ביום שני, כשנשאל על ידי כתב גלי צה"ל שחר גליק מאיפה ישיג מימון תקציבי להורדת המסים על הכלים החד פעמיים והשתייה המתוקה, אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "סמוך עלי, אמצא מקור", תשובה עליה חזר מספר פעמים.
האירוע הזה לכשעצמו כמעט חסר משמעות. הרי סמוטריץ' החליט ואנחנו יודעים שגם יבצע, בין אם ניתן לו אור ירוק ואם לאו, אלא שפה מתחבאת אמירה קצת יותר משמעותית. ה"סמוך עלי" הזה הוא לא עוד אחת מאותן תשובות מתחמקות או מנפנפות. בממשלה הזאת זו אידיאולוגיה של ממש.
מה הסיבה לחשוב כך? רק יממה חלפה והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דיבר בביטחון רב בריאיון עם יונית לוי, עד שנשאל על התרת תפילה בהר הבית ושבר את הכלים: "כשאני לא רוצה לענות אני לא עונה". במילים אחרות - גם עכשיו, כשאני שר בממשלה, אני אעשה מה שאני רוצה, ממש כפי שגדלתי והתחנכתי. תסמכי עלי.
יעניין אתכם גם:
"תהיה ימני, תהיה מתנחל, אבל למה לפגוע בעתיד של הילדים פה?"
אחת הסדרות המעולות ביותר כמעט לא מוכרת בארץ. זה חייב להשתנות
לוי לא בזבזה זמן. כמו קבוצת כדורגל שמחליטה להרוג את המשחק בדקות הראשונות עם גול מוקדם, היא פתחה בבליץ וניסתה כבר בשאלה הראשונה להציג את השר כמו גנב בלילה, רק שהוא היה רחוק מלהיבהל ופתח במתקפת נגד שקטה אך אפקטיבית. "אתם אלה שכתבתם 'התקפל, התקפל, התקפל'", והסביר כי עלה להר הבית כדי "להודיע לחמאס שיש כאן בעלי בית".
לא לקח לה יותר מדי זמן כדי להוציא ממנו הודאה שעשה את זה בעיקר כדי להכניס לתקשורת אצבע בעין. סליחה, הודאה? נכון יותר להגיד שזו הייתה הצהרה מלאת גאווה. "האמת היא שכן. עד הרגע שבו אמרתם 'התקפל, התקפל, התקפל', חשבנו זה אחלה תרגיל שדווקא בבוקר הזה נעלה להר הבית", השיב.
מתחת למניעים האידיאולוגיים הברורים של בן גביר מסתתרת הדווקאיות הילדותית, אותה הוא לא מנסה להסתיר. עכשיו, כשר, הוא יכול להסיר את הכפפות במלחמתו בתקשורת השמאלנית, לדידו ולדידם של מצביעיו. למעשה, לא ברור מי אויב גדול יותר שלו, החמאס או האולפנים שמעבירים מסרים שאינם לרוחו. כך או אחרת, אלה דברים שהקהל שלו אוהב לשמוע, מדוע לא לתת לו עוד מהממתק הזה?
"למה להאשים את התקשורת, איתמר בן גביר, לא צריך להתבגר כבר?" נזפה בו יונית בטון של אם זעופה בסרט אמריקני מהפיפטיז. הוא, בפאסיב-אגרסיב משלו, ענה לה: "אני לא מאשים אותך", אבל הפנה אצבע גם כלפיה בשל הכמיהה להתלקחות.
ואז עבר לדבר על המלחמה שלו בגזענות.
כשבן גביר משתמש בביטוי "מלחמה בגזענות" היקום קורס לתוך עצמו. לשמוע אותו מדבר כך זה כמו להקשיב לדונלד טראמפ מטיף נגד קפיטליזם או לוולדימיר פוטין מצהיר שהוא פציפיסט. אנחנו יודעים בדיוק שהצורה שבה הוא מפרש גזענות היא לא בדיוק הצורה שבה האדם מן הישוב מפרש אותה, ועדיין, יש בכך קסם לא מבוטל. הדיסוננס הזה אפילו חמוד.
זה העניין עם בן גביר - כשעל פניו נסוך חיוך מדושן עונג של דוב שקיבל דבש, הוא עוטף בלבביות את המסרים המאוד ברורים שלו: הוא ילחם בגזענות נגד יהודים, הוא יילחם בפרוטקשן, הוא נגד אפליית להט"בים, וכל זה מעמדה של כוח שיש לו ושהוא מתכוון להשתמש בו.
קשה להגדיר את ההופעה של בן גביר כנוק-אאוט, אבל הוא בהחלט עשה בריאיון הזה מה שהוא עושה כבר יותר משנתיים: המשיך לדחוף את עצמו למרכז ולצבור נקודות במיינסטרים. זו לא הייתה הפעם האחרונה שבה הוא ענה רק על השאלות שעליהן הוא רוצה לענות, זו לא הייתה הפעם האחרונה שבה הוא עלה להר הבית כדי להראות מי כאן הבוס. זו בוודאי לא הייתה הפעם אחרונה שבה אמר ש"אם הבן שלי היה אומר לי שהוא הומו הייתי מחבק אותו" וקנה עוד לבבות ליברליים. תסמכו עליו.