בתחילת שנת 2005 עבר הזמר ישי לוי תאונת דרכים קשה, שבעקבותיה חלה במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), עליה רק מעטים יודעים. "לא הספקתי לעבור את הרמזור, בא רכב ופגע בי", הוא משחזר בריאיון לוואלה! תרבות. "זה כוחו של אלוהים, איך הוא השאיר אותי בחיים זה לא להאמין. התפוצצה לי ריאה. שברתי רגל. כמעט חצי ממני הלך".
גם אחרי התאונה ומחלת הריאות אתה שר מדהים. איך המשכת לשיר ולתפקד למרות הקשיים?
"הקול שלי היום אפילו יותר יפה ממה שהיה בשנות השמונים. יש לי חספוס בקול אבל זה חספוס מדהים, אני חולה על החספוס הזה. גם אחרי התאונה המשכתי לשיר, להקליט, הוצאתי את 'ריקוד רומנטי' ואת 'עננים', שירים שהיו אצלי שנים קודם במגירה. היום אני חי, אני נושם, אני בועט. אני עושה ספורט ומשקולות כמו בן אדם רגיל".
עם זאת, בימי משבר הקורונה ללוי בן ה-57 היו חששות מוגברים על רקע מחלת הריאות שלו. "אני בקבוצת סיכון בגלל מה שקרה לריאות שלי בתאונת הדרכים. אז אני שומר על עצמי. 'ושמרתם לנפשותיכם'. הזמינו אותי להופיע בפרויקט של זאפה וקשת ופחדתי לבוא בגלל הקורונה. גם לירון אילן לא הסכמתי להגיע אלא אם אני לבד או רק אני והבן. חס וחלילה שלא יהיה לי קורונה. יש לי COPD, זה אוויר שכלוא בריאות, וגם לשלומי שבת יש את זה. שלומי יצא מהקורונה. יהודה בארקן כנראה בגלל הגיל שלו לא שרד את זה. מסכן, ללכת בגלל וירוס כזה קטן. נפגשתי איתו המון פעמים. כמה הוא נהג לפרגן לי".
ממש היום יוצאת גרסת כיסוי נפלאה לקלאסיקה "זה קורה" ששר במקור אריק לביא, וכתב והלחין שמוליק קראוס, הפעם כדואט בין שתי אגדות ישראליות - לוי ורבקה זוהר, בעיבוד והפקה מוזיקלית של יעקב למאי. הגרסה יוצאת במסגרת החלק השני של פרויקט "צו השעה", הכולל 20 ביצועים מחודשים לקלאסיקות ישראליות ומכיל כמה שיתופי פעולה מעניינים. החלק הראשון של הפרויקט הושק לקראת ראש השנה וזכה להצלחה עם יותר מ-5.5 מיליון האזנות בסטרימינג, שירים שנכנסו לפלייליסטים של תחנות הרדיו וביקורות טובות. מאחורי הפרויקט עומדת הקרן הפילנתרופית של ענבר ומריוס נכט לתמיכה בתרבות הישראלית בימי משבר הקורונה, והוא סיפק תעסוקה ללמעלה מ-700 זמרים, נגנים ואנשי הפקה מתעשיית המוזיקה. על הפקתו חתומה טל יעקובי ועל הניהול האמנותי ניצן זעירא וענב רביץ-ביקובסקי.
"בהתחלה חשבנו על שיר אחר של אריק לביא, 'שיר סתיו'", מגלה לוי. "המפיק יעקב למאי אמר לי שאין לי הרבה מה להתבטא בשיר הזה, והציע את 'זה קורה'. השיר יצא כל כך מושלם, מדויק, בינגו. עם כל הצניעות, כל הקאברים שעשיתי - הקהל חשב שזה שירים שלי במקור, כמו 'מלנכולי' ו'אהבה בת עשרים' שמזוהים איתי. ובכלל, הפרויקט 'צו השעה' מדהים ועוזר מאוד בתקופה שאין לאנשים מה לאכול".
זהו דואט ראשון שאתה מקליט עם רבקה זוהר. מה חיבר ביניכם?
"אני מתחבר אליה כמו כפפה ליד. היא זמרת בחסד עליון. היא אומרת שזה היה חלום שלה לשיר איתי, ואני אומר לה - לא, זה היה חלום שלי לשיר איתך. יש חיבור כי היא אמנית בכל רמ"ח איבריה".
שניכם הצלחתם בגבורה רבה להיגמל מסמים.
"דיברנו על זה שאנחנו יודעים ששנינו היינו שם. אנחנו יודעים שיש מקומות שהיינו בהם בשימוש שאנחנו לא נגיע אליהם. אנשים שנפגשת איתם בשימוש, אתה לא נפגש איתם. ודברים שעשית בשימוש - אתה לא עושה. נקודה. אתה שומר על עצמך. אנחנו יודעים מה צריך לעשות. אנחנו במקום הרבה יותר גבוה, יותר טוב, יותר נקי ויותר שמח. סיגריות אני כבר עשר שנים לא מעשן, לא שותה אלכוהול, כלום, כלום, כלום. רק לועס גת ושותה המון המון מים. אני שומר על הבריאות שלי היום כמו שאני שומר על הנכד שלי. לא כל אחד זוכה להיגמל. המון אנשים שהשתמשתי איתם כבר לא איתנו. זה מגיע הרבה פעמים למוות או לבית סוהר. ואני זכיתי, איריס המלכה שלי זכתה והילדים שלי זכו. איריס אצילת נפש. איך שהיא אמרה לי כל הזמן 'אהוב שלי לא ימות מסמים, לא יקרה'".
בגרסת הכיסוי לשיר "זה קורה" אתם שרים "שום דבר לא ידוע, לא שנה, לא שבוע". השורה הזאת רלוונטית לאי-הוודאות הגדולה של ימי הקורונה.
"נכון. כזה משבר לא היה במדינה. שלשום קמתי ואמרתי לאיריס, 'כפרה, אני חושב שאני בדיכאון'. אני מחפש תעסוקה אבל הנפש רוצה לשיר. אני רוצה לשיר! אין עבודה. אני לא יכול להוציא כמה שירים שהקלטתי, השקעתי בהם המון כסף - שמתי על כל שיר 30 אלף שקל בין השאר על נגנים מטורקיה, מי יחזיר לי את זה?".
לוי נאנח לרגע. "בגלל המצב, לפני שבועיים, בן של חבר שלי התאבד", הוא מספר. "הוא פשט רגל, ותלה את עצמו. וגם עובד במה וזמר שאני מכיר, שאיימו להתאבד. ממש הורידו אותם מהחבל. ועזרו להם בכסף. זה מתחיל להגיע קרוב, לא עלינו. לא כולם ישי לוי, לא לכולם יש את איריס שדואגת ליום השחור. זה קשה מאוד".
בלתי נתפס שלפי התכנית שפרסם משרד הבריאות לפני שבועיים, התרבות אמורה לחזור כמעט בסוף, בשלב השביעי, אחרי בתי התפילה, המסעדות, בתי הקפה, חדרי הכושר, בתי המלון, בריכות השחייה ועוד.
"זה לא ייאמן. היינו הראשונים לצאת מפעילות והאחרון לחזור. מסכנים אלה שמחכים לפיצויים. הלכתי להפגין, בזמן שזמרים אחרים בשעת האמת מקפלים את הזנב ובורחים. כשצריך אותם הם לא מגיעים לירושלים להפגין. הם יודעים רק להגיע לאשכולות (חברת זכויות המבצעים - ש"ב) כדי לקבל את הצ'ק. על חשבון מי? על חשבון ישי לוי שהלך לצעוק בהפגנות. אני רוצה שיהיה לילדים שלי טוב בצבא. אני עשיתי צבא והילדים שלי עשו צבא. אני רוצה שיהיה להם טוב, שלא ירצו לעזוב את המדינה. מדאיג אותי שלילדים שלי ושל כל עם ישראל יהיה קשה להתפרנס".
שר התרבות חילי טרופר ספג ביקורות קשות שטענו שהוא לא נשכב על הגדר למען האמנים בימי הקורונה, מצד אמנים מובילים שהתראיינו לוואלה! תרבות - גילה אלמגור, מיכה שטרית וליאור אשכנזי, שהגדיל ואמר: "מירי רגב היתה עושה יותר ממה שהשר הנוכחי עושה. יש דברים שאי אפשר לקחת ממנה. היא ביצועיסטית. אני כרגע לא מרגיש בכלל שיש שר תרבות".
"גם אני אומר לכם את זה - אם מירי רגב היתה היום שרת התרבות, היא היתה דואגת לנו להכול. כשהיא הייתה במשרד הזה היה לנו טוב, מכל הבחינות, אני אומר לך דוגרי. מירי רגב היתה דואגת יותר טוב מחילי טרופר לאמנים. היא היתה עושה את זה נהדר. אנחנו לא צריכים אנשים נחמדים, אנחנו צריכים אנשים שיעבדו בשבילנו. שילכו, שיצעקו, שיקללו, שיהפכו. שידאגו לאמנים שלנו".
הפרויקט "צו השעה" מלווה בקריאה לחקיקת "חוק המוזיקה הישראלית", שבין השאר ידאג לזכויות המוזיקאים ויעגן אחוזי השמעות ראויים של מוזיקה עברית ברדיו.
"אני מברך על זה. הגיע הזמן לחוק המוזיקה. אנחנו לא ליצנים. אנחנו עושים לכם טוב כל השנים. כשעצוב לך אתה שומע אותי, וכששמח לך אתה שומע אותה. אז להחזיר את התרבות רק באחד השלבים האחרונים? למה לרצוח את המוזיקה?"
בשבוע הבא ימלאו 25 שנה לרצח רבין בכיכר מלכי ישראל, בתום עצרת התמיכה בממשלה "כן לשלום, לא לאלימות", שבה הופעת גם אתה. מה נחקק בזכרונך מאותו ערב טראומתי?
"שרתי את 'שלום לך עזה'. רבין אמר לי 'אתה שר את מה שאני אומר'. אני זוכר שלאה רבין ז"ל ישבה עם הגב אליי. אני אפילו זוכר את התנודות של הרוצח יגאל עמיר. זכרתי אותו בגלל הכיפה. ואיך שירדתי, הם עלו לשיר את 'שיר לשלום', ואמרתי בוא נברח, לפני שכולם ייצאו ולפני שיוציאו את רבין ויסגרו לנו את כל הרחובות. אני פותח את הדלת של האוטו, נכנס, טורק אותה, ואז אני שומע את הבום, בום, בום. אמרתי, מה זה יכול להיות? אולי זיקוקים? הגעתי הביתה, ואני שומע מבזק. 'רבין נרצח'. אני בהלם, עכשיו באתי משם! שמע, זה היה קטע מפחיד".
רגע של אלימות קשה מסוג אחר שנקשר בגורלו של ישי לוי ארע בסוף שנת 1987, כשזוהר ארגוב ניסה לכפות את עצמו על חברתו - ולימים רעייתו של ישי - איריס. בעקבות המקרה, היא הגישה תלונה במשטרה וארגוב נעצר. כל זה קרה 30 שנה לפני שהתחילה תנועת מי טו, בשנים בהן היחס לפגיעות מיניות היה סלחני הרבה יותר מהיום. "אני לקחתי אותה למשטרה, אני פוצצתי את הכול", אומר לוי. "אישה זה לא חפץ. אם אישה לא רוצה - אז היא לא רוצה, נקודה. אני גדלתי על העקרונות, כמו לא להיות עם אישה נשואה, ואם מישהי אומרת לא - אז לא".
לפני חמישה חודשים הפך לוי לראשונה לסבא לתינוק רותם-בנימין מבנו הזמר שיר לוי, עמו היו לישי יחסים טעונים. "זה מדהים, נכד ראשון, בעזרת השם יהיו לי עוד הרבה", אומר לוי. "זה הציף אותי רגשית, כל האהבה שנבצר ממני להעניק לשיר בילדות שלו - הנכד שלי רותם מקבל. הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות למען שיר בילדותו, זה שהוא לא יילקח ממני למשפחה שלא מכיר אותה, אז 'חטפתי' אותו (משירותי הרווחה - ש"ב) ולקחתי אותו להורים שלי. לא הצלחתי לראות אותו הרבה בגלל הקורונה. אני רואה אותו מהכביש, דרך הזכוכית של האוטו, אני לא רוצה לסכן אף אחד, אני בעצמי בסיכון גבוה להידבק. אנחנו לא לוקחים סיכון בשום מצב".
כבר החזקת בידיך את נכדך הראשון או שזה לא התאפשר בגלל הקורונה?
"כן, הייתי בבית החולים, בתחילת הקורונה. לא חיכיתי לאף אחד, ליוו אותי עד לפגיה, והרמתי אותו. יש לו את הריח החמצמץ הזה בגוף, זה מדהים".
בקרוב זמר חדש מבית משפחת לוי יוציא שיר ראשון - בנך אושר, וזה יהיה דואט שלו איתך בשם "לך תתחתן". הוא יצטרף אליך, אל אחיך נתי ובנך שיר - כולכם זמרים. מה התחושה?
"היה לו פחד להקליט איתי. הוא אומר, אבא אני מתחיל לשיר ב-1 ואתה כבר ב-100. אמרתי לו, הכול יהיה טוב. אני לא מוותר לו. כי אני לוקח את המקצוע הזה ברצינות".
אתה זמר ענק. עשית מוזיקה ים תיכונית, נגעת ברוק, הקלטת קאברים לשירים ארצישראליים. איזה חלומות מוזיקליים עוד יש לך?
"אני לא יודע לתכנן. תראה, חגי אוזן כתב לי שני שירים, בעברית ובערבית, וזה מדהים, לא עשו דברים כאלה בארץ. אם תשמע אותם אתה תצטמרר. מה הדבר הבא אני לא יודע. אני יכול להשתגע ולשיר פתאום באנגלית ובצרפתית. ובא לי ללמוד גיטרה".
עוד שורה מ"זה קורה" שחידשתם - "זה קורה שהדרך מתקצרת". יש חשש מסוף הדרך, מהמוות?
"לא, אני לא מפחד. מתי שירצה לקרוא לי - אני בא. יש לי עם מה לבוא. חוץ מטרקטור - הכול עבר עליי בחיים. תודה לאל, אני אוהב את בורא עולם. אני אדם מאמין. אני מתפלל בימים הכי קשים שלי, משתדל לשמור שבת ולעשות דברים טובים".
נודע לי שעברת אודישן כשופט לריאליטי מוזיקלי. למה זה לא צלח?
"איריס אמרה לי 'לך, לך'. אז הלכתי לאודישן. ריטה הייתה לידי. באו אנשים. תקשיב, אח שלי, איפה הם ואיפה לשיר?! מישהו אמר 'שלום, אני לומד משפטים', ואז שר. אמרתי לו, תקשיב, קוראים לי ישי לוי, ואני מעדיף אותך כעורך דין ולא כזמר. הם ראו את התשובה שלי, אמרו 'וואו, הוא לא יעביר לנו אף אחד'. וצדקו - אני לא הייתי מעביר אף אחד. לא מתוך רוע, אלא מתוך כבוד למקצוע הזה. אתה יודע למי יש עוד יראה כזאת למקצוע? לעופר לוי. הוא מאוד מקפיד בשירה. למרות שאמרתי לו להישאר עם חי"ת ו-עי"ן, והוא הוגה ע"ין כמו אל"ף".
מה מרגיז אותך בתעשיית המוזיקה?
"אנשים אחרים לא לוקחים את המקצוע ברצינות. המוזיקה בארץ לא מכוונת נכון. זמר מוציא דיסק ראשון וכבר רוצה מרצדס. הפוזה זה הדבר הכי גרוע. ולמחרת כשאין לך את זה, מה תעשה? תצבור, תצבור, תקנה בית, ואז תיסע במרצדס".
בריאיון באולפן שישי האחרון עם בני פרץ, שהיה שותפו העסקי ומנהלו האישי של אייל גולן, הוא טען בין השאר שגולן הוציא 1.2 מיליון שקל לחודש. בריאיון אחר של קרן מרציאנו לפני כשנה וחצי עם משה פרץ, בהתייחס לכוונה להגביל את הסכום שמותר לשלם לאמנים ביום העצמאות ל-70 אלף, הוא אמר שבשביל הסכום הזה הוא מעדיף להישאר בבית ולעשות מנגל עם המשפחה.
"זו טיפשות מצד משה להגיד דבר כזה. אנשים מרוויחים 5-6 אלף שקל, ולהגיד משפט כזה? אתה מתפרנס בזכות האנשים האלה. אני לא הייתי אומר את זה. אני לא יודע מה מספר חשבון הבנק שלי. איריס מכניסה לי את המשכורות, אני לא יודע מה זה בנק, לא יודע מה זה לשלם חשמל. היום יצאתי לצילומים, היא שמה לי בכיס מאה שקל, אם אצטרך מים או משהו. אני לא צריך כלום, לוקח בקבוק מהבית. ואני גם לא עושה שום דבר בשביל בצע כסף".
אמרת לי בעבר "אייל גולן מחקה אותי".
"ברור, לא שומעים את זה? אגב, אייל מעל כל במה אפשרית אמר שישי לוי בשבילו הוא מספר אחת ולא זוהר. עשיתי דיסק עם ישי בן צור, שנקרא 'זירת חיי', ובאותו זמן בן צור עשה עם אייל גולן את 'צאי אל החלון'. אני בחרתי שם את החומרים. בן צור ביקש ממני עזרה. הוא השמיע לי את השירים, ואני זוכר כאילו זה היה הבוקר, שאמרתי לו שהשיר 'בלעדייך' יפה יותר פי אלף מ'צאי אל החלון'".
מה דעתך על זמרי ולהיטי הפופ היום, כמו "קוקו" של נטע ברזילי או "קוקוריקו" של עומר אדם ועדן בן זקן? אצלך הקוקוריקו מגיע רק מהתרנגולות שאתה מגדל, אבל במוזיקה אתה נותן כבוד גדול למילים.
"אני אגיד לך יותר מזה - השיר 'אמבולנס' (של נועה קירל ומרגי - ש"ב), אני לא הייתי עושה את זה לעולם. וכל ה'קוקוריקו' הזה לא מוזיקה מזרחית, זה אפילו לא מתקרב למזרחית. זה שטויות במיץ עגבניות. מוזיקה מזרחית צריכה להיות מכובדת, למרות שהיא מוזיקת רחוב. אני התחלתי את הקריירה שלי ברחוב שבזי, שרנו 4-5 שעות בלי להפסיק".
אז עומר אדם זה לא מוזיקה מזרחית בעיניך?
"מה פתאום מזרחית. הם קוראים לזה פופ. אני לא יודע מה זה פופ. אני יודע מה זה מוזיקה מזרחית, ב'ילדונת', 'רעיה', 'ריקדי'. זה המוזיקה שאני עושה ואני בוחר אותה בקפידה. אני מאוד אוהב את המקצוע שלי. אתה יודע שאני עזבתי את הבית של ההורים שלי בגיל 13 בגלל המקצוע הזה? כי אבא שלי לא רצה שאני אהיה זמר. זה היה קשה שאבא לא תמך. אבל סחבק שם תרמיל על הגב, ויצא מהבית. אמרתי, אני אהיה זמר, לא יעזור שום דבר, אני אהיה זמר! והשאר - היסטוריה".