איומי שר התקשורת שלמה קרעי לפגוע בתאגיד השידור כאן ולקצץ באופן נרחב מתקציבו, מטרידים גם את עידו רוזנבלום ואיתי הרמן, הלא הם מגיש תכנית "המרדף" ו"הצייסר" בעצמו, שחוזרים הערב (שני) עם עונה חדשה ושביעית של השעשועון בכאן 11. "התאגיד הוא גוף מצויין, עם תכנים מצויינים וזה לא סתם ככה, זה לא קרה מהאוויר", אומר רוזנבלום. "אני חושב שבמקרה של דברים שעובדים טוב, אז מה שנקרא - 'אל תתקן את זה אם זה עובד טוב'. וזה באמת חבל שהמון אנשים צריכים לצאת לעבודה עם איזשהו חשש למקום הזה".
"התחלנו לעבוד על 'המרדף' לפני שהתחילו השידורים של התאגיד, פגשנו את האנשים ואני הרגשתי שיש לי מושג שהולך לקרות משהו ממש טוב", אומר גם הרמן. "הייתי ברוח מאוד אופטימית, אמרתי: הנה עכשיו קם התאגיד החדש, הוא יהיה מאוד איכותי. אני מזכיר לך שכבר כשהתאגיד עלה לאוויר הוא עשה זאת עם חרב מונפת מעל ראשו. ואמרתי שהניצחון יהיה בכך שזה יהיה ערוץ מצוין, וזה קרה. הערוץ עלה, הוא נהיה מצוין. לאכזבתי, זה לא מספיק. זה לא מספיק שאתה איכותי וטוב. זה רק נחמד. אתה לא נשפט בזה באמת, אלא אם יש איזה כלי לשחק איתו, לקדם משהו פוליטי. חבל שמשחקים עם חיים וקריירות של אנשים. יש קונצנזוס די רחב שהתאגיד עושה פשוט עבודה מעולה. הצעקות והאיומים בסגירה הם פשוט לא הגיוניים".
עידו, פעם הפסקת לכתוב טור ב"ישראל היום" לאחר שהעורכים דרשו ממך להפסיק לכתוב את דעותיך הפוליטיות. השתתפת בתכנית של ליאור שליין, שאמר שנתניהו היה מעורב בהורדת התכנית שלו. עד כמה הפגיעה בחופש הביטוי החריפה ומטרידה אותך?
"חופש הביטוי זה אחד הדברים הכי חשובים שיש לבני האדם. אני חושב שבחופש הביטוי המלא אנשים בהחלט צריכים לשמוע דברים שלא נעימים להם, בזה הוא נמדד. זה לא נמדד בכמה זה נעים. וזה הולך לכל הכיוונים, דרך אגב, זה לא משהו שמאלני או ימני, בהקשר הזה, הפשוט. אתה לא יכול באמת לסתום לאנשים את הפה, את המחשבות. לא מימין ולא משמאל. זה בלתי אפשרי. חופש הביטוי לא עובד בצד אחד".
רוזנבלום כאמור חוזר הערב לתפקיד מנחה "המרדף", בו יתייצב לצד הצ'ייסרים איתי הרמן ומיכל שרון, ולכבוד האירוע התייצבו הרמן ורוזנבלום לריאיון משותף בוואלה! תרבות. הוא הגיש את התוכנית מיומה הראשון ובמשך חמש עונות, אך הודח מהנחיית העונה השישית על ידי מנכ"ל התאגיד לשעבר אלדד קולבנץ, ואת העונה הקודמת הנחתה לוסי איוב, שבינתיים עברה מכאן 11 לקשת 12. גורמים בתאגיד אמרו בזמנו כי ההחלטה להיפרד מרוזנבלום נבעה מתוך הרצון שלהם "לגדל טאלנטים המזוהים עם התאגיד ולא עם גופי שידור אחרים, כפי שרוזנבלום מזוהה עם ערוץ קשת". גורמים בתעשייה גם טענו בשיחה עם וואלה! תרבות שההחלטה התקבלה על רקע מתיחות בין רוזנבלום לקובלנץ, שבינתיים הודח מתפקידו. לטענתם, חלק מהעניין נבע מהשכר שביקש רוזנבלום, שהיה גבוה מדי מבחינת כאן, וגם בגלל עיסוקים נוספים שלו מחוץ לתאגיד. השבוע גורם יודע דבר בתאגיד אישר את הטענות האלה בשיחה עם וואלה! תרבות. ואולם, לאחר עזיבת קובלנץ, התאגיד ורוזנבלום הגיעו לעמק השווה בהסכם העסקה ובשכר שלו. לאחר שאני מציג את הטענות הללו לרוזנבלום, הוא מתחיל להשיב, אך אחר כך מבקש למחוק את התגובה. "אני שמח לחזור. אני לא מתחמק ממשהו, פשוט להסביר את זה - זה מטופש. אין לי מה להכביר בנושא".
ואיך הרגישה החזרה לתכנית? זה כמו לרכב על אופניים?
"האמת שכן. זה אופניים זוגיים, טנדם. הרמן, תגיד אתה, איך זה נראה מהצד, אני רוכב על אופניים או שאני נופל מהם?"
הרמן: "זה הרגיש שזה הולך להיות כמו רכיבה על אופניים. עלינו על אופניים וטסנו במהירות. האמת שממש מחצי השנייה הראשונה, האופניים נתנו כזה בום של פיצוץ, פשוט זה רץ מהר והיה הכי כיף שהיה עד עכשיו".
גורם בתאגיד, המכיר את שניכם, אמר לוואלה! תרבות: "עידו ואיתי הם לא שני אנשים שהיו נפגשים אחד בשני ולא הייתה נוצרת ביניהם מערכת יחסים ביום-יום. זה לא אנשים שאמורים להתחבר במהות שלהם. הם שתי קבוצות נפרדות לחלוטין בכתה י"ב. אבל נוצרה ביניהם מערכת יחסים מדליקה וכיפית, שמתחילה ונגמרת באולפן. ועדיין - קסם".
רוזנבלום: "אני חושב שאני והרמן בוודאי חברים, קודם כל חברים לעבודה ומתוך העבודה. אם אתה שואל אם היינו נהיים חברים בבית ספר, זה כבר להיות קטנוני. לגבי החיים עצמם, האם בחיים אחרים היינו נפגשים ויכולים להיות חברים? בוודאי. הדינמיקה לא נשענת על אקטינג".
הרמן, אמרת פעם שבבית ספר המגניבים היו נהיים חברים שלך כדי שיוכלו להעתיק ממך במבחנים.
הרמן: "השאלה כמעט הבהילה אותי. דמיינתי את עידו בכדורסל ובכדורגל, והוא לא היה בוחר אותי ראשון להיות איתם בקבוצה. ועם זאת, בבית ספר הספורטאים הכי טובים היו חברים שלי אז אני מדמיין את הסיטואציה לגמרי".
רוזנבלום: "זה ביזנס, איתי, זה ביזנס. מישהו צריך פרוטקשן, מישהו צריך לעבור מבחנים".
הרמן (צוחק): "חד משמעית, אבל יש לי חברים בלי אינטרסים, שבאו אליי מאהבת אמת!".
רוזנבלום: "הדינמיקה בתכנית זה חלק כיפי. אפרופו מה שדיברת על רכיבה על אופניים. אפשר לפתח עם אנשים אינטימיות כשסומכים אחד על השני. אם לא סומכים אחד על השני אתה לא יכול להיות באמת משוחרר או טוב במה שאתה עושה. בתחילת הדרך, כשרק עבדנו על התכנית וראינו את הפלא הזה קורה כבר בסימולציות והגענו לצלם, אני זוכר שהרמן אמר לי כל הזמן: שמע, הפורמט הוא בריטי, והמפיקים הבריטים רוצים שהצ'ייסר יהיה קשוח כמו הצ'ייסר הבריטי, שיורד על אנשים בצורה קשה, כמעט לא צוחק ועם פנים חתומות. הרמן ניסה לעשות את זה, ואני התחלתי לצחוק. אמרתי לו, איתי, אתה לא צריך את הארשת הרצינית והמפחידה, תהיה הכייס המנומס. כל עוד תקלע את השלשות כמו סטף קרי, איך שאתה עושה את זה הוא פחות מפריע. אני חושב שמשם התפתחו יחסים, ממקום שבו שנינו באמת מתחברים לתכנית ממקום נורא אמיתי. ובאמת בהרמן ובמיכל יש מרכיבים של ספורטאים".
הרמן: "עידו, אני זוכר שבזמן שהתחלת להגיד לי את זה, כשזה היה מנוגד לאינסטינקט שהיה לי אז, זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שחשדתי שאולי אתה מנסה לעצור אותי באיזשהו אופן. כולם אמרו לי אולי תנסה בכל זאת מה שאתה מציע לי. אמרתי שאני זורם. ועידו כל כך צדק, ובאמת מאותו רגע זה נהיה כמו בתרגיל המפורסם שבו אתה נופל אחורה ומישהו תופס אותך".
הרמן, מה התחום שאתה הכי חלש בו?
"כל מה שחדש כבר בעייתי. אני צריך ללמוד משנה לשנה. התכנית מנסה להיות עדכנית כמה שיותר, וכל שנה יוצאים סרטים חדשים, תכניות טלוויזיה חדשות ושירים חדשים. אז תמיד כשיש איזה משהו פרשי יחסית - קשה ללמוד כי אני כבר לא צעיר. ברור שבכל נושא אני עשוי לטעות, וזה גם קורה".
בעונה הנוכחית של השעשועון המצליח, זוכה פרס האקדמיה במשך חמש פעמים ברציפות, ינסו להביס את הצ'ייסרים בין השאר גם יורם ארבל, דפני ליף, נתי רביץ, תומר שרון ותומר הכהן, בן זוגה של נועה קירל. התכנית הערב תפתח בספיישל פורים עם טיפקס, ובהמשך צפויים ספיישל יום עצמאות עם ספורטאים אולימפיים וספיישל סופרות.
יורם ארבל, שהגיש את השעשועון "מי רוצה להיות מיליונר", בפנסיה שלו עבר לצד השני ועוסק בעיקר בהתמודדות בשעשועונים וריאליטי שאתה, עידו, מנחה - "הזמר במסכה" ו"המרדף". זה גם מה שיקרה איתך בפנסיה? תהפוך ממגיש שעשועונים למשתתף סדרתי בהם?
רוזנבלום: "הלוואי ואני אהיה בכושר שלו. חביבי, הוא עדיין כל הזמן משדר כדורגל, כל הזמן עובד. בהקשר הזה, אם בנאדם הוא פרפורמר ויש לו את זה והוא רלוונטי והחדווה עוד קיימת - לא עוצרים כזה דבר. הייתי חותם כזאת פנסיה כזאת".
הרמן: "יום לפני שהוא הגיע אלינו, ראיתי אותו משדר משחק מקרית שמונה, [ואומר] 'טוב, אני לא בדיוק רואה טוב'. והוא שידר נהדר את המשחק! אני באמת מקנא בזה שיש לו כזאת קריירה. זה וואו ענק".
עידו, אתה החלפת את אייל קיציס על כסא המגיש של "ארץ נהדרת" לאחר שזה האחרון חלה בקורונה. הרמן, אתה זכית לחיקוי בתכנית. איך שניכם מסכמים את החוויות האלה?
רוזנבלום: "שמע, 'ארץ נהדרת' זו באמת התכנית הכי אהובה עליי והכי מצחיקה בטלוויזיה ביי פאר. זה היה פאן. זה הרגיש לי כמו מתנה ליומולדת. טוב שקיציס עושה אותה. אני מסתכל על איך קיציס עושה את זה, ו-He`s the guy".
הרמן: "אהבתי מאוד את החיקוי שלי. מה שאהבתי, מעבר לדיוק, לבדיחות ולצחוקים, עד החיקוי של ערן זרחוביץ' היו כל הזמן אומרים, יאללה, אתה יודע הכל, אתה מנצח וכאלה. הרבה פעמים אני מנסה להסביר, תראו, אני גם מפסיד לפעמים, אני גם טועה. הדבר הראשון שערן זרחוביץ' עשה זה באמת להראות אותי כבנאדם קצת לחוץ. הוא איתר נכון את הבנאדם הלחוץ באיזשהו מקום. יש משהו פנימי אצלי כשאני נמצא באולפן, עם כל הצחוקים וכל הקוליות שמסביב, עדיין משהו בי בפנים ממש מפחד לשגות כששואלים את השאלה הבאה, קלה או מסובכת - זה לא משנה. הוא איתר את זה, וזה משהו שהוא מאוד נכון לגביי. הוא עזר לי לעשות את האאוטינג הזה שאולי רציתי להגיד, באמת, אני רק בנאדם".
יש עדיין אנשים שחושדים שההפקה עובדת על הצופים ומעבירה לך את השאלות מראש?
הרמן: "נראה לי שפחות".
רוזנבלום: "יש אנשים שלא עוזר כמה תגיד להם, הם תמיד יגידו שיש רמאות או משהו. עם הדבר הזה אין טעם להתווכח. מהצד שלי, כשאתה רואה את הרמן עונה דברים, אתה מבין שיש שם ידע. אבל ברגע שאתה רואה את הרמן באמת, זה פשוט כיף. אתה לא יכול להגיד, יש שם איזה שטיק. אין שטיק, זה האיש".
עידו, אתה אדם מוכשר, מגוון, שחקן, יוצר, במאי. בין השאר כתבת סרט ויצרת ושיחקת בסדרה. היום אתה מזוהה בקרב הקהל הרחב בעיקר כמנחה ריאליטי ושעשועים. לא היית רוצה להיות יותר מזוהה בציבור עם סרטים וסדרות?
"אבל זה ריאיון על המרדף אז הייתי נשאר במרדף. זה כבר מדלג לאישי. והרמן יושב פה איתנו. השיחה הזאת היא לא על הקריירה שלי. זאת התשובה שלי".
זו שאלה לגיטימית.
"לא הצלחתי להבין את השאלה".
השאלה אם היית רוצה להיות מזוהה עם סרטים וסדרות יותר מאשר עם שעשועונים וריאליטי.
"אני לא יודע איך לענות על זה. מבחינתך זה שווה יותר וזה שווה פחות?"
אתה יהודי - עונה לשאלה בשאלה.
"כי אם לדעתך שעשועונים וריאליטי הם נחותים מסרטים אז אני אשמח לדעת".
יש לך הרבה צבעים וגוונים, ומה שבולט בתודעה הרחבה הוא מצבע מאוד מסוים, ואני תוהה אם לא היית רוצה שהצבעים האחרים גם יבלטו. שאלה די לגיטימית.
"לא, היא לגיטימית, היא לגיטימית אם יש לך דעה קדומה לגביי מה נחשב טוב ומה נחשב לא טוב".
אין לי דעה קדומה. בגדול, יש יותר ערך אמנותי ויצירתי לסדרות וסרטים מאשר בשעשועונים וריאליטי.
"בעיניך. אני חושב שכל דבר הוא לגופו. אני לא חושב שיש ז'אנר נחות או ז'אנר לא טוב. בעיני, או שאתה עושה משהו טוב או שאתה עושה משהו לא טוב. אם אתה חושב שיש ז'אנר יותר גבוה או נחות מז'אנר אחר, זכותך".
לא ענית לגופה של השאלה.
"אני רק אומר שאני לא אוהב שאלות של השוואות בין ז'אנרים, ולא אוהב להגיד שדבר אחד גבוה ודבר אחר נמוך".
אז אשאל שאלה בת דודה: מתי ייצא הסרט הבא שלך? מתחשק לך לחזור לשחק?
"תמיד אני עוסק ביצירה, בין אם זה כתיבה או פיתוח של סדרה או פיתוח של תכנית כזאת או אחרת. התהליכים של הדבר הזה לוקחים הרבה יותר זמן מלהנחות תכנית. לעשות סדרה לוקח 6-5 שנים. אלה תהליכים הרבה יותר איטיים. אני נהנה לעשות טלוויזיה באשר היא טלוויזיה. אני נהנה להיות שותף ליצירה, למקום שבו אנשים יכולים לראות טלוויזיה ולהנות. עכשיו אני לא מתייחס לז'אנר. אלא למקום שבו אתה יכול להיכנס למישהו לחיים, בין אם בסדרה, בדוקו, בשיר או בכל דבר, לחצי שעה או 40 דקות או כמה שזה לא ייקח, להשכיח ממנו דברים מסוימים ולתת לו עולם אחר שהוא יוכל לברוח אליו, אנשים סופר מעריכים את זה. הם לא חושבים על הז'אנר, זה לא מעניין אותם. מעניין אותם אם מה שהם ראו וחוו היה טוב ולא זילזלו בהם".
"הזמר במסכה", "רואים את הקול", "המרדף", פרסומות. זו רשימה חלקית של מעשיך. אתה לא חושש לפעמים מחשיפת יתר?
"בתוך הדבר הזה, לא הכל בשליטתי, כמו מתי משבצים. לפעמים יוצא התקבצות שהיא לאו דווקא קשורה למתי צילמת משהו. זה שיש רצף כזה של תכניות, היה יכול להיות גם פחות רצף. זה לא בשליטה שלי. אני פחות חושב שזו בעיה. אתה חושב שזה יותר מדי? אני קצת נמאסתי עלייך?"
לא נמאסת עליי, ואתה אחד המנחים שאני יותר נהנה לראות על המסך. אבל מבלי לגרוע מכך, יש כמה שמות ופנים שחוזרים על עצמם, ואולי יש מקום לראות יותר פרצופים בפריים טיים. יש עוד הרבה מנחים ושחקנים מוכשרים.
"אין לי באמת תשובה טובה לתת על הדבר הזה. אני יכול להגיד שבסופו של דבר לפעמים דברים נראים בצורה מסויימת אבל זה לא בדיוק ככה. יש פה כל כך הרבה תכניות וסדרות טובות בטלוויזיה הישראלית ויש כל כך הרבה שחקנים וכל כך הרבה תפקידים. לא אתחיל למנות את התכניות שלא נמצאים בהם. אין לי תשובה טובה לדבר הזה. אני אומר תודה שאנשים עדיין רוצים ומציעים, ושום הצעת עבודה לא מובנת מאליה, ושום הצלחה זה לא משהו שמובן מאליו. אנשים עובדים קשה גם על דברים מצליחים וגם על דברים שפחות מצליחים. אני באמת שמח שאני יכול לקחת חלק בעבודה שאני אוהב. גם אין בעולם הטלוויזיה הבטחה שהיא ארוכת שנים".
בקרוב ימלאו 15 שנה למותו של אביו של רוזנבלום, העיתונאי, הסופר ומבקר האמנות אדם ברוך.
"הוא חסר כל יום. איכשהו זה מתגבר",אומר רוזנבלום. "אתה לומד לשלוט בעצבות ובכאב, אבל החלל באותו גודל. זה לא השתנה. המקום הזה של השיחות, המציאות המטורפת, הוא ידע איך הדברים אמורים לקרות ומה יקרה ולמה זה יקרה ככה, בסופו של דבר בחיים הכל זה גלגולים של אותו דבר מבחינת האנשים, התשוקות, הכעסים והאופי האנושי, מרגע שנהיינו בני אדם. והחכמה הזאת והאבהות הזאת בהחלט חסרה לי. כל יום".
אביך בא מרקע חרדי, נשאר מסורתי ועסק הרבה בכתיבתו וביצירתו במפגש בין ישראלי ליהודי. מה לדעתך אבא היה אומר על מה שקורה היום במדינה באשר להתנגשות הגדולה בין היהודי לישראלי?
"אני מאוד הייתי סקרן לשמוע מה יש לו להגיד. אני גם אגלה לך - הוא כבר אמר הכול, גם על מה שקורה היום. לאחותי יש בלוג ב'הארץ', ולדעתי בטור הבא שלה היא עושה שיחה עם אבא על המצב. אז אני אפנה אותך לטור הבא שלה. כי זה מאוד חזק, הדיאלוג והשיחה שהיא יצרה שם".
התחושה בעניין זה שהדברים מאוד הקצינו מאז שאביך הלך לעולמו.
"אפשר להגיד שיותר הקצינו. לדעתי רצח רבין זה מעשה מאוד קיצוני. אז כל עוד אנחנו לא שם, אנחנו לא שם. מבחינתי, רצח רבין היה הדבר הכי קיצוני שחוויתי בחיי פה. אני חושב שאנחנו יכולים רק להשתפר מזה".
כפי שכתב עמיתי מבקר הטלוויזיה נדב מנוחין אתמול בוואלה! תרבות, מול אחת ההפגנות הגדולות מתחילת המחאה נגד החקיקה להחלשת מערכת המשפט, שוב בחרו בקשת 12 וברשת 13 לשדר ריאליטי - "נינג'ה ישראל ו"הישרדות". מה דעתכם על זה?
רוזנבלום: "זה אמור היה להיות ריאיון יח"צ על המרדף".
אתה רוצה לשלוח לי שאלות ושאני אקריא רק את השאלות שתשלח לי?
"לא, חס וחלילה, אבל השיחה שלנו צריכה להיות על המרדף".
אני לא מבין למה אתה לא רוצה לענות לשאלות. לא היו תנאים מוקדמים לריאיון.
"דיברנו על המרדף. אני לא מצליח להבין את הקשר של זה לשאלה למה קשת ורשת משדרות משהו בזמן ה… לא רואה את הקשר. אולי אני נאיבי".
דיברנו הרבה על המרדף. בשיחה עם אנשי טלוויזיה בולטים ראוי לדבר גם על נושאים נוספים שעל סדר היום. אני לא יחצ"ן. אני עיתונאי.
"אבל אתה שואל אותי על מה קשת ורשת צריכות לשבץ, אתה מבין, אני לא מבין את ההקשר הזה, סליחה".
המדינה נשרפת והערוצים המסחריים שאתה חלק מהם משדרים בידור ולא פותחים אולפן על הדבר הזה. עד כמה אתם מוטרדים מההפיכה המשטרית?
רוזנבלום: "אני מוטרד".
הרמן: "גם אני מוטרד".
יש לנו כותרת!
רוזנבלום: "יש לכם כותרת: 'הרמן מוטרד'. אתה יכול גם להגיד שאני אופטימי".
הרמן: "אנחנו במשבר אמיתי, ואפשר לרדת מאוד נמוך, אבל אני כן חושב שאפשר מאוד להיבנות מפה, אני מאמין בזה באמת. אני רואה את זה פה ושם בכל מיני יוזמות מקומיות לאיזשהו דיאלוג אמיתי. מצד שני - הסכנה היא סכנה. אבל אני מפחד כמו שאני אופטימי. הכיוון שצריך להיות במדינה הוא כזה שהחלטות גורליות יתקבלו באיזושהי שותפות ומתוך התחשבות בכל הזרמים. התדרדרנו איכשהו לאן שהתדרדרנו, ובטח לא רק צד אחד אשם. המשבר הזה מראה שצריך לדבר ולהתחשב יותר בכל הגוונים של החברה".
עידו, לצד ההצלחות שאתה חתום עליהן, הגשת את התכנית "הקבוצה" בקשת 12 - שלא המריאה. בהארץ הופיעה כתבת פרופיל נרחבת תחת הכותרת: "איך הפך יורם זק מנער הזהב של קשת לכישלון שעולה לה מיליונים?". מה תשובתך לשאלה הזאת?
"נראה לי שאתה יכול לקחת את הציטוטים שלי משם".
מה קרה בתכנית הזאת שלא עבד?
"הדברים שאני לוקח מהעולם הזה, כשאתה בגוף שמוביל את הטלוויזיה הישראלית אתה חייב לקחת סיכונים ואתה חייב להשקיע. והמחשבה לזקוף אי הצלחה לרעת מישהו - חבל לי עליה. אם אתה לא מעז, לא מנסה ולא משקיע, בעיקר בטלוויזיה, אתה גם לא מוביל".
יש משהו בקריירה שלכם שאתם מתחרטים עליו?
רוזנבלום: "לא".
הרמן: "לא הייתי אומר מתחרט. אני חושב שבכל מקום שאני מגיע אליו אני מנסה לעשות את הכי טוב שלי. לפעמים אני מאוד מבסוט מהעבודה שלי - והקהל אדיש. יש כל כך הרבה פרמטרים, מעבר לטיב העבודה, כמו טיימינג וכאלה, אבל אני לא מרגיש איזושהי חרטה. לא מצליח להיזכר".
פעם שאלו אותך, עידו, באיזה ריאליטי היית מסכים להשתתף, ואמרת "האח הגדול". הרמן, כמי שפעם כתב משחקים ל"האח הגדול", באיזו משימה הזויה או משעשעת היית מעמיד את עידו כשמתמודד ב"האח הגדול" או שעשועון או ריאליטי אחר?
הרמן: "אני מכיר את העקב אכילס שלו, והוא מדבר על זה הרבה. זה פשוט מונח על הרצפה: אני פשוט רוצה שהוא יעלה על מטוס!"
רוזנבלום: "אוי, אוי, אוי, אתה כזה רשע!"
הרמן: "פעם אחת אני רוצה שזה יהיה מצולם, זה הכל!"
רוזנבלום: "וואי, וואי. האמת שזה פורמט מעניין, 'עידו טס בעולם' או 'עידו מעולף בעולם'".
הרמן: "טיול אחרי צבא, מסביב לעולם".
רוזנבלום: "הווריאציה שלי ושל הרמן ל'טיול אחרי צבא' זה רק שהוא מנסה לאושש אותי אחרי הטיסות".
לקינוח, עידו - הילדים שלך ושל יונית לוי מעדיפים לראות את אבא או את אמא בטלוויזיה?
"אנחנו רואים את 'האחוזון העליון' עם שחר חסון. אמנם אנחנו עולים עכשיו עם 'המרדף', אבל 'האחוזון העליון' זאת תכנית שמאוד אהובה עלינו".