אם יש משהו שהשפע הטלוויזיוני בשנים האחרונות לימד אותנו, זה שקיימות דרכים רבות להפיח חיים חדשים בקלאסיקות אהובות. "קוברה קאי" היא הדוגמא הפופולרית והמוצלחת ביותר של הרגע, אבל היא היוצאת מן הכלל. על כל אחת כמוה או כמו "קיץ אמריקני חם ורטוב" יש הרבה יותר דלוחות ונשכחות כמו "תיקים באפלה" או "וויל וגרייס", ולפעמים ממש איומות כמו "ארסטד דיבלופמנט".
או כמו "צער גידול בנות: הדור הבא". סדרה גרועה במקור שזכתה לסדרת המשך גרועה באותה מידה, עם הבדיחות הנדושות, הדביקות הסכרינית וההתבוססות הפאתטית בנוסטלגיה - כשלושים שנים אחרי בכורתה המקורית, כשהעולם כבר השתנה והצופים השתכללו. "הצלצול הגואל" הייתה עלולה ליפול בדיוק באותו פח. אף היא במקור לא הייתה יצירה מבריקה במיוחד, בלשון המעטה, והערך היחיד שלה כיום הוא ערגת צופיה.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
גם הערך הזה כבר זכה לחבלה ממוקדת באמצעות סדרת היוטיוב "זאק מוריס הוא אשפה", שלאורך עשרות פרקים הדגימה כיצד הגיבור האהוב והשובב של "הצלצול הגואל" הוא בעצם חלאה הרסנית. דשיאל דריסקול, שיצר את סדרת הרשת עבור ערוץ "לצחוק או למות" של וויל פארל ואדם מאקי, הוא גם אחד מכותבי הגלגול החדש של "הצלצול הגואל", שהעונה הראשונה שלו עולה מחר (שני) ב-yes במלואה. כמתבקש, הפעם זאק מוריס הוא אשפה בצורה מובהקת בהרבה. זהו מייצג אחד לאופן שבו ניגשת "הצלצול הגואל" העדכנית אל מלאכת העדכון. היא פשוט אוחזת בחבל בשני קצותיו: פורטת על מיתרי הנוסטלגיה של אוהבי הסדרה המקורית, ובמקביל מכירה בכל מגרעותיה.
לא שהסדרה החדשה עצמה חפה מחולשות. כמו במקור נופל רוב הנטל על כתפיהם של הצעירים שבחבורה - במקרה הזה רובם ככולם מגולמים על ידי שחקנים לא מוכרים שכבר עברו את גיל ההתבגרות. החוליה החלשה בהם היא דווקא הגיבורה דייזי, בגילומה הפושר של הסקירי ולאסקס - כמו זאק מהסדרה המקורית אף היא עוצרת מדי פעם את הפריים כדי להאציל עלינו מתובנותיה. המשחק שלה לא משופשף דיו, משהו שמעיד על דבר מה גדול יותר ב"הצלצול הגואל" - התחושה המתמדת היא שהסדרה יכולה להיות טובה יותר. לא פעם לאורך העונה נדמה שהסצנות לא מספיק הדוקות, שמוטב היה לשייף עוד קצת את הבדיחות בשלב הכתיבה, שאפשר היה לעשות חיתוך מוקדם יותר כדי למקסם את הקומדיה ואת המשחק בשלב העריכה.
אבל מעלותיה של "הצלצול הגואל" מודל 2020 (במקור, בשירות הסטרימינג פיקוק, היא עלתה בנובמבר האחרון) גוברות על חולשותיה. את העיבוד יצרה טרייסי וויגפילד, אשת "רוק 30" והסדרה בת שתי העונות "חדשות טובות" (הזמינה בנטפליקס), ממנה ייבאה אל "הצלצול הגואל" את ג'ון מייקל היגינס האדיר בתפקיד המנהל העכשווי של התיכון. אם צפיתם בשתי הסדרות האלה, אתם כבר מכירים את ההומור - מהיר, שנון, מודע לעצמו ונסמך הרבה יותר מדי על תרבות הפופ.
הדרך הנבונה שבה "הצלצול הגואל" החדשה מלפפת את זכרון הסדרה המקורית בהווה מחוספס-מה, נעשית באמצעות החדרת גורמים מהעולם האמיתי אל היקום הפנטסטי של תיכון בייסייד. אתם יודעים, כזה שבו כל התלמידים אמידים, לשום דבר אין השלכות מעבר לפרק אחד והאהבה היא לנצח. לשם כך משנעת "הצלצול הגואל" תלמידים מתיכון ציבורי שנסגר עקב קיצוצים אכזריים של מושל קליפורניה הנוכחי, זאק מוריס (גוסלר שחוזר לתפקיד אורח במספר פרקים). כמתבקש, התלמידים האלה הם בעיקר שחורים והיספנים שהמפגש עם בייסייד מעורר אצלם השתאות, ולראשונה בחייהם גם מקנה להם הזדמנויות שמעולם לא היו להם לפני כן. מבעד לעיניהם עוקצת "הצלצול הגואל" את כל המופרכויות של העולם הזה, כלומר של הסדרה המקורית.
כל חברי הקאסט המקורי מגיחים בסדרה החדשה, מלבד דסטין דיימונד (סקריץ') ודניס הסקינס (בלדינג), אבל רק שניים מתוכם הם ממש חלק מהקאסט המרכזי: אליזבת ברקלי (ג'סי) ומריו לופז (סלייטר). האחרון פשוט מעולה, משקף בדמותו את הסדרה הן בהיצמדות אל הנוסטלגיה והן בכורח להתפכח ולהתבגר, וככזה אחראי לכמה מהרגעים הנהדרים ביותר שלה. תפקיד שמעלה את התהייה למה לופז לא משחק יותר.
את מאק מוריס, בנם של זאק וקלי מהסדרה המקורית, מגלם אחד מיטשל הוג. אם בימי קדם הוא היה גיבור הסדרה מעצם היותו צעיר לבן עם שיער צהוב, בסדרה החדשה הוא התגלמות הניתוק העמוק והפריבילגי של תלמידי בייסייד המקוריים. לא אשפה, בניגוד לאביו, אלא פשוט קלולס חובב תעלולים שעולמו האמיד מובן מאליו. הנפלאה ביותר מקרב הקאסט הצעיר היא ג'וזי טוטה, טרנסג'נדרית שכבר הפגינה את כשרונה הקומי העצום עוד לפני השינוי, כשכיכבה בסדרה קצרת הימים "צ'מפיונז" של מינדי קיילינג (גם היא בנטפליקס).
בעזרת כל אלה מצליחה המהדורה החדשה של "הצלצול הגואל" למצב את עצמה כצפייה כיפית גם כשאינה אחידה ברמתה. ברגעיה הטובים היא מבריקה, ואף מלאת השראה ביכולת שלה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - לפרוט על מיתרים נוסטלגיים ובה בעת לקיים יקום חדש ומורכב פי כמה. ומאחר שככל שהיא מתקדמת מגיעים גם כמה פרקים מושלמים באמת, יש יסוד סביר להניח שההמשך שלה כבר יכול להפוך לפנינה אמיתית.