"כחול הוא הצבע החם ביותר" היה אחד הסרטים הלוהטים של 2013, הרבה בזכות איכותו - אך גם בגלל הסקנדלים שהוא עורר עם יציאתו לאקרנים, החודש ממש לפני עשור.
הסרט, שדורג אצלנו במקום ה-19 והמכובד במצעד סרטי העשור, עילף את הקהל ואת חבר השופטים בפסטיבל קאן, קטף את דקל הזהב, זכה לביקורות מהללות והוכתר כאחת היצירות הקולנועיות המשובחות של אותה שנה. אולם לאחר יציאתו, כוכבות הרומן הלסבי, לאה סדו ואדל אקסרקופולוס, חשפו מספר פרטים מאוד מטרידים על הצילומים והעבודה לצד הבמאי עבדלעטיף קשיש.
ליה, מי שהקהל האמריקאי הכיר עד אז בעיקר מ"משימה בלתי אפשרית 4" ו"חצות בפריז", סיפרה לכל מי שרק רצה לשמוע ובקול דומע שההפקה היתה סיוט בלתי יתואר, שקשיש ניצל אותה והתעלל בה ושלעולם לא תעבוד איתו שוב. אדל סירבה להצטרף במלוא הכוח למסע ההשמצות שליה הובילה נגד קשיש בסיוע התקשורת הצרפתית - אולם היום היא כבר לא שומרת בבטן.
"כחול הוא הצבע החם ביותר" היא דרמה צרפתית המבוססת על רומן גרפי של ז'ולי מור, שעוקבת אחר מערכת היחסים של אמה (לאה סדו), אמנית לסבית צעירה ואדל, תיכוניסטית שלה זו התנסות ראשונה במערכת יחסים חד-מינית ובאהבה בכלל. אחת הסצנות המפורסמות בסרט היא סצנת הסקס שנמשכת 10 דקות ברציפות, כשהשתיים חושפות שבפועל לקח להן לא פחות מעשרה ימים לצלם אותה.
סצינת הסקס הייתה קשה לצילום גם כי ליה נאלצה לזייף אורגזמה במשך שש שעות שלמות תחת מבטו השיפוטי של הבמאי עבדלעטיף קשיש - שהתעקש על התוצאה המושלמת. בשיחה פתוחה על סצינות הסקס הבוטות, ליה התוודתה: "כמובן שזה היה משפיל לפעמים. הרגשתי כמו זונה, וכשאת צריכה לזייף את האורגזמה שלך במשך שש שעות... אני לא יכולה לומר שזה היה פשוט. היה לי קשה יותר לחשוף את הרגשות שלי מאשר את הגוף שלי".
אדל אמרה ל-Daily Beast: "ברגע שהגענו לצילומים, הבנתי שהוא (קשיש) באמת רוצה שניתן לו הכל. רוב האנשים אפילו לא מעזים לבקש את הדברים שהוא ביקש והם מכבדים יותר - את מקבלת ביטחון במהלך סצינות סקס והן עוברות כוריאוגרפיה, מה שהופך את האקט לפחות מיני, אבל זה לא מה שקרה כאן". ליה הוסיפה: "לבמאי יש את כל הכוח. כשאתה משחק בסרט בצרפת ואתה חותם על חוזה, אתה צריך לתת את עצמך - ובמובן מסוים אתה לכוד במלכודת".
עוד בנושא:
"אני צרפתייה, אז אני אוהבת לסבול": הכוכבת לאה סדו מדברת על ג'יימס בונד, הישרדות ומלנכוליה
האיראנית שתרגמה את הרומן הלסבי "כחול הוא הצבע החם ביותר" נרדפת במולדתה
שתי השחקניות סירבו לבצע מין אוראלי זו בזו על הסט, אך הודו כי לבשו נרתיק תותב כדי להסתיר את שלהן. אדל אמרה ל-GQ: "אני יודעת שכולם רוצים לשאול אותי אם באמת שכבנו? כשאתה מת בסרט, אתה לא באמת מת בחיים!". ליה הוסיפה ל-The Independent: "שמנו עלינו נרתיק מזויף. יש לך משהו שיגן להדביק שם. אני לא עושה סקס על המסך. אנחנו יכולים לזייף את הדברים האלה. אי אפשר לזייף רגשות, אבל אפשר לזייף שפת גוף". ליה הוסיפה: "את חייבת להיות מחוץ לגוף שלך. זה קשה מדי".
בעוד שהן הצליחו לסרב לבקשות מסוימות בתחילת הצילומים - כולל סירוב לעשן סיגריות אמיתיות ולהשתמש בשמות האמיתיים שלהן - הן הרגישו מחויבות לתת את כל כולן בסצנה הזאת.
עוד תלונות על סקס בצילומים
כוכבי "רומיאו ויוליה" תובעים על סצנת העירום ש"נכפתה עליהם כשהיו קטינים"
ברוק שילדס: כפו עליי להתאהב ולהיות ערומה עם כוכב "הלגונה הכחולה" כשהייתי בת 14
השתיים גם טענו שהן לא ידעו מתי הצילומים יסתיימו, מכיוון שקשיש ניסה לדחוף ל"שלושה חודשים נוספים". בסופו של דבר הצילומים נמשכו חמישה וחצי חודשים, כשהכוכבות עצרו את שגרת יומן רק לטובת צילומי הסרט. הרבה מהסצנות הם צילמו עשרות אם לא מאות פעמים.
כשדיברה על החוויה שלה בשנת 2022, ליה התוודתה: "רציתי, כלומר, לחקור ולחשוף את עצמי, ואפילו בסצינות הסקס... רציתי לחוות איך זה יהיה לצלם דברים כאלה, אבל לא ידעתי שקשיש אובססיבי לחלוטין לסרט הזה. הוא יכול היה לצלם סצנות 200 פעם ואני לא ידעתי את זה כשנכנסתי לפרויקט".
הדרמה הצרפתית על סיפור אהבתן של שתי הצעירות הוקרנה במאי 2013 במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל קאן. יושב ראש חבר השופטים בפסטיבל, סטיבן שפילברג, כל כך התרגש מהסרט, עד שהחליט באופן חריג להעניק את הפסלון הן לבמאי שלו - והן לשתי כוכבותיו. בזמנו כשסיפרה ליה שקשיש ניצל אותה, הוא לא נשאר חייב, דחה את טענותיה על הסף וקרא לה מפונקת ובכיינית.
עוד אז, כשיצא הסרט לאקרנים בארץ, סיפרה לאה סדו בראיון בלעדי לוואלה! תרבות שהצילומים היו קשים מנשוא: "לפעמים פשוט שאלתי את עצמי 'רגע, מה אני עושה פה?'". היא הוסיפה: "באופן כללי, לא היה לנו שום פנאי בתקופת העבודה על הסרט. אלה היו חודשים שבמהלכם הייתי בתוך הדמות שבעה ימים בשבוע. אפילו על הדברים הכי קטנים עמלנו במשך שעות. סתם, לדוגמה, יש את המפגש הראשון בין הדמויות, שאנחנו חולפות אחת על פני השנייה. ביזבזנו על זה עשר שעות. כן, עשר שעות. עשינו מאה טייקים, אני לא צוחקת, מאה טייקים, וכל זה בשביל משהו שנמשך עשר שניות. היה מאוד קשה לעבוד ככה. מה שלא עשינו, הבמאי תמיד חיפש משהו אחר, וזה מאוד פוגע בביטחון, כי כשכל פעם אומרים לך שמה שעשית עדיין לא מספיק טוב אז את מתחילה לחשוב שהבעיה בך ושאת לא שחקנית טובה".
אדל אקסרקופולוס הוסיפה בריאיון לוואלה! תרבות: "אני יודעת שליה סובלת מאותם פחדים כמוני, מאותן מבוכות כמוני. היא בחורה, יש לה אותו גוף, לא באותו היקפים, אבל יש לה את אותם דברים. עזרנו אחת לשנייה בכל פעם. הרגעתי אותה, היא הרגיעה אותי. רק במבט שלה היא נתנה לי הכל".