יומיים לאחר תאונת הירי בצילומי "Rust", הוליווד עדיין מזועזעת מן האסון שעלה בחייה של הצלמת המוכשרת והמבטיחה הלינה האצ'ינס. אין לדעת מתי, אם בכלל, תתברר סופית התמונה המלאה לגבי השתלשלות האירועים שהובילה לטרגדיה. דבר אחד בטוח: קדמו לה שורה של מחדלים במהלך הצילומים, ולא מדובר בפעם הראשונה שזה קורה בהוליווד.
קולנוע הוא תעשיית אשליות, שלעתים קרובות מנסה ליצור מיצגי שווא של פעולות מסוכנות ושל אלימות קטלנית - ולא פעם משהו משתבש בדרך. מראשית ימי התעשייה ועד היום, רבים ורבות נפצעו ואף מתו רק כי לקחו חלק בהפקות האלה. לפעמים זה קרה בגלל תקלה מצערת, מהסוג שקורה אחד למיליון, ולעתים קרובות יותר בגלל רשלנות פושעת. בכל פעם, הוליווד הבטיחה כי למדה את הלקח וכי תנציח את זכרם של הקורבנות בכללי בטיחות חדשים שימנעו טרגדיות נוספות - ובכל פעם מחדש, ההיסטוריה העגומה חוזרת על עצמה.
"Across The Border"
ככל הידוע, זו טרגדיית הצילומים הראשונה בתולדות הוליווד. "Across The Border" היה מערבון זניח, אחד מאלפים שהופקו באותה תקופה, אבל נכנס לדפי ההיסטוריה ב-1914 בגלל התאונה שהתרחש במהלך הצילומים. בסרט כיכבה שחקנית מתחילה בשם גרייס פורמן, בת 24, שהצטלמה עם שם הבמה גרייס מקיו, וזה היה התפקיד הראשון שלה - ולמרבה הצער, גם התפקיד האחרון.
במהלך הסרט, היא נדרשה לרכוב על סוס בנהר. הסוס מעד, והיא טבעה. אוון קרמר, אחד הצלמים בהפקה, זינק בניסיון הירואי להציל אותה, אך אף שהיה שחיין מיומן - טבע גם כן. רק לאחר כמה ימים אותרו הגופות של שניהם.
הטרגדיה גדולה עוד יותר אם לוקחים בחשבון שהשניים כבר צילמו בהצלחה את הסצנה הזו, אך חומרי הגלם ניזוקו והיה צורך לצלם אותה שוב, וכך שקעו בנהר שלוש נשמות: של הכוכבת, של הצלם ושל הסוס כמובן.
כבר לפני מאה שנה, התעשייה והתקשורת ידעו לנצל טרגדיות שכאלה. חברת ההפצה של הסרט הקדימה את צאתו והכותרות בעיתונים חגגו על הטרגדיה. רבים מהם כתבו על הכוכבת, אותה הגדירו כ"שחקנית יפהפייה ונועזת שאיבדה את חייה למען הצילומים", אך לא טרחו לומר מילה על הצלם שמת בניסיון לחלץ אותה. בדיוק כשם שהתקשורת בימינו מבליטה את אלק בולדווין בכותרות, לעתים בלי להתייחס בכלל לשמה של הצלמת המוכשרת שמתה בתאונה האיומה.
"אזור הדמדומים: הסרט"
הגרסה הקולנועית מ-1983 של "אזור הדמדומים" התיימרה להציג ארבעה סיפורים קצרים ומצמררים, אבל אף אחד מהם לא היה מחריד כמו התאונה שהתרחשה על הצילומים. כמו במקרה הקודם, גם הפעם האסון התרחש בנהר, וכמו בטרגדיה שהתרחשה השבוע, גם היא היתה תולדה של זלזול בתקנות הבטיחות.
האסון התרחש בצילומי אפיזודה העוסקת בגבר אמריקאי, בגילומו של ויק מורו, החוזר בזמן למלחמת וייטנאם. סנטה קלרה, אזור בקליפורניה עם תנאי שטח הדומים לוייטנאם, דימה את המדינה האסייתית, ושני ילדים אמריקאים שמוצאם וייטנאמי, מיקה דין לה ורנה שין-יי צ'ן, גילמו ילדים וייטנאמים. את האפיזודה ביים ג'ון לנדיס, במאי אמריקאי-יהודי שלפי העדויות, לא ממש הקפיד על הכללים בכל הקשור לבטיחות בצילומים ולהעסקת ילדים.
הרשלנות הסתיימה בצורה הכי גרועה שאפשר להעלות על הדעת. במהלך צילומים של סצנה שכללה חומרי נפץ וטיסת מסוק, כלי התעופה פגע בשלושה והרג אותם במקום ובצורה מחרידה, שכללה עריפת ראשים. הזוועה תועדה בזמן אמת וקיימת ברשת. במשפט שהתנהל לאחר מכן, העידו הורי הילדים ההרוגים כי מעולם לא נאמר להם שיהיה שימוש בכלים מסוכנים כלשהם, וחמור מכך - כי לנדיס התובעני הורה למסוק להתקרב יותר מדי לאדמה, מה שחולל את האסון.
לאחר הליך משפטי ארוך וסנסציוני, לנדיס ואנשי צוותו יצאו זכאים. סטיבן ספילברג, שהפיק את הסרט יחד עמו, ניתק איתו את הקשר בעקבות המקרה והצהיר "אף סרט לא שווה שימותו בשבילו" - הצהרה שלמרבה הצער לא עמדה במבחן המציאות.
מאחורי הטרגדיה (אזהרת צפייה)
ברנדון לי ו"העורב"
אסון שמזכיר במידה רבה את מה שהתרחש השבוע, וככל הנראה הטרגדיה המפורסמת מסוגה - אולי כי בניגוד למקרים רבים אחרים, הפעם ההרוג לא היה ניצב או איש צוות, אלא הכוכב הראשי.
ברנדון לי היה בנו של ברוס לי, שבעצמו מת בטרם עת. ב-1994, כשהיה בן 28, כיכב ברנדון בסרט "העורב", ובסצנה שבה יורים בדמות שלו, נשכחו כדורים חיים באקדח שבו השתמשו, מה שהוביל למותו. החקירה הסתיימה ללא כתבי אישום, אבל הובילה את התעשייה להסיק מסקנות לגבי צילומים של סצנות כאלה - מסקנות שלא תמיד מקפידים ליישם אותן, כפי שלמדנו השבוע.
שאנון, אחותו של השחקן המנוח, התייחסה לכך בסוף השבוע כשצייצה על הנושא מחשבון הטוויטר המוקדש לזכרו של אחיה. היא הדהדה שוב את דבריו של ספילברג, לפיהם "אף אחד לא צריך למצוא את מותו מיריית אקדח בצילומים". זה נשמע כל כך מובן מאליו, אבל העובדה היא שאנחנו לא לומדים את הלקח.
המוות הכפול ב"האביר האפל"
דברי ימי הקולנוע מלאים סיפורים על "סרטים מקוללים", שכמה מאנשי הצוות שלהם מצאו את מותם בזמן או לאחר הצילומים. "האביר האפל" מ-2008 הוא מקרה שכזה. כולם זוכרים את הסיפור של הית לדג'ר, שכיכב בו בדמות הג'וקר, ומת לאחר ההפקה בלי שהספיק לראות את הסרט עולה לאקרנים, אך עוד לפני כן היה מקרה מוות אחר. הפעלולן הניו זילנדי קוני ויקלייף הלך לעולמו כשנהרג בתאונה במהלך צילומי סצנה בכיכובו של הבאטמוביל. הרכב התנגש בעץ, והוא נפגע בראשו ומת במקום בגיל 41. הסרט מוקדש לא רק לזכרו של הכוכב האוסטרלי האהוב, אלא גם לזכרו של הפעלולן הניו זילנדי שלא היה מוכר לציבור הרחב, ונכנס להיסטוריה בנסיבות איומות.
"Midnight Rider"
היו עוד מקרים רבים של תאונות קטלניות, שלעתים הסתיימו בפציעות קשות ולעתים הובילו למוות. לא פעם זה קרה בסרטים עם פרופיל גבוה, למשל "דדפול 2", והטרגדיה לא מנעה את הפצתם ואת הצלחתם בקופות. קצרה היריעה מלהתייחס לכל האסונות האנושיים הללו, ונסתפק בעוד מקרה אחד בלבד. הוא התרחש במהלך סרט מ-2014 שלא תוכנן להיות שובר קופות, אך מזכיר את הזוועה מסוף השבוע, שכן גם הפעם הקורבן הייתה חלק מצוות הצילומים.
מדובר בסרט האינדי "Midnight Rider", שהתסריט שלו עסק בחייו של המוזיקאי גרג אולמן. האסון התרחש כבר ביום הראשון לצילומים, ושוב זה קרה בשל רשלנות פושעת של ההפקה. היא הובילה לתאונת רכבת, שבסופה נספתה עוזרת הצלם שרה ג'ונס, שהייתה בת 27 במותה.
בניגוד למקרים רבים קודמים, הצילומים לא הושלמו והסרט מעולם לא הגיע לאקרנים. כמו כן, הפעם ההליך המשפטי הסתיים בכתבי אישום ובהרשעות, כולל של הבמאי רנדל מילר שריצה שנת מאסר. תנאי השחרור שלו אסרו עליו להמשיך לביים, אך הוא צפצף עליהם וביים סרט בשנה שעברה.
בעקבות מותה של ג'ונס, קמו בתעשייה כמה מיזמים לזכרה שנועדו לקדם בטיחות בתעשייה ולמנוע הישנות של מקרים דומים - אך כפי שלמדנו השבוע, הדרך עוד ארוכה.