"גוסיפ גירל" באנגליה של המאה ה-19 - זו כבר הפכה להיות הגדרה שגורה לסדרה החדשה והמענגת של נטפליקס, "ברידג'רטון". אכן יש דמיון תמטי. בשתי הסדרות מי שמעדכנת על ההתרחשויות בקרב השמנא והסלתא היא רכילאית מסתורית ושנונה שאף אחד אינו יודע את זהותה, כולל הצופים. ב"ברידג'רטון" ג'ולי אנדרוז האגדית ("צלילי המוזיקה", "מרי פופינס") מעניקה את קולה למדווחת, המוציאה עלון בקביעות ומפיצה אותו בבון-טון, ואילו ב"אחת שיודעת" זהו קולה של קריסטן בל המקריין את הרשומות של בלוג הרכילות. בשני המקרים הקולות המוכרים האלה מחפים על הדמות האמיתית. אם בסדרה המודרנית הגילוי הגיע רק בסוף הסדרה והיה מטופש ובלתי סביר, "ברידג'רטון" בוחרת לא להתמהמה.
על אף שהסדרה "אחת שיודעת" הקדימה את הסדרה "ברידג'רטון" ב-13 שנים, שתיהן מבוססות על ספרים, ובמקור זהו דווקא "ברידג'רטון" של ג'וליה קווין שהקדים בשנתיים את "גוסיפ גירל" של ססילי וון זיגסר. ובניגוד לסדרת הספרים, שחשפה את זהותה של ליידי וויסלדאון רק ברומן הרביעי (מתוך שמונה), העיבוד של שונדה ריימס בנטפליקס חושף את זהות הכותבת כבר בסוף העונה הראשונה.
נשאלת השאלה: האם הגילוי הזה הגיוני? במבט לאחור ניתן לגלות לא מעט רמזים מעניינים שהובילו לכך.
מכאן והלאה ספוילרים לכל העונה הראשונה של "ברידג'רטון"
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
ברגעים האחרונים של העונה אנו רואים את הכרכרה שעליה הגיעה וויסלדאון אל בית הדפוס יום קודם לכן. בתוכה יושבת דמות עם ברדס לראשה, פניה מוסתרות. כשאנחנו נחשפים אליהן לבסוף מתברר כי הכותבת היא לא אחרת מאשר פנלופי (ניקולה קוקלן), אחת הבנות הדחויות למשפחה הנלעגת פת'רינגטון.
למראית עין זו חשיפה מתמיהה. דמותה הנעימה ושוחרת הטוב של פנלופי כפי שהכרנו אותה לאורך העונה שונה בתכלית מהשנונה, החזקה וחובבת השמועות שמציירת ליידי וויסלדאון; האישה שכותבת בעלונה: "מקרב כל הכלבות, מתות או חיות, אישה משרבטת היא הכלבתית ביותר". פנלופי רק נערה, בקושי מבינה בהלכי העולם הזה. היא ואלואיז (קלאודיה ג'סי) אפילו לא הבינו איך ייתכן שה"משרתת" נכנסה להיריון למרות שאינה נשואה. למרות זאת מצליחה פנלופי מצליחה להפוך למיני-אימפריה שאפילו המלכה בולעת בשקיקה את כל מילותיה.
אף על פי כן, זהותה של פנלופי כוויסלדאון מתקבלת על הדעת מכל מיני סיבות. בתמונה הגדולה, היא מתיישבת היטב עם המוטיב הכללי של סדרה שבמרכזה צעיר וצעירה היוצרים מצג שווא לעיני הציבור בנוגע ליחסיהם. כמו דפני וסיימון, גם פנלופי מציגה דבר אחד ועושה דבר אחר - ההבדל הוא שבמקרה הזה היא משטה לא רק בכל הסובבים אותה אלא גם בנו, הצופים.
שנית, פנלופי מוצגת לנו מהרגע הראשון כחובבת ספרים - מהם, יש להניח, הגיע הידע שבכל זאת הפגינה בכתביה - ומישהי ששואפת ללמוד ולהצליח כאישה כותבת, עניין מאוד לא שגרתי בימיה. ככזו היא יכולה להמציא לעצמה דמות ולהיטמע בה. מקומה בחברה מסייע לה להיות בלתי נראית: נמצאת בכל האירועים הנחשבים אבל תמיד בשוליהם, קרובה מספיק כדי לראות הכול ורחוקה מכדי להילקח בחשבון.
למרות הפער, כביכול, בין אופיה של פנלופי לבין זה של ליידי וויסלדאון, צופיה של "ברידג'רטון" במאה ה-21 - למודי רשתות חברתיות, פורומים ובלוגים - כבר יודעים שהאופן שאדם מציג את עצמו בכתב יכול להיות שונה בתכלית מאישיותו פנים אל פנים, לא כל שכן כשהוא משתמש בכינוי. הסדרה גם מבהירה לנו שלשון הרע אינו משהו שפנלופי בוחלת בו. בנשף של ליידי טראוברידג' (איימי בת' הייז, "מר סלפרידג'"), פנלופי מוכיחה את חיבתה לכך, כמו גם את כושר האבחנה שלה, כאשר היא תוהה באוזני קולין (לוק ניוטון) אם תינוקה החדש של הליידי לא דומה למשרתה. כלומר, בפני הבחור שהיא אוהבת היא מציגה לרגע נתח נסתר מאישיותה.
על פי רוב "ברידג'רטון" מקפידה לטשטש את עקבותיה של פנלופי בשלל אופנים. עבורנו הצופים, שיודעים את סוד הריונה של מרינה ומודעים לקרבתה של פנלופי, עצם העובדה שהידיעה לא דולפת החוצה לאורך חודשים רבים מחזקת הן את טוב ליבה של הנערה והן את היעדר הקשר שלה, לכאורה, לליידי וויסלדאון. הסדרה גם משמיעה לנו את דיווחיה הכלליים של ליידי וויסלדאון ברקע של סצנות שהיא בעצם לא עוסקת בהן, כמו למשל המתרחש בחדר המיטות של דפני וסיימון. בכך היא מנסה לקשור בתת-המודע של הצופה בין וויסלדאון לבין דמויות מרוחקות מהכותבת האמיתית.
בנוסף, כאשר הרכילאית מדווחת על מעלליו של הלורד ברברוק עם המשרתת, זה קורה אחרי שהשמועות הללו עשו להן כנפיים מלמטה ועד אליה, כך שהיא מדווחת לא רק על דברים שהיא עדה להם בעצמה. וכמובן, פנלופי משתתפת (אם כי סבילה מאוד) בנסיונות של אלואיז לפצח את הסוגייה. השתיים, ובעיקר בת ברידג'רטון, מעלות שלל אופציות בנוגע למי זו יכולה להיות.
הרמזים שפנלופי היא וויסלדאון קיימים ממש מההתחלה. מאז הסצנה הראשונה למעשה. כסדרה הקרויה על שם משפחה מאוד מסוימת, משעשע בדיעבד לראות שדיווחיה של הרכילאית ו"ברידג'רטון" בכללותה נפתחות דווקא בבית פת'רינגטון, כולל כמובן פנלופי, ותוך עלבון מצדה של הכותבת כלפי אמן הברונית (פולי ווקר). אותה אם שנוזפת בפנלופי כשהיא קוראת ספרים "פן יתבלבלו מחשבותיה", ובאופן כללי נוטה לבוז לה - מספיק כדי שפנלופי תנקום בה בשורות הראשונות של מכתמיה. סצנת הפתיחה היא רמז דק שבדקים, אבל כזה שנעשה ברור לנוכח החשיפה שמונה פרקים מאוחר יותר.
הפרק הפותח כולל לא מעט כאלה. כשמחזרים פוקדים את בית פת'רינגטון כדי לזכות בליבה של האורחת החדשה, העלמה מרינה תומפסון (רובי ברקר), פנלופי מחייכת בדיוק כשמתחילה הקריינות של וויסלדאון. הרמז הכי גדול בפרק הראשון מגיע בסופו, כשליידי וויסלדאון מספרת על החיבור בין דפני לדוכס בנשף. ברגע שדבריה מתחילים, המצלמה מתמקדת בפנלופי שעומדת בצד וצופה בהם רוקדים.
ככל שמתקדמת העונה, ובפרט בפרקים האחרונים, כך מתעבים הרמזים לזהותה האמיתית. רק בסוף הפרק השישי חושפת ליידי וויסלדאון את דבר הריונה של מרינה, ולא חוסכת במילים כלפיה וכלפי מעשיה הנבזיים. פנלופי נמנעה מכך עד אז, ורק בלית ברירה, מאחר שמרינה ניסתה ללכוד את קולין, היא חושפת את קלונה. מיד לאחר מכן מגיעה פנלופי אל החצר שבה יושבת אלואיז, על אף שבשלב ההוא השתיים מסוכסכות, ופורצת בבכי בזרועותיה - ללא ספק הצפה של רגשות הן בנוגע קולין והן בשל הבגידה המרה במרינה.
בפרק שלאחר מכן, כאשר השתיים מנסות לפצח את התעלומה - כלומר אלואיז מנסה ופנלופי זורמת איתה - אומרת הראשונה כי העלון שבו נחשף הריונה של מרינה היה שונה מהאחרים: בניגוד לקודמיו הידיעה לא התגלתה על ידי הכותבת באירוע פומבי שכלל עדים רבים. "הוא היה אישי", מסכימה פנלופי ומספקת לנו את הרמז העבה ביותר עד אז. הפן האישי הוא גם מה שמנחה את ליידי וויסלדאון כשהיא מתעלמת באותו עלון מהאירוע של המלכה - אותו אחד שממנו גורשה משפחתה של פנלופי לעין כול, על פניו אירוע שללא ספק ראוי להיכנס לדיווחיה של הרכילאית.
החשד של אלואיז נופל על מאדאם דלקרואה (קתרין דרייסדייל) בגלל הערת אגב שלה: "כולם הערב בקונצרט חוץ ממשפחת פת'רינגטון". פרט מידע שהמחיש את בקיאותה הנדרשת של מעצבת השמלות במתרחש בבון-טון. אבל כמובן, הרמז היה בכלל לכיוון אחר: הערב של משפחת פת'רינגטון פנוי, ולכן פנלופי זמינה לגשת אל בית הדפוס. כאשר בפרק האחרון אלואיז מתעמתת עם אשת המקצוע בלשון פתלתלה, המאדאם מסתירה במקום את אחיה של אלואיז, בנדיקט (לוק תומפסון). היא כנראה מבינה שאלואיז חושדת בה ככותבת הרכילות, ואומרת לה את מה שברצונה לשמוע כדי שתעזוב את המקום במהירות. גם לא יהיה מפליא לגלות בהמשך שהתופרת מודעת לזהותה האמיתית של וויסלדאון, ואף משמשת לה כמקור.
לאורך כל העונה, הנסיונות העיקשים של אלואיז לעמוד על טיבה של ליידי וויסלדאון גורמים לסברות שלה להישמע כמו הדבר ההגיוני. בפרק הרביעי למשל היא אומרת לפנלופי שהכותבת היא בוודאי "אשת עסקים מבריקה שמשטה בבון-טון כולו ומשלשלת את כספם לכיסה. תארי לך אילו חיים היא חיה. היא בטח לא נאלצת להתחנחן באיזה נשף מדי ערב בתקווה שגבר יתעניין בה ויכבול אותה בשלשלאות הנישואין". חברתה רק משיבה בחיוך: "דמיינת לה חיים שלמים, אל".
זו גם התשובה לשאלה כיצד נערה כפנלופי יכולה לממן את המיזם הזה. היא נדרשה רק להון התחלתי כדי לחלק בחינם את המהדורות הראשונות, מה שחיסכון דמי הכיס שלה בוודאי יכול לאפשר (אביה אמנם מצוי בחובות אבל מנסה להסתיר זאת ממשפחתו). לאחר מכן הרווחים מכלכלים את המהדורות הבאות, ומן הסתם גם מעבר לכך. מי יודע, עכשיו כשהברון מת ואחוזתם שייכת לאחר, אולי העסק הקטן של פנלופי הוא זה שישמור על ראשה של משפחתה מעל המים.