החזון של הבמאי נואל מרשל לצלם סרט עם יותר מ-150 אריות משוחררים גרם ל"שאגה" (Roar) להפוך לסרט המסוכן ביותר - עם מספר הפציעות הגבוה ביותר על הסט - שנוצר אי פעם. לא רק שהצוות ושחקניו נפצעו, חלקם קשה, במהלך הצילומים - הסרט שהופק בעלות של 17 מיליון דולר הצליח לגרוף בקופות רק 2 מיליון דולר - שהובילו את הבמאי ואשתו דאז, השחקנית טיפי הדרן, למכור את נכסיהם כדי לכסות את ההפסדים. הפציעות על הסט היו דבר שבשגרה, כש-70 אנשי צוות ושחקנים נפצעו במהלך הצילומים - כולל מרשל עצמו שננשך בידי אחד האריות והשחקנית מלאני גריפית', בתו החורגת, שנאלצה לעבור ניתוח לשחזור פנים.
קומדיית ההרפתקאות "שאגה" שיצאה ב-1981 היא אולי הפרויקט הקולנועי המגוחך ביותר שנוצר אי פעם - וללא ספק המסוכן ביותר. "שאגה" צולם בעיקרו ב"אפריקה U.S.A", מתחם בעלי חיים מחוץ לאקטון, קליפורניה, שהפך מאוחר יותר לשמורת החתולים הגדולים "שמבלה". בשנת 1969 הבמאי נואל מרשל ואשתו השחקנית טיפי הדרן נתקלו באחוזה נטושה בפארק הלאומי גורונגוסה, מוזומביק, במהלך צילומי הסרט Satan's Harvest. במקום שהו מספר אריות. חיבתם לחתולים הגדולים העניקה השראה לזוג לאמץ ולגדל אריות בביתם שבלוס אנג'לס, שם חיו לצדם במשך 6 שנים עד שבנו את הנרטיב לסרט "שאגה". נואל אימץ 150 אריות אמיתיים, נמרים, ברדלסים וחתולים גדולים אחרים יחד עם חיות בר אחרות, כולל פיל, כבשה ויענים.
כוכבי הסרט הם המשפחה שחיה שם: נואל וטיפי עם ילדיהם מלאני גריפית', ג'ני מרשל וג'ון מרשל. "שאגה" מגולל את סיפורו של האנק (מרשל), איש שימור חיות בר המתגורר עם אשתו מדלן (טיפי) וילדיהם בשמורה בטנזניה. הנרטיב סובב סביב שני אריות זכרים יריבים המתחרים על דומיננטיות, ומעוררים סדרה של אירועים קומיים.
הצילומים החלו בקליפורניה ב-1976 והם תוכננו להימשך 6 חודשים אך נפרסו לבסוף על פני 5 שנים - בשל כמות הפציעות על הסט שהחלה בשלב מוקדם מאוד בצילומים. כלומר בסה"כ לקח 11 שנים ליצור את "שאגה" משלב הרעיון ועד יציאתו לאקרנים, כשחברי הצוות והשחקנים נאלצו לתפקד בזהירות רבה לצד חיות בר לא מאולפות במהלך הצילומים.
המטרה הייתה ליצור סרט ידידותי לכל המשפחה, קומדיית הרפתקאות קלילה ואינפורמטיבית כאחד. למרבה הצער, מה שקרה במהלך הצילומים היה מנוגד לחלוטין לכוונת הסרט. רק צופים חדי הבחנה יוכלו לחוש באיום המתמיד שחו השחקנים בכל פריים.
בסט, שם כמות בעלי החיים האפילה בקלות על מספר החיות בגן החיות של ג'ו אקזוטיק, מרשל כמעט איבד יד לאחר שננשך על ידי אריה. טיפי נפצעה לא פעם מהאריות ומפיל שהשתמש בחדק שלו כדי להניף אותה באוויר וגרם לה לשבר בקרסול. בתם מלאני הותקפה בידי לביאה בתקרית שכמעט עלתה לה בראייתה והיא נזקקה ל-50 תפרים ולניתוח לשחזור פנים - וחבר צוות נוסף סבל מפציעה קשה בקרקפת וכמעט איבד אוזן. ג'ון מרשל, בנו של נואל, סיפר על אריה שהתנפל עליו במהלך הימים הראשונים, מה שהביא למאבק אלים בין השניים שהסתיים ב-56 תפרים, לא אצל האריה.
עוד ב"אסור לפספס":
משתתפי "אתגר הדיונון": נטפליקס רוצה שנעשה מין מול המצלמות
כוכבות הסרט "הרגישו כמו זונות" לאחר "אורגזמה במשך שש שעות רצופות"
הטריילר ל"שאגה":
מה רואים בסרט ומה לא?
על פי ההערכות, מתוך צוות של 140 איש, 70 אנשי צוות ושחקנים סבלו מפציעות ברמות שונות. חלק מתאונות העבודה היו מחוץ למסך, אך ניתן לזהות אחרות בעת צפייה בסרט. למעשה זה סוג של נס שאף אחד לא מת במהלך הצילומים. באתר movieweb ערכו רשימה של הפציעות הבולטות שנרשמו על הסט.
התאונות שנראו על המסך:
1. נואל מרשל ננשך בידו כאשר קיים אינטראקציה עם אריות זכרים במהלך סצנת קרב. ניתן לראות את ידו חבושה בסצנות אחרות במהלך הסרט.
2. מלאני גריפית' נפצעה מאריה, מה שהוביל לניתוח שחזור פנים. בעוד שהתאונה בפועל אינה מופיעה בסרט, ההקדמה לאותו רגע נורא מופיעה בסרט.
3. הקרסול של טיפי הדרן נשבר לאחר שהושלכה בידי פיל. בסרט ניתן לראות את הרגע המצמרר ואת הכאב הניכר על פניה. זה הוביל לביקור בבית חולים ובשילוב עם פציעות אחרות שנגרמו לה, השחקנית סבלה מנמק גנגרנה - נמק של רקמות ואיברים בגוף.
התאונות שלא נראו על המסך:
1. טיפי הדרן שברה את רגלה ונפלה מפיל.
2. אריה תקף את הדרן במהלך הצילומים ושיניו גרדו את הקרקפת שלה.
3. קרקפתו של צלם הקולנוע יאן דה בונט נקרעה לחלוטין בידי אריה, מה שדרש 220 תפרים.
4. עוזר הבמאי הגיע הכי קרוב למוות כאשר אחד האריות כיוון לגרון ופספס את הצוואר שלו בסנטימטרים.
אך חיה לא נפגעה על הסט, אבל 14 אריות ונמרים מתו
מה שהופך את כל הסיוט הזה לאירוני מעט היא הכתובית שנוספה לסרט לפיה "אף חיה לא נפגעה על הסט של 'שאגה', אבל 70 חברי צוות ושחקנים דווקא כן". אפשר להטיל ספק בשפיותו של מרשל לצלם סרט על סט בו מסתובבות חיות בר לא מאולפות, אבל אין להכחיש את אהבתו לבעלי חיים והוא מעולם לא התכוון לפגוע בהם.
עם זאת, 14 אריות ונמרים מתו על הסט כתוצאה ממחלות ומתאונה שנגרמה בעקבות שיטפון קטסטרופלי שנוצר מסכר שנפרץ בפברואר 1978. השיטפון הוביל לנזק משמעותי, לבריחה של 15 חתולים גדולים ולחילוץ דרמטי של אנשי צוות שנלכדו במים העולים.
מלאני גריפית', לימים כוככת ענק - בסרט "שאגה"
אחרי אינספור אסונות, הסרט "שאגה" הוצג בבכורה ב-22 בפברואר 1981, אך מעולם לא שוחרר רשמית להקרנה בארה"ב. הוא זכה להצלחה בגרמניה וביפן אך נכשל בקופות בשאר המדינות בהן הוצג. מספר משקיעים הצטרפו ונסוגו עקב העלויות הגבוהות והחשש לגבי התוכן והגישה של מרשל. משך זמן הפרויקט ועלויות האחזקה של אינספור חיות הבר גרמו למרשל להיעזר בכספים שעשה מסרטו Satan's Harvest, כשהוא נאלץ לבסוף למכור את כל נכסיו. עלות הפקת הסרט עמדה על 17 מיליון דולר והוא הרוויח רק 2 מיליון דולר בקופות. בהשוואה, הסרט המרוויח ביותר של 1981 היה "שודדי התיבה האבודה", שעשה קצת יותר מ-212 מיליון דולר כשתקציבו עמד על 18 מיליון דולר.
טיפי סירבה לעסקאות הפצה והעדיפה להשתמש במעט הרווחים מהסרט לטובת הקמת קרן "שאגה" ב-1983 שהביאה להקמת מקלט שמורת "שמבלה" בקליפורניה, המהווה מקלט בטוח לחתולים הגדולים המופיעים בסרט. הספר האוטוביוגרפי שלה "החתולים של שמבלה" גולל את סיפורי האסונות שאירעו על הסט.
הסיפור המלא על הסרט המסוכן ביותר שצולם אי פעם:
טיפי הדרן חיה עם האריות עד היום
על אף הכשלון הסוחף, הסרט זכה למעמד של קלאט לאחר שטים ליג רכשה את זכויות השידור שלו ב-2015 ושחררה אותו בארה"ב תחת חברת ההפקה שלו Drafthouse Films. אם נתעלם מהאסונות, הסרט בהחלט ייחודי בנוף הקולנועי של שנות ה-80 ומבדר בצורה מוזרה באבסורדיות שלו. השינוי המשמעותי שהביא "שאגה" היה העברת "חוק הדרן" שמגביל את השימוש בחיות בר על סט צילומים, כדי שאסון כזה לא יקרה שוב. "שאגה" לא זמין כעת לצפייה בשירותי הסטרימינג אך לאור סגירת שירות הסטרימינג Drafthouse Film Alamo on Demand, ייתכן שהסרט ימצא בית חדש בקרוב.
טיפי הדרן ונואל מרשל התגרשו ב-1982. נואל הלך לעולמנו ביוני 2010 וטיפי, כיום בת 93, ממשיכה להתגורר בין האריות בשמורת שמבלה. היא אמרה אז: "כשעשיתי את הסרט פעלתי כדי שהממשלה לא תאפשר לאנשים לגדל אריות ונמרים כחיות מחמד. הם לא צריכים להיות חיות מחמד. הם טורפים שעומדים בראש שרשרת המזון, אחד מ-4 בעלי החיים המסוכנים ביותר בעולם".