בהשראת משימת הסופגניות וההקאות שפונקנו בה בפרק האחרון, היום נעשה סדרים חדשים ונדרג את הדיירים לפי מיקומם על סולם הבחילה. במקום דרקונים נדרג אותם בשקיות הקאה, ובמקום ביקורת אופנה, ובכן, ניכנס בהם. אבל לא הכל רע - רק הרוב.
החמודים
יש כמה שחיבבתי ישר, כמו ליאור כלפון (שהולך להיות מודח מחוסר עניין לציבור אם ימשיך להיות כזה חמוד), ורמי ורד, שממש מנסה להיטמע בהווי הבית, אבל ללא הצלחה. גם כשנראה שהוא לוקח חלק בפעילות כלשהי, אני עדיין רואה בבירור את הגוף האתרי שלו צף בצד ימין למעלה, כמו רוח רפאים תמהונית, סוקר את הסיטואציות ומכין את המופע הבא שלו.
המפתיעים
יש שהפתיעו לטובה, כמו לינור, שמסתבר שאין קשר בין מה שאמרה על עצמה בתעודת הזהות שלה לבין מי שהיא באמת, וטוב שכך. בפרק האחרון החלה להתגלות כבחורה בעלת אינטליגנציה רגשית וקליטה מעולה של אנשים, וגם כאחת היחידות בבית שמצליחות להגיד אמת בלי לייפות אותה וגם בלי להגזים לצד השני. זו תכונה אדירה.
עם כל הטירוף שהיה בפרק, הרגע הכי חזק היה זה שבו לינור אמרה ברוגע למור לרמן שהיא צריכה להפסיק לדחוף את האף שלה לכל חור. הסתכלה לה בעיניים, דיברה בשקט ובלי להתלהם, בצורה ישירה מצד אחד, וגם בלי להתנצל או להרגיש אשמה מצד שני. יש לכם מושג כמה היכולת הזאת נדירה? לרוב כשמנסים להעביר ביקורת זה יוצא לנו רע מרוב אי נעימות, ואנחנו עושים את זה חזק מדי, כאילו כדי להקיא את זה מהר החוצה.
בפרק הקודם יהודה ניסה להגיד למור את אותו הדבר, אבל עשה את זה בעצבים ובצעקות, כי בינינו, לילד אין הרבה ביטחון עצמי, וזה איפשר לה להיתקע על הטון ועל הניסוח, ובמקום להתייחס לכוונה ולתוכן הדברים, להתנגד, להיעלב ולענות לו ב"מי אתה חושב שאתה, בחיים אף גבר לא התייחס אלי ככה." כשלינור אמרה את מה שאמרה, למור לא הייתה ברירה אלא לשמוע ולהפנים. ועל כך נתונה לה הערצתי לתמיד.
גם דרור קונטנטו, שנראה כמו ההומואית הכלבתית הקלאסית ברגע הראשון, התגלה כיצור חמוד מאין כמותו. אמנם היא מדברת על עצמה בנקבה ובז'רגון המזוהה עם קליקת הגייז המעצבים התל אביביים, אבל זה חמוד, בעיקר כשהיא נסחפת ופונה בנקבה לכולם - כשהוא ניגש לדיוויד הבוכה ותוך כדי הדרמה המוגזמת מנחם אותו בנקבה, פניה שמשום מה עוזרת לגברים המתלהמים לחזור לגודל הטבעי שלהם. הוא רגיש, הוא חכם, יודע לקרוא סיטואציות, יודע מתי לנחם ומתי לכפכף, ועושה את זה בחן והומור, בעיקר הומור עצמי. שזה סופר חשוב, ומצרך די נדיר בבית האח. מה לעשות שהומור עצמי יש רק לאנשים שעברו בביוב מלא חרא והצליחו לצאת מהצד השני נקיים, ולרוב מי שנכנס לבית "האח הגדול" הם אנשים שחיים בתוך הביוב ולא יודעים את זה. בצדק אמר דרור אתמול "עד כמה שזה הזוי, אני הכי גבר פה בבית". לא שזה מסובך, כי כל השאר כוסיות שאין לתאר, אבל זה בהחלט נכון.
הלא ברורים
עדיין יש גם כמה דיירים שנמצאים בכף הקלע, שזה לא פה ולא שם, כי עדיין לא ממש הבנתי מי הם. ימית, למשל, שחזרה עשר פעמים על זה שהיא דתייה ונשואה אבל למעשה בכל הזדמנות מחבקת ומנשקת את הבחורים הנזקקים סביבה, וגם - האם היא שנונה ומרושעת או אימהית ומכילה? רונית הביביסטית, שהזהות שלה התמסמסה אל מחוץ לבית יחד עם בגדדי, אילון, שהבטיח חפירות אין קץ ובינתיים הוא הכי שתקן בבית, זהבה בן, שהיא חמודה אך די אנמית, ושולה זקן, שעוד לא החלטתי אם היא קדושה לא מובנת או גאון קרימינלי שעובד על כולנו.
הבאים מקולקל
אולי כל אחד מהם בנפרד היה נסבל, אבל רצה הנרטיב ויהודה, תום, גל, קארין, דייויד ומור לרמן בנתיים שזורים זה בסיפורו הצפוי של האחר, ולכן גם מבאסים באותה המידה. שאלוהים יסלח לי, לא יודעת למה מור לרמן באה לי כל כך רע. כבר ב"חתונמי" לא הצלחתי להסתדר עם האנרגיות שלה, ובבית היא אפילו יותר גרועה.
היא לקחה על עצמה את תפקיד דודה ימימה השדכנית שכביכול רוצה לעזור לקארין להתמודד, אבל די ברור שהלכה לשם בשביל עצמה בלבד - תפקידי הכוסיות המחוזרות כבר היו תפוסים, ופוזיציית ימימה משאירה אותה רלוונטית ונותנת לה כוח חברתי בתור המקשרת בין קארין למחזריה המבוהלים. מאז כניסתה היא מתעסקת רק בתשקיפים הזוגיים של קארין, ומייעצת גם לה וגם לבחורים במקביל - זה מצב די מטורלל, אבל היי - היא צריכה איכשהו להעביר את הזמן בבית. בינתיים כבר התחילה לעלות לכולם על העצבים, ונראה שאם היא לא תרגיע קצת ותמצא לעצמה חברה בגילה, תחביב, או חיים, מצבה יחמיר.
בואו נדבר רגע על קארין, המלכה היפה והפסיבית להפליא שכולם צדים ללא הפסקה. ג'וזי רודף אותה ברחבי הבית ומנהל איתה שיחות יחסינו לאן, תום ודיוויד כבר הגיעו למצב של ניהול שיחה רשמית ביניהם כדי להחליט מי מהם ילך עליה ועבור כמה גמלים (בניצוחה של מור לרמן, כמובן) ויהודה מדבר במושגים של התאהבות כשבקושי החליף איתה מילה. היא, מצד שני, לא בוחרת, רק בוחנת, וגם עושה להם פרצופים כשהם לא עומדים בציפיות - נעלבת מדיוויד שלא בחר אותה למשחק, מג'וזי שכן בחר אותה למשחק, ממור שמקפידה לעדכן אותה, ובינתיים מפספסת את האחד שעניין אותה. לתום, מצידו, כנראה נמאס לפלרטט עם מישהי שלא תתמסר בקרוב, והחליט החלטה מושכלת ללכת על גל. בטובו הוא גם הודיע לה את זה: "אני אתמקד בך וזהו" כאילו קיבל אותה לעבודה נחשקת.
גל לא נעלבה, משום מה, למרות שמאוד ברור שהיא הבחירה השנייה שלו, הפשרה, הפשוטה יותר להעמסה. אפשר לייחס את זה לדדי אישיוז שלה ולעובדה שיש לה צורך לרצות, במיוחד את הגברים שסביבה. במשימות היא זו שתמיד מתנדבת לעשות את החלקים הקשים, אלה שבנות בדרך כלל לא עושות, כדי להיראות מגניבה במקסימום, אבל הפגיעות מאחורי ההתנהגות הזאת ברורה מאוד לעין. היא צריכה את האישור הזה שהיא מקבלת ממציאת חן בעיניו של תום, ולכן משתפת פעולה.
כשקארין הבינה שתום יצא מהסבב, החליטה להתקרב לאופציה השנייה, שהיא משום מה דיוויד, המציל הבריון והשתלטן שמזכיר קצת את באגס באני, בעוד ג'וזי ויהודה (שכל הזמן אני כמעט קוראת לו ליאור. הם דומים, לא?) מסתובבים סביבם כמו צבועים משחרים לטרף, מחכים לרגע של חולשה כדי לתקוף. קרב החתולים המיוחמים האחרון שלו היה עם ג'וזי, האיש, הקעקועים והפרפומריה. מה זה? יש לו יותר קרמים ממני. את יהודה הוא ניסה לכער על ידי גילוח ראשו (לא הצליח - דווקא יפה לו גברי) ואז לקח ממנו את האופציה להשתתף בהדחות הפומביות. תכל'ס, דיוויד עשה לו טובה ענקית - הרי אם משהו היה יכול לגרום ליהודה להפסיד את המיליון זה האופי הנמהר שלו עצמו. הדבר האחרון שהוא צריך זה עוד מקום לבטא בו את דעותיו על אנשים. הרי בסוף, את מי הכי פחות שונאים? את מי שלא העמיד אותך להדחה. אז קבלו את הדייר האחרון של "האח הגדול".