כאן 11 הוכיח שהציבור צמא לדרמות. לרשת וקשת ייפתח התיאבון?

"זו תהיה סדרה לתל אביביות טבעוניות". כך חזה מנכ"ל תאגיד כאן, אלדד קובלנץ, את סיכויי הצלחתה של הסדרה הקומית "חזרות" בטרם שידורה בכאן 11. למרות התחזית הקודרת, הסדרה "חזרות", שיצרו נועה קולר, ארז דריגס ואסף אמיר, זכתה לקונצנזוס נדיר של ביקורות מדהימות, יצרה באזז ענק, סומנה כאחד האירועים הטלוויזיוניים של השנה, הגיעה לקהלים רבים ומגוונים וממש לא רק לתל אביביות טבעוניות.

על אף שחיבב את הסדרה, קובלנץ הופתע מאוד מהצלחתה הגדולה. במידה מסוימת אפשר להבין אותו ואת הספק שסדרה קטנה על מאחורי הקלעים של עולם התיאטרון תעניין אנשים רבים כל כך כפי שקרה. ועדיין - עובדה שהימר על הסדרה ביחד עם מנהלת מחלקת הדרמה של כאן, רוני פרי, והם שיחקו אותה בענק. זה הימור רביעי מוצלח מאוד השנה בתחום. בסיום שנת הניצחון האדירה הזאת במחלקת הדרמה של כאן, הם יכולים להגיד לעצמם בגאווה גדולה, אם לצטט את המזכירה קארינה מ"חזרות", "יש לנו רפרטואר מאוד מעניין השנה".

זו הייתה שנה מצוינת לתאגיד כאן בחזית זו שבאה לידי ביטוי בשפע של הסדרות - "טהרן", "מנאייכ", "שעת נעילה" ו"חזרות", בהישגים אמנותיים, בביקורות חיוביות רבות, בדיונים שנוצרו בציבור על הסדרות, וגם במכירות של הסדרות לחו"ל ("טהרן" לאפל טיוי פלוס, ו"שעת נעילה" ל-HBO מקס). נסייג ונגיד כי לא ידוע מה מידת ההצלחה או אי ההצלחה של הסדרות ברייטינג, לאור העובדה שהתאגיד פרש מוועדת המידרוג.

למה זה קרה דווקא השנה? משום שיצירת דרמות היא תהליך ארוך, ולכן נראה סביר שייקח זמן מאז הקמת התאגיד במאי 2017. קרדיט גדול על ההצלחה מגיע לשניים: קובלנץ ומנהלת הדרמה רוני פרי, שהגיעה לתאגיד לפני כשלוש שנים לאחר שעבדה במשך שנים ב-yes. בתשובה לשאלת וואלה! תרבות אם הוא חושב שהצלחת כאן עם הדרמות השנה תפתח את התיאבון לקשת ולרשת, משיב קובלנץ: "הבאזז שייצרנו ייצר תאבון לקשת שרוצים לנצח תמיד, ופתאום מבחינת חותמת האיכות וסדרות מקור הם יחסית מאחור. אז יכול להיות שנראה אותם משקיעים בזה יותר. בתאגיד נותנים יותר זכויות על הפצה ליוצרים - 50 אחוז, שזה יותר הגון. מעבר לכישרונה של רוני פרי, מעבר לזה שיש אנשים מעולים בכאן, יש לנו יתרון מובנה שאנחנו חייבים על פי חוק להוציא מיליוני שקלים שקל בשנה לדוקו ודרמות, בעוד שרשות השידור לא עשתה את זה בחיים. לקח לנו שלוש שנים להפוך לגוף התוכן היצרני בישראל בדיגיטל, בטלוויזיה וברדיוף והשנה הפך התאגיד גם לאור לגויים וחשף לעולם כולו את היוצרים, השחקנים וההפקות הישראליות המעולות".

"בשנה הזאת קרה כאן משהו אדיר, מאוד משמח וחסר תקדים", אומרת רוני פרי לוואלה! תרבות, "הצלחנו להוכיח שגם בעידן של ריבוי ערוצים, שפע של תכנים מכל העולם ותכניות ריאליטי עתירות רייטינג, בסוף דרמה ישראלית עדיין יכולה להפוך לאירוע טלוויזיוני שמרכז סביבו צופים, מעורר שיח ודיון ולא יורד מהכותרות. זה בעיני הישג. משמח שזה קורה בערוץ ציבורי, אתה בטח זוכר את הספקות שהיו לגביו בהתחלה".

קובלנץ חשב ש"חזרות" היא סדרה ל"תל אביביות טבעוניות". ההצלחה הפתיעה גם אותך?

"ידענו שיש לזה פוטנציאל אדיר, אבל לא ידענו שזאת תהיה כזאת הצלחה. אני חושבת שגם היוצרים לא האמינו שזאת תהיה כזאת הצלחה", אומרת פרי. "תראה, זאת עבודה כל כך ארוכה וממושכת, שכל כך הרבה גורמים מעורבים בה, ובהתחלה אתה מהמר. הייתה שם כתיבה יוצאת דופן. אנחנו לא בוחרים רק דברים שיש להם אג'נדה. אנחנו בסופו של דבר מחפשים סיפור טוב, כנות וקול ייחודי ומרענן, וכל הדברים האלה היו שם".

מבין ארבע הסדרות הבולטות השנה, "חזרות" יוצאת דופן בעיסוק שלה בזוגיות ובעולם התיאטרון, בעוד השלוש האחרונות עוסקות בעולמות "ביטחוניים" - המוסד, הצבא והמשטרה. ההצלחה של "חזרות" עשויה לבשר על שינוי כלשהו במינון ביחס בין סדרות "ביטחוניות" לסדרות בנושאים אחרים?

"נכון שיצא רצף של סדרת ריגול, סדרת משטרה וסדרת מלחמה, אבל עשינו גם סדרות בנושאים אחרים עוד לפני 'חזרות', אבל הן פשוט הצליחו פחות, ונמשיך לעשות סדרות כאלה. אנחנו באמת מאוד משקיעים בתמהיל ובגיוון. מבחינתי, לפני האג'נדה חשוב שיהיה סיפור טוב. ול'חזרות' היה את זה מהרגע הראשון. אנחנו קוראות כל כך הרבה תסריטים, מקבלות לבחינה משהו כמו אלף פרויקטים בשנה, וכשמגיע פתאום משהו שתופס אותך בקול הייחודי שלו, בכנות ובדמויות חד פעמיות ונוגעות ללב כל כך, האג'נדה נעלמת ואתה פשוט רוצה לעשות את זה".

על רקע המכירות של "טהרן" לאפל טיוי פלוס, ו"שעת נעילה" ל-HBO מקס - עד כמה הרצון בהצלחה מעבר לים משפיע על הבחירות בסדרות ועל יצירתן?

"בכלל לא. אפילו לאור ההצלחות האחרונות, זה לא מהווה שיקול. בעניין הזה אנחנו מאוד מכוונים לתוכן שההוויה הישראלית היא חלק בלתי נפרד מהעולם שלו, ומציאות החיים שלנו כאן. זה לא שאני נגד מכירה לחו"ל, להפך, אני חושבת שזה דבר נהדר, גם מבחינת החשיפה של התוכן ושל היוצרים שלנו בעולם, גם מבחינת הכסף שחוזר ליצירה מקומית, וגם זה מעיד הרבה על סדרה אם היא מתחילה כסיפור לוקאלי ופתאום מצליחה להביא משהו אוניברסלי וזה משמח. אבל זה לא יהיה שיקול ביציאה לדרך. אף פעם לא. השיקול יהיה קודם כל מה שרלוונטי ואקטואלי לצופה הישראלי, זה המנדט שלנו כערוץ ציבורי".

ספרי לי על איזו התלבטות משמעותית שהייתה לכם אם ללכת על סדרה כלשהי או לגבי אופן עשייתה.

"לפני שאתה יוצא לדרך עם דרמה כמו 'שעת נעילה', זה מאוד מפחיד, זאת החלטה מאוד מאוד קשה, כי אתה יודע שאתה מתעסק בטראומה הלאומית הכי גדולה, ויודע שמעולם לא עשו פה דרמת מלחמה, בטח לא בערכי הפקה כאלה. זה הימור שבסוף החלטנו לקחת אותו כי הבנו כמה הדבר הזה חשוב ובוער בהוויה הישראלית. הדילמה נבעה מכך שזה יקר מאוד ומכך שיכול להיות שנפגע באנשים מסוימים, יכול להיות שלא נדייק. העוצמות האלה הן מבהילות. לאורך העונה עוד עבדנו על זה, דייקנו דברים שהרגשנו שיכולים לפגוע. עשינו שינויים. כמובן בלי לפגוע בחזון האמנותי".

דיברתי עם ירון זילברמן, במאי ומיוצרי "שעת נעילה", יום לפני שידור פרק הסיום של הסדרה והופתעתי מכך שהוא עדיין עורך את הפרק בדקה ה-99.

"צחקו עליי בתאגיד שעובדים על הסדרה הזאת עשר שנים ובסוף היא מגיעה לשידור ערב לפני השידור. שבוע לפני הפרק עוד יצאנו לצילומי השלמה. עדיין אין לנו סדרות מוכנות על המדף, אנחנו עוד לא שם, ומה שמוכן - עולה לאוויר די מהר".

מה משמח יותר - לקבל גל של ביקורות חיוביות כמו על "חזרות" או גל של מחאות על "היהודים באים" שמביאות כותרות ועושות רעש תקשורתי (להוציא כמובן התגובות האלימות המגונות)?

"גם וגם. יותר מהרייטינג ויותר מהכל חשוב לנו לבחור בדברים שיעוררו דיון ושיח. לשם אנחנו מכוונים. במקרה של 'היהודים באים' השיח גלש למחוזות של אלימות שהייתי מעדיפה שלא יגיע אליהם. אבל זה גם עורר דיון, ולשם אנחנו מכוונים. זה עשה טוב לסדרה וגם לחברה. אנחנו קודם כל רוצים שהסדרות שלנו ייחשבו מורכבות, מרחיבות את גבולות הקונצנזוס ומעוררות מחשבה ושיח. בטח בסאטירה".

מטריד אותך שיש ערוץ מסחרי שמתבסס על ריאליטי ויש בו מעט מאוד דרמה?

"כן, אני מוטרדת, ולכן אני בערוץ הציבורי, ואני חושבת שחשוב שיהיה כאן ערוץ שלא תלוי בשום דבר מסחרי, לא ברייטינג, לא במספר מנויים ולא במכירות לחו"ל. אני מאוד אשמח אם ערוצים אחרים ישקיעו יותר בדרמות. אין משהו שווה ערך לאימפקט של דרמה. כשדרמה מצליחה זה באמת לוקח הכול".

רוב ההצלחות של התאגיד השנה הן גם פספוסים של גופי שידור אחרים. כך למשל "חזרות" הייתה יכולה להיות בידי רשת, אולם לדברי המפיק ואחד מיוצריה, אסף אמיר, הוא ויתר על הצעת רשת מכיוון שכללה מעט מדי פרקים, מעט מדי כסף ומעט מדי זכויות מסחור למפיק - את כל אלה קיבל בנדיבות גדולה יותר מכאן. "טהרן" יכולה הייתה להיות בידי קשת - המפיקות הציעו לערוץ את הסדרה, קשת ניאותה לשלם כסף על הפיתוח שנמשך שנה, אולם לבסוף ויתרו בגלל העלויות הכבדות. בנוסף, "שעת נעילה" הייתה יכולה להיות בידי ערוץ עשר המנוח כבר לפני עשור, אבל גם במקרה זה ההחמצה נבעה כי הסדרה הייתה יקרה מדי לערוץ.

בניגוד לשנה הנפלאה שהייתה לתאגיד בתחום הדרמות, בערוצים המסחריים מיעטו מאוד בשידור דרמות והמצב נע בין לא מזהיר (בקשת) למחפיר (ברשת). הדבר מובן במידה מסוימת על רקע משבר הקורונה, שאמנם הזניק את הרייטינג אבל פגע קשות בהכנסות מפרסומות. על הרקע הזה הערוצים הלכו על תכניות שמבחינתם רווחיות יותר מדרמות - בראשן תכניות הריאליטי. ברגע שנחתכות הכנסות באופן דרמטי מנסים למזער נזקים. לשם הגינות נזכיר גם שבניגוד לערוצים המסחריים, תאגיד כאן ממומן מכספי הציבור בגובה של 776.8 מיליוני שקלים ולא תלוי בפרסומות. עם זאת, לקשת יש עבר מפואר הרבה יותר בתחום הדרמות וכמה סדרות על המדף, בעוד שברשת עוד לפני הקורונה מצב הדרמות לא היה טוב.

בשבוע שעבר הפתיעה רשת 13 בהודעה כי סיימון קאוול הבריטי יהיה שופט קבוע בעונה החדשה של הגרסה הישראלית ל"אקס פקטור". קאוול שימש כשופט ב"אמריקן איידול" ואחר כך בתכניות שיצר "גוט טאלנט" ו"אקס פקטור". מצד אחד, הליהוק הזה נחשב בתעשייה להישג יוצא דופן של רשת, ובוודאי יעורר עניין לפחות בהתחלה. מצד שני, נשמעו בתקשורת ביקורות על כך שהוא יגיע לארץ לאחר שהפורמטים שלו מדשדשים ושהוא רחוק משיאו. גורמים בכירים בתעשייה העריכו בפני וואלה! תרבות כי רשת תשלם לקאוול שכר של לפחות מיליון-מיליון וחצי דולר לעונה, לא כולל אירוח. בסכום השכר של שופט אחד בלבד ניתן להפיק כ-12 פרקים, שהם כעונה וחצי של דרמה קומית איכותית (לא סיטקום), או שישה פרקים של דרמה גדולה ולא קומית. גורמים בתעשייה רואים בכך עדות עגומה נוספת לכך שברשת שמים כמעט את כל הקלפים על הריאליטי, וממעטים מאוד ביצירת דרמות חשובות הרבה יותר.

התנהלות משונה במיוחד של רשת 13 נוגעת לשיבוץ העונה השנייה של הסדרה זוכת האמי הבינלאומית "נבסו", שיצרו וכתבו שי בן עטר, ליאת שביט ויוסי ואסה שגם מככב בה. הסדרה משודרת עם קטיעות ארוכות רבות שפגעו ביוצריה והזיקו להרגלי הצפייה בסדרה: חלפו שישה שבועות בין הפרק החמישי ששודר ב-8 ביולי לפרק השישי ששודר ב-19 באוגוסט, חלפו מעל לחודשיים בין הפרק השמיני ששודר ב-27 באוגוסט לפרק התשיעי ששודר ב-2 בנובמבר, ומאז באופן תמוה שוב חלפו חודשיים מבלי ששובצו הפרקים הבאים. ואסה אמר באכזבה לוואלה! תרבות: "ההתנהלות של רשת מבאסת אותי. יש עוד לפחות שישה פרקים שלא שודרו. אני יודע שהרבה צופים מתלוננים. אני מקבל הרבה פידבקים שחבל שככה סוגרים את הסדרה הזאת ושמים אותה על המדף. זו דרמה מקסימה, כיפית ויש לה קהל. אני יודע שהסדרה אהובה. רשת אומרים שיש להם בעיות של שיבוץ ועניינים, לא יודע מה קורה איתם שם. אני לא מבין את ההתנהלות של רשת".

אתה חתום על סדרה שזכתה באמי בינלאומי. למה נראה שרשת משתמשת בה כסותמת חורים ולא משדרים אותה ברצף?

"כי כנראה זה לא המקום שלנו כל כך להיות שם. אני באמת לא יכול להסביר למה. אני גם שואל ותוהה ולא מקבל הסברים מרשת למה הפרקים לא עולים. יש סדרה טובה - הם צריכים לשבץ. כבר עלינו לאוויר והתחלנו, והרייטינג שלה לא רע בכלל יחסית למה שהולך בשוק. אני חושב שצריך להמשיך לשדר את זה. אני רואה את הקהל שרוצה לצפות, ושואלים אותי, ומבאס אותי שאני לא יודע להגיד להם למה".

רשת לא הגיבו לדבריו של ואסה אולם מסרו כי המשך העונה השנייה של "נבסו" תשודר בשנה הבאה.

באופן תמוה, לאחר שבתחילת השנה מנהלת מחלקת הדרמה של רשת 13, תמר מרום, פרשה מתפקידה, לא מונה לה מאז ממלא מקום. יבול הדרמות והקומדיות ב-2020 ברשת היה דל במיוחד, ובמסגרתו שודרו שני שליש מהעונה החמישית של "שנות ה-80", שני הפרקים האחרונים של "זאת וזאתי", חלק מהעונה השנייה של "נבסו" כאמור עם הרבה הפסקות ארוכות ו"בלקספייס" שעלתה לפני שבועיים, רגע לפני סוף השנה.

"התחושה היא שרשת לא ממש במשחק של הדרמה כרגע", אומר גורם בכיר בתעשייה. "את 'בלקספייס', 'זאת וזאתי' ו'נבסו' כבר עשו מזמן, אלו החלטות שהתקבלו לפני ההנהלה הנוכחית. למיטב ידיעתי הדבר היחיד החדש בדרמה שההנהלה הנוכחית הודיעה עליו בתחום הסדרות הוא 'שנות ה-90', המשך של 'שנות ה-80' שהם יעשו בלי מני אסייג".

דו"ח הרשות השנייה לשנת 2020 עוד לא יצא. מנתוני הדו"ח לשנת 2019 עולה כי קשת השקיעה אז ב"סוגה עילית" - סדרות דרמה ודוקו - הרבה יותר מאשר נדרשה, לעומת רשת שהשקיעה קצת פחות ממה שנדרשה. "גם אם רשת עומדת במחויבויות שלה לרגולטור, הרגולציה לא רלוונטית", אומר אורי רשטיק, מנכ"ל ארגון השחקנים שח"ם. "ב-2018 שינו את ההגדרה של סוגה עילית כך שרשת וקשת לא מחויבות לעשות דרמות כמו שהיו מחויבות בעבר".

"זה לא מקרי שקשת היא גוף שידור הרבה יותר מצליח מרשת", מוסיף רשטיק. "למרות שגם לקשת יש דעיכה בכמות הדרמות, אתה רואה שהם עושים הרבה יותר דרמות מרשת. כל המחקרים והמגמות בעולם מראים שהצופים מחפשים דרמות. הייחוד של ערוצי השידור המסורתיים על האינטרנט זה בדרמה ובאיכות. אתה רואה דרמות בתאגיד השידור, ב-yes וב-HOT, ומי שתקוע מאחור ומתמקד בתכניות ריאליטי ובשעשועונים זה רשת, וזה יגרום להם להישאר מאחור. ציבור הצופים יבוא חשבון עם רשת, והם ימשיכו בדעיכה שלהם אם לא ישימו דגש על הדרמות. אני חושב שרשת זה גוף שידור שיימחק מהמפה בתוך חמש-שש שנים אם הם לא ישימו דגש על תוכן ועל דרמה".

יצוין כי רשת הכריזה באחרונה על הקמת זרוע בינלאומית לחברה בשם "13GLOBAL" שבראשה עומד סמנכ"ל התוכן עמי גלאם, ותעסוק בפיתוח, יצירה והפקה של תכנים לשוק העולמי. ימים יגידו אם תקצור הצלחה בתחום.

"יכול להיות שהריאליטי מניב לרשת הכנסות טובות, אני לא יודע להגיד לך, אבל זה מצער אותי, כמי שמפיק רק סדרות דרמה, ולא מעט", אומר לוואלה! תרבות המפיק מוש דנון, לשעבר יו"ר האקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה, שהפיק עבור רשת את "בלקספייס" עם חיים שריר, במסגרת חברת "דרמה טים" ובשיתוף עם החברה הצרפתית Federation Entertainment. "עולה גם שאלה אם הם עומדים ברגולציה. לדעתי הרגולציה הלכה לאיבוד קצת. אם זה עומד ברגולציה אז יש בעיה ברגולציה. אני לא בקיא בכל המהלכים וההתנהלויות ברשת. אני יכול להעריך שמאוד קל לוותר על דרמה בגלל העלויות שלה, ובגלל שלוקח זמן עד שהיא נותנת תוצאה. להבדיל מתכנית ריאליטי שאתה יכול בתוך ארבעה חודשים להרים. בעיני זאת טעות שהערוצים המסחריים קצת מזלזלים בצופה הישראלי, שאוהב סדרות דרמה. והתחנה יכולה להרוויח פעמיים משום שהיא יכולה להוציא שידור חוזר, מה שהיא לא יכולה לעשות עם ריאליטי".

ה"בלקספייס" שלכם הוא כמעט ורד במדבר הדרמה של רשת השנה.

"יש הרגשה ש'בלקספייס' היא סנונית שמגיעה מחדש. יש לי תחושה שמשהו חדש קורה ברשת. אני רוצה לקוות ש'בלקספייס' גרמה להם להבין שיותר כדאי ואטרקטיבי לעשות דרמות, על רקע כסף שמגיע מחו"ל כבר על התסריט, ומאמין שגם ההצלחה של התאגיד בדרמות פתחה את התיאבון לרשת. מה שקורה בתאגיד בסופו של דבר עוזר לכל התעשייה ועוזר לתחנות השידור להבין שכדאי".

הזכרת שאחת הבעיות היא הזמן הרב שלוקח ליצור דרמה. אם באופן חסר תקדים לקח פחות משנה מרגע שהופיעה הקורונה ועד שנמצא חיסון - אולי יוצרי ומפיקי הסדרות יכולים לקצר תהליכים?

"לייצר סדרת דרמה לוקח בין שנתיים לשלוש שנים. אני מבין שתחנת שידור, שצריכה להגיב יחסית מהר, לא יכולה להחזיק כל כך הרבה זמן ובסופו של דבר לקבל 8-10 פרקים. זו בעיה שצריכה להיפתר. חיים שריר ואני מנסים עכשיו לבנות מנגנון שכל הכתיבה ותהליך ההפקה יהיה הרבה יותר קצר".

דנון מדגיש שוב בעיה נוספת - העלויות הגבוהות. "העלות של הפקת דרמה כנראה לא מתיישבת טוב במאזנים של תחנות השידור. פה אנחנו נותנים פתרון ומביאים כסף מחו"ל. מוכרים סדרות על התסריט. אם אתה מביא כסף, יש עניין לתחנת שידור להיכנס לסדרת דרמה".

חיים שריר שותפך אמר בריאיון משותף איתך לגלובס באפריל 2018: "הסדרות על המוסד הגיעו כבר עד כאן". התרסקתם בתחזית - "טהרן" למשל כבשה את העולם.

צוחק. "נכון, אמרנו את זה. אני יכול לספר לך שבערך כל שלושה חודשים אנחנו מקבלים פנייה אחרת מחו"ל על רעיון כזה או אחר, שונה ומשונה. מה שהוא אמר היה נכון לאותו רגע, והנה דברים משתנים, אי אפשר לדעת. אני יכול לגלות לך שבעקבות 'טהרן' התחילו להגיע דרישות לסדרות עם נשים גיבורות. אף אחד לא באמת יודע מה עובד ומה צריך. אין מגמות ברורות. גם כשהפיקו את 'טהרן' או את 'שעת נעילה' לא ידעו לאן זה יילך. ושאפו על ההצלחה".

בקשת היו אמורות לעלות השנה שלוש סדרות. הן כבר הגיעו לחדר העריכה, אבל בגלל הפגיעה הכלכלית הקשה של הקורונה בפרסום בערוץ נדחו לשנה הבאה. הסדרות הן "ישמח חתני" המבוססת על הסרט המצליח, הדרמה המוזיקלית "היורשת" בכיכובה של נופר סלמאן, והקומדיה "מה שבע" בכיכובם של ישראל קטורזה ומיה דגן.

הסדרות החדשות המעטות יחסית ששודרו ב-2020: טרום הקורונה - שלושה פרקים אחרונים של העונה השלישית של "צומת מילר", ומחצית מהעונה השנייה של "זה לא הגיל"; לפני ותוך כדי הקורונה - מלוא העונה השישית של "סברי מרנן" שוברת הרייטינג; במהלך הקורונה - מחליפתה בערבי שישי "הנחלה", הסרט "אנחנו המהפכה" של מאור זגורי שנקטל קשות בביקורות, ושידורים שניים לקו-פרודוקציה של קשת וכאן, "תיק נעדר" (שנה לאחר ששודרה בכאן, והרייטינג בקשת היה כמובן הרבה יותר יפה מזה של התאגיד) והמיני סדרה המדוברת "הנערים" (יותר משנה לאחר שידורה ב-HBO, HOT ,yes, סלקום tv ופרטנר TV).

למרות שהייתה זו שנה חלשה יחסית, קשת תורמת לאורך השנים לדרמה הישראלית, משקיעה בה כספים הרבה מעבר למחויבות הרגולטורית, ואוחזת בנכסי דרמה מקוריים שהצליחו בעולם. במובן הזה גם פרצה דרך ופתחה את הדלת להצלחות של אחרים.

בסוף פברואר, סמוך לתחילת משבר הקורונה, עלתה ב-yes הסדרה הקומית "לעבור את הלילה" עליה חתומים שי גולדשטיין ולאה לב כיוצרים וכוכבים ראשיים. ל-yes היו ציפיות גבוהות מהסדרה - אולם על רקע העיתוי היא לא הצליחה כפי שקיוו. "הסדרה המקסימה והמתוקה של לאה ושי, שעוסקת בשני כוכבי רדיו, עלתה בתקופה הכי קשה, ממש על ההתחלה של הקורונה", אומרת לוואלה! תרבות דגנית אטיאס-גיגי, מנהלת הדרמה של yes. "חשבתי שהסדרה הכיפית הזאת תגיע לקהל יותר רחב. זה עלה בזמן שכל הכותרות התעסקו רק בקורונה, הקהל היה הרבה יותר בעניין חדשות מאשר סדרות".

עם זאת, זהו היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל, וזו הייתה שנה מוצלחת עבור yes שחתומה על הרבה הצלחות. אם בתחילת הקורונה yes נפגעה בחזית הזאת, לדברי אטיאס-גיגי כמה שבועות לאחר מכן התהפכה המגמה והחברה זכתה לעדנה של צפיות רבות. "מאמצע מרץ המגמה השתנתה, והקורונה עזרה לנו בגדול, ו'ניצלנו' את המומנטום שכולם יושבים ורואים בבית. יש עלייה משמעותית בצפייה ב-VOD ובערוצים - בהכול. ראינו מספרים מדהימים, שגם ככה הטייטלים עשו. בתקופת הקורונה שלוש הסדרות החזקות היו 'פאודה' - שהתחילה בסוף דצמבר 2019, אחר כך 'תאג"ד' שהיא תופעה מטורפת למרות שחזרה אחרי ארבע שנים, ואז 'הבוזגלוס' שגם היו סוג של טירוף".

איך השפיעה התפשטות הווירוס על צילומי הסדרות? כמה הפקות הוקפאו?

"לא הפסקנו לצלם באופן מוחלט שום דבר בזמן הקורונה. הפקנו 14 הפקות בשנה המטורפת הזאת - בעיקר דרמות, דוקו וילדים. היו עיכובים בצילומים של סדרות. את 'הטבח' הפסקנו לצלם לשבועיים-שלושה. רותם סלע, גל תורן וגורי אלפי צחקו על זה, ואמרו שכאשר התחילו לצלם בנגלה הראשונה היה חורף ומאוד קר, הביאו סוודרים מהבית. ואז הייתה הפסקה בצילומים. וכשהם חזרו בנאגלה השנייה מזג האוויר כבר השתנה לגמרי.

"עוד סיפור נחמד נוגע ל'למה מי מת', קומדיה רומנטית או דרמה קומית שמתעסקת בנושא לא פשוט כמו סרטן, אבל היא מאוד נגישה ומשעשעת. ושם לי קורנובסקי עשתה לא פחות משלוש פעמים קרחת בגלל שהצילומים הופסקו. את העונה השלישית של 'שטיסל' נשבענו שלא נצלם בקיץ, בגלל כל השטריימלים והחליפות וזה. אבל בגלל הדחיות של הקורונה יצא שכן צילמו בקיץ. כמה דבל'ה גליקמן חשש שיידבק בקורונה ושיגע את הסט, ובסוף הוא חטף את זה במקום אחר (גליקמן נדבק בקורונה בעת צילומי הסרט 'אוסלו' של HBO בפראג, כפי שנחשף בוואלה! תרבות - ש"ב). בכל ההפקות היו חוקים מאוד נוקשים בהתאם להנחיות. בכל סדרה, כל יום היה צריך לברך את ברכת הגומל שלא קרה שום דבר".

"העונה השנייה של 'מייקל' הייתה אמורה להצטלם באיזור בתי המלון של ים המלח וזה לא היה אפשרי", מוסיפה אטיאס-גיגי. "ההפקה נקטעה לכמעט חודש - קודם בגלל הקורונה ואז ההפסקה נמשכה בעקבות מות אביו של אבי דנגור. הדרמה היומית התקופתית המושקעת וגולת הכותרת של שנה הבאה, 'מלכת היופי של ירושלים', השבוע מסיימת את הצילומים, שרובם היו בבית בצפת, אז זה הסתדר עם ההוראות לקפסולות. ב'הבוזגלוס' הקורונה הייתה חלק טבעי מהסדרה כי חלק מבני המשפחה נדבקו. צילמנו הכול אבל היו מכשולים. למשל, כשאתה צריך לצלם סתם רחוב בעיר אתה בבעיה, כי האנשים עם מסיכות, וזה לא בהכרח מתאים לזמן או לרגע המסוים של הסדרה, אז היה צריך להכניס ניצבים בלי מסיכות. אבל יש פה תעשיית גרילה ישראלית יצירתית שמוצאת פתרון להכל. בסופו של דבר צילמנו את כל הסדרות, בעוד שבארצות הברית למשל הפסיקו הכול, ובגלל זה נהיינו כאלה אטרקטיביים בעולם".

בעקבות עליית העונה השלישית של "שטיסל" ב-yes, שתי העונות הראשונות פתאום חזרו לרשימת הסדרות הפופולריות בנטפליקס. מה חשבת על ההצלחה העולמית של הסדרה?

"נכון, זה חזר לטופ 10 של נטפליקס. אצלנו הפרק הראשון עשה רייטינג מדהים. הייתה ציפייה עצומה. לא סתם אמרנו 'הסדרה שכל העולם מחכה לה'. אנחנו לא חושבים רק על הקהל פה. הקלישאה נכונה - כמה שאתה עושה את זה יותר מהלב זה יותר מגיע ללב. כמעט ואין פה עוד סדרת משפחה אמיתית, נוגעת, אותנטית ומשעשעת. אני לא חושבת שכמעט נעשה כזה דבר. ויש את האלמנט בחו"ל של המציצנות לעולם אקזוטי ואחר אפילו יותר חזק. אבל אם זה היה רק האקזוטיקה זה לא היה עובד. זה עובד גם בזכות הכתיבה המופלאה של אורי אלון ויהונתן אינדורסקי".

יש סיכוי לחברות המקומיות מול ענקיות כמו נטפליקס, אפל, אמזון ודיסני?

"אני כל פעם מופתעת מחדש עד כמה סדרות המקור שלנו ב-yes מצליחות. בסיכומי 2020, שמונה מתוך הטופ 10 של הסדרות הן ישראליות, ובתוך זה בטופ 5 הכל ישראלי - 'פאודה', 'תאג"ד', 'הבוזגלוס', 'הטבח' והדוקו על ענבל אור. 'הטבח', סדרה חדשה, מובילה על 'האנטומיה של גריי' בעונה 17. אתה יכול ללמוד מזה שסדרות דוברות עברית מעולות וטובות - זה בסוף לוקח. אני זוכרת את השנה שבה 'האחיות המוצלחות שלי' עשתה כמו 'משחקי הכס'. לכן אני פחות דואגת - כל זמן שנפיק סדרות מדוברות ומצוינות אני חושבת שהקהל הישראלי יהיה איתנו".

מה דעתך על הצלחת התאגיד השנה בתחום הדרמות?

"זה טוב, נכון וראוי, שאחרי 50 שנה של הערוץ הראשון קם התאגיד וסופסוף השידור הציבורי התחיל למלא את ייעודו, ומיישם את המנדט שלו לעשות פה סדרות ישראליות ראויות", אומרת אטיאס-גיגי. "כמה שזה קלישאה להגיד שזה טוב לתחרות, זה נכון, כולנו צריכים להתחדד ולהיות טובים יותר. וזה טוב לתעשייה. ככל שהתעשייה תפיק יותר סדרות, ומספר ההפקות עלה מהרגע שהם התחילו להפיק, כל התעשייה מתמקצעת יותר. יותר ויותר אנשים, יוצרים ומפיקים עובדים".

אילו מגמות וטרנדים צפויים בסדרות בעתיד הקרוב?

"אני מאוד לא מאמינה במגמות, בטרנדים ובז'אנרים. אני מאמינה בסדרות שהן קודם כל רלוונטיות, בסיפורים שהם חזקים, בין אם זה מגיע מסיפור אותנטי או שהכתיבה היא אותנטית, או סיפור דרמטי עשוי כהלכה. חשוב להיות מעודכן ורלוונטי וחזק, ולא להגיד בוא נלך לפי טרנד מסוים. מבחינתנו האינדיקציה להצלחה זה שמתחילים לחקות אותנו".

מי מחקה אתכם?

"עזוב, עזוב".

מוש דנון אמר לנו שבעקבות "טהרן" התחילו להגיע דרישות מהעולם לסדרות עם נשים גיבורות.

"שמעתי גם על זה. תראה, יכול להיות שיש מגמות כאלה בעולם אבל הייתי נזהרת לשים דברים במגירות בארץ. יצוין שאנחנו עשינו ועושים סדרות עם גיבורות, למשל 'חמישים', 'האחיות המוצלחות שלי', סדרה שרמה בורשטיין עושה לנו עם גיבורה נשית חדשה שתשחק לצד יהודה לוי, או סדרת המתח המעולה 'חיה' שדלית קהן כתבה ומככבת בה, ותעלה ב-2021. זו סדרת מתח אפלה ומאוד מיוחדת. הגיבורה שלה היא הומלסית בהריון שמגויסת על ידי המשטרה כדי לעלות על איזו פרשיה בינלאומית. הסדרה לכאורה מתעסקת בסחר בתינוקות אבל אז מתגלה משהו יותר אפל ויותר חמור. זו פרשייה בינלאומית, חלק מהסדרה דוברת ספרדית עם כוכבים ספרדיים. סדרות בכיכובן של נשים קיימות כל הזמן אצלנו, אבל פחות הייתי מסמנת את זה כטרנד".

בעוד yes ציפתה להצלחת הסדרה "לעבור את הלילה" של שי גולדשטיין ולאה לב והופתעה לרעה מכך שהיא לא קרתה על רקע התפרצות הקורונה, היו גם מקרים הפוכים: "מבחינת מספרי צפיות, לא ציפיתי שהסדרה 'הטבח' תצליח - אבל זה קרה והיא מתנהגת כסדרת להיט. לא הופתעתי מהביקורות המעולות והבאזז המטורף ברשתות. זו סדרת פרימיום איכותית על ניואנסים ויחסים, אבל יש בה משהו כל כך חכם, חם, אמיתי וסקסי - וזה הצליח מאוד".

ל-HOT השנה לא הייתה סדרת להיט או כזאת שהייתה שיחת היום. כך למשל "נורמלי" של ליאור דיין זכתה לביקורות מעורבות ולא עוררה באזז כפי שוודאי קיוו. עם זאת, "קיבוצניקים" הצליחה יחסית והסדרה "לאבד את אליס", שיצרה, כתבה וביימה סיגל אבין, התקבלה לפסטיבלים ברחבי העולם ונמכרה לשידור בגרסתה הישראלית בשירות הסטרימינג אפל טי.וי, גם אם לא הפכו כאן ללהיטים גדולים (עוד שודרו השנה: "ג'ודה 2", "מטומטמת 3" , "הנספח", "משפחה בהנפקה" וסרטוני "במרחק מאה מטר").

ייתכן שהמגמה תשתנה ב-2021 בעזרת כמה סדרות מסקרנות שבקנה, ובהן "שקופים" בכיכוב יובל סמו, גורי אלפי, גילה אלמגור ואחרים, עליה חתומים יוצרי "אנחנו במפה" - אלי בן דוד, אדר מירום ועומרי עמית. הסדרה עוסקת בדמויות השקופות בחברה הישראלית - כמו הומלסים, עובדים זרים וערבים.

סדרה נוספת שצולמה ל-HOT וחטפה טלטלות בגלל הקורונה היא "מה שקרה באוסלו", שתעלה כנראה במחצית הראשונה של 2021. זוהי סדרת מתח ואקשן בת עשרה פרקים שבה יככב בין השאר עמוס תמם, קופרודוקציה ישראלית-נורווגית (מהצד הישראלי דרמה טים של חיים שריר ומוש דנון, ומהצד הנורווגי חברת מונסטר סקריפטד) עם TV2 ונטפליקס, בבימויים של אורי ברבש וסטיאן כריסטיאנסן. שורשי עלילת הסדרה בתקופת הסכמי אוסלו בין ישראל לרשות הפלשתינית ב-1993. היא תעקוב אחר זוג נורווגי היוצא למסע במזרח התיכון בעקבות היעלמות בתם בת ה-24. בעודם מחפשים את הדמויות הישראליות והפלסטיניות שפגשה האם בעת הדיונים באוסלו לפני 26 שנה, מגלים ההורים כי בתם נמצאת בידי דעאש. כפי שפורסם לראשונה בוואלה! תרבות כבר במרץ, צילומי הסדרה נקטעו בגלל הקורונה. לאחר שהצילומים לסדרה בנורווגיה הסתיימו, הצילומים בישראל נעצרו כמה פעמים. "הצילומים נקטעו און אנד אוף, אבל בסופו של דבר צלחנו את זה", אומר דנון.

בתאגיד: הסדרה "אחד על אחד" שכתב וביים מתן יאיר ועלתה בשבוע שעבר, בכיכובו של תומר קאפון, ועוסקת במורה שמספר אירועים משנים את חייו ובהם מות אמו, ירידה מהארץ של אחיו וחתונת אחותו; דרמה קומית סאטירית בשם "מותק בול באמצע" שיוצר שמואל הספרי; דרמה קומית בשם "המפקדת" שבה תככב אלונה סער, בתו של המועמד לראשות הממשלה גדעון סער, ואותה יוצרים עטרה פריש וניר ברגר ומביימת עטרה פריש; הקומדיה המוזיקלית "חנות שיש בה הכל" שיוצר עוזי וייל ומביים איתן צור; הדרמה "הד קולך" שעל יצירתה חתום תום שובל ועל המוזיקה שלה שלומי שבן; הדרמה "מאחורי ההר" שיוצר גיא סידיס ומביים תאופיק אבו וואהיל; הדרמה "שעת אפס" שמביים אסף קורמן; הדרמה הקומית "שישו ושמחו" שבמרכזה להקת הרבנות הצבאית, אותה יוצרים שוקי בן נעים, סיגלית ליפשיץ ושלום הגר; הדרמה הקומית "בסופו של דבר" על תסריטאי חולה סופני, שכותב בחוסר רצון סיטקום על חייו כדי לממן את הוצאות המתת החסד שלו בשוויץ, אותו יוצר אריק שגב ומביימת לי גילת; הדרמה "ים המוות" שיוצרים תמר קומם, גיא עפרן וערן קולירין שגם מביים; דרמת המתח התקופתית "קרתגו" שיוצרים רשף וינץ לוי ומביים תומר שני. בנוסף צפויות לעלות עונות נוספות ל"קופה ראשית", "מנאייכ", "טהרן" ו"היהודים באים".

בקשת: דרמת מתח חדשה ששמה הזמני הוא "השוטרים", שצולמה בין שני הסגרים בצפון הארץ; העונה השלישית של "להיות איתה" המצטלמת בימים אלו; עונה שנייה של "משיח"; ועונה שביעית של הסיטקום "סברי מרנן". בנוסף, בחצי השנה הקרובה צפויות לצאת לצילומים סדרת מתח חדשה בשם הזמני "האויב שבתוכנו", שתעסוק בדליפה חמורה בשב"כ שמובילה לסיפור אקשן בו נחשפים סוכנים סמויים; עונה שלישית של המותחן "כפולים" (גרסה בינלאומית של הסדרה תעלה בשירות הסטרימינג של אפל בכיכובה של אומה תורמן), עונה רביעית של "צומת מילר" ועונה שמינית של "סברי מרנן". כך שצפויה שנה הבאה עמוסה בדרמות וקומדיות בקשת, כתוצאה מזה שכמה סדרות נדחו.

ברשת: "שנות ה-90" (סדרת ההמשך של "שנות ה-80"), "בלקספייס" (שלושת הפרקים האחרונים לעונה הראשונה), "נבסו" (המשך העונה השנייה).

ב-HOT: דרמת הפשע "החולמים" שיצרה ומביימת מייסלון חמוד ("לא פה לא שם") העוסקת בסטודנטים צעירים פלסטינים, המגיעים בשנת 2008 לתל אביב ומנסים ליצור לעצמם קהילה משוחררת פלסטינית חדשה; הסדרה "בוגד" שיצרו רון לשם ועמית כהן (מיוצרי "שעת נעילה"), בכיכובם של ניב סולטן, ליאור אשכנזי, עוז זהבי ועוד, שנוצרה בהשראת פרשת היעלמות המטוס המלזי; סדרת המתח "ירושלים" בכיכובה של רותם סלע שיצר דוד אקרמן ומביים אילן עבודי; הסדרה הקומית "ילדות סכסכניות" בבימויה של טליה לביא ("אפס ביחסי אנוש"), בה מככבים בין השאר ניב סולטן, מנשה נוי, רבקה מיכאלי, שולי רנד וחנה לסלאו; הסדרה "שנות הירח" שנוצרה בהשראת סיפור חייו של אביב גפן, החתום כיוצר וכתסריטאי, ואוהד פרח הוא הבמאי; הטלנובלה "בעלת החלומות"; ועונות שניות ל"שבאבניקים", "מלכות" ו"מצולמים" בכיכובם של שלישיית "מה קשור"; ועונה תשיעית ל"מחוברים" בהשתתפות דור רפאלי, עברי לידר, מיכל אנסקי, דורין אטיאס ולוסי אהריש.

ב-yes: "למה מי מת", "הבוזגלוס 5", "פאודה 4", "ריקוד האש", "יס מן 2", "מלכת היופי של ירושלים", "בני אור" ו"מעילה".

‎מרשת 13 נמסר בתגובה: "רשת עמדה, עומדת ותעמוד בכל מחויבויות הדרמה שלה ואף מעבר לכך. רק בימים אלו, ועל אף משבר הקורונה שמתקיים מזה כשנה, רשת 13 נמצאת בתהליך פיתוח מואץ של מספר תכניות דרמה חדשות. בימים אלו היינו מצפים מכל הגורמים בתעשיית הטלוויזיה, כולל אלו המצוטטים בכתבה זו, לפעול לטובת התעשייה ולטובת כלל עובדיה במטרה להמשיך ולהבטיח עבודתם מחד, וטלוויזיה משובחת מנגד ובינתיים, ממליצים לכולם לצפות בסדרת הדרמה המצוינת 'בלקספייס' המשודרת ברשת 13".