אחד המושגים שהפך לבאזוורד של העשור הוא Cultural Enrichment, העשרה תרבותית. המושג הזה מתאר תהליך של פתיחות והיחשפות לתרבויות שונות, תוך רכישת ידע, הבנה והערכה כלפי התרבויות האלו. התהליך אמור לתרום להרחבת אופקים, פיתוח סובלנות וקבלה. לאחר שידור כתבתם של אוהד חמו ואלעד שמחיוף בחדשות 12, ראינו כיצד העשרה תרבותית עומדת לקבל את פנינו באירוויזיון שיתקיים במאלמו.
כבר בהפסקת הפרסומות שקטעה את חלקה הראשון של הכתבה התחלתי לקבל מסרונים מחברים ובני משפחה. "בטוח שאתה נוסע?", "אתה לא מפחד?", "אולי בכל זאת אל תיסע?", ואלה הודעות מאנשים שגרים במדינה שעדיין מתנהלת בה מלחמה. מעניין מה חושבים השוודים על כל העושר התרבותי שראינו על המסך. את הישראלים, בינתיים, היא מרחיקה משוודיה, לפחות חמישה מהם החליטו להישאר בבית, למרות שכבר רכשו כרטיסי טיסה והזמינו בתי מלון.
"אני חובב גדול של התחרות וביקרתי ביותר מעשרה אירוויזיונים", אומר ד' לוואלה! תרבות, ומבקש להישאר בעילום שם. "כבר בתחילת המלחמה נדהמתי לראות עד כמה אנשים המגדירים את עצמם קווירים תומכים בחמאס, זה מזעזע ובלתי נתפס, אבל לא מנע ממני להמשיך בתוכניותיי להגיע למאלמו".
איגוד השידור האירופי, ה-EBU, הכריז כבר ב-7 ביולי על מאלמו כעיר המארחת. בדיוק שלושה חודשים אחר כך הגיעה השבת השחורה. "למרות שמדובר בעיר מוסלמית", אומר ד', "האמנתי בבועה האירוויזיונית המכילה והמקבלת. החלטתי להגיע רק למופעים ולמסיבות הרשמיות, לא להסתובב בלילה לבד ברחוב, לא להראות סממנים ישראלים, ובסדר, אז יהיו הפגנות".
ד' סמך כל כך שמאלמו תהיה העיר הכי מאובטחת בעולם בשל אירוח התחרות, "ואם ירצו לעשות שם פיגוע, הרי איך יוכלו להבחין מי ישראלי ומי לא? יהרגו אירופאים וזה יעשה להם יחסי ציבור רעים מאוד, לכן לא הרגשתי פחד".
"נקודת המפנה הייתה לפני מספר שבועות, כששלטי החוצות המתגאים באירוח התחרות רוססו באדום המדמה דם", מספר ד', "מזעזע לראות משהו שאמור להיות מזוהה עם זוהר ונצנצים, מכוסה בדם ופוליטיקה". ד' לא חוסך ביקורת מחבריו החובבים בעולם ומאתרי החובבים שעוד נגיע אליהם בהמשך הכתבה, על יחס חד-צדדי לישראל והתעלמות מוחלטת מאירועי 7 באוקטובר.
"הכתבה בחדשות 12 ממאלמו שברה את גב הגמל", מספר ד' בגילוי לב. "הבנתי שקבלת הפנים תהיה מחרידה, בן זוגי החליט שהוא לא נוסע, ולאחר מכן גם אני הגעתי למסקנה שהשנה כדאי להישאר בבית. כבר הזמנתי טיסות ובית מלון, אפסיד כסף, אני לא יכול לתאר עד כמה זה מעציב אותי, אבל אני באמת חושש לחובבים הישראלים שהחליטו כן לנסוע".
חובב אחר כתב בעמוד הפייסבוק שלו כי הוא ביטל את הנסיעה. רוב התגובות שקיבל מצדיקות את הביטול, רבים מהמגיבים כותבים את מה שד' אמר - ומביעים חשש למה שעלול לקרות לישראלים במאלמו.
זו לא הפעם הראשונה שהאירוויזיון עומד בצל איומי טרור, אך הפעם מדובר ברמה אחרת לגמרי. שבוע אחר שבוע ראינו אמנים שמשתתפים באירוויזיון נכנעים ללחץ של חובבים פרו-פלסטינים ויוצאים נגד ישראל, בהובלת הנציג הבריטי אולי אלכסנדר. אלכסנדר מגיע עם בסיס החובבים הגדול ביותר, יש מאחוריו סוג של קריירה, והוא מנצל אותה היטב עם סיכת הדמים הקוראת לכאורה להפסקת אש.
למרות תמיכתו בפלסטינים כאילו היה תרנגולת המובלת היישר לדלי של KFC, הוא החליט לא לפרוש מהאירוויזיון. כתוצאה מכך הוא סופג לא מעט מתקפות גם ברשתות החברתיות וגם בהפגנות באירועי הטרום אירוויזיון, עד שהוא נראה כבוי לחלוטין במסיבת האירוויזיון שהתקיימה במגרש הביתי בלונדון. לדעתי, בתקשורת הישראלית טעו לשייך את הודעת ה-EBU אתמול לאיומים על חייה של עדן גולן. כלומר כנראה גולן היא חלק מהעניין, אבל הם התכוונו גם, ואולי בעיקר, לאיומים שסופגים פנים אל פנים אמנים שהחליטו להשתתף בתחרות. נציגה נוספת שהתלוננה על הודעות נאצה רבות שהיא מקבלת בשל סירובה לפרוש מהתחרות היא הזמרת במבי ת'אג, המייצגת את אירלנד, אחת המדינות האנטי-ישראליות ביותר באירופה.
ייתכן שהאירוויזיון השנה לא יהיה אירוע מהנה לאף אחד, לא עבורנו הישראלים, וגם לא עבור החובבים בעולם. זו שנת ניצחון לטרור. טרור נועד להטיל פחד ואימה, והוא מצליח לעשות זאת היטב גם על אתרים שמסקרים את האירוויזיון.
מדי שנה, אתר וויוויבלוגס, אתר החובבים בעל טראפיק גבוה יותר מאתר האירוויזיון עצמו, מציג סרטוני ריאקשן לשירים המשתתפים, ובהמשך מפרסם כתבה שבה כל העורכים באתר מדרגים את השירים. הם עוברים שיר שיר ומציגים 4-5 ביקורות מלאות, לצד ניקוד מכלל העורכים, ובסיום מציגים את הממוצע. כבר סיפרנו שהשנה צוות האתר החליט לא לפרסם סרטון ריאקשן על ישראל ותהינו אם מדובר באנטישמיות או סתם פחדנות. כעת גילינו שמדובר בניצחון הטרור - הם מ-פ-ח-ד-י-ם!
"כדי לשמור על ביטחון השופטים ועל רווחתם, כל הציונים והביקורות יישארו אנונימיים", כותבים עורכי האתר. בעוד שבשירים של מדינות אחרות תוכלו למצוא את השמות וויליאם, דבאן, סינאן, סבסטיאן, ואחרים, בשיר הישראלי מסתפקים ב"שופט א'", "שופט ב'", וכן הלאה. האימה כל כך גדולה, עד שאפילו תחת הגנת האנונימיות הם לא מפרסמים את הניקוד, חוששים מכך שמישהו יגלה שאחד מהם אהב את השיר.
ובכל זאת, אפשר כנראה למצוא כאן רמזים לאנטישמיות, באחת הביקורות שמשוות את ישראל לרוסיה. נוסחה של מדינה הנמצאת במלחמה ושולחת שירה עוצמתית, כאילו הנסיבות לכך דומות.
כשהתיישבתי לכתוב את הכתבה הזו, נזכרתי באירוויזיון השני שסיקרתי, בהלסינקי 2007. בשבוע שקדם לתחרות התקיים אירוע של איגוד השידור הפלסטיני, שניהל אז קמפיין לצירוף פלסטין לאירוויזיון. פרסמתי כאן כתבה על האירוע שבו דוברת היוזמה הסבירה: "השתתפות שלנו תהיה טובה לפלסטינים וגם לישראלים. זה אולי לא טוב לממשלות, אבל לאנשים וללבבות זה טוב".
"לא התיישן משהו האייטם הזה", שיחגוג בחודש הבא 17 שנים, חשבתי לעצמי. פתאום צד את עיניי שמה של דוברת היוזמה, פאדיה דאיבס מוראד. אותה דוברת, שאמרה לי אז "הגיע הזמן שבעולם יראו פלסטין אחרת: עם אנשים מודרניים, תרבות ומוזיקה. אפשר להציג את הפלסטינים לא רק בהקשר של טרור ולחימה, אלא כעם של חובבי תרבות, זמרים ורקדנים", היא אמו של בשאר מוראד, שניסה לייצג את איסלנד באירוויזיון, וכמעט הגשים לאימו חלום.
ובחזרה לימינו: מה קורה בהימורים, אתם בוודאי שואלים? עדן גולן עדיין מדורגת במקום התשיעי בסיכויי הזכייה. השבוע נפתחו ההימורים על העולות מחצאי הגמר, ועדן שלנו מדורגת במקום השביעי עם 81% סיכוי להופיע גם במוצ"ש 11 במאי, הרבה מעל המקום ה-11 עם 44% בלבד.
יש גם סקר גולשים שעד כה ענו עליו כמעט 100 אלף איש, וישראל מדורגת בו במקום השישי עם 5% מההצבעות. גם אתם יכולים להצביע כאן, אך שימו לב, לא ניתן להצביע עבור המדינה שבה אתם גרים, בדומה לאירוויזיון עצמו. תוכלו כמובן להתחבר באמצעות VPN ולתת לעדן את הקול שלכם.