ענת וקסמן: "אחרי הטראומה, אני מפחדת לדבר על פוליטיקה. תמרנו אותי"

    בגיל 60 סוגרת השחקנית מעגל וחוזרת למקום העבודה של אבא, הכנסת, בסדרה "מותק בול באמצע" (כאן), ומדברת על הגיל ("הכל נגמר"), הטרדות ("מצוין שגברים מבוהלים"), פוליטיקה ("ח"כים הם בובות"), בריאות ("הגראס הרפואי מקל"), והסערה ההיא ("קושמרו זה סיוט"). ריאיון

    קטע מהסדרה "מותק בול באמצע" של כאן 11 בהשתתפות ענת וקסמן וגילי איצקוביץ' (כאן 11)

    רגע לפני גיל שישים, ענת וקסמן סוגרת מעגל בחייה. בשבוע הבא תעלה בכאן 11 הסדרה "מותק בול באמצע" מבית היוצר של שמואל הספרי, המתרחשת בין כותלי הכנסת, בה מככבת וקסמן בתפקיד צרויה, מנהלת סיעת מפלגת מרכז דמיונית בשם "בול באמצע". דמותה היא מעין סמל משמעת, מה שמקנה לה חיבור ביוגרפי חזק במיוחד: אביה, טוביה וקסמן המנוח, עבד במשך שנים רבות בכנסת, תחילה כסדרן ובהמשך כמפקד יחידת הסדרנים.

    "הסדרה הזאת בשבילי היא לכבוד אבא שלי. בשבילי הכנסת זאת העבודה של אבא", אומרת וקסמן בריאיון לוואלה! תרבות, "אבא שלי התחיל לעבוד בכנסת בתקופת לוי אשכול ומלחמת ששת הימים, דרך כל המנהיגים הגדולים שהיו פה, כולל ביקור סאדאת בכנסת. אני מאוד גאה שהוא היה שם בתקופה ההיא. כשהייתי ילדה התביישתי להגיד שאבא שלי סדרן, כי הוא לא היה רק זה. הוא פיתח את כל מערך הסיורים בכנסת של תיירים ומבקרים. עם השנים הוא הפך למפקד היחידה, והפך למין אושיה כזאת בכנסת, כולם ידעו מי זה טוביה וקסמן.

    "כששמואל הספרי עשה תחקיר בכנסת לקראת כתיבת הסדרה, אמרתי לו לשאול שם על אבא שלי, וכמובן שזוכרים אותו שם. כשאני פוגשת חברי כנסת לשעבר או כתבים פרלמנטריים - הם הכירו את אבא שלי. היום אתה רואה סדרנים מוציאים ח"כים מהמליאה כל הזמן, זה הפך לנורמה, ולא סדרן אחד מוציא אלא קבוצת סדרנים גוררת מישהו החוצה. אז הייתה גרירה רק לעתים רחוקות, וזאת הייתה בדרך כלל גאולה כהן. אבא שלי היה מתקשר ואומר, 'אני הולך לגרור את גאולה כהן, לכו לסלון ותפתחו את הטלוויזיה'. ממילא לא היה אז משהו אחר לראות, אז היינו יושבים ורואים את אבא גורר אותה החוצה. ועכשיו אני משחקת את הדמות של צרויה בסדרה 'מותק מול באמצע', שדומה לתפקיד שעשה אבא שלי - כי היא סוג של גננת. אבא שלי מחבר אותי לדמות הזאת מאוד".

    מתחברת לדמות דרך אבא. ענת וקסמן (צילום: לירון מולדובן )

    אילו זיכרונות ילדות יש לך מהעבודה של אבא בכנסת?

    "מגיל שש נכנסתי לכנסת בלי בידוק ביטחוני, כי משמר הכנסת הכיר אותנו. הכרתי כל מקום בכנסת, למשל את ציור הגובלן או ציור אחר שמסתכל עליך מכל הכיוונים. יכולנו לשחק במליאה ולדפוק בפטיש, ישבנו במזנון ולמדנו בספרייה ואבא שלי גם היה מביא ממנה חומרים. כשהיו בחירות הייתי סופרת בלילה פתקים בכנסת. הכנסת הייתה חלק מההוויה שלי. פעם התביישתי שאבא שלי היה סדרן והיום אני יודעת שהאנשים הכי נורמליים בכנסת הם הסדרנים. הם עושים סדר, כשמם כן הם".

    הדרמה הקומית הפוליטית "מותק בול באמצע" תעלה בכאן 11 ביום ראשון (7 במרץ), קצת לפני בחירות 2021. שמואל הספרי ("פולישוק", "שחור", "שושלת שוורץ" ועוד) חתום עליה כיוצר וכותב, ולצד וקסמן משחקים בה בין השאר גילי איצקוביץ, אבי קושניר, יניב ביטון, קובי מימון, ליטל שוורץ, צחי הלוי, נעמי לבוב, משה אשכנזי ודנה דבורין. במרכז הסדרה דמותה של מותק מרדכי (איצקוביץ), בת 24, פליטת ריאליטי שהפסידה בגמר "האח השורד הבא", המקבלת הצעה להצטרף למפלגת מרכז בשם "בול באמצע" במקום 10 הלא ריאלי - ושוכחת מכל העניין כשהמפלגה זוכה בשבעה מנדטים בלבד. שנה לאחר הבחירות, אחרי ששלושה ח"כים מהמפלגה פורשים בנסיבות חשודות, מותק נכנסת לכנסת ומגלה עולם חדש וקשוח. מותק, מגובה ב"סוכריות הזעם של מותק", צבא העוקבות הנאמן שלה מימי "האח השורד הבא", תעבור מסלול חניכה פוליטי מפרך, תחווה בגידות, השפלות וניסיונות חיסול פוליטי, ותהפוך לפוליטיקאית.

    עוד בוואלה!

    ל"המירוץ למיליון" דווקא הסכימו: הכנסת לא אישרה לסדרה של הספרי לצלם בשטחה

    לכתבה המלאה
    אימא של הקאסט. ענת וקסמן (צילום: לירון מולדובן )

    הדמות שלך נקראת צרויה והיא צרודה גם בקולה וגם באופיה. מה חוץ מאבא עוד חיבר אותך לדמות הזאת ובאיזה חלק מענת יש מין רס"ר משמעת פנימי?

    "למה היא כל הזמן צרודה? היא מרימה את הקול שלה כי היא חייבת, ראית עם איזה טיפוסים היא צריכה להתמודד. היא רס"ר, היה לי חשוב שיראו אותה כל הזמן בתנועה, מכניסה ומוציאה אנשים, מפקחת, במשפטים של ציווי. זה המהות שלה. אבא שלי היה רס"ר במהותו, ואני כמו אבא שלי. הייתי מ"כית בצבא, בוא. אני מאוד מקפידה על חוקים, כללים וגבולות. זה חשוב לי ומאוד מתאים לי תפקיד כזה. גם בתיאטרון צריך את זה - לפקח, לשמור, להקפיד, להיות אימא של קאסט. איך אומרת צרויה? 'אני האימא, המנכ"ל ורס"ר המשמעת של הסיעה'. זאת גם ענת, אבל פחות צרודה".

    בסדרה חברי הכנסת מוצגים כמי שאינם מופעלים מערכים ומעקרונות, אלא מונעים רק מ"כסף, שליטה ואינטרסים" כדברי דמות של חבר כנסת. המילים מזכירות את האמירה של ח"כ מיקי זוהר מהליכוד לפיו כל מה שחשוב זה "שלושת הכ"פים - כוח, כבוד וכסף". אולי המציאות כל כך הזויה שקשה להתעלות עליה בטירוף?

    "כשהתחלנו לצלם, הסדרה נראתה מופרעת ומופרכת. אתה אומר, 'לא, הוא הלך רחוק מדי'. היום המציאות עולה על כל מחזאות, כל כתיבה וכל סדרה. תבין, זה הלך והחמיר עם הזמן, אבל אי אפשר להתחרות במציאות".

    ב"פולישוק" הספרי חזה כמה וכמה דברים שקרו אחר כך במציאות.

    "הספרי חוזה את העתיד. יש לו משהו של מכשפים. הוא יודע, הוא נורא חכם, עושה אחד ועוד אחד ויודע לאן דברים יכולים להגיע".

    "הדמות שלי", מוסיפה וקסמן, "אומרת לדמויות חברי הכנסת, פה יש לך דף, כתוב לך על מה להצביע בעד ועל מה נגד, וככה זה עובד, הם בובות. הם משחקים בטלפון ומרימים את היד לפי מה שאומרים להם, וזה נורא". וקסמן עוצרת את שטף דיבורה הכעוס על חברי הכנסת, ואחר שתיקה ארוכה מוסיפה בחשש: "תקשיב, אני לא רוצה להסתבך. הספיק לי פעם אחת עם הפוליטיקה. זה תפס אותי אז לא מוכנה ואני מתרחקת מזה. זאת טראומה נוראית".

    הספיק לה מפוליטיקה. ענת וקסמן בסדרה "מותק בול באמצע" של כאן 11 (צילום: בנימין נמרוד חירם)

    וקסמן מתייחסת לסערה שפרצה שלושה שבועות אחרי בחירות 2015. בריאיון לסרט של דני קושמרו בשם "שתי מדינות, עם אחד" שאליו התראיינה, היא התייחסה לתוצאות הבחירות וטענה כי בניגוד להצבעה לשמאל, הצבעה לימין אינה רציונלית. בין השאר אמרה על מצביעי הליכוד ותוך התייחסות לפרשת טיסת השוקולד: "סליחה אבל השוקולדים זה האלה שצועקים 'רק ביבי! רק ביבי!' וקללה. הוא אומר להם 'ערבים' והם יוצאים מהחורים... אין עם מי לדבר, זה עמים אחרים לצערי". הדברים של וקסמן עוררו סערה ציבורית ותקשורתית רבה, והיא הואשמה בהתנשאות ובגזענות כלפי מזרחים. בהמשך אמרה בתגובה: "דיברתי מתוך כאב אמיתי. אני בת ללוחם אצ"ל נכה צה"ל, אמי ממוצא עיראקי. אני דור עשירי למשפחה ירושלמית. גזענית אני לא!".

    שש שנים אחרי ורגע לפני בחירות נוספות, מה הפרספקטיבה שלך על הסערה ההיא?

    "אתה יודע מה זה קושמרו? המשמעות של 'קושמר' זה סיוט. זה מבחינתי כל הפרשה. זה מה שזה היה. זה היה מאוד לא יפה. תפסו אותי לא מוכנה, תמרנו אותי, השתמשו בי לקדם כתבה שאף אחד לא היה רואה ונהיה מזה עניין. זה היה כל כך עקום, כל כך מכוער, ולא אכנס לזה שוב. היה לי סיוט, רדפו אותי. הפכתי לאייטם ולא הבנתי איך ולמה".

    אחרי סערת הריאיון ההוא את חוששת עכשיו להתבטא פוליטית?

    "אחרי טראומה כזאת אני מאוד חוששת. נכון שהסדרה עוסקת בפוליטיקה, אני את שלי אמרתי בסדרה, הסדרה אומרת הכל, למה להוסיף? זה סתם גורע".

    עוד בוואלה!

    "ההתנהלות של משה איבגי הייתה שיטתית במשך עשרות שנים. אני מאמין לקורבנות שלו"

    לכתבה המלאה
    "פרצוף של בובות מצחיקות". ענת וקסמן (צילום: לירון מולדובן )

    שיתוף הפעולה שלך עם יוצר הסדרה, שמואל הספרי, נמשך לאורך עשרות שנים, החל בשיתוף הפעולה הראשון בהצגה "גיסתו של גולדין" בשנת 1986 שהוא כתב וביים ובה שיחקת, ועד להצגה האחרונה "שבעה" בבית ליסין. מה מחבר אותך אל היוצר הזה?

    "נכון, את הספרי פגשתי בתיאטרון באר שבע, ועשיתי אצלו תפקיד של בחורה מזרחית. האמת שמאז לא יצא לי לגלם מזרחיות, וחבל, זה חצי ממני. שיחקתי שם דמות בשם מימי. בהמשך עשינו את 'גיסתו של גולדין' גם בגרסה לטלוויזיה, השתתפתי בהצגות 'הבדלה' ו'שבעה' והתארחתי ב'פולישוק' בשתי דמויות של אשת ראש הממשלה ואחותה. עם הזמן הזה הקשר הזה נבנה, ויותר ויותר הערכתי אותו כבמאי וככותב. יש משהו בעבודה של הספרי ושלי, שאנחנו מגיעים לאיזה ריחוף כמו באיזו מדיטציה, לא יודעת איך להסביר את זה, ונקרעים מצחוק משטויות. הוא משאיר אותך עם בסיס מאוד מוצק, בלי סימני שאלה, כשזה מגיע לקהל זה עובר עוד התפתחות. הדמות שגילמתי גם ב'הבדלה' וגם ב'שבעה' די מבוססת על אימא של שמוליק. יש בינינו כימיה מקצועית ואישית מאוד מאוד טובה. הספרי כותב באופן כל כך יסודי. גם באינפורמציה וגם במוזיקה של המילים. את לומדת פרטיטורה, לא טקסט".

    שיתוף פעולה מתמשך אחר בחייך המקצועיים הוא עם אבי קושניר, שגם מופיע בסדרה הזאת אבל הפעם דווקא ללא סצנות משותפות איתך. יש לך תובנה חדשה לגבי סוד הצלחת הזוגיות שלכם?

    "יש לנו קשר מאוד חזק ובלתי מוסבר מאז שהכרנו אחד את השני לפני איזה 40 שנה. הוא יודע לזהות. כמו שהוא זיהה את אשתו בקהל הוא זיהה אותי כפרטנרית שלו. יש לו עין מאוד חדה. זאת כימיה שאני מברכת עליה. אנחנו כמו אחים. אני יכולה להגיד לו מה שאני רוצה, הוא יכול להגיד לי מה שהוא רוצה. אנחנו פשוט נהנים ביחד. יש לנו גם פרצוף דומה כזה, פלסטלינה כזה, שאפשר לעצב אותו איך שאתה רוצה, זה פרצוף של בובות מצחיקות. תחשוב על זה".

    מתעסקת הרבה עם הגיל. ענת וקסמן בשנת 2003 (צילום: מעריב, אלי דסה)

    בעוד שאת שומרת על זוגיות מקצועית יציבה עם קושניר, במציאות הרומנטית כבר לא מעט שנים שאינך בזוגיות. זה משהו שחסר לך?

    "אני לבד 15 שנה. זה טוב לי. חופשי ומאושר. שקט. ועונג צרוף".

    מעניין מה יקרה אם תפתחי חשבון באתר היכרויות, בלי תמונה כדי שלא ידעו שזאת ענת וקסמן, ותכתבי על עצמך מה שאמרת לי מקודם: "יש לי פרצוף של בובה מצחיקה".

    "וואו, זה רעיון מעולה! ומי שיפנה אליי יהיה מאוד אמיץ. בטח אף אחד לא ייכנס לפרופיל עם כזה משפט".

    השנה ימלאו גם 20 שנה לעליית "החיים זה לא הכל", וגם 10 שנים לירידתה אחרי עשר עונות שבהן הצלחתם ברייטינג אבל המבקרים קטלו את הסדרה. מה יחסך לאמביוולנטיות הזאת היום? יש סיכוי לאיחוד על רקע איחודי הקורונה?

    "אני מאוד אוהבת את הסדרה וגאה בה. השאלה החוזרת שאני שומעת כשאני יוצאת לרחוב זה 'מתי אתם חוזרים?'. לא נראה לי שנתאחד, זה לא באופק. ומה, קושניר עסוק ב'זהו זה', עזוב אותו. נכון שהמבקרים לא אהבו. אולי זה נראה להם מיושן, סיטקום כזה עם צחוקים מודבקים. אני מקווה שבסדרה 'מותק בול באמצע' המבקרים יהיו יותר רחמנים, זה לא כיף לקרוא קטילות. בשבילי כשחקנית להתחיל את הסדרה 'החיים זה לא הכל' כאשתו-של ולסיים כדוקטור זה פמיניסטי".

    עוד בוואלה!

    רבקה זהר: "מתלבטת אם להתחסן נגד קורונה. מערכת החיסון חזקה ותתגבר על זה"

    לכתבה המלאה
    אל תצפו לקאמבק. ענת וקסמן, אבי קושניר וליליאן ברטו בסדרה "החיים זה לא הכל" (צילום: יוני המנחם)

    איך מהפכת 'מי טו' שינתה את עולם התרבות?

    "וואו, כמה היא שינתה! תקשיב, אני רואה נניח גברים מבוהלים, שחקנים ותיקים, שחשים בלבול ושואלים: 'מותר לדבר על זה? אסור?'. אני חושבת שהיום גברים יותר מבוהלים ויותר נזהרים. היום גברים חושבים פעמיים ויותר לפני שהם אומרים או עושים משהו. מצוין שזה קרה, שאנשים מבינים שהם לא יכולים לעשות מה שבא להם ואנחנו לא כיסא ולא חפצים. יש עוד מקום לשיפור במשכורות, הם עדיין מרוויחים יותר מאיתנו. למה, בגלל שגברים מדברים בקול יותר רם? ההובלה בעולם התרבות עדיין גברית. כמה צלמות יש למשל? התפקידים עדיין מוגבלים. בכל אופן, טוב שחושפים עוד ועוד אנשים שמטרידים. מדהים כמה אנשים נעלמו ונמחקו".

    מה חשבת על התחקירים שפורסמו בחודש שעבר עם העדויות להטרדות מיניות מצד שחקני "חזרות" ארז דריגס ושמיל בן ארי?

    "חשבתי, אלוהים אדירים, מה יהיה עם הסדרה הזאת? מי הבא בתור? מה הולך פה? זו סדרה שפתאום תפסה את כל המדינה. סדרה מינורית, קאמרית, על זוג ועל עולם התיאטרון, שהצליחה נגד כל הסיכויים. החשש שלנו, בסדרה 'מותק בול באמצע', שכל מבקר ישווה אותה ל'חזרות', יש עכשיו פרמטר להשוואה - 'חזרות'. ופתאום, מסופרלטיבים, זיקוקי דינור והיי מטורף - מעבר לבום, בום, בום בראש עם התחקירים שטענו להטרדות. מה קורה פה? ומה יהיה עם הסדרה, שנכתבה על ידי זוג, ובנאדם אחד יוצא מהמשוואה?"

    בסדרה "מותק בול באמצע" מגויסת למפלגת המרכז פליטת ריאליטי, כי יו"ר המפלגה חש שהרשימה לכנסת "מלאה גרוטאות" ורוצה מישהי "צעירה ולא צלוליטיס". עד כמה מייאש אותך שגם בתיאטראות לא פעם מלהקים פליטי ופליטות ריאליטי וכוכבנים במשקל נוצה במקום בוגרים מצטיינים של בתי ספר למשחק?

    "מה שיש לי להגיד על זה הוא - לכו ללמוד. אתה לא נהיה שחקן בגלל שהיית בבית או בגלל שהיית בג'ונגל או בגלל שטיפסת על הר. מה זה השטויות האלה? זה לא ישרוד. צריך לא לבוא מהריאליטי - אלא לבוא מהחיים".

    ההצגה "עבדאללה שוורץ" שבה את מככבת לצד קושניר הוקפאה בגלל הקורונה, שהקפיאה לזמן קצר יותר את צילומי "מותק בול באמצע". איך רכבת ההרים של המגפה השפיעה עלייך עוד?

    "נכון, הצילומים נעצרו בסגר הראשון, וההצגה 'עבדאללה' נעצרה. בשנה האחרונה נחתי. היו לי הרבה מחשבות. אני חושבת שדי התמסרתי לחופש הזה פתאום. הייתי הרבה עם המשפחה, וגם עשיתי חישוב מסלול. כל אחד עבר משהו בשנה הזאת עם עצמו. אני מקווה שאצא מוכנה כשנצא מזה, עכשיו מדברים על הצגות באפריל אבל אי אפשר לדעת. בגיל 58 יצאתי לחל"ת ואני תכף אהיה בת 60. לאישה בגיל שלי, כל יום וכל רגע חשוב. ישבתי והזדקנתי בבית. זה גם מחשבות. התחלתי לכתוב מופע יחיד שלי. בניגוד למחזה יחיד שאיתו הופעתי בעבר, עכשיו אני מתכננת משהו אישי, על החיים שלי. כבר צברתי מספיק".

    הקורונה עצרה אותם. ענת וקסמן ואבי קושניר בהצגה "עבדאללה שוורץ" של תיאטרון בית ליסין (צילום: כפיר בולוטין)

    הזכרת את גיל שישים. שותפך הוותיק קושניר אמר לוואלה! תרבות עם הגיעו לגיל שישים בשנה שעברה, שהוא מרגיש עדיין ילד ומתחבר לחברים של הילדים שלו יותר מאשר לבני גילו. מה יחסך לגיל הזה?

    "תראה, אני עובדת במקצוע שלי בחברת צעירים כל הזמן, ומאוד כיף לי עם החברים של הילדים שלי. אבל אני רואה את הפער. ואיך אני מרגישה שאני מתבגרת? אני הולכת יותר אחורה, אני מפנה מקום לצעירים, ואני פחות מבינה מה הם אומרים עם הסלפי, הווטסאפ, הטיק טוק והשמיק מוק. ואת כאילו מרגישה זקנה שמבינה משהו, ומרגישה שאת צריכה יותר שקט, יש לך פחות כוח וסבלנות. הגיל שם כל הזמן. אז כיף לי עם הצעירים והם מתוקים אבל אני מרגישה יותר נוח עם בני גילי.

    "לא כיף לראות את הגיל הזה פתאום. זה לא כמו שאומרים בגיל 30 בקלילות 'אני משנה קידומת'. רואים את הגיל כבר. פתאום 57 נראה לי צעיר. אתה יודע, 60 זה גיל הזקנה. זה הגיל. למרות שהיום הזקנה מתעכבת. אבל אני מתעסקת בזה הרבה. בטח כשבגיל הזה הכל נגמר, הכל הולך להשתנות. זה המאבק התמידי הזה, לשרוד ולהישאר רלוונטי. תודה לאל שעשיתי את הסדרה הזאת. תחשוב, אתה לא עובד שנה, והופ, יוצאת סדרה".

    כשאנשים שנולדו בשנות השישים מגיעים לגיל שישים בחייהם, נוצרת שכבת בני שישים יותר מגניבה מבני הגיל הזה בעבר.

    (עונה בטון ציני) "זה נכון. אנחנו כבר הדור החדש, אנחנו לא זקנים. היום הזקנה כבר מגניבה. היום שיער לבן כבר אופנתי. האמת היא שלמרות שככה אומרים, כשאת עם עצמך זה לא כיף. אני אוהבת את זה על נשים אחרות אבל לא יכולה להרשות את זה לעצמי. אני לא מבינה למה שיער לבן נראה על גברים נהדר, ונראה על נשים כאילו הן זקנות. לא מבינה למה כשגבר צובע את השיער זה משונה ואתה אומר איכס, אבל כשאישה צובעת היא נראית נהדר. אני לא מבינה את הדברים האלה. במקצוע שלי אני לא אוכל ללכת עם שיער לבן. כשאת בת שישים את מנסה להתרחק מהגיל הזה ולהיראות יותר צעירה".

    עוד בוואלה!

    "הפלקון וחייל החורף", "האנטומיה של גריי", "סאות' פארק": מדריך סדרות מרץ 2021

    לכתבה המלאה
    "במקצוע שלי לא אוכל ללכת עם שיער לבן". ענת וקסמן (צילום: לירון מולדובן )

    רגע לפני גיל שישים, על מה את מתחרטת?

    "אני מתחרטת על הריאיון משנת 2015".

    בשנת 2013 התגלה גידול בראשך ונותחת בדחיפות. מה מצבך הבריאותי כיום?

    "מאז אני במעקב, מרגישה טפו טפו טפו. אני חיה יותר נכון, מטפלת בעצמי יותר. בניתי לעצמי לוח זמנים יותר חופשי עם יותר מנוחה ופחות עומס. הלכתי לפסיכולוג, להיות יותר עם יד על הדופק, אני יותר קונקרטית איתו לגבי חיי היומיום, כבר עברנו את שלב הדיבור על אבא ואמא, הוא פשוט מסדר לי את החיים. סדר העדיפויות השתנה, הבית חשוב, למדתי לא להזניח כל מיני דברים. אני מטופלת אצל מדקר סיני. יותר אחראית על החיים שלי מכל הבחינות. זה היה גידול שישב על מרכז של תיאבון ושינה, וזה דבר שאני צריכה לווסת כל הזמן, והגראס הרפואי מקל עליי".

    מכיוון שהכנסת באופן תמוה לא אישרה לכם לצלם את הסדרה במשכנה, צילמתם בין השאר ב"מבנה הכנסת" בבניין הסוכנות היהודית. ושמעתי שאנשי הסוכנות היו בהלם בזמן הצילומים כשהריחו ריח מתוק באוויר - הגראס הרפואי שאת צורכת.

    "כאילו שאני יחידה, זה כל הסט מעשן. מה יש לעשות בין לבין? אצלי זה אכן רפואי, אני לא עושה מזה עניין. אם כולם נהנים מזה מסביב, בכיף. כשיש לך גראס רפואי, פתאום כולם רוצים להיות חברים שלך".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully