אבנר: שלום עידו. כמו כל דבר בימינו, גם הכתבה הזו נולדה משיחת ווטסאפ. שיחה שבה פגעת בדבר הכי יקר לי בעולם, רציתי לבכות ולצרוח עד שתתחרט על מה שאמרת, אבל החלטתי בסוף ליישב את הסכסוך בדרך בוגרת יותר.
עידו: כדרכך אתה דרמה קווין. אבל בסדר, בוא נפתח את זה ונבין למה אתה שוגה ואני כתמיד צודק. על הפרק: למה לעזאזל "וונדר וומן 1984" לא משוחרר בארץ במקביל לארצות הברית. אני טוען שזו טעות גדולה מצד המפיצים בישראל, כי אף אחד לא הולך לחכות להם. אתה טוען שאני אידיוט.
אבנר: לא אידיוט, אבל אני כן חושב שאתה חי בבועה. בעולם שלך כולם יודעים איך להוריד סרטים ולסנכרן כתוביות, כולם מתרווחים להנאתם מול אתר "סדרות" ולאף אחד אין אתגרים טכנולוגיים. העולם האמיתי, לעומת זאת, קצת אחר, ולכן כן יהיו כאלה שיחכו ל"וונדר וומן 1984".
עידו: אני טוען שישראל לא מתקיימת בוואקום. "וונדר וומן" החדש הולך להכות גלים, ליצור דיבור, יהיו ממים, יהיו טוויסטים. כמו שמי שרוצה להצטרף לדיבור - שלא לדבר על להימנע מספוילרים - על בייבי יודה ו"המנדלורי" לא ממתין שדיסני פלוס יואיל בטובו להגיע לארץ הקודש, כך הוא גם לא יחכה ל"וונדר וומן". הסרט יהיה זמין בקצה לחיצת עכבר באיכות מקסימלית כבר בסוף דצמבר, תרגום פורע-חוק לעברית יגיע מעט אחרי כן. לא צריך לשם כך אוריינות פיראטית, מספיק להכיר מישהו שיודע לעשות את זה. וכן, גם אתר מושמץ יספיק לשם כך.
אבנר: נו וכמה אנשים כבר רואים את "המנדלורי" בארץ? אתה בטח תמיד מתפלא שמרצ לא מקבלת 50 מנדטים בבחירות. אז היכון להפתעה המרעישה כשאנשים יעזו להמרות את פיך ולראות את "וונדר וומן 1984" בקולנוע. אגב, שאלתי גורם בעולם ההפצה למה שלא יעלו את הסרט בדרייב אין פשוט או משהו, הרי אני מסכים איתך שאם יש סרט שלא כדאי לחכות איתו, זה הסרט הזה. יודע מה הוא ענה לי?
עידו: נו?
אבנר: שסרט כזה דורש קמפיין עצום, מן הסתם, והכנסות בדרייב אין לא יתקרבו לכסות אותו. פעם חשבתי שהסיפורים על זה שהמפיצים מרוויחים מהפופקורן זו אגדה אורבנית, ואז גיליתי שזה נכון. תבינו: הם לא צריכים את הכסף ממכירות הכרטיסים של "וונדר וומן", הם צריכים את הכסף מהפופקורן. אתם מנסים לבנות כאן עולם אוטופי שבו כל הסרטים עולים ישירות בסטרימינג וכולם צועדים בחיוך רחב לעבר האופק של העשור החדש. זה לא ככה - סרט גדול בהכרח יעשה בסטרימינג פחות כסף מאשר בקולנוע. דבר נוסף: הסטטיסטיקה מוכיחה שככל שסרט מצליח יותר במסך הגדול, ככה הוא יצליח יותר בפורמט ביתי. ההגנה סיימה את דבריה!
עידו: באשר לטענותיך הנקלות - "המנדלורי" אכן יותר שולי מאשר סרט המשך ללהיט גיבורי-על בכיכובה של שחקנית ישראלית אהובה וכובשת. אני גם בכלל לא טוען שכל הצופים הפוטנציאליים ידירו את רגליהם מבית הקולנוע בבוא היום - בהחלט ייתכן שוונדר וומן תצליח במידת מה כשתגיע מתישהו בסוף 2021 (כן, אני ממש לא אופטימי לגבי פתיחת בתי הקולנוע בזמן הקרוב). יחד עם זאת, הסרט יפספס נתח גדול של צופים שלא ירצו לחכות אלא להצטרף בזמן אמת לבאזז העולמי. אתה יודע מי לא קונה פופקורן בקולנוע? אנשים שלא מגיעים לקולנוע. בשירותי הטלוויזיה בישראל "וונדר וומן" תוכל לקבל יופי של קידום שיפנה אליה את ההמונים. לא אידיאלי אבל גם עדיף על הסיכון הזה.
אבל בוא דבר רגע על התמונה הגדולה יותר של הסיפור הזה. וורנר בוחרת לשחרר את הסרט הענק שלה בשירות הסטרימינג שברשותה, HBO מקס (במקביל להפצה קולנועית היכן שניתן, יש לציין, ורק למשך חודש). ממש באותו יום, 25 בדצמבר, דיסני תעלה את "נשמה" של פיקסאר בשירות הסטרימינג המשגשג שלה - העולם הולך לכיוון מסוים, ונדמה שישראל נשארת מנותקת ממנו בשלב הזה. וכך נוצר מצב שאנחנו בין המדינות הבודדות בעולם שבהן אין תאריך הפצה ל"וונדר וומן 1984".
ברור שהקהל הישראלי שונה - קח לדוגמה את ערוצי הברודקאסט: הם עדיין אופציית הצפייה המרכזית לצופה המקומי, על אף שבארצות הברית הם בדעיכה מתמדת כבר שנים. ולמרות זאת, המצב משתנה. הצופים מתרגלים גם ככה לצרוך את התכנים על מסכים קטנים יותר ויותר. ככל שבתי הקולנוע נותרים סגורים, כך הקהל יבין שהוא יכול להסתדר בלעדיהם. ואם סרט יהיה זמין לו באמצעים אחרים, הקהל יפנה אליהם.
אבנר: ישראל היא מדינה של סתירות. אנחנו מצד אחד אלופי העולם בלצרוך נטפליקס בבית. מצד אחר, אנחנו גם אלופי העולם בלצאת מהבית. ישראלים אוהבים לצאת ולחוות דברים בחוץ. בגלל זה הקולנוע שרד פה עד כה ולכן לדעתי הוא גם ימשיך לשרוד. הרי על פניו, לא היה שום היגיון בכך שהקולנוע החזיק מעמד עוד לפני הקורונה. אני מזכיר לך שאנשים הלכו לראות את "ג'וקר" ו"רפסודיה בוהמית" גם כשהיו זמינים להורדה. אבל תתפלא, בכל זאת אני הולך להסכים איתך לגבי דבר אחד. אתה מתרגש לדעת על מה ההסכמה?
עידו: לא זוכר מתי התרגשתי ככה.
אבנר: אם זה מתוך רשלנות, טכנופוביה, תגובה מאוחרת או פשוט מהלכים מכוונים של בעלי הזכויות, ישראל כשלה לחלוטין בכל מה שקשור לייסוד עוגני סטרימינג לתוכן. זה מצב בלתי נתפס שאם אני רוצה לפתוח מחשב או טלוויזיה חכמה ולראות סרט של פליני, סרט ישראלי כלשהו או סרט אינדי שהיה בקולנוע לפני שנה, אין לי איך. באמריקה ובאירופה יש עשרות שירותי סטרימינג. אצלנו מה יש? נטפליקס. כל פעם שאני כותב על משהו מה ישר שואלים אותי? "זה בנטפליקס?" זה כמו דפי זהב. אם אתה לא שם, אתה לא קיים. אז כאן חצי אסכים איתך על עוד נקודה - אם "וונדר וומן 1984" היה בנטפליקס, כל המדינה הייתה רואה. אבל כשהוא לא בנטפליקס? ראית מה קרה עם "בוראט 2". להיט בפרופיל גבוה; המשך של סרט שהיה שובר קופות בישראל; יש קשר יהודי ויש קשר ישראלי. ועדיין - מישהו דיבר עליו פה? מישהו קרא את הביקורת שלי עליו?
עידו: מדהים איך אמזון פריים וידאו לא מצליח (לא מנסה) לגרום לקהל הישראלי להבין שהוא קיים כאן, ועם תרגומים עבריים לחלק עצום מהתכנים, כולל כמובן "בוראט 2". אבל בעיניי זו לא הדוגמה הטובה, ולשם כך ממש לא צריך את אמזון או כל שירות סטרימינג אחר. כמו "טרולים 2" שהפך ללהיט ענק עבור יוניברסל כשדילג היישר אל ה-VOD, כך היה יכול לעשות גם "וונדר וומן 1984". תשלום סמלי בשירותים של HOT, yes, סלקום tv ופרטנר TV, וכל המשפחה הייתה יכולה לצפות בו בכיף על המסך הגדול בסלון בערב חגיגי אחד (וב-48 השעות שאחריו).
אני חושש שהכשל שאתה מתאר יחזור לנשוך את עכוזם של המפיצים בישראל. הם חייבים להסתגל לעולם חדש שבו האופציות הביתיות - והסמארטפוניות - מכרסמות בדינוזאור הזה. בארצות הברית רשתות בתי קולנוע נמצאות על סף קריסה, שלא לדבר על מוסדות קטנים יותר שמוקדשים לקולנוע שאינו בהכרח ספקטקלי. עד כמה הדבר הזה יחזיק בישראל אילולא ימצאו דרך למזג בין העולמות? כמו שאמרת, הקהל הישראלי, לפחות בחלקו, יוצא לקולנוע גם כשהאופציה זמינה לו בבית. אז למה לא לאפשר גם וגם? תנו לנו את "וונדר וומן" חוקית בטלוויזיה ואז תוציאו גם בקולנוע. מי שרוצה - ילך אל האולם החשוך וגם יקנה פופקורן וקולה.
אבנר: פה אנחנו מתחילים להסכים. עולם ההפצה הישראלי חייב לעשות שני דברים: א' - להרגיל את הקהל הישראלי שיש עולם מחוץ לנטפליקס; ב' - לאמץ מן העולם את הרעיון של ההפצה המסונכרנת. יש הרבה סרטים, בעיקר סרטים ישראלים, שצריכים לדעתי לצאת בו זמנית בסינמטק אבל גם בשירותי VOD. כרגע, מכל הבחינות, אנחנו רחוקים משם. מאוד מאוד רחוקים משם. תרשה לי להפנות לך שאלה, בתור נציג התקשורת.
עידו: שוט.
אבנר: למה אתם כל כך אוהבים להספיד דברים? למה כל כך בוער לכם לצאת בכותרות על מוות של דברים? למה אתם ששים לקבור את הקולנוע? אתם לא יכולים לחכות לאביב, לקיץ, לראות מה קורה? יהיו חיסונים, נשתחרר מהכלא, אנשים ייצאו החוצה כמו פעם, אולי אפילו יותר, וגם בתי הקולנוע יחזרו להיות מה שהיו, עם או בלי גל גדות. ונגיד ש"וונדר וומן 1984" יתפספס, לא נורא, יהיה את "וונדר וומן 1994". לא ככה?
עידו: זה מה שמביא קליקים, חביבי. אבל האמת, זה לא הספד מופרך, ולא רק בגלל המצב הנוכחי. הקולנוע נמצא בפרשת דרכים מאז שנטפליקס החליטה להכריז עליו מלחמה. מה שאנחנו רואים עכשיו בחסות הקורונה הוא האצה של המגמה. גם ככה מיטב הבמאים כבר עברו לשחרר את תוצרתם בשירותי הסטרימינג, ע"ע קוארון ו"רומא", סקורסזה ו"האירי", והרשימה רק הולכת ומתארכת. דיסני - שאחראית בערך על כל האירועים הקולנועיים הגדולים בעשור האחרון - הודיעה לאחרונה שהיא מפנה את מלוא כובד משקלה אל שירות הסטרימינג שלה. עוד לא ברור מה המשמעויות בדיוק, אבל זה משהו שאם לא היה קורה עכשיו, כנראה היה מתרחש בעוד חמש או עשר שנים. זה ממש לא אומר שסרטי הענק והחוויה הקולנועית ייעלמו, אבל הם ישתנו בדרך כזו או אחרת שאף אחד עדיין לא יודע מה היא. יותר מאי פעם ניכר ששירותי הסטרימינג הם לקולנוע מה שהטלוויזיה הייתה לרדיו. והרדיו עדיין חי, ואפילו קצת בועט אם מחשיבים את ההסכתים.
אבנר: יכול להיות שאני טועה, יכול להיות שאני נאיבי, אבל אני אומר שני דברים: ראשית, בוא נחכה קצת, בוא נראה מה קורה, המצב אמור להשתנות בקרוב. למה לצאת בכל הכותרות האפוקליפיטיות האלה? זה כמו שכל פעם מכריזים על תום עידן בברצלונה ואז למחרת הם מנצחים ארבע-אפס. ודבר שני - מה אתם רוצים להגיד לי, שאנשים לא ייצאו יותר מהבית? ואם הם כן ייצאו, אז לאן הם ייצאו? לאן כבר יש לצאת? למסעדות ולבתי קולנוע. הקולנוע היה אמור למות מזמן, מזמן. כבר בשנות התשעים יצאו עם כותרות על מותו. הוא נשאר בחיים מהסיבה המובנית והפשוטה שאנשים אוהבים לפעמים לנשום אוויר. לא אני, דרך אגב, יש לי תחושה שגם לא אתה, אבל יש אנשים כאלה.
עידו: לנשום אוויר זה בהחלט אוברייטד. מה שבטוח, כל התקופה הזו שאנחנו נמצאים בה משנה המון דברים. אי אפשר לדעת בוודאות איך כל דבר ייראה בצד השני, לא רק בעולם התרבות אלא בכלל. אז במקום לחכות ולראות, תן קצת להספיד, מה קרה. אם זה יביא לי את "וונדר וומן" בחודש הבא, עשיתי את שלי.
אבנר: אני רוצה להגיד משהו לסיום. זה חשוב לי. תתן לי את זכות המילה האחרונה בעיקר כי אני משוכנע שרוב הקהל שיקרא את זה (שהוא קהל מאוד מסוים) יסכים איתך.
עידו: מכאן והלאה אני שותק.
אבנר: עם כל הכבוד, אני לא חושב שכל כך בוער פה לאנשים, בטח במצב הנוכחי, לראות את "וונדר וומן 1984". אפשר היה לראות אותו בלחיצת קליק? היו רואים. אי אפשר יהיה? חלק ימצאו פתרון, חלק יחכו וחלק לא יראו בכלל, אבל בטח לא תהיה כאן היסטריה המונית, ואפשר להרגיע עם הכותרות (חוץ מעם הכותרת לכתבה הזו, כמובן). חוץ מזה, אם הקולנוע באמת ימות כמו שאתם מפנטזים, לא תתגעגעו לקליק-בייטים שלו?
עידו: אתה יודע מה הכי מצחיק? באמת בכלל לא בוער לי לראות את הסרט. ספק אם אצא מגדרי בשביל לצפות בו.