וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חמשת הסרטים הכי חדשים ושווים שכדאי לראות עכשיו

עודכן לאחרונה: 1.2.2024 / 12:55

להיט האקשן שמרסק קופות, הסרט החדש ואולי האחרון של מיאזאקי, הגרסה המוזיקלית של "ילדות רעות" ואחד מסרטי ההופעה הטובים אי פעם. חמישה סרטים שכדאי לראות עכשיו

טריילר הסרט "הכוורן"/רד קייפ

"הכוורן": להיט האקשן החדש של ג'ייסון סטיית'ם

ג'ייסון סטיית'ם הוא אחד מכוכבי האקשן האהובים בישראל. לא פלא אם כך שסרטו החדש "הכוורן" שובר כאן קופות בשבועות האחרונים. כרגיל אצלו, מדובר ב"סרט חקלאי" - ביטוי משנות החמישים שמשמעו סרט שיש בו גופה על כל דונם.

אפשר היה לקרוא לסרט גם "הקברן", משחק מילים שכנראה עובד רק בעברית. לשמו המקורי, "הכוורן", יש שלוש משמעויות: סטיית'ם מגלם סוכן מיוחד לשעבר, שליחידת העילית בה שירת בעבר קוראים "הכוורנים". עכשיו הוא בגמלאות, מטפל בדבורים, והכוורת משמשת מטאפורה לציביליזציה ולמרקם החברתי כולו. כן, יש בסרט גם יומרות כאלה, וגם לא מעט ביקורת על קפיטליזם, ודיון בהבדל בין חוק וצדק.

הסרט פועל לפי המסלול השגור במותחני אקשן שכאלה. הגיבור נהנה מהפנסיה, ומהחברות שפיתח עם אישה מבוגרת בגילומה של פלישיה ראשד הזכורה כאימא מ"משפחת קוסבי". חברתו הטובה מתגלה כתמימה וטובה מדי לעולם הזה, ונופלת קורבן להונאת רשת שמובילה לתוצאות טרגיות. הכוורן מתקשה להכיל את הזעם, ויוצא לנקום את נקמתה, מה שיוביל אותו לחשוף כוורת מסועפת בצורה בלתי רגילה של נוכלים ורמאים, והוא לא ינוח עד שיהרוג את כולם.

מתוך הסרט "הכוורן". רד קייפ,
סרט אקשן או קומדיה פרועה? מתוך "הכוורן"/רד קייפ

למרות הנוכחות של כוכב אקשן כמו סטיית'ם ושל שחקן מכובד כמו ג'רמי איירונס בתור האיש הרע, ואף שמאחורי המצלמה עמד במאי פעולה ותיק כמו דיוויד אייר, הדרך הטובה ביותר ליהנות מ"הכוורן" היא להתייחס אליו בתור קומדיה פרועה. העלילה שלו מופרכת להחריד: מזמן לא ראינו תסריט שמתחיל בנקודה כל כך מינורית ומגיע כל כך רחוק. יש בו שורות דיאלוג לפנתיאון, למשל "הפכת את הפאשלה לאמנות, והפישול האחרון שלך הוא המונה-ליזה" (ותסלחו לי אם אני לא מצטט במדויק), והנבלים הם קולקציה פאתטית במיוחד של עלובי נפש.

על משקל מה שאמר פעם פרופ' שקולניק לתלמידתו ב"הערת שוליים", אפשר להגיד כך: מה שלא מגוחך בסרט הזה הוא קלישאה, ומה שלא קלישאה - מגוחך. ובכל זאת, ואולי בגלל זאת, הוא מספק חווית צפייה כיפית, וכשסטיית'ם בשטח אפשר להיות בטוחים שהטובים ינצחו - וזה בדיוק המסר שאנחנו צריכים עכשיו. בכל מקרה, הסרט מציג כעת באולמות הקולנוע בישראל וצפוי להישאר בהם עוד הרבה זמן.

עוד בוואלה!

אמרו שהוא מציג יהודים כטרוריסטים. אמרו שהוא מייצר זבל ציוני. עכשיו הוא מגיב

לכתבה המלאה

"הילד והאנפה": הסרט החדש של המאסטר מיאזאקי

יש במאים מעטים שכל סרט חדש שלהם הוא חגיגה. המאסטר היפני הייאו מיאזאקי, מי שנכנס לדפי ההיסטוריה עם קלאסיקות מודרניות כמו "המסע המופלא", הוא אחד כזה. אחרי הפסקה לא קצרה, האשף חוזר עם "הילד והאנפה", שעשוי להיות גם סרטו האחרון - הדיווחים על כך סותרים. מה שבטוח, הסרט כבר נהיה להיט עצום במולדתו וברחבי העולם, וניצב כפייבוריט ברור לזכות באוסקר לסרט האנימציה הארוך ביותר (בשעה ש"מכתב לחזיר" הקצר של טל קנטור פייבוריט בקטגוריית סרט האנימציה הקצר).

הסרט עולה בארץ בסוף השבוע, ושימו לב שהוא מוקרן אך ורק בגרסה המקורית - כלומר, ביפנית עם כתוביות לעברית. אין אותו בדיבוב לעברית.

כמשתמע משמו וכמו רוב הקלאסיקות של ג'יבלי, הסרט עוסק בחווית הילדות. גיבורו הוא יתום מאם, שבגיל 11 עובר עם אביו לעיירת הולדתו של אימו המנוחה, ופוגש שם את עוף המים שגם בשמו נקראת היצירה הזו.

האנפה מבטיחה שתוכל לעזור לו לפגוש את אימו, ולשם כך הוא יצטרך כמובן לעבור מסע מופלא, שיאפשר למיאזאקי להוכיח פעם נוספת ואולי אחרונה את היכולת שלו לבנות עולם ומלואו, עם שפה וחוקים משלו, ועם יופי ועושר מסחרר.

זה אולי הסרט האחרון של מיאזאקי, זה בטח לא הסרט הכי טוב שלו - ועדיין, זו חוויה נדירה לכל המשפחה.

"ילדות רעות": העיבוד המחודש שכמעט ומתעלה על המקור

בהתחלה היה את הסרט מ-2004, שהפך לפולחן ועד היום מפרנס שלל ממים וגיפים - אפילו שמחה רוטמן השתמש באחד לא מזמן! אחר כך הגיעה הגרסה המוזיקלית על במות ברודווי, ועכשיו יש עיבוד קולנועי למיוזיקל.

העלילה נשארת דומה: סיפורה של נערה שעוברת לתיכון חדש, מגלה כי מלכת הכיתה רג'ינה קינג שולטת בו ביד רמה ובאמצעות חוקים שרירותיים, ונלחמת בה ובכוחות החושך שלה רק כדי לגלות שהיא הפכה להיות בדיוק כמוה. הגרסה החדשה מוסיפה לכך נאמברים מוזיקליים ועדכונים טכנולוגיים כמו טיק-טוק, וכרוח הימים גם דואגת ליותר גיוון אתני, אם כי הגיבורות עדיין לבנות.

"ילדות רעות" מגיע לאולמות הקולנוע שלנו אחרי שהתגלה כהצלחה קופתית מפתיעה בארצות הברית, ואפשר להבין למה הוא כל כך הצליח. כל מה שהיה טוב בסרט המקורי עדיין עובד היטב, בעיקר הסאטירה החברתית. התוספות לא גורעות, ולעתים גם משדרגות. סליחה על חילול הקודש, אבל אנגאורי רייס ורנה ראפ בתפקידים הראשיים נותנות פייט מכובד לצוות המקורי, ואולי אפילו עדיפות עליו. האינטריגות עסיסיות, הבדיחות מצחיקות, והתוכן רלוונטי להפליא. קל לראות ב"ילדות רעות" אסקפיזם, כי הוא כל כך מבדר ומהנה, אבל יש בו אמירות חשובות על היררכיות חברתיות, על אתיקה ומוסר, ועל מה שבין אדם וחברו. זה סרט שיעשה לכם טוב על הלב אבל גם ילמד אתכם להיות טובים וטובות יותר.

"Stop Making Sense": אחד מסרטי ההופעות הגדולים אי פעם

אחד מסרטי ההופעה הטובים אי פעם חגג השנה ארבעים שנה לצילומים שלו. לרגל זאת, עותק חדש שלו הסתובב ברחבי העולם ועכשיו מגיע גם לישראל, להקרנות מיוחדות בקולנוע לב.

את הסרט ביים ג'ונתן דמי, הזכור בציבור הרחב בעיקר בשל היותו במאי "שתיקת הכבשים". אך מעבר לכך, הוא גם היה יוצר מחונן של סרטי דוקו מוזיקליים "Neil Young: Heart of Gold" הוא דוגמה מזהירה לכך, אבל המדהים מכולם הוא סרט זה, שתיעד הופעה של הטוקינג הדס בשיא תהילתם. הקולנוען, שעוד היה יחסית בתחילת דרכו, מביא לידי ביטוי את תפיסתו, המתבססת על צילום נטו של מה שקורה על הבמה, בלי שום סוג של התערבות מצדו.

על הבמה קרה הרבה מאוד - כי דיוויד ביירן, סולן הטוקינג הדס, הוא מן המוזיקאים הקולנועיים בימינו, ומלכתחילה בנה את המתרחש עליה כמו בסרט. דמי, מצידו, ניחן בכישרון פלאי להסתכל במה שמולו ותמיד לדעת לתפוס את הנקודה הנכונה ברגע הנכון. בניגוד למשתמע משמו, בשפה הקולנועית של "Stop Making Sense" יש המון היגיון, שלא פוסק אף פעם.

"מסכנים שכאלה": הכי הרבה מועמדויות לאוסקר, חוץ מ"אופנהיימר"

לפני שבוע וחצי, "מסכנים שכאלה" התכבד בלא פחות מ-11 מועמדויות לאוסקר, יותר מכל סרט אחר חוץ מ"אופנהיימר", ועם נציגות בכל הקטגוריות המרכזיות - סרט, בימוי, שחקנית ראשית וכיוצא בכך. בסופ"ש שעבר, הוא עלה באולמות הקולנוע בישראל.

את הסרט כתב וביים יורגוס לנתימוס, הבמאי היווני שמאז "שיני כלב" ו"הלובסטר" הפך לאחד השמות החמים בעולם הקולנוע, והוא שב לשתף פעולה עם אמה סטון, שכיכבה אצלו ב"המועדפת" המהולל גם כן. השחקנית, שמכה גלים השנה גם בסדרה "הקללה", מגלמת כאן צעירה הרה החיה בתקופה הוויקטוריאנית ושמה קץ לחייה. מדען סטייל ד"ר פרנקנשטיין, בגילומו של וילם דפו, אוסף אותה, לוקח את המוח של העובר שהיה ברחמה ומשתיל אותו בתוכה.

מתוך הסרט "מסכנים שכאלה". Courtesy of Searchlight Pictures. © 2023 20th Century Studios All Rights Reserved,
11 מועמדויות לאוסקר. מתוך "מסכנים שכאלה"/Courtesy of Searchlight Pictures. © 2023 20th Century Studios All Rights Reserved

וכך, גיבורת הסרט חוזרת לחיים, אך עם מוח של תינוקת, כך שכעת היא צריכה לגלות את העולם מחדש. היא יוצאת למסע חוצה יבשות, במהלכו תלמד את נפלאות הגוף ותאוות הבשרים, אך גם את הצד האפל של העולם - אי הצדק ואי השיוויון בין המעמדות והמגדרים. העולם ישנה אותה, אבל היא גם תשנה אותו.

כרגיל בימינו, ההתלהבות סביב הסרט קצת מוגזמת, ובכל זאת אין להכחיש שמדובר באירוע קולנועי. העיצוב האמנותי מחייב צפייה על מסך גדול, המבע הקולנועי וירטואוזי, והעשייה כולה מרשימה ומושקעת. אמה סטון נועצת את שיניה בתפקיד הנועז, שמספק לה ולכולנו כמה מסצינות הסקס והעירום הפרועות ביותר שראינו בקולנוע המסחרי בשנים האחרונות. בניגוד לרוב סרטי האוסקרים, ל"מסכנים שכאלה" גם יש חוש הומור, אז לא תצאו ממנו מסכנים - כנראה שדי תיהנו.

ואם "מסכנים שכאלה" עשה לכם חשק לצפות בשיתוף הפעולה הקודם של סטון ולנתימוס - נהדר, הסרט עלה השבוע בקטלוג הישראלי של נטפליקס וזמין שם. והנה עוד בונוס: הריאיון שלנו עם לנתימוס על אחד מסרטיו דוברי האנגלית הראשונים, "להרוג אייל קדוש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    7
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully