לפני שעלתה למסלול של "נינג'ה ישראל" בקשת 12, אמור פז הייתה לחוצה כמו ביבי בזמן הפגנות וכלה ביום הכלולות. היו לכך כמה סיבות: ראשית, הלחיצה על הבאזר היא חלום חייה, וזו כבר שנה שלישית שהיא מנסה להגשים אותו. שנית, בן זוגה סול הצליח להגיע לבאזר לפניה באותה תכנית, מה שהעלה את הציפיות הגבוהות ממילא. והסיבה העיקרית: כחצי שנה לפני שעלתה למסלול פרקה את הכתף, וכחודש לפני המסלול גילתה בבדיקת MRI שמלבד הפריקה גם קרעה את הסחוס של מפרק הכתף. הוא לא אוחה והיא עלתה על המסלול בעודה פצועה. למרות הלחצים והקשיים, אמור הצליחה אמש לרשום הישג מרשים, והפכה לאישה השנייה בתולדות הפורמט בארץ שסיימה את המסלול, טיפסה על הקיר - ולחצה על הבאזר, אחרי ספיר פישלזון. היא הגיעה למקום השני בטבלה, וחברה סול למקום הראשון.
"אני מרגישה סיפוק ואושר גדול מזה שלחצתי על הבאזר אחרי ששנתיים וחצי חלמתי על זה, התפרקתי שם אמוציונלית", אומרת אמור בת ה-27 לוואלה! תרבות. "זאת הייתה השנה הכי גורלית בשבילי. השנה החלטתי לפרוש מצה"ל, אחרי שירות של 9 שנים ו-7 כקצינת מודיעין. הרגשתי שאני לא יכולה באמת להצליח כשאני מתאמנת שלוש פעמים בשבוע אחרי משמרות לילה שאני לא ישנה בהן, בעוד שהמתחרות שלי מתאמנות פעמיים ביום ואני פרפקציוניסטית. הלב שלי היה בנינג'ה, ופרשתי כדי להגשים חלומות בעולם הספורט".
"אחרי שפרשתי מהצבא בשביל הנינג'ה, הגעתי לאיזושהי תחרות טיפוס ובאחד המסלולים אני שומעת קנאק ענק. הכתף שלי יצאה מהמקום. הייתי מוגבלת ביד. אני לא מדברת רק על ספורט, לא יכולתי להרים את היד, סול עזר לי להתלבש ולהתפשט. זה לא היה רק קנאק בכתף אלא גם קנאק בלב. זה לא נגמר בזה. כחודש לפני המסלול בנינג'ה, גיליתי בבדיקת MRI שמלבד הפריקה גם קרעתי את הסחוס של מפרק הכתף. זה סופר מפחיד. לא יכולתי להיתלות על הידיים, ונינג'ה זה הרי בעיקר להיתלות על הידיים. הלכתי למלא מומחים וכולם אמרו את אותה תשובה שלא רציתי לשמוע - הקרע לא יתאחה בלי ניתוח ארוך, שהשיקום שלו יימשך בין 8 חודשים לשנה. זה היה דרמטי וכואב עבורי לשמוע, אבל אז היה רק רופא אחד שאמר לי, 'תשמעי, את בחורה חזקה, אני מאמין בך ובגוף שלך, תוכלי לחזור לעצמך דרך פיזיותרפיה'. נותר לי חודש להתכונן לנינג'ה, ועשיתי מלא פיזיותרפיה. מיום ליום הגוף נהיה יותר ממושמע, והצלחתי להיתלות על היד הזאת. כשאני באתי למסלול הייתי בחרדות מטורפות. כשלחצתי על הבאזר הייתי באושר אדיר, והשתפכתי ובכיתי שם".
עד כמה הלחץ לסיים את המסלול נבע גם מכך שחברך סול שובץ לפניך והגיע לבאזר?
"הלחץ נובע לא רק מהציפיות אלא גם מזה שאני לא עולה על המסלול פעם אחת אלא פעמיים, כי החצי השני שלי, סול, עלה על המסלול לפני. זה קשה לעלות שניה אחריו, אם הוא נופל - אצטרך לעכל את זה, ואם יצליח - הציפיות יגדלו. הגעתי למסלול שלי, עזוב את זה שעולים בשעה ארבע לפנות בוקר, ואני מגלה ששיבצו אותי מיד אחריו. לא הבנתי למה זה קורה. הייתי הכי לחוצה וביקשתי שידחו את העליה שלי. עדיין הייתי בקושי נפשי".
בני הזוג אמור פז וסול בוסיאן הם בין המתמודדים הבולטים ביותר בתולדות "נינג'ה ישראל" (המשודרת מדי רביעי ושבת בקשת 12). הם אף פעם לא מפסיקים לנסות. בעבר איש מהם לא הגיע לגמר ורק סול הגיע לבאזר. סול עזב את עבודתו כפרסומאי ומתפרנס מבניית מכשולי נינג'ה וכל חייהם סביב העניין.
בעבר נפרדתם, והנינג'ה חיברה אתכם רומנטית מחדש.
"הכרנו בקיר טיפוס, נהיינו בני זוג. ביני לבין סול יש הפרש של עשר שנים וזאת היתה הסיבה לפרידה הראשונה. לא הייתי מספיק בוגרת בשבילו. מאוד אהבנו את התכנית 'אמריקן נינג'ה', וניגשנו לתכנית כאקסים. ואז התחלנו להתאמן ביחד. לסול היה חצר מכשולים. והנינג'ה החייתה לנו את הזוגיות. אני ממליצה לכל זוג שנקלע לקשיים לעשות ספורט ביחד".
עד היום, בשלוש עונות התכנית, עשרות גברים הגיעו לבאזר ורק שתי נשים. את חושבת שלנשים יותר קשה?
"הדבר שהכי משך אותי בנינג'ה שסופסוף נותנים לאישה להיות ברמת קושי כמו של גבר. זאת תחילתה של מהפכה. בנינג'ה בארצות הברית, רק בעונה השישית היה באזר נשי ראשון. אצלנו כבר בעונה שניה. כבוד. בתור ילדה, התחמקתי מתרגילי המתח שהמאמן נתן לי, לא רציתי שרירים, זה לא היה במודה. היום זה כבר במודה. לא רציתי להיראות 'גברית', במרכאות, והיום אני ממש שמחה שהתפיסה ששרירים זה לגברים - משתנה. נשים חזקות היום זה לא קללה אלא שאיפה".
לך ולבן זוגך קוראים בשמות של דגים - סול ואמור, וזה משעשע כי אתם הכי מפחדים ליפול למים.
"כשסול נפרד ממני אמרתי לו שיש עוד הרבה דגים בים. המשמעויות של השמות שלנו יפות - סול זה גם שמש וגם נשמה, ואמור זה אהבה. הוא הנשמה שלי, ואני האהבה שלו. כולם שואלים אותנו שאלה מאוד מוזרה: זה במקרה יצא ככה, שאתם זוג, ואלה השמות שלכם?".
