הכל סוגר על אלי אברהמי. בשני פרקי סיום העונה של "גוף שלישי" ששודרו השבוע, דמותה של רותם סלע נאלצה לשלם לא רק את מחיר הטעויות שעשתה לאורך כל העונה אלא את הטעויות שעשתה במשך חיים שלמים. עידו (יהודה לוי) איבד את מעט האמון שעוד נותר לו באלי אחרי שהיא חתמה על המסמכים שייתנו לו משמורת על בנם העתידי והעדיפה לטוס ללונדון עם תומר (ליאור רז) כדי לכתוב איתו סדרה. תומר (רז) שחווה "לידה" משלו עם השקת הספר עליו עבד ביחד עם אלי לאורך רוב העונה, בחר לנצל את הרגע כדי להודות לאמא שלו ולא לאלי, מה ששב והדגיש לאלי את חשיבותן של אימהות בחיינו. ובזמן שאחותה רוני (יעל איתן) נמצאת בחדר הלידה, אנחנו רואים את העימות בין אלי ואמא שלה (נורית גלרון שצריכה לקבל יותר תפקידי משחק) על כך שגדלה בבית ילדים.
"אפשר לחשוב, יש עוד דברים בעולם", אומרת אמא של אלי על זוגות שלא מצליחים להפוך להורים וברגע אחד היא מבטלת שנים של קושי, תסכול ואכזבה שאלי ועידו חוו. אם זה לא מספיק, היא גם מודה שילדים מעולם לא היו משאת נפשה והיא אפילו לא מתנצלת על כך. אלי, שכאמור נמצאת בצומת דרכים שכולן מובילות למקום לא טוב, רואה בכך סימן שאולי היא לא נועדה להיות אמא. זה לא רק הרחם שלה שלא מתפקד, זה היקום שמסמן לה שאין לה את זה. במשך עונה שלמה אלי נשאה את עיניה אל חן (גל מלכה), הפונדקאית של בנה העתידי, ולמרות שלאחרונה אין את הכסף, הקריירה ובן הזוג שיש לה, היא בכל זאת ראתה בה מודל להערצה בזכות האמהות שבאה לה כל כך בטבעיות. פרקי הסיום מערערים גם את המשוואה הזאת.
חן, שעם ניסיון החיים שלה בלבד הוכיחה לאורך העונה שהיא הרבה יותר כשירה מעידו ואלי הפריווילגיים, מתגלה כאן כקצת יותר ילדותית ממה שחשבנו. זה בולט במיוחד ביום ההולדת של אורי (עידו סילם המוכשר) שהופך לקרב אגואים בינה ובין האקס שלה יניב (איתי תורג'מן). כשאורי, שעדיין פגוע מכך שראה את אימו מתקרבת פיזית לעידו, מעדיף לחגוג את יום הולדתו עם האבא שנטש אותו ואז חזר, חן לא יכולה יותר ומתפרצת. במונולוג קצר אך מרגש היא מסבירה לו שיום ההולדת שלו הוא בכלל לא היום שלו, הוא היום שלה, מי שנשאה אותו ברחמה במשך תשעה חודשים והוציאה אותו מהבטן שלה (היא באה להשתמש במילה בוטה יותר אבל עוצרת את עצמה ברגע האחרון). הווידוי הזה של חן מגיע לא רק מהתסכול שלה מהבחירה של אורי באבא שלו, אלא גם מהחשש שלה מהלידה הקרובה והעובדה שאחרי שהיא הפכה בעל כורחה לחלק מהמשפחה של אלי ועידו, את יום ההולדת של הילד שבבטנה היא תחגוג לבד.
אלי וחן מגיעות שתיהן לסוף העונה כשהן רצוצות ומעורערות, כשמשקל ההריון הותיר בהן סימנים רבים. גם עידו (לוי) שחשב שהוא מכיר את העולם טוב מכולם, מתגלה בחולשתו ורץ לזרועותיה של חן במקום לנסות לעשות בקרת נזקים אצל אלי. אפשר להבין אותו. המהירות והקלות היחסית בה אלי ויתרה על החלום שלה, משכה את השטיח לא רק מתחת לרגליים של אלי ועידו אלא גם מתחת לרגליים של הסדרה כולה, היא מעלה את השאלה - האם יכול להיות שמי שסבלה כל כך הרבה כדי להגשים את חלום האימהות, כולל חמש שנים של טיפולים נוראיים ותשעה חודשים של מערכת יחסים מתוחה וטעונה עם הפונדקאית שלה, תוותר על הכל בשביל פוטנציאל לכתוב סדרה? וממתי אלי בכלל חולמת על סדרה?
עוד על "גוף שלישי"
נסדק סדק: "גוף שלישי" מאופקת, עדינה ונוגעת ללב - כל מה שהפריים טיים המסחרי הוא לא
לאור ההצלחה: הסדרה "גוף שלישי" של קשת 12 תמשיך לעונה שנייה
פסטיבל "סירייס מאניה": רותם סלע וגל מלכה זכו בפרס השחקנית הטובה ביותר
בעקבות פרק 5: הטכנולוגיה התקדמה, הדעות החשוכות לא - את עדיין רחם מהלך
"גוף שלישי" שחודשה השבוע לעונה שנייה בעקבות ההצלחה בנתוני הרייטינג וזכייה בפרס השחקנית בפסטיבל "סיריס מאניה" (רותם סלע וגל מלכה), סיפקה עונה ראשונה שזהרה למרחקים בשממה הטלוויזיונית של הערוצים המסחריים, אבל אם נודה על האמת לא הייתה אחידה. ככל שהעונה התקדמה, יותר ויותר רגעים במערכת היחסים של הזוג אלי ועידו אברהמי וחן בן עטר, הרגישו פחות הגיוניים וכמעט טלנובליים: המעורבות של אלי ועידו בחיי המשפחה של חן נראתה יותר מפעם חסרת כל היגיון ולא מתאימה לזוג קרייריסטים שקולים ומחושבים כמותם. גם המהירות שבה הפכה החשדנות של חן כלפיהם להתמסרות כמעט מוחלטת, הרגישה כמו משהו שהואץ לצורך הדרמה והיה מנוגד לאופיה של הדמות. שני דברים הצליחו להציל את "גוף שלישי" מלהפוך להבטחה שאכזבה.
הראשון הוא תצוגת המשחק האמינה והעקבית של כל קאסט השחקנים, בדגש על שלושת הכוכבים הראשיים: רותם סלע, יהודה לוי וגל מלכה. כולם וכולן סיפקו תצוגות משחק אמינות, רגישות ומרגשות והצליחו לגרום לכך שאלי, עידו וחן, הרגישו פחות כמו דמויות ויותר כמו אנשים. ככל שהתסריטים הלכו וזרקו לעברם סיטואציות פחות הגיוניות (המעבר של חן לבית אלי ועידו), האתגר שעמד לפניהם רק גדל והם עמדו בו בגבורה. אם גל מלכה הוכיחה כאן שהיא לא רק שחקנית קומית מעולה (למי שזכר אותה כחגו מ"המפקדת"), אלא גם שחקנית דרמטית מצוינת, רותם סלע מיצבה את מעמדה כשחקנית הטלוויזיה מהטובות בישראל, עם שורה של תפקידים מעולים ב"הטבח" ו"בלאדי מורי" ועכשיו גם כאן.
תצוגות המשחק של הקאסט לא היו עוברות ללא הבימוי הרגיש של שי קפון שלא נגרר אחרי מבול הרגעים האובר דרמטיים בתסריט ושמר על "גוף שלישי" כסדרה שנותנת לשחקנים שלה זמן להתפתח ולא צועקת את מה שיש לה להגיד. עם לידת בנם הבכור של אלי ועידו נראה ש"גוף שלישי" הייתה יכולה להסתיים כאן ולהשאיר אותנו עם כמה שאלות מסקרנות לגבי עתיד הדמויות, אך עם הצלחה, כאמור, לא מתווכחים ואני מקווה שיוצרי הסדרה (שירה חדד, דרור משעני וקפון) ישכילו לתת לנו עונה שנייה שתלך יותר בקו הרגיש והמאופק ופחות בנתיב הטלנובלי. דרמות מוגזמות יש לנו מספיק בחיים עצמם.