יצחק קלפטר נטמן, גידי גוב: "המום מכמות האהבה שזכה לה"

מאות בני אדם הגיעו לבית העלמין "מנוחה נכונה" בראשון לציון להשתתף בהלוויתו של המוזיקאי יצחק קלפטר שהלך לעולמו ביום חמישי בגיל 72. בשיחה עם כתבים אמר גידי גוב, חברו של קלפטר ללהקת כוורת: "אנחנו המון שנים הולכים יחד, כמעט 50 שנה. עם שלם באבל. חבל שאתה לא פה, יצחק, לראות איזו כמות של אהבה מורעפת עליך". בתום ההלוויה שרו מאות המשתתפים את "צליל מכוון" ומחאו כפיים בפעם האחרונה לקלפטר.

"יצחק לא היה נורא בריא, אבל גם כשיודעים שזה אולי יקרה - זה פתאום נורא עצוב, נורא כואב", הוסיף גידי גוב. "באיחוד כוורת ב-2013 יצחק כבר ישב על כסא. בחזרות הוא ניגן פגז, ידע כל תו וכל צליל, הזכיר לכולם, ואז משך עשר שנים יפות, שנפגשנו ודיברנו. אני פשוט המום, לא מופתע, אבל המום מכמות האהבה שהוא מקבל. פשוט עם שלם אבל ועצוב. חבל שאתה לא פה יצחק לראות איזה כמות של אהבה הולכת פה, אתה לא מבין. זה משהו גדול".

דני סנדרסון, חברו של קלפטר ל"כוורת", אמר בשיחה עם הכתבים: "כשהיינו נפגשים לנגן מדי שנה, זה היה מאוד מרגש. היינו מקשקשים על החיים, כל אחד היה סוקר מה שעבר עליו בשנה האחרונה, ואז הגיטרות היו נשלפות - ושם היה בינינו מבט. הוא היה איש מאד מיוחד עם ידע מוזיקלי מאד מעמיק. את כל הידע שלו הוא הביא ללהקה. התרומה שלו הייתה מדהימה. היו לנו לא מעט איחודים. גופו לא היטיב עמו, הוא היה על ערש דווי לפני 20 שנה כשהתגלתה אצלו מחלה חשוכת מרפא. על אף זאת, הוא החזיק מעמד 20 שנה מאז. היה לו כוח הישרדות. המוזיקה השאירה אותו. כשהגיטרה הייתה ביד, כל הקשיים התאדו".

המוזיקאי גיא מזיג, שניגן עם כוורת באיחוד ב-2013, אמר: "יצחק ליווה אותי לכל אורך הדרך עד לימים שבהם תמכתי בו בכוורת. אני כל כך אוהב את האדם ואת האור העצום שהוא הביא. הלוואי ונדע עוד מטאורים כאלה. איש יקר מאוד. הוא הגיטריסט הטוב ביותר שהיה פה. גאון אמיתי, צנוע ונחבא אל הכלים, ולכן כולם אוהבים אותו".

אחיו חיים ספד לו בהלוויה: "משפחה לא בוחרים אבל את החברים הוא בחר והתחושה האישית שלי היא שאתם הייתם חשובים לו לא פחות מאשר אני כמשפחה. רוב השנים לא הייתי פה אלא בביקורים חד פעמיים אז לא חשתי עד כמה יצחק מבורך בכישרון. שמעתי את המוזיקה שלו אבל לא הייתי ישראלי אז. זה לא השפיע עליי כמו עליכם. בשמי ובשם המשפחה, ואני מניח שאם הוא היה כאן אז גם בשמו, תודה רבה לכולם. מאוד מרגש. כל אחד מכם הוא חבר יקר. תודה לכם שבאתם. ויצחק, תודה שהיית אחי".

חבר הילדות שלו נועם אמר בהספדו בהלוויה: "חייך לא היו מלאי דבש. השירים המופלאים עמדו אצלך בראש סדר העדיפויות. את הכסף הגדול עשו חברות התקליטים ולך נשארו הפירורים של התמלוגים. כמה ענק היה יצחק, גם בשעות הארורות של המחלה לא פנה לאיש לעזרה. נמשיך לשיר את שיריך ולהשמיע את יצירותיך, בגן העדן תמצא חברים יקרים וביחד אל תפסיקו לנגן. יצחק נגאל מייסוריו".

מוקדם יותר הוצב הארון בתיאטרון הבימה. ומאות בני אדם הגיעו לאולם רובינא כדי לחלוק לו כבוד אחרון, ביניהם גם עשרות אמנים וקולגות של קלפטר, וכן פוליטיקאים כגון שר הביטחון בני גנץ, שרת התחבורה מרב מיכאלי וח"כ אמיר אוחנה. את טקס האשכבה פתח רמי קליינשטיין עם ביצוע מרגש ל"צליל מכוון".

שר הביטחון בני גנץ עלה אחריו לנאום ואמר: "יש פה ודאי ששואלים מה לשר הביטחון וליצחק קלפטר. באתי כי יש פה סיפור על התרבות הישראלית שקלפטר הוא אחד המייצגים שלה ולחשיבות שלה בחברה הישראלית. המוזיקה שהוא יצר הפכה לחלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו, שהיא חלק מהחוסן שלנו כחברה. כשהוא הלחין את "יושב על הגדר", אני וחבריי באמת ישבנו על הגדר בלבנון. השיר ביטא עבורנו תחושה של שותפות גורל שנלחמים על משהו גדול מהם ורצו לחיות את חייהם. קלפטר היה ישראלי בכל רמ"ח איבריו וניגן את הישראליות. לאחרונה למדתי עליו משהו לא ישראלי - שהוא היה מאוד צנוע. גם זה שיעור עבורנו. נמשיך להיזכר במילים ובלחנים שהם חלק ממדינת ישראל, בעצב, בשמחה, במלחמה ובשלום. ונמשיך לחיות את הישראליות הקלפטרית".

מיקי גבריאלוב וחיים רומנו ביצעו אחרי כן את השיר "טירוף במה", שכתב והלחין קלפטר וביצע אריק איינשטיין.

המוזיקאי יהודה עדר, נשיא בית הספר למוזיקה רימון, סיפר על הבמה שבחודש מרץ היו אמורים להעניק לקלפטר אות הוקרה על תרומתו למוזיקה. כשבישר את זה לקלפטר, "יצחק מאוד התרגש". בשל מותו, אות ההוקרה הוענק באשכבה לחיים, אחיו של יצחק קלפטר, לנעם אחיינו וללימור העוזרת של קלפטר. עדר קרא מהמילים שנכתבו בתעודת ההוקרה: "יצחק, בכל אחד משיריך מסתתר סולו גיטרה ייחודי. קול צלול, ברור, חתרני ומרגש ביותר. אתה עף לעבר הנצחיות. אחד בדורו. יצחק אהוב לבנו אתה אליל הגיטרה שלי, שלנו. מעריצים אותך".

לימור ביאו, העוזרת האישית של קלפטר, ספדה לו על הבמה: "תופתעו לדעת שיצחק היה גם איש מצחיק במיוחד. חשוב לי לשתף אתכם במשהו אישי. קלפטר אמר לי: 'אני יודע שביום שלא אהיה כאן יהללו אותי. זה בסדר. אני יודע שהמוזיקה שלי נוגעת בכולם'. יצחק, אתה תמיד תהיה חלק מחיי. יצחק, כבר מתגעגעים אליך. כשאתה עכשיו למעלה עם אריק, מי יודע, אולי תתחילו לעבוד על האלבום הבא".

לאחר מכן ביצע ברי סחרוף את השיר "דמיון חופשי". בשיחה עם הכתבים אמר סחרוף: "הוא היה גיבור בשבילי. אחד האנשים הראשונים שניגנו גיטרה כמו שרק יכולתי לחלום. הוא גם היה אדם תם, טהור ומתוק. הליין של הגיטרה שלו תמיד יעיף אותי, בכל פעם שאני אאזין לשירים שלו. הוא נתן לי את ההבנה שאני יכול להצליח כגיטריסט".

יואב קוטנר ספד בהמשך לקלפטר על הבמה: "לברי סחרוף יש שיר שנקרא 'קצב ועצב'. גם במקרה של קלפטר המוזיקה היתה הפתרון לעצב ולכאב. כששאלתי את אריק איינשטיין על 'עוף גוזל', הוא אמר 'המילים בסדר, הלחן של גבריאלוב נחמד מאוד, אבל כשאני שומע את זה ברדיו אני מחכה לסולו גיטרה של יצחק קלפטר'. קלפטר אף פעם לא נצמד למה שהמלחין המקורי כתב. הכרתי אותו אחרי כוורת ועד היום, והיה פער עצום בין הכשרון המטורף של האדם הזה לאיך שהוא ראה את עצמו והרגיש. הוא בא עם חור נוראי בבטן, היה לו כאב בסיסי, ולא משנה כמה שהוא הצליח, והיו לו המון להיטים, הוא תמיד הרגיש איזשהו חוסר. למזלנו, הוא הצליח לבטא את הצער שנשא איתו גם בסולואים".

בהמשך ביצע דויד ברוזה את "שיר אהבה בדואי" ואריק סיני את "העיירה שלי".

סנדרסון נפרד מקלפטר: "גם כשהיית חלש, כשלקחת את הגיטרה מכאוביך נעלמו"
קלפטר היה מלחין בחסד עליון, אבל קודם כל - בן אדם | גלי עטרי נפרדת
"גיבור תרבות ענק": דויד ברוזה גילה על הבמה שקלפטר מת - וספד לו בדמעות
עולם הספורט נפרד: "הפועל תל אביב ניגנה מתוך דמו ולבו של יצחק קלפטר"
יצחק קלפטר: "אני בן 70, אני מבין שאלו השנים האחרונות שלי" | בחזרה לריאיון האחרון לוואלה!

מאיר ("פוגי") פניגשטיין, חברו של קלפטר ללהקת כוורת, ספד לו תוך בכי: "זה יום עצוב. קשה להיפרד מחבר שהיה לצדך כל כך הרבה שנים. מאז שכוורת התפרקה וכל אחד הלך לדרכו נשארנו משפחה. מעבר ליכולות המוכחות שלו כגיטריסט, יצחק היה ונשאר אדם מופנם, שקט ובמיוחד צנוע. כל מי שהכיר אותו יודע שהצלחה ופרסום מעולם לא סינוורו אותו. התחברתי אליו מאוד אישית והפכנו לחברים טובים. יצחק הפך מהר מאוד כחבר חשוב בלהקה. תמיד עם הצליל הייחודי שלו. המסע שלנו בכוורת היה מלא חוויות. יצחק תמיד היה הכי מקצועי, בכל הקלטה ובכלל הופעה. גם אחרי פעילותנו המשותפת בכוורת ראיתי אותו מצליח במיזמים המוזיקליים שלו עם אריק איינשטיין, עם צליל מכוון ובעבודה עם הרבה אמנים אחרים. שיריו הפכו לנכסי צאן ברזל. יצחק, בשמי ובשם דני, גידי, יוני, אלון ואפרים אני מודה לך על הדרך שעשינו יחד ועל מי שאתה. אנחנו נפרדים ממך, חבר יקר ומוכשר, הלכת בטרם זמנך. לא נשכח אותך. יצחק, תראה להם למעלה מה זה סולו גיטרה".

תום שריר, שיצחק היה אח של סבו, ספד בשם המשפחה: "יצחק גדל במשפחה מצומצמת, ציונית כזאת, שסבלה זוועות, מהשואה ועד מלחמות ישראל. לא רבים יודעים אבל יצחק התגייס לחיל השיריון. התעקשו שיגיע ללהקה הצבאית, עבר מבסיס לבסיס תחת אש, מנגן לאוזניהם הצמאות של חיילים. יצחק היה אמפטי ורגיש. למדתי כמה היו חשובים לו אנשים בחייו. כמה אהב את אוריה בנו. תודה מיוחדת ללימור שהיתה לצדו יום יום בשנים האחרונות".

עוד הופיעה באשכבה גלי עטרי עם השיר "רק אתמול". הטקס הסתיים בהקרנת צילום של קלפטר מבצע בהופעה את להיטו הענק "צליל מכוון" - ורבים בקהל הזילו דמעה.

דויד ברוזה ספד לקלפטר בשיחה עם וואלה! תרבות: "יצחק היה סאונד ישראלי אסלי. זכיתי לקבל ממנו את השיר שפתח לי את הקריירה פחות או יותר, 'שיר אהבה בדואי', שאני שר בכל לילה, בכל במה, בכל מקום בעולם, בעברית, באנגלית ובספרדית. הבשורה הקשה תפסה אותי בסיום הופעה, באקורד האחרון, הקהל מריע ויואב גינאי עלה לבשר לי את זה. איזה בומבה בפרצוף".

מתי כספי ספד לקלפטר בשיחה עם וואלה! תרבות: "קלפטר היה יוצר ענק. הוא כתב שירים נפלאים, מלודיים, פשוטים וקליטים שנכנסים לנשמה. היה לו בייגלה מעל הראש וזה יצר את הייחוד שלו. בנוסף לכל, הוא היה חבר".

חברי להקת כוורת ספדו לו הבוקר במודעת אבל שפרסמו בעיתונות.

קלפטר, מבכירי נגני הגיטרה בישראל, ניגן בכמה מהלהקות הישראליות החשובות אי פעם, כמו כוורת, אחרית הימים, צליל מכוון והצ'רצ'ילים - ששאבה את שמה מכינוי של קלפטר; יצר אלבומים יחד עם אריק איינשטיין, והיה אחראי לכמה מקטעי הסולו הגדולים בתולדות המוזיקה הישראלית.

בין השירים המזוהים עמו אפשר למנות את "לוקח ת'זמן", "צליל מכוון", "האהבה שלי היא לא האהבה שלו", "שיר אהבה בדואי", "דמיון חופשי", "אני אוהב שוקולד" ו-"טמבל"; את קטעי הסולו בשירים כמו "שיר סתיו" של אריק לביא ו"העץ הוא גבוה" של אחרית הימים; את הלחנים שהעניק לאריק איינשטיין כמו "השיכור", "יושב על הגדר", "שביר", "בוקר טוב אמיר"; ולאמנים אחרים כמו "מה שאת אוהבת" ו"סוף העונה" של גלי עטרי, "אי ירוק בים" ו"בלדה לנאיבית" של יעל לוי, ו"אם אתה בסביבה (העיירה שלי)" של אריק סיני.