כשלוסי בורלטו הגיעה לפריז כבחורה צעירה, היא החלה לעבוד כדוגמנית עירום. "הרגשתי בת מזל", סיפרה על כך. "לפעמים העבודה היתה בדירות יפות, עם כוס יין טובה. האווירה היתה נעימה, והיה משהו מתגמל בהרגשה שמביטים בי".
החוויה הזו עוררה ביוצרת רצון לביים על מציצנות, אותה היא מגדירה כאחת מן התכונות המאפיינות של אמנות הקולנוע. כשניסתה להתקבל ללא הצלחה לפמיס, בית הספר היוקרתי לקולנוע בפריז, היא הציגה פרויקט על פיפ-שואו. בהמשך, חברה שלה סיפרה לה על עבודתה כחשפנית, ואז בורטלו החליטה ליצור סרט על מועדון סטריפטיז - "אהבתי את הרעיון לצלול לתוך העולם הזה בעזרת חברה קרובה".
התוצאה היא הסרט "התשוקה היחידה שלי", העוקב אחר צעירה בשם מאנון שמתחילה לעבוד במועדון חשפנות, ומפתחת מערכת יחסים עם אחת הקולגות שלה. הסרט המדובר והמוערך יערוך את הבכורה הישראלית שלו בפסטיבל הקולנוע הגאה, שייפתח בסוף השבוע לאחר שנדחה בעקבות טבח השבעה באוקטובר.
זהו סרטה הארוך השלישי כבמאית של בורלטו. סרטה הקודם עסק גם כן בנושאים רגישים וטעונים - "שיר ענוג", עיבוד לרומן זוכה הפרסים של לילה סלימאני על האומנת שרצחה את הילדים בהם טיפלה. "התשוקה היחידה שלי" התגלה כנפיץ עוד יותר, ולקח לבמאית זמן רב לגייס כספים להפקתו. "הלקטורים בקרנות השונות בצרפת אמרו לי שאני לא מציגה את החשפניות כקורבנות, ולכן התסריט פגום", סיפרה בריאיון לעיתון לה-מונד. "הם לא הבינו איך זה שהגיבורה מתפשטת בציבור בלי שיש לה איזו טראומה או בעיות כספיות. אין מה לעשות, הקולנוע אוהב לראות נשים סובלות. אני אוהבת סרטים כמו 'לשבור את הגלים', אבל רציתי משהו אחר. כמעט והלכתי לחפש כסף אצל הקרנות הבלגיות, אבל אחרי שנה וחצי של סירובים, הצלחתי להשיג קצת כסף מצרפת".
אני שואל את בורלטו איזה קלישאות קולנועיות על חשפניות היה חשוב לה לשבור. "יש הרבה סרטים עם ועל חשפניות, אבל אין הרבה סרטים מנקודת המבט שלהן, חוץ אולי מ'לולה' של ז'אק דמי", היא אומרת. "הסרט שלי מציג את הסיפור מן הפרספקטיבה של הרקדניות, לא של הצופים המציצנים. בניגוד למקובל בקולנוע, המועדון שהן עובדות בו לא נוצץ - הוא מקום קטן ודי עלוב. הבדל נוסף: בסרטים כמו 'נערות שעשועים' של פול ורהובן, הדגש הוא על היריבות בין הנשים. אני שמתי דגש על האחווה ביניהן. גם כי במהלך התחקיר למדתי שלעתים קרובות יש חברות עזה בין החשפניות, וגם כי אחווה נשית זה משהו שהיה לי חשוב להעמיד במרכז".
איך את מגדירה את "המבט הנשי" בקולנוע?
"אני חושבת שהמבט הגברי מצמצם את הגוף הנשי והופך אותו לחפץ ותו לא, כמובן שיש גם במאיות שחוטאות בזה, וכמובן גם שקולנוע זה מרחב שבו כל אחד יכול לעשות את מה שהוא רוצה - ושוב, אני רציתי לעשות משהו אחר".
"אני חושבת שבעבר, סצינות סקס נפלו לאחת משתי קטגוריות: או שהן היו צנועות מאוד, כך שהצופים למעשה לא ראו כלום, או שהן היו מגושמות ולא אמינות. היית מסתכלת ואומרת לעצמך 'מי עושה ככה סקס'?. היה ברור שהבמאי הרגיש לא בנוח עם הסצינות האלה, ואז שאלת את עצמך - אולי היה עדיף שמלכתחילה לא היה מביים סצינת סקס? רציתי להציג את הסקס בצורה אחרת, כנה וחיובית, לא כמו משהו שכבר ראינו".
"הנשים בסרט עירומות, אבל זו לא פורנוגרפיה. אנחנו מציגות אותן כנשים, אנושיות, בשר ודם, ולא עושות להן דה-הומניזציה. המבט הגברי מציג גוף עירום רק בשביל הריגוש המיני, וזה לא כך בסרט שלי".
מה דעתך על כך שהסרט מוקרן בישראל בפסטיבל לקולנוע גאה?
"בעיני זה סרט שמתאים לכולם ולכולן ולכל פסטיבל, אבל אני שמחה שהוא מוקרן בפסטיבל כזה. במרחבים אחרים, כשיש שיחות אחרי ההקרנה, הקהל לפעמים פוחד להגיד את הדבר הלא נכון, ובפסטיבל קולנוע גאה השיח יותר פתוח ויותר נוח.
"כשגייסתי כספים לפרויקט, היו אנשים שהתקשו לקבל את הייצוג של סיפור האהבה הלסבי. הם לא הבינו למה אני לא מציגה אותו כמשהו בעייתי. הם חשבו שהסרט צריך להתמקד באיך שהגיבורה מגבשת את זהותה המינית, אבל הסרט עוסק בדור שמרגיש בנוח עם המיניות שלו ולא ממהר לשים את עצמו בקופסאות. הקשר הלסבי הוא דבר מובן מאליו".
את הגיבורה מגלמת לואיז שביאוט, שהקהל הישראלי מכיר מ"מילים נרדפות" של נדב לפיד. למה בחרת בה?
"לואיז ניחנה בנוכחות מעניינת. מצד אחד היא חושנית מאוד, ומצד אחר היא נראית רגילה, כמו הבת של השכן. לא ברור מאיזה מעמד הגיעה: היא לא נראית עממית, אבל גם לא בורגנית. היתה לה כימיה נהדרת עם זיטה הנרו, המגלמת את החשפנית שהופכת לאהובה שלה. היה ברור שהן לא מנסות להתחרות, אלא משלימות זו את זו".
מה הפרויקט הבא שלך?
"בקרוב תעלה באמזון בצרפת סדרה בשם 'Nudes', שביימתי יחד עם שתי במאיות אחרות. זה עיבוד לסדרת נעורים סקנדינבית בשם זהה. עד עכשיו נמנעתי מלעסוק בגיל ההתבגרות, אבל בזכות הפרויקט הזה הבנתי למה יש כל כך הרבה סדרות וסרטים בנושא. עבדתי עם נערות חסרות ניסיון מול המצלמה, והן פשוט נתנו את הכל. אני חושבת שהסדרה מגניבה מאוד, ואני ממש מחכה שתצפו בה".
"התשוקה היחידה שלי" יוקרן בפסטיבל הקולנוע הגאה בראשון 24.12 ב-21:00, ברביעי 27.12 ב-14:00 ובשבת 30.12 ב-21:00. להזמנת כרטיסים ולפרטים נוספים על הפסטיבל ראו האתר הרשמי.