ההצלחה, הכסף, הסכסוכים והסודות מאחורי הקלעים: יוצר הלהיט "10 אחוז" בריאיון בלעדי

דומיניק בזנהאר, יוצר ומפיק "10 אחוז", מסביר איך נטפליקס הפכה את הסדרה לתופעה בינלאומית, מגלה מה קורה עם העונה החמישית, מתרעם על הרימייק הטורקי ומגלה מה דעתו על סוכנים אמריקאים, על שותפתו ליצירה, על פוליטיקאים ועל נתניהו. ריאיון מיוחד

03/02/2021
טריילר הסדרה "עשרה אחוז" (נטפליקס)

התעשייה הצרפתית התקשתה להשתלב בתור הזהב הנוכחי של הטלוויזיה, אבל בתקופה האחרונה גם היא מצטרפת לחגיגה. "לופן" צעד במשך כמה שבועות בראש טבלאות הצפייה הבינלאומיות של "נטפליקס", ו-"10 אחוז", שעד כה היה לה קהל מסור אך מצומצם למדי ברחבי העולם, הרחיבה משמעותית את המעגל עם עליית העונה הרביעית שלה לפני שבועיים. כעת היא אהודה מתמיד, וזה לא יהיה מוגזם להכליל אותה לראשונה בקטגוריית "הסדרה שכולם מדברים עליה" - בטח אצלנו.

להצלחה הרבה אמהות ואבות, והראשון שבהם הוא דומיניק בזנהאר - מפיק, שחקן וסוכן שחקנים ותיק, שלפני קצת יותר מעשור וחצי הגה את הקונספט של הסדרה, העוסקת במעלליה של סוכנות פריזאית, כשבכל פרק מתארחים כוכב או כוכבת בתפקיד עצמם.

"עבדתי בסוכנות הכי גדולה בצרפת במשך עשרים שנה, ועזרתי להרבה שחקניות לפרוץ - ז'ולייט בינוש, למשל", הוא מספר בריאיון זום מיוחד לוואלה! תרבות. "בשלב מסוים, אמרתי לעצמים שצברתי הרבה סיפורים שכדאי לספר. אחד הסרטים הגדולים בכל הזמנים הוא 'חוקי המשחק' של ז'אן רנואר, שיש בו שני סוגים של דמויות: הבורגנים העשירים; והאנשים שעומדים במטבח ועושים בשבילם את העבודה. אנחנו, הסוכנים, כמו האנשים האלה במטבח. זו עבודה שחורה, אבל אנחנו מתים עליה, וחבל רק שלא מעריכים אותנו כראוי, אז רציתי סוף כל סוף לספר את הסיפור שלנו. באותה תקופה, 'עקרות בית נואשות' היתה בשיאה וחוללה מהפכה בטלוויזיה, ואמרתי לעצמי שאכתוב מעין גרסה צרפתית שלה, עם סוכנים וסוכנות במרכז".

בדומה ל"חזרות", גם הפרויקט של בזנהאר נתפס אליטיסטי מדי, ולכן התקשה להמריא. "מנהלי הערוצים אמרו לנו שהסדרה תעניין רק את הפריזאים המשכילים", משחזר המפיק, שמעבר ליצירת הסדרה, סיפק את הרעיונות לקווי העלילה הראשונים ונשאר על תקן מפיק לאורך כל הדרך. "הם הזהירו שהיא לא תעניין את 'צרפת האמיתית' ולכן אין לה היתכנות מסחרית".

"אנחנו האנשים שעושים את העבודה השחורה במטבח". מתוך "10 אחוז"(צילום: נטפליקס)

המזל היה, לדבריו של בזנהאר, שהוא רתם לצידו את סדריק קלאפיש, אחד הבמאים המצליחים בצרפת ומי שאחראי לשוברי קופות כמו "פודינג אירופאי", למשל. "הסרטים שלו הצליחו בכל העולם, אז ברגע שהוא הצטרף אליי, זה הרגיע את רשות השידור הצרפתית. הם התחילו להאמין שנביא קהל".

ואכן, בשלב מוקדם הסדרה זכתה לאחוזי רייטינג גבוהים בצרפת. "הביקורות היו מעולות והרייטינג היה מצוין מהתחלה, ואז נטפליקס קנו אותנו והפכו אותנו לתופעה בינלאומית", הוא אומר. "ידענו שהסדרה טובה, חשבנו שהיא תצליח - אבל אף אחד לא האמין שהיא תתפוצץ ככה".

זאת סדרה כל כך צרפתית, כל כך פריזאית, איך יכול להיות שהיא כל כך אהובה בידי בריטים ואמריקאים?

"אולי דווקא בגלל שהיא כל כך צרפתית. היא מזכירה קצת סרטים של טריפו ושברול, יש בה ניחוח של קולנוע צרפתי משנות השבעים, ובקיצור - יש בה קסם צרפתי".

עוד בוואלה!

אם עוד לא צפיתם בסדרה הנפלאה הזו בנטפליקס, לא ברור למה אתם מחכים

לכתבה המלאה
לא דיפלומט. דומיניק בזנהאר(צילום: GettyImages, פסקל לה סגרטן)
"אתה יודע מי לא בני אדם נורמטיביים? פוליטיקאים. הם האנשים הכי נרקיסיסטים שיש"

כמו רבים מבני עמו, בזנהאר מדבר בלי שמץ של דיפלומטיות, ומשחרר בהנאה את חרצובות לשונו. כך, למשל, כשאני שואל על ההבדל בין סוכנים צרפתים ואמריקאים. "כשאתה מדבר עם סוכן אמריקאי, השאלה היחידה שהוא שואל אותך זה 'כמה אתה הולך לשלם לשחקן שלי", הוא מספר. "אנחנו, הצרפתים, מבינים שכסף זה לא הכל. כשהייתי סוכן והמפיק של ג'יימס בונד ביקש להחתים את סופי מרסו, לא שאלתי בכלל מה התשלום. כנ"ל לגבי נטלי ביי כשהופיעה ב'תפוס אותי אם תוכל' של ספילברג. מה שהיה לי חשוב, זה שהן יעשו את הסרטים ויפרחו מקצועית".

"לעונה הרביעית, חיפשנו לארח כוכבת אמריקאית. פנינו לסוכן של שרון סטון, והוא שאל 'כמה כסף ייצא לה מזה", בלי לבקש אפילו את התסריט", מספר הצרפתי. "בסופו של דבר, הגענו לסיגורני וויבר. היא אישה נפלאה, ומאוד אירופאית. היא מבינה שכסף זה לא הכל, וניאותה להתארח בלי דרישות מיוחדות. היא קיבלה בדיוק אותם תנאים של השחקניות הצרפתיות, בלי הגינונים ההוליוודיים".

יש הבדל בין שחקנים אמריקאים וצרפתים?

"האמריקאים מאוד מקצועיים. הצרפתיים? איך נאמר, אנחנו יותר לטיניים. תראה, השחקנים הצרפתיים מגיעים לצילומים בזמן וזוכרים את הטקסט, הכל בסדר, אבל כשצריך לעשות יחסי ציבור ושיווק? לפעמים הם נעלמים. שייקחו דוגמה מסיגורני וויבר. היא התגייסה בשמחה להתראיין לכל עץ רענן בלי לעשות טובות".

באופן כללי, שחקנים הם בני אדם כמו כולם או שיש להם אישיות מיוחדת?

"הם בני אדם כמונו, אבל יש להם בעיה - הם נשארו בשלב של גיל ההתבגרות. מאוד חשוב להם שיאהבו אותם. הם רוצים להיות נערצים לעד. הם בני אדם, אבל הם מאוד אוהבים את עצמם.

"אתה יודע מי לא בני אדם נורמטיביים? פוליטיקאים. עבדתי בקמפיין הבחירות לנשיאות של סגולן רויאל ב-2007, וזה זיכרון רע מאוד. היא האישה הכי נרקיסיסטית שפגשתי, ובאופן כללי, פוליטיקאים זה האנשים הכי מאוהבים בעצמם שיש".

"השחקנים האמריקאים מאוד מקצועיים. הצרפתים? אנחנו יותר לטינים". מתוך "10 אחוז"(צילום: נטפליקס)

בין הכוכבות שמתארחות בסדרה, יש שחקניות מוערכות ברמה הבינלאומית כמו איזבל הופר ושרלוט גנסבורג, אבל גם שחקניות מסחריות יותר שמוכרות בעיקר בצרפת, למשל מימי מאטי. למה?

"האמת, חלק מהאנשים שהיו מעורבים בעשייה התנגדו לשילוב של השחקניות הפופולריות יותר. הן רצו שנתמקד בכוכבות של סרטי איכות, אבל זה לא היה נאמן למציאות, כי סוכנים עובדים עם שחקניות מכל הסוגים והיה לי חשוב להראות את זה".

היתה שחקנית שרצית לארח בסדרה אבל לא הסכימה?

"כן, קתרין דנב".

את הסוכנים והסוכנות מגלמים שחקנים מצוינים, שלא היו מוכרים בצרפת עד הסדרה. למה לא ליהקתם מראש כוכבים?

"כי ידענו שבכל פרק יתארחו כוכבים, אז רצינו לעשות הפרדה ברורה ביניהם ובין הסוכנים, שיהיו פנים לא מוכרות לקהל הצרפתי. לתפקיד הראשי, של אנדריאה, הגיעו שלוש שחקניות לקו הסיום, ובסופו של דבר קלאפיש היה מי שהכריע לטובת קמי קוטן, והשאר הוא היסטוריה".

אנדריאה היא לסבית, וזו הפעם הראשונה שיש גיבורה כזו בטלוויזיה הצרפתית.

"נכון, אבל זה לא נובע בהכרח מהתודעה הפוליטית שלי אלא פשוט כי היא מבוססת על סוכנת שאני מכיר, והיא בעצמה לסבית. אגב, הטורקים עשו עיבוד מחודש לסדרה, ובו הסוכנת הלסבית לא לסבית, והסוכן ההומו לא הומו. אני לא יודע מה קורה בסדרה הזו, אבל היא כנראה מאוד רחוקה מאיתנו ואני לא יודע מה בער להם לעשות לה עיבוד".

עוד בוואלה!

"אני שונאת את עצמי": ראיון בלעדי עם שרלוט גינסבורג על "שלושה לבבות"

לכתבה המלאה
היתה אלמונית למדי עד שלוהקה. קמי קוטן, המגלמת את אנדריאה ב-"10 אחוז"(צילום: נטפליקס)

לסדרה נעשה גם עיבוד בקוויבק, והמפיק מספר כי בקרוב תהיה לה גם גרסה בריטית. "חוץ מזה, גם העיבוד הסיני בדרך, ולאחרונה דיברו אותי גם מסרביה".

הבנתי גם שגל אוחובסקי קנה את הזכויות לרימייק ישראלי, אבל לא יצא מזה כלום.

"באמת? אתה יודע יותר ממני. העניין הוא כזה: כשעשו לסדרה עיבוד בקוויבק, היא לא הצליחה, כי הקהל צופה במקור. בטריטוריות שבהן יש נטפליקס, אני חושב שאנשים פשוט רואים את הסדרה הצרפתית, אז אני לא יודע מה הטעם ברימייק".

מה אתה חושב על "אמילי בפריז" שהיתה להיט גדול בנטפליקס?

"זה קצת קריקטורה. הסדרות האלה נראות כמו 'אירמה לה דוס', הסרט הקלאסי של בילי ווילדר משנות השישים, רק שפריז קצת השתנתה מאז...".

עוד בוואלה!

גם אתם התמכרתם ל"אמילי בפריז"? כל מה שצריך לדעת על הלהיט של נטפליקס

לכתבה המלאה
דומיניק בזנהאר עם ליליאן רובר, המגלמת את ארלט ב"10 אחוז"(צילום: GettyImages, ברטראן פטרוף)

"10 אחוז" מיטיבה לתאר את התככים ומשחקי הכוחות והאגו מאחורי הקלעים של הסוכנות, ומתברר שיש כאלה גם במציאות. בזנהאר עבד בתחילת הדרך עם פאני הררו, תסריטאית שהפכה במהרה לשואו-ראנרית של הסדרה - כלומר, למי שמחזיקה בעמדה הכי חזקה בעשייה שלה.

המפיק לא אהב את זה, והסכסוך ביניהם הוביל בתום העונה השלישית לעזיבתה של הררו, שמסתדרת יפה מאוד לבדה וכבר חתמה על חוזה עם נטפליקס לסדרה חדשה. "היא יודעת מה אני חושב עליה, היא מוכשרת, אבל היא בעיקר פוליטיקאית, ולא אהבתי איך שמירפקה את דרכה למעלה", הוא אומר. "בעתיד, אני לא מוכן שיהיו לי שואו-ראנרים בסדרות שלי".

העזיבה שלה סיכנה את העונה הרביעית?

"כן, הסיכון היה ממשי כי היינו צריכים למצוא תסריטאים חדשים. היו לי לבטים לגבי העונה הרביעית, כי אמרתי לעצמי שאולי כבר מיצינו את כל הנושאים האפשריים, אבל הרגשתי שאי אפשר לעצור".

והרבה אנשים תוהים עכשיו מה לגבי עונה חמישית.

"אני חושב שנעשה משהו באורך שעה וחצי - אתה יכול לקרוא לזה סרט, סרט טלוויזיה או ספיישל. בכל מקרה, הוא יתרחש בניו יורק וימחיש גם את ההבדל בין הסוכנים האמריקאים והצרפתיים. אחר כך, אנחנו עלולים לעשות גם עונה חמישית".

חדשות טובות למעריצים. מתוך "10 אחוז"(צילום: נטפליקס)

הפקת את "הכפר של ברברה", שעלה כאן בסינמטק תל אביב בשבועיים שבהם היה פתוח בין הסגרים השונים, מה שהופך אותו לסרט הראשון והאחרון שיצא כאן מאז הקורונה.

"באמת? מה אתה אומר. בינינו, הסרט הזה לא יצירת מופת. בשנות התשעים עוד אפשר היה לעשות סרטים כאלה. היום? הוא אולי מתאים לטלוויזיה, אבל לא לקולנוע".

יש שחקנית ישראלית שאתה מעריך?

"אהבתי את השחקנית שמתה...זו שהיתה דומה למריה קאלאס".

רונית אלקבץ.

"כן, אהבתי אותה מאוד. מעבר לכך, אני חושב שלקולנוע הישראלי יש פחות ופחות תהודה בצרפת. היתה תקופה שהיינו רואים הרבה יותר סרטים ישראלים, היום כבר לא".

לפחות מדברים עלינו בחדשות.

"כן, אני חייב להגיד לך שנתניהו משוגע. ראש הממשלה שלכם פשוט משוגע".

עוד בוואלה!

זה הסרט הראשון שיוצא בישראל אחרי התפרצות הקורונה

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully