תיאטרון בית ליסין מנסה לשחזר את ההצלחה הגדולה של המחזמר "אפס ביחסי אנוש" ומעלה עם אותם יוצרים עיבוד מוזיקלי נוסף לסרט מצליח. הפעם מדובר בעיבוד בימתי לסרט "לעבור את הקיר" של הבמאית ותסריטאית החרדית רמה בורשטיין, שיצא לפני קצת יותר מחמש שנים וזכה בשלושה פרסי אופיר, בהם פרס התסריט לבורשטיין והשחקנית הטובה לנועה קולר.
אתמול (רביעי) התקיימה בבית ליסין פרזנטציה לעיבוד הבימתי לסרט, שיעלה ב-20 בינואר. בקומדיה הרומנטית המוזיקלית משחקים חן אמסלם, עוז זהבי (שגם השתתף בסרט המקורי), אוולין הגואל ויעל אלקנה. היוצרים שחתומים על "אפס ביחסי אנוש" וגם על ההפקה החדשה באותם תפקידים - עידו רוזנברג הבמאי, אורן יעקובי כותב המחזה ומילות השירים עם עילי בוטנר שגם הלחין, אמיר לקנר המנהל המוזיקלי, ועוז מורג הכוריאוגרף. ההצגה עוסקת במיכל, שרגע לפני התאריך המיועד מגלה שהארוס שלה ביטל את החתונה. אחרי שברון הלב היא מודיעה שלא תשנה את התוכניות לקיים חתונה, ויוצאת למסע לחיפוש חתן
(צפו בקטע מההצגה - מעל).
העלאת "לעבור את הקיר" בבית ליסין מתרחשת על רקע התגברות בזמן האחרון בכמות העיבודים הבימתיים לסרטים מצליחים. ההתגברות נובעת בין השאר מכך שהתיאטרון מחפש כותרים פופולריים, ובקולנוע יש סרטים שהם קונצנזוס. בנוסף, אם התסריט מציע תשתית דרמטית נוחה לתיאטרון הוא מיד על הפרק לעיבוד אפשרי על הבמה. להלן, יוצרי התיאטרון פתרו לעצמם את התשתית הסיפורית, קיבלו נרטיב מדויק וברור וכל מה שנותר להם לחשוב הוא על הסיפור בפרמטרים של במה. הבעיה מתחילה במקרים שבהם התיאטרון אינו מעניק ערך מוסף לסרט, וכשהתוצאה ממוחזרת מדי.
ציפי פינס, מנכ"לית תיאטרון בית ליסין, מה הערך המוסף לעיבוד תיאטרלי לסרט "לעבור את הקיר", מעבר המשיכה ללהיט וקבלת הנרטיב המוכן?
"הערך הנוסף הבימתי, גם של 'אפס ביחסי אנוש', הוא שזה לא אותו דבר. זה מחזה אחר. תראה מה קרה לסרט 'ביקור התזמורת', המפיק הפך את זה למחזמר שזכה בכל פרסי הטוני בארצות הברית ורץ בכל העולם. זה בדיוק מה שקורה פה, זה מסוג המקרים של סרט שיש בו דבר תיאטרלי, יש בו דרמה שלא יצאה בקולנוע, ולא בכל סרט יש את זה. העובדה שהעלילה מוכנה מאפשרת להכניס את השירים שמקדמים אותה. תשמע, להמציא עלילה זה קשה. אני עוד לא רואה את המחזמר הישראלי הבא. זה שלב בדרך לשם. וזה נותן איזושהי רשת ביטחון כשיש לך תשתית טובה. יחד עם זה, אנחנו מכניסים רק מוזיקה חדשה, וזה השוני הגדול בז'אנר הזה, וזה נותן הזדמנויות למוזיקאים לעשות מה שלא עשו פה שנים, כי בדרך כלל זה הכל קופסת להיטים".
אחד הדברים החמודים בעיבוד שהוצגו בפרזנטציה זה הקטע עם החרדיות שלומדות איך מוצאים מענטש בעזרת מאץ' בטינדר.
"הסרט בכלל לא דומה להצגה. זה הכל דברים חדשים. העיבוד מרים את זה".
עד כמה מלחיץ הניסיון והאתגר לשחזר את שתי ההצלחות הגדולות - מחזמר הלהיט הקודם שלכם, "אפס ביחסי אנוש", והסרט שעל בסיסו נוצר העיבוד, "לעבור את הקיר"?
"היתה חרדה. היה פחד מוות. הצלחות כמו 'אפס ביחסי אנוש' הן נדירות. זה כמו התקליט השני, הספר השני. לכולם היה פחד מוות. אמרתי, מה קרה? אם לא יצליח - נעשה משהו חדש. זה הכל. אי אפשר להיות משותק בגלל שמשהו שלך הצליח. אבל החומר טוב, השירים טובים, ואם זה לא יהיה כמו 'אפס ביחסי אנוש' אז זה יהיה כמו 'לעבור את הקיר'. זה הכל. באמת אי אפשר שפחד ישתק אותך".
"'אפס ביחסי אנוש' היה סרט הרבה יותר ידוע מ'לעבור את הקיר'. אבל זה סרט כל כך יפה. רמה בורשטיין שכתבה וביימה את הסרט מאוד אהבה את זה. הסרט מדבר על אמונה, ופה זה תיאטרון חילוני לחלוטין. והמסר הוא שאם אתה רוצה להשיג משהו, ואם אתה מאמין שתשיג אותו, אז אתה תשיג אותו. אני חושבת שזה מסר שהוא מאוד מעניין".
בקאסט השחקנים והשחקניות היחידי שהשתתף גם בגרסה המקורית בסרט הוא עוז זהבי, המוכר גם מ"הזמר במסכה" כספגטי, כאן הוא קרוב יותר לקוגל. התלבטתם אם לקחת שחקנים נוספים שהשתתפו בסרט?
"אנחנו בדרך משתדלים לא לקחת לעיבודים בימתיים לסרטים שחקנים שהשתתפו בסרט. אבל עוז זהבי כל כך נפלא שלא יכולתי להתאפק. מאוד רציתי אותו, הוא שחקן מצוין, מאוד שרמנטי וגם שר מצוין. אבל היה מאוד קשה למצוא את הדמות הראשית, שמשחקת חן אמסלם".
אמסלם נכנסת לתפקיד כשהיא בהריון, זו החלטה מאתגרת ולא מובנת כי רגע אחרי עליית ההצגה תצטרכי להחליף את הכוכבת הראשית.
"בחרנו בחן אחרי שעשינו הרבה אודישנים, וחן הייתה מצוינת. יש לה כוח. היא לא אישה חלשה שגבר לא רוצה אותה. היה מאוד קשה, ועכשיו יהיה עוד יותר קשה כי היא בהריון, ואני אצטרך להחליף אותה תוך דקה. אני ידעתי שהיא בהריון, כשהיא באה אליי לחתום על חוזה היא אמרה לי 'ציפי, אני בהריון, אני בהלם'. אמרתי לה, 'מה יהיה?'. היא אמרה, 'אני לא יודעת, אני מוכרחה לעשות את התפקיד!' זה חשוב לי!.
"דיברתי עם עידו (רוזנברג, הבמאי - ש"ב), שאלתי אותו 'מה יהיה?'. אמרתי לו, 'היא כל כך נחושה, היא בדיוק כמו הדמות הנחושה שלה בהצגה'. אז אמרתי לה, יאללה, בואי. כמה שנהנה ממנה עד הלידה - נהנה, והיא תחזור אחרי הלידה. היום יש לנו אודישנים למחליפה. לא קל למצוא מחליפה. אבל תראה, החלפנו גם את מגי אזרזר ב'אפס ביחסי אנוש', כשנכנסה להריון. זה מקום מאוד פורה, התיאטרון".
במלאת שנתיים להתפרצות הקורונה, וריאנט האומיקרון עלול לאיים שוב בסגירת התיאטראות. את חוששת משידור חוזר ומסויט כזה?
"אני מעלה הצגה חדשה בזמן שאני לא יודעת אם התיאטרון יהיה פתוח או לא. אני מאמינה שההצגה תעלה בתאריך. אם יהיה לנו סרט הזוי חוזר, אז אחר כך הסרט יעבור. כמו שחזרנו לעבוד, הקהל חזר אלינו, אז לא ידענו מה יהיה והיינו מבוהלים. אני לא מבוהלת יותר".
באיזה מקום בחייך חשת את אותה נחישות של הדמות הראשית ב"לעבור את הקיר", לקבוע חתונה בלי חתן ולהיות בטוחה שתמצא עד התאריך את המיועד?
"הנחישות שלי הייתה בדברים אחרים. רציתי אולם תיאטרון, והצלחתי להשיג אותו. לבוא ולשכנע את כל הגורמים שפה יהיה אולם תיאטרון בלב תל אביב, כשלא היה פה כלום, זאת הייתה הנחישות שלי".