דני סירקין: "מטורף בעיני להתקרב לאדם שאתה יודע שבסוף יחוסל"

את רוב התהילה על מבצע "אביב נעורים" קצר מי שהיה באותה עת מפקד סיירת מטכ"ל ולימים ראש הממשלה, אהוד ברק, שזכור בעיקר כמי שהיה מחופש לאישה ברונטית במבצע. אולם התהילה מגיעה גם לאישה אמיתית, לא רק לגבר שמחופש לאישה, שנשארה במידה רבה בצל. מדובר ביעל, לוחמת המוסד היהודייה ממוצא אמריקני, שגויסה לאסוף מודיעין למבצע, עברה להתגורר בביירות בזהות בדויה של תסריטאית, ואספה מידע על שלושת בכירי הפת"ח שחוסלו בדירותיהם בביירות באפריל 1973 על ידי לוחמי סיירת מטכ"ל, חטיבת הצנחנים, שייטת 13 וכוחות המוסד.

סרט דוקו-דרמה חדש, "הסוכנת בלב ביירות" שישודר הערב (חמישי) בקשת 12, מציב באופן יוצא דופן את יעל במרכז הסיפור. לירון וייסמן מגלמת אותה, לצד גיל פרנק שמגלם את בכיר המוסד מייק הררי שגייס אותה. הסרט נוצר על ידי דני סירקין ומשה זונדר, שחתומים במשותף גם על הסדרה המצליחה "טהרן" של כאן 11. בשתי היצירות העיסוק הוא בלוחמות מוסד במדינת אויב, רק שהסרט החדש מבוסס על סיפור אמיתי ומשלב קטעי דרמה מבוימים לצד ראיונות עם בכירי מערכת הביטחון שהיו חלק מהמבצע, ובהם אהוד ברק, עמירם לוין וצבי זמיר.

"'אביב נעורים' הוא סיפור כל כך מוכר אבל מצאנו זווית מקורית", אומר הבמאי המוערך סירקין לוואלה! תרבות. "רצינו לעשות את הסרט הזה בעיקר כדי לחדש עם הסיפור על יעל שאנשים פחות מכירים. היא הייתה אולי האישה הכי חשובה שם. מאוד עניין אותנו הסיפור האמיתי על אישה שמכניסה את עצמה לגוב האריות, באומץ ובקור רוח מטורף מתקרבת לאנשים האלה".

למה לא דיברתם עם יעל האמיתית? איך בכל זאת אספתם את המידע עליו התבסס הסרט?

"לא יכולנו לדבר עם יעל האמיתית, גם בגלל מצבה הבריאותי וגם כי לצערי המוסד לא מאוד שיתפו איתנו פעולה בפרויקט הזה, למרות שגם משה וגם אני מאוד מכבדים את המוסד ואני חושב שעשינו לו שירות לא רע בקריירה שלנו. שאלתי את עצמי כל הזמן איך זה להכיר מישהו ואחר כך להיות חלק מהחיסול שלו, זה נראה לי מטורף וקשה. אם הייתה שאלה אחת שהייתי שואל את יעל האמיתית - זו השאלה. ולצערי לא יכולתי. אבל קיבלנו את הסיפור שלה, את הספר שנכתב עליה, ודברים שהיא אמרה, ולכן הדברים שרואים בסרט הם דברים שיעל האמיתית עברה ואמרה. נפגשנו עם אישה שמכירה אותה, והיא מסרה לנו ציטוט של יעל מעכשיו, שמופיע במשפט שמסכם את הסרט".

סירקין מתכוון למשפט הבא שאמרה יעל באחרונה: "אחרי כל השנים האלה, כשאני מביטה לאחור, אני יכולה לומר שאז באמת האמנתי שכל מה שאני עושה הוא כדי לשפר את העמדה שלנו ולהביא בסופו של דבר לפתרון מדיני, משהו שיביא שלום. לצערי הרב, בינתיים זה עוד לא קרה".

אתה יודע למה המוסד לא שיתף פעולה?

"אין לי מושג. התחלנו לעשות את הסרט בערך כשיוסי כהן נכנס לתפקיד. יכול להיות שלא כל כך שיתפו איתנו פעולה בגלל שהוא היה חדש. וזה מאוד מצער כי היה לנו עוד סוכן מבוגר, שהיה בשטח ומאוד רצה לדבר".

הסרט מהנה מאוד לצפייה ובטח ילמד כמה דברים את הדור הצעיר שפחות מכיר את המבצע "אביב נעורים". עם זאת חלק מהצדדים הפחות נוצצים במבצע לא באו לידי ביטוי בסרט, כמו טענות להכנות לקויות של הסיירת לקראת המבצע, לוחם מוסד שנעלם עם רכב מילוט ותגרה בין לוחמים על האנייה חזרה.

סירקין: "לא הכרתי את מקרי הלוחם שנעלם והתגרה. החלטנו להיות מאוד נאמנים לאמת. קיבצנו כמעט את כל הלוחמים שהיו בפעולה הזאת ונשארו בחיים, ועשינו להם ראיונות מאוד מאוד עמוקים. השחזור של הפעולה שעשינו ממש מנסה להתבסס ככל הניתן על מה שהם סיפרו לנו, כולל הטיימליינים ומצאנו בניין שדומה לבניין האמיתי".

בקטעים המבויימים בדוקו-דרמה הזאת, איפה מבחינתך היו הגבולות בין נאמנות מוחלטת למציאות לחופש יצירתי ומידה של דימיון בכתיבה ובבימוי? למשל, הקטע עם הנשיקה באוויר של אחד הלוחמים לעבר לוחם אחר בתחפושת אישה - קרה במציאות?

"כן, זה קרה גם במציאות. בגלל שיש בסרט יחסית מרכיב מכובד של ראיונות דוקומנטריים מפי אנשים שהם בחיים, לא יכולנו יותר מדי לחרוג ממה שהם סיפרו לנו. הרגשנו שאם נעשה את זה, זה יהיה לא בסדר. כך למשל סדרה כמו 'הכתר' הבריטית. זו סדרה דרמטית שאני בטוח שהם לגמרי מפליגים שם בדימיון. אבל הם לא כבולים לפורמט ששנייה אחרי זה המלכה אליזבת מהמציאות תספר מה היה באמת. אנחנו לא יכולנו להמציא דברים, כי הסרט מספר מה היה. אני מניח שעשינו כמה התאמות בשביל להסביר קצת יותר טוב, אבל הסיפור במקרה הזה פשוט, טוב ויעיל ולא היה צריך להמציא הרבה. היה מאוד חשוב למשה ולי להציג גם את הצד השני באור אנושי, כמו שאנחנו עושים גם ב'טהרן'".

יצרת את הסרט עם משה זונדר, שיצר איתך גם את "טהרן", ושתי היצירות עוסקות בלוחמות מוסד במדינת אויב. המפיק מוש דנון אמר לוואלה! תרבות שבעקבות "טהרן" גבר בעולם הביקוש לסדרות עם נשים גיבורות.

"אני לא יודע, יכול להיות. אני רואה שיש ביקוש לנשים גיבורות, אתה פותח נטפליקס ורואה מלא נשים גיבורות. למשל, התחלתי לראות את הסדרה הטורקית 'מוסכמות' - ויש שם דמות של אישה יפהפייה ועצובה, וזה סיקרן אותי. מה שעניין אותי אישית בלעשות סרט על 'אביב נעורים', נושא שכבר התעסקו בו הרבה - זאת יעל. האישה הזאת שיושבת לבד, בלי אף אחד שישמור עליה, יגן עליה או יחלץ אותה, ופשוט עושה את העבודה המסוכנת הזאת. והכי מטורף - נשארת מאחור אחרי שכל זה נגמר, וממשיכה לשחק אותה כשהיא מבועתת ומבוהלת. זה מדהים. היא באמת הייתה אישה מאוד אמיצה. כשצבי זמיר (ראש המוסד לשעבר - ש"ב) דיבר עליה, זה הדבר שהוא הכי העריך בה - שהיא הייתה קרת רוח והמשיכה במשימה שלה למרות הכול".

איזה תגובות קיבלת מהעולם בעקבות הצלחת "טהרן" של כאן 11 בעקבות שידורה באפל טיוי פלוס?

"שמע, האינסטגרם שלי מלא-מלא בתגובות אוהדות של אנשים מכל העולם. כותבים לי מהודו, ויטנאם, הפיליפינים, נורווגיה, והכי מרגש ומדהים זה התגובות של איראנים שכותבים לי באומץ מתוך איראן. הם כותבים לי שהם אוהבים את הסדרה ומאוד שמחים שאפל הכריזה על עונה שנייה. קיבלתי הרבה תגובות שמחממות את הלב. אחת התגובות המרגשות שקיבלתי מאיזשהו איראני מתוך איראן היתה 'מאוד נהנינו, ואנחנו מקווים שתוכלו להראות בעונה השנייה עוד קצת את הסבל של העם האיראני מהמשטר המדכא'. רק האומץ שלו לכתוב אליי, לישראלי, שהוא מרגיש מדוכא, זה גורם לך להרגיש שאתה צריך להיות אחראי במה שאתה עושה".

מה אתה יכול לגלות לנו על העונה השנייה של "טהרן"?

"קודם כל, נתנו לנו אור ירוק, וזה מאוד מאוד משמח. ועכשיו אנחנו בשיא המרץ כותבים. אני לא יכול להגיד מה יהיה, גם בגלל שעוד לא גמרנו לכתוב. התלבטנו הרבה במה להתעסק בעונה הזאת, איזה פן של איראן להראות בעונה הזאת, ובחרנו לדעתי עוד פן מעניין של איראן שאנשים פחות מכירים ונעסוק בו. בעונה הזאת יש לנו עולמות חדשות ומעניינים. ברור שזו עדיין סדרת מוסד מותחת, אבל היא גם עדיין עוסקת בזהות ובחיפוש של הגיבורים אחרי מי אני".

ביימת לא מעט יצירות סביב עולם הביון, ובראיון לוואלה! תרבות לפני קצת יותר מחמש שנים אמרת לי: "כמו ישראלים רבים קיבלתי פניה לעבוד בשביל אחד מארגוני הביון הישראליים, והחלטתי שאני מעדיף לעשות סרטים מאשר לחיות בסרט". בזמן שעבר מאז, היה משהו שגרם לך בכל זאת לשקול להפוך למרגל?

"לא, לא. להפך. למרות שתשמע, מה אני אעשה, אני ממשיך להימשך כל הזמן לנושאים האלה. כנראה כשאתה עושה משהו מספיק שנים כשאתה צעיר, זה מכתים אותך. אני מקווה שאחרי 'טהרן' אני אמצא נושא אחר, אעשה משהו רומנטי. אני גם ממש מתרגש ש'למה מי מת', סדרה שהייתי עורך תסריט שלה עולה ב-yes. מה שמרגש אותי בסוף זה תמיד דילמות אנושיות. בסיפור הזה על יעל במבצע אביב נעורים הדבר שהכי מסקרן זה הדרך להיות קרוב לבן אדם שאתה יודע שבסוף יחוסל. זה נראה לי קשה. אם אתה שואל למה אני שמח שלא הלכתי לעולם הזה - זאת אחת הסיבות".

חודש הבא אתה בן 50. מזל טוב?

"שמע, יעל אביב הגאונה אמרה לי פעם שלהזדקן זאת הדרך היחידה לחיות הרבה שנים".