לא מזמן שודרה במהדורה המרכזית כתבה על אנשים שמשבר הקורונה אילץ אותם לעשות הסבת מקצוע. האחת הייתה ספרית שהפכה לכותבת שיווקית. אחר היה צלם תרבות במקצועו שמצא את עצמו הופך להיות שכיר בחברת היי-טק. אלה מסלולים הפוכים לזה שעושה אחד משני גיבורי "הטבח", הסדרה החדשה של yes. סדרה שנכנסת לקרביו של תחום שגם הוא לא ממש פעיל בימים אלה: מטבח במסעדת שף, אליו נכנס גבר שעזב את ההיי-טק לטובת קריירה חדשה. המראה של המקום השוקק תלוש לכאורה לחלוטין מהכאן והעכשיו, אבל אין בסדרה שום דבר אסקפיסטי או מנותק. מעבר לכך שהסבה מקצועית, לא משנה לאיזה כיוון, היא נושא מבעבע בשוליו של סדר היום - "הטבח" מתגלה במהירות כסדרה עם קשר הדוק למציאות מפוכחת.
חוסר יכולתו של נמרוד (גורי אלפי) למצוא עבודה בתחום שלו כמתכנת, כופה עליו להתחיל מההתחלה. הוא מוצא עבודה זוטרה במטבח של מסעדת "סופיה". כאיש משפחה עם שתי ילדות הוא לא יכול להרשות לעצמו לא להיות ריאליסט. ובכל זאת, הוא מצוי בעיצומו של משבר בחייו, מרגיש צורך לנסות דברים חדשים גם אם הם מפוקפקים. אף שהוא נמצא בנקודה דחוקה, הסדרה רחוקה מלתאר אותו כתבוסתני. להפך, יש משהו מרשים במוסר העבודה ובחתירה שלו ללמוד משהו חדש כדי להתפרנס.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
כנגדו ניצב דורי (גל תורן), השף הסלב של המסעדה, כוכב קולינרי אגוצנטרי ורודף שמלות שמתחיל לדעוך ולהרגיש כיצד האחרים מזנבים בו. הוא עדיין גדול, אבל נאלץ לראות כיצד בן טיפוחיו (טום אביב) עוקף אותו וזוכה להילולים על מסעדתו החדשה, הקונדיטורית המעולה שלו (גיתית פישר) מסתכלת החוצה - אנשים שגידל ורומם עומדים עכשיו להשאיר אותו מאחור. בעדינות רבה ובתבונה משרטטת "הטבח" את הכרסום המתמיד באגו של גבר שהולך ומאבד את מעמדו, ולצדו גבר שכבר איבד את מעמדו ונאלץ להתחיל מחדש.
אלה שתי אישיויות שונות שבכל זאת עוברות תהליכים דומים. כל אחת מצודדת בפני עצמה, וכל חיבור ביניהן, קטן כגדול, נראה כמפגש בין עולמות נפרדים שכל אחד עם כוח משיכה משלו. חלק מהרחש מתחת לפני השטח של "הטבח" נובע מהתהייה אם וכיצד ישפיעו זה על זה. האם תירקם אחווה או שמא זה ייגמר בפיצוץ? אחרי הכול קוראים לסדרה "הטבח", לא "הטבחים". למשל, קרקע שנדמה כי הסדרה מכשירה: אם אי פעם יפגוש דורי את אשתו היפה של נמרוד, אפרת (קרן ברגר), סיכוי קלוש שלא ינסה לעשות עליה מהלך.
על סמך שלושת הפרקים הראשונים שנשלחו לביקורת (מתוך תשעה), נמרוד ודורי הם המרכז. שאר הדמויות, בכללן הנשיות, נדחקות אל השוליים. מי שקצת חורגת מזה היא אסנת (רותם סלע), השותפה התכליתית של דורי במסעדה, היחידה שמצליחה להשתלט עליו ובמקרי הצורך להעמיד אותו במקומו. "הטבח" גם רוקמת משהו בין נמרוד לשרה (יעל אלקנה, "קיבוצניקים"), טבחית חדשה וצעירה שמצטרפת למקום. אולם בשני המקרים, לפחות בשליש הראשון של העונה, אנחנו לא עוקבים אחר שתי הנשים הללו מעבר לנוכחותן בחיי שני הגברים, ויש לקוות שזה ישתנה בהמשך.
הדבר נכון במיוחד במקרה של אסנת; רותם סלע מוכיחה שוב שהיא שחקנית מצוינת וכריזמטית לא פחות מצמד הגברים שבחזית. שניהם, כמובן, מעולים. תורן כדרכו כובש אפילו שהוא מגלם סקסיסט, גזען ומגלומן. גורי אלפי מאציל את החן הגדול שלו על דמות שלא נמצאת בנקודת השיא של חייה, מחפה על התסכול ממצבו בחיים ומהאילוץ להתחיל בתחתית.
חלק משמעותי - אולי הגדול ביותר, אולי הרוטב הסודי - בכוחה של "הטבח" טמון בצילום של גיא רז, האיש שכבר עשה פלאים ב"על הספקטרום" ו"רק להיום". המצלמה שלו תמיד עושה כאן זומים פנימה והחוצה כמו באיזה סרט מהסבנטיז, זזה לצדדים, נעה קדימה ואחורה, מתמקדת בדרך המשתקפת בבבואת משקפי שמש, מציצה בשיחות מבעד לזגוגיות, עומדת דומם לאורך דקות כאילו מישהו השאיר אותה פועלת ובמקרה היא לכדה איזו שיחה. כל זה נעשה באיפוק המנוגד לקדחתנות של המטבח או לסערה כלשהי בנפשן של הדמויות.
האסתטיקה הזו היא חלק בלתי נפרד מהניואנסים והמינוריות של "הטבח". לכאורה לא קורה הרבה בתסריט של היוצרים, ארז קו-אל (שגם ביים) ואורית דבוש. הכול בסדרה פשוט ויומיומי, מין פיסות כמעט-אגביות של חיים, עבודה (בלי לחוס ולפרש עבורנו את העגה המקצועית), הרבה ניבולי פה, יחסים והיסטוריה של יחסים. בפועל "הטבח" רוקחת מהמרכיבים הבסיסיים האלה יצירה מעניינת ומבדרת, עם דמויות שמשהו מרתק וכן פועם בהן.
פרק הבכורה של "הטבח" זמין ב-yes VOD וישודר מחר (מוצאי שבת) ב-22:00 ב-yes TV Drama.