גמר "חתונמי" מתקרב בצעדי זחל גידם ובקרוב נגלה מי מהזוגות נפרד ומי מהזוגות ייפרד יום אחר כך. עד אז, עוד קצת שירים במכונית נוסעת, עוד מפגש זוגות מיותר ואותם הקונפליקטים הרגילים בין הזוגות בצורתם הרגילה והממוחזרת. חוץ מאצל שי והדס, שאינם זוג.
שי הוא אולי החתן הכי פחות רצוי בתולדות "חתונמי", והכחשת המציאות שלו מעוררת השתאות, כי היא מאפשרת לו בו זמנית להיות גם המאושר שבהם. גם הבוקר הוא זורח בעקבות לילה שבו נכפה על הדס לישון איתו באותה המיטה. הוא היה מעדיף חיבוקים וכירבולים, כשם שאני הייתי מעדיפה להתנייד על חד קרן, "אבל זה עדיין צעד", הוא מרגיע את עצמו. אולי, רק לא ברור לאיפה.
גם הפרק מתברר שנפלנו על שכפול של פרקי החתונה, רק שאת המכתבים המייגעים מחליפים אלבומים מייגעים, ואת ההכנות הארוכות - דאגות כלליות לגבי העתיד. המריחה הזו כמעט מעוררת געגוע לפרק המומחים או, שלא נדע, פרק מפגש המשפחות. בדומה להדס, גם "חתונמי" לא יודעת מתי לחתוך.
שי מציין כרגיל שהדס יפה, וגם היא שמחה לגלות שלא ניכר עד כמה סבלה מכל רגע. "איך את מרגישה?", שואל אותה שי. הדס מתה לגזור את החוגר ולעוף מכאן, אבל את זה היא לא יכולה להגיד, וכשהדס לא יודעת מה להגיד, היא עונה, "מלא רגשות". זה לא שקר מוחלט, כי גם תשישות, סלידה וגועל הם רגשות במנעד האנושי.
גם דני נצמד לגישת ה"בלבול", דרך דיפלומטית לבטא חוסר עניין. הרי אלמלא ההפקה הזו, מובן שהקשר של שני ודני, כמו גם זה של הדס ושי, היה מסתכם בווטסאפ "סורי, לא מתאים" אחרי הדייט הראשון. איתמר וקארין אולי היו מחזיקים יפה בתור יזיזים של חודשיים. אבל הפרסומות כבר שילמו על המקום שלהן, ודני חייב למשוך עוד בוקר של יוגה. אם בימים הראשונים עוד היה בו כוח להתנגד, עכשיו הוא מתמסר למעמדו ככלב ראש למטה.
שני מכירה לו תודה על הערכתו כלפיה, מה שגורם לו להילחץ, מה שגורם לה לנסות להרגיע אותו, מה שגורם לו להודות לה וחוזר חלילה. נראה שרוב הפעילויות הזוגיות של דני ושני נסובות סביב ניסיון להרגיע את החרדות שלו, אלא שהדבר האחרון שדני צריך כדי להירגע, זה ששני תרגיע אותו. החלום שלו זה שפעם אחת היא תתפוצץ עליו ותאפשר לו להתפוצץ חזרה.
אולי כדי לנער אותם ממעגל היגון הזה שידכה להם ההפקה את מנו וניצן, שיעשו עליהם קצת בייביסיטר. ניצן ומנו די בסדר בסך הכל, ואולי לכן ניצלו ממפגש הזוגות הקודם, אבל כעת הם נאלצים להמציא בעיות כדי להרגיע את הזוג הכושל. "יש לכם כימיה, אתם מתקשרים", מגרדת ניצן מחמאות מעומק הדמיון. מה שבטוח הוא שבין שני הזוגות האלה אין כימיה בכלל, והם משתתקים זה מול זה כמו ילדים שההורים שלהם אילצו אותם להתחבר רק כי הם באותו הגיל.
דני, שלמד כנראה את השיעור שלו בהכרת הטוב, מצליח להפיק בכל זאת משהו מהמפגש ומביע רצון לאמץ ממנו את יכולת הזרימה. מנגד, גם שני הולכת ומשילה את גלימת אמא אדמה, ומתגלה כיישות בשר ודם כשהיא פותחת על הצביעות של קארין במפגש הזוגות. באופן כללי דמויות "חתונמי" נוטות להיות סטריליות מדי, וכמעט שאף פעם לא מרכלות. אם הייתי צריכה לבחור אחת מהן שתפתח את הג'ורה, אז ברור ששני, שלתחושתי מסוגלת לשרוף ולא רק מרווה. לצערה, היא מגלה שניצן איננה פרטנרית לפשע, ונסוגה, "לבי לבי עליה". בטח, הכל מאהבה.
טוויסט נוסף הפרק בדמותה של שני, הוא חשיפתה כמעריצת אלאניס מוריסט אדוקה שמכירה את כל מילות השירים בעל פה. ואיזה שיר בוחרת שני לזמר, מילה במילה, בדרך למעגל הסבל הבא שלה ושל דני? לא אחר מאשר "You Oughta Know". "איים היר טו רימיינד יו", היא זועקת באוטו ברמז מעודן כמו תגובתה של קארין לשפיריות. חכו, גם לשם עוד נגיע.
"גם להם יש קשיים", בולעת שני את הלוקש שמכרה לה ניצן. "דברים יוצאים מפרופורציות". "גם פרופורציות הן דבר פרופורציונלי", מבריק דני. אין לו מילים לנחם אותה. הוא פשוט לא מתאהב בה. הגיע הזמן שלהם לחתוך, אבל התוכנית זקוקה לעוד קצת אילוסטרציות שלהם במים עומדים.
הפעם מועדות פניהם ל"הממלכה הקסומה", מקום שהומצא בדמיון של שני, ומציע טיפולים במים להשלת מטען אנרגטי רגשי. לפרשנותו של דני, "תפסה אותי איזו בחורה, התחילה לנענע אותי". אם לא התיאור המצמרר הזה הייתי בטוחה שהרגע שלהם מהפרומו בבריכה מוחזר מחופשה קודמת שלהם. ובעצם, מה ההבדל? טיפול במים זה לא מה שהם עשו בכל הדייטים שלהם?
דני פורץ בבכי, כל כך לא רגיל לבכות שכמעט נושרות לו הפנים, ושני מנצלת את ההזדמנות בנוהל כדי לעגוב. זו בעיה, כשבת הזוג שלך היא גם המטפלת שלך. תמיד, אבל במיוחד כשאתה רוצה לומר למטפלת שלא בא לך על בת הזוג. מהצד השני של המטבע, מטפלת שהיא בת-זוג תמיד תיפגע אם הטיפול המסור לא מזכה אותה בלבו של המטופל. "אני הייתי רק המלווה של הדרך", היא מקוננת, ומסכמת: "בסוף יהיה לנו הכל, זו הכנה. יהיה לנו כל מה שאנחנו רוצים". אולי, אבל לגמרי בנפרד, ולפחות נראה ששני מתחילה להשלים על זה.
נראה שגם קארין מגיעה לאיזו השלמה, רק מהזן המדכא. היא קיבלה על עצמה את המציאות המתישה עם איתמר כגזירת גורל, ומעבירה את הזמן הנותר על ניוטרל, מקבלת את לרלוריו על סיני בהכנעה, מסכימה לבסוף גם להסתכל באלבום חרף כל התסביכים. "מזעזע, נורא, תמונה נוראית", היא פולטת אל מול דמותה המפוסלת למורת רוחן של כל בנות ישראל.
עכשיו סוף סוף מתחיל קצת כיף, מוכנים? קבלו את הצמד האהוב עליי מאז סטטיק ובן אל - קארין ושפיריות. אחרי שכבר עשתה בשבילו כבר הסבה לעקרת בית משנות החמישים, נשחקה, נחבטה ואיבדה את זה לגמרי, שני פורקת עצבים על פרוקי רגליים. "אני שומעת אותן", היא ממלמלת לאחר שפרצה מהמכונית באימה, מציגה את גרסתה ל"חוש השישי". אין לה יכולת להכיל עוד טיפת איתמריות בגופה והיא יוצאת למסע נקם במאפייני המדבר, מתאוננת על היעדר הווייפיי כמו מתבגרת בעונש.
לא ברור למה איתמר חשב מלכתחילה שהחיבור בין גמל לקארין, אישה שלא יודעת לומר "חושה" - יעבוד. מצד שני, גם לא ברור לי למה היא ממשיכה לקחת חלק בפעילויות שהיא בבירור לא אוהבת. ריצוי של איתמר? לא, היא כבר לא שם. אז מה זה? תשובה אפשרית היא שקארין לא בדיוק אוהבת שום סוג של בילוי, והיא זורמת עם מי שיש לו מספיק מוטיבציה ליהנות ממשהו. בפועל, היא מגלה פעם אחר פעם ששמחת החיים של אדם אחר לא מספיקה כדי לתדלק גם אותה, ומתכעסת על שאולצה לכאורה להשתתף בפעילות שלא רצתה בה.
אפשר להאשים במצב הרוח שלה את איתמר, ויש בזה מן האמת, אבל אמרתי ואגיד זאת שוב: קארין, עם או בלי קשר לאיתמר, מכבה. ראינו אותה כבר ביום החתונה, עם גישת ה"יאללה, בואו נסיים עם זה כבר". איתמר, עם או בלי קשר אליה, תוקפני ואגרסיבי. אין באף מגרעה של האחד כדי לבטל את מגרעות השני, כל אחד מהם מומחה לבלתי נסבלות בתחומו. היא פאסיב-אגרסיב, הוא אגרסיב-אגרסיב, ובשקלול הפגיעה האקטיבית בצד השני, איתמר כנראה עדיין לוקח.
לכאורה, משהו משתנה בו, אבל לאור הידיעות על משרד היח"צ ששכר לעזרתו, קשה לי לאכול את השינוי הזה. כשהוא נשאר איתן אל מול התקף העצבים המתמשך שלה ומפרגן לה מול המצלמה, הולך ומתהדק החשד שלי כי הפרקים נערכו מחדש. אין לי מושג. מה שבטוח, הוא ששניהם צריכים לחזור הביתה איתמר הביתה - קארין לדירה.
והדרך לשם ארוכה משנדמה. לא די בתלאות המדבר, כעת נגזר על קארין ואיתמר לבלות עם עינת ולירון, מפגש מביך בדיוק כמו הקודם. באזניה של עינת, מלחששת קארין שהיא ואיתמר אמנם הניחו את הריב ההוא בצד, אבל לא פתרו, והכל עתיד להתפוצץ מחדש. למרות הכל, מסתבר ש"תביאי נשיקה, בובל'ה" איננו פתרון קסמים.
בגזרת הגברים, גם לירון מתחיל לפרוק את אשר על לבו. מפריע לו פער האנרגיות בינו לבין עינת, דרך יפה לומר שבדומה לקארין, היא מייבשת רצח. שתיהן רציניות במידה שכמעט ולא משאירה מקום להומור. במקרה של קארין ואיתמר זה לא משנה, כי הקשר שלהם אבוד מראש. בעצם, גם לגבי לירון, השאלה הזו לא משנה הרבה כשם שנועדה למלא את השיחה עם האיש המשונה שצוותו לו.
עינת ולירון הם אחד משני הזוגות הבטוחים ביותר העונה, אבל הוא לא נרדם על המשמר וקונה את נצחונו בגמר עם עוד שיר אהבה על גיטרה. בזמן טיול זוגי במדבר, אליו עינת יוצאת בלבוש פסטיבל קאן, הוא ממשיך לגשש אחר סימן לבאות. "אם יש נכונות ויש בסיס - זה יכול לעבוד", הוא משווק את יחסיהם לעצמם. שניהם מדברים חתונמית שוטפת, יורים מושגים כמו "התאמה של דומים" ו"רצון הדדי" בקלות שהולכת ומעוררת בי חשד שהם שתולים של ההפקה, שנועדו להבטיח לפחות הצלחה זוגית אחת.
כיוון שגם הם צריכים להיראות קצת אמינים, עליהם לספק מדי פעם גם דרמה קטנה למצלמות. עינת, למשל, כבר טרודה ממחשבות על העתיד. אבל למה, בעצם? מה כבר יש לה על הראש? היא חוששת לפנות לו ארון מתוך תשע? לירון חושש מיד מהחששות שלה, מה שמסמן הצלחה מבחינת עינת - הרי מובן מאליו שהספקות המדומים שלה באשר ליום הגורלי הם בסך הכל משחק של הארד טו גט. היא נהנית להגיד דברים כמו "לא יודעת איך זה יעבוד אחר כך" כדי לבחון את התגובה שלו, ולהחזיר לעצמה את הביטחון בכך שהוא בעניין. את ההתלבטות שהיא מרשה לעצמה להחצין, אגב, היא לעולם לא תרשה ללירון. זה היה יכול להוות להם מכשול רציני להמשך הדרך, אם רק היו זוג אמיתי.
בפרקים הבאים: דני מבולבל וחרד, שני מכילה אבל גם לא, קארין כועסת, איתמר כועס, ניצן ומנו מסונג'רים להשגיח על אחרים, עינת פוחדת מדבר מה לא ידוע, לירון מפתיע בפעילות רומנטית, הדס ושי עשו התקדמות אסטרונומית לעבר ישיבה במרחק מטר וחצי. אי אפשר עם המתח הזה.