין חושב שבלגנים זה בסך הכול דבר טוב.

אמש השלים ביטון את המעגל והתייצב לספיישל של "ארץ נהדרת" כאורח מיוחד, בחיקוי לא פחות ממושלם לאבישי בן חיים. סליחה, דוקטור אבישי בן חיים. החיקוי, שהחל כאובססיה אישית של ביטון ברשתות החברתיות, הוא ההתגלמות הפיזית לטענתו של המשורר הספרדי יהודה אלחריזי כי "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" (סתם תזכורת לכך שכל אחד יכול לקחת ציטוט של יהודי חכם ולעשות בו כרצונו).


מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

מהרגע שביטון נכנס לאולפן של קיציס, היה ברור שצריך להתקשר למשטרה - ההצגה נגנבה. זו הייתה אלימות לגאלית לכל דבר. החיקוי הבסיסי שביטון כבר שיתף עם עוקביו היה כל כך מוצלח, ולכותבים של "ארץ" לא נותר אלא להלביש אותו על דיאלוג בינו לבין קיציס. התוצאה הייתה מופלאה. זה היה חיקוי מושלם מבחינת המימיקה, האיפור, חיתוך הקול - וכמובן: שיקוף הבוז שרוחש אבישי בן חיים לשכל הישר של האנשים שמקשיבים לו. סליחה, דוקטור אבישי בן חיים.

ההשוואה בין "היהודים באים" ל"ארץ נהדרת" בעייתית. הקומדיה של מולי שגב צריכה להתמודד עם אצבע על הדופק מול אירועי השעה וגיבורי השעה, מה שהופך אותה למוצר עם אורך מדף הרבה יותר קצר. להבדיל, המערכונים של "היהודים באים" רק הולכים ומשתבחים עם השנים, כשהם הופכים לקאלט שניתן לחזור אליו מדי פעם. אלא שבשורה התחתונה אין בכלל ספק איזו מהסדרות משפיעה יותר על השיח היומיומי בישראל, איזה בוסט להכרה הציבורית מקבל אדם שזוכה לחיקוי בתכנית, ואיזו דריסת רגל זו לקומיקאי מקומי להשתתף בה.

ברמה המקצועית, ביטון לגמרי שם. הכישרון שלו מעולם לא הועמד בספק. המנעד שלו נע בין תפקידים שיקספיריים בתיאטרון לבין שוש עטרי בארמית, ולא נראה שהוא עומד לעצור בקרוב, וטוב שכך. ניתן רק לקוות שרגעי הקאלט העל-זמניים שהוא מספק לשידור הציבורי לא ייעצרו בעקבות לחץ של פוליטיקאים מיואשים שמנסים לפנות לבייס דמיוני. ובחלומי, הופעת האורח שלו ב"ארץ נהדרת" תהפוך להיות קבועה יותר.

קטעי "הפאנל החדשותי" של ארץ ממשיכים להיות החלק החלש יחסית של הערב, עם תזכורת לכך שאין באמת דרך להגחיך דמויות כמו אוסנת מארק - פשוט כי המקור מצחיק מכל חיקוי. שוב ביבי של מריאנו תחמן ושקרן, שוב שרה נתניהו של עלמה זק פסיכוטית ועלובה, ושוב מירי רגב של סמו צעקנית וטיפשה. אפילו הגיחוך הכל כך מוצדק שמנחיל ליאור אשכנזי לדמותו של בני גנץ מתחיל להרגיש רפטטיבי ומעייף. להבדיל, רועי בר נתן עשה את רוני גמזו יותר טוב מפרויקטור הקורונה בעצמו. על הדרך, ובזכות חזרתו של בנט לחיים בסקרים (זוכרים שבשנה שעברה ערכו בתוכנית פרידה מהדמות שלו?) חזרה לקדמת הבמה אחת הדמויות הכי מצחיקות של ערן זרחוביץ'.

גרסת הקורונה ל"כל עוד" של עלי מוהר זצוק"ל והאדמו"ר יוני רכטר יבדל"א הייתה לא פחות ממופלאה, ברעיון ובביצוע. כך גם "עולם חדש" מהסרט אלאדין שזכה לגרסה מיוחדת של נתניהו והאמיר מדובאי, כשאת תפקיד השטיח המעופף מבצע מטוס F-35. שני הקטעים המוזיקליים היו תזכורת לכך ש"ארץ נהדרת" יודעת לנשוך כשצריך, אך היה זה דווקא מערכון קצר על התיירות באילת שייכנס לפנתיאון הסאטירה הישראלית.

עלמה זק בתפקיד עיתונאית חדשות 12 לי נעים התחילה עם בדיחה צפויה (וחלשה) על שמה של העיתונאית. בהמשך היא החלה לראיין צעירים שמבלים בבית מלון באילת, ומכאן מה שנראה כמו מערכון תמים הופך לכתב אישום חריף ונוקב על תרבות האונס הישראלית. לראשונה בפריים טיים הישראלי, מוכנסים האנסים מאילת ו"בני הטובים" מאיה נאפה יחד למשבצת אחת עם אייל גולן, כדורגלני מכבי תל אביב ואפילו אורי זוהר.

מעניין לציין שדמותו של אייל גולן במערכון הזכירה את הכבוד שקיבל "הזמר הלאומי" בכנסת אחרי סגירת התיק נגדו, בזמן שלא רק בית הנבחרים שלנו, אלא גם קשת 12 העלתה לאחר חשיפת הפרשה עונה של התכנית "אייל גולן קורא לכם" וגם הפיקה את "אייל נגד אביב". כך או כך, זו הייתה החלטה אמיצה וחשובה של אנשי "ארץ נהדרת". זה מערכון שמשנה את כללי המשחק, כזה שלא צוחקים ממנו, אלא עומדים בבית ומוחאים כפיים. מערכון שצריך להקרין בבתי ספר. מערכון שצריך להראות לשופטים בבתי משפט.

דווקא אחרי המכה החזקה הזאת לבטן הרכה, החליטו ב"ארץ" לחתום את הספיישל עם מערכון חלש במיוחד על נחל האסי. המאמץ לא לקחת צד במאבק המורכב הזה הפך את כל המערכון למגוחך וחסר פואנטה. שני הצדדים הוצגו באותה מידה של גיחוך. מצד אחד הקיבוצניקים הוצגו כתאבי בצע, גזענים ושונאי זרים בצורה מוקצנת, ומהצד השני אנשי המחאה הוצגו כבבונים שרק מחפשים מקום חדש להחריב עם פסולת והתנהגות ברברית. נו מילא, לפעמים צריך גם להגחיך את "הקיצוניים משני הצדדים" בלי אמירה של ממש.

כבר שנים שהביקורות על "ארץ נהדרת", כולל של כותב שורות אלה, קצת מסויגות. אחרי 17 עונות ויותר מ-300 תוכניות קשה לבוא ביותר מדי טענות כלפי היצירה הרחבה של מולי שגב, אפילו בימים שבהם הסאטירה פחות נושכת, הדמויות פחות רעננות והפאנצ'ים פחות עובדים. הספיישל ששודר אמש היה יוצא דופן במובן הזה. בדרך כלל נדרש לעונות זמן להתניע וכך הפרקים הראשונים בהן פחות חזקים. הפעם, אולי כי המכונה עדיין זוכרת את הסיבוב האחרון שהסתיים לפני שלושה חודשים, היא הייתה מלוטשת כמעט לשלמות. על הדרך, נזכרנו כמה "ארץ" חשובה כל כך בעצם קיומה.

ויכול להיות שלפני המחמאות לשחקנים האדירים ולכותבים השנונים צריך לתת קרדיט ענק לאישה בשם ליאת שיינין, שסביר להניח שרוב מי שקורא את הכתבה הזאת כרגע אפילו לא יודע איך היא נראית או מה תפקידה בכוח. אז ככה, נכון כשרוני גמזו נכנס אתמול לאולפן חשבתם לרגע שזה באמת רוני גמזו? נכון שהיה רגע שניסיתם להבין אם זה רועי בר נתן הגאון או שרוני גמזו פשוט החליט לגלות ספורטיביות והומור עצמי מופרז והשתתף במערכון שצוחק על חשבונו? אז לא. פה נכנסת לתמונה המאפרת ליאת שיינין, שבאמצעות כישרון באמת בלתי נתפס מסוגלת להפוך אדם אחד למישהו אחר לגמרי. כוחות הכישוף שלה הגיעו אמש לשיא עם החיקוי המדהים של אורי לייזרוביץ', שנהפך לכפיל של אדיר מילר לכל דבר. המהדרין יזכירו שלפני כמה שנים הכישוף הזה נעשה כבר על אודי כגן, שגם תרם חיקוי מופלא של מילר.

בסופו של דבר הגשטלט של "ארץ נהדרת" מאופיין משילוב כישרונות של כל חלקי הצוות שלה, ובלי הכישרון המדהים של ליאת שיינין וחבריה מאחורי הקלעים זה פשוט היה נראה אחרת. זה אולי צריך לשמש כתזכורת לכך שבחצי השנה האחרונה הרבה מהאנשים הפחות מוכרים בתעשיית הבידור והתרבות בישראל נמצאים במצוקה אמיתית בעקבות מגפת הקורונה. אנשי הצוות, הצלמים, אנשי התאורה, המיקס, הסאונדמנים, עורכי הוידיאו, מוזיקאים, שחקנים, מלבישים, מאפרות - תעשייה שלמה של מאות אלפי עובדים שנמצאים במצב של חוסר וודאות כמעט בלתי אנושי. "ארץ נהדרת" זו רק דוגמה אחת לכמה שאנחנו צריכים את התעשייה הזאת חיה ובועטת, ולא גוססת ומושפלת כפי שהיא כיום.