כיף לעקוב אחרי סכסוכים, כשלא מעורבים בהם מטוסי קרב ורובי 16M. אנחנו נהנים מסלבים שעוקצים אחד את השני בריאיונות לכתבי הרכילות ואנחנו נהנים לשמוע זוגות שרבים ברחוב. הרי אי אפשר לספר סיפור בלי קונפליקט. והנה בשבוע האחרון דרייק וקנדריק לאמאר, שני הראפרים הגדולים בעולם, בריב. האחד הראפר היהודי הכי מצליח אי פעם (במחילה מכבודו של קובי "סאבלימינל" שמעוני), השני אמן ההיפ-הופ הראשון שזכה בפוליצר.
הטינה ההדדית של דרייק ולאמאר התחילה דווקא מתוך חברות מקצועית אמיתית בין השניים: דרייק אירח את לאמאר לפני למעלה מעשור באלבום שלו מ-2011, "Take Care". לאמאר אף היה מופע הפתיחה של דרייק בסיבוב ההופעות שלו ב-2012. ומהר מאוד, קנדריק הרגיש בנוח לעקוץ את דרייק בכמה מהטראקים שלו.
אי אפשר לדעת מה באמת הלך מאחורי הקלעים, אבל דרייק הקפיד על נימוסין והליכות. בריאיון אמר: "מה אני אמור להגיד? שאנחנו עדיין חברים טובים? תזכרו שאף פעם לא אמרתי שהוא איש רע או שאני לא אוהב אותו. אני חושב שהוא פאקינג גאון בזכות עצמו, אבל עמדתי על שלי. ועם זה הגיע הצעד הבא: הבנתי שזורקים לי פתיון, והחלטתי שאני לא עומד ליפול".
בשנים שעברו השניים המשיכו להציק אחד לשני באיפוק יחסי, עד אוקטובר שעבר. בשיר "First Person Shooter", ג'יי קול ודרייק התייחסו לעצמם כאל חלק מ"השלושה הגדולים", שלושת הראפרים הגדולים בעולם, כשהשלישי הוא קנדריק (אליו התייחסו בכינויו K-dot). קנדריק, בתורו, החליט לדחות את הטייק הזה, והחזיר להם כשהתארח אצל פיוצ'ר ומטרו בומין בשיר "Like That", שם ענה להם: "Big three? Nigga, it's just big me".
משם התחיל רצף של עקיצות הדדיות שבהן היה ברור לכולם שהפאסון שדרייק טען ששמר עליו לפני שנים ספורות נעלם ולא ישוב עוד. כשדרייק ניסה לענות לקנדריק בשירו "Taylor Made Freestyle" הוא מצא לנכון להכניס לקלחת את טיילור סוויפט ואפילו את טופאק, עם הדמיית AI לקולו של הראפר המוערך והמנוח - במהלך שבעיקר הביך את דרייק, אחרי שהעיזבון של טופאק תבע את דרייק בדרישה שישיל נעליו מעל רגליו ויוריד את הופעת האורח הלא-טבעית הזאת.
השיא הגיע בשבוע שעבר, כשקנדריק רשמית שיחרר את הדיס-טראק הגדול שלו נגד דרייק: "Euphoria". ב"אופוריה" קנדריק מתפלש עמוק בבוץ השנאה שלו לכוכב המצליח, וזה לכאורה נטול קלאסה, אבל הוא עושה זה בכזאת רהיטות, חן ושנינות שקשה שלא להריע: בשש דקות וירטואוזיות קנדריק מפרט את כל מה שהוא שונא בדרייק. החל מהבחירות האופנתיות שלו, דרך המוזיקה הלא-מעניינת שלו, העובדה שיש לו בן שנולד מחוץ לנישואין, הניתוח להשתלת קוביות בבטן שלכאורה עבר, עד שהוא מגיע לשיא: מבחינת קנדריק, לדרייק אין את הזכות לומר את המילה "ניגר" כי הוא פשוט לא שחור מספיק.
משם התחיל ראפ באטל מהסוג שהתעשייה לא ראתה כבר שנים: קנדריק מוסיף מהלומה עם "6:16 in LA", שם נרמז שגם הצוות של דרייק בז לו, ושחלקם מתפקדים כחפרפרות שמדליפות עליו שמועות; דרייק עונה עם "Family Matters" שם נרמז שקנדריק בוגד בארוסתו; יום לאחר מכן קנדריק משיב עם "Meet the Grahams", שם הוא נכנס עמוק יותר לדרמה המשפחתית של דרייק וטוען שהוא מסתיר מעיני התקשורת עוד תינוקת שנולדה מחוץ לנישואין. ובשורת מחץ קרה כקרח, קנדריק מסכם: "זין על הראפ באטל הזה, אתה כל החיים נלחם בקרב נגד עצמך".
במוצאי שבת קנדריק שיחרר את "Not Like Us", עוד דיס טראק על דרייק, אבל כזה שיוצא בהאשמה כמעט מפורשת נגדו ונגד פמלייתו. כפי שמשתמע מהשיר, קנדריק טוען לכאורה שדרייק קיים יחסי מין עם קטינות. "שמעתי שאתה אוהב אותן צעירות", קנדריק אומר, ומזהיר אותו ממה שקורה לאסירים שנכלאים על עבירות מין כשאסירים אחרים מקבלים את פניהם בכלא. "?Certified lover boy" הוא שואל, בהתייחס לכותרת האלבום של דרייק מ-2021, ועונה לעצמו: "Certified pedophile". על עטיפת הסינגל מופיעה תמונה של אחוזתו של דרייק, ועליה 13 נקודות אדומות: הסימון האמריקאי שמזהיר עוברי אורח מעברייני מין הגרים במקום.
התגובה של דרייק לא איחרה לבוא, ונכון למועד כתיבת שורות אלה זוהי המילה האחרונה בסכסוך המתמשך. ביום שני שיחרר דרייק שיר חדש: "THE HEART PART 6", ובו הוא מגיב ישירות להאשמותיו של קנדריק. דרייק טוען בשיר שקנדריק קיבל מידע כוזב מסוכנים כפולים מטעמו של דרייק - "זממנו במשך שבוע והזנו אותך במידע, 'ילדה בת 11, הוא בטח יקנה את זה'". החלק החשוב ביותר הוא הכחשותיו החד-משמעיות לטענות לפיהן בעל קטינות: "מעולם לא הייתי עם אף אחת מתחת לגיל ההסכמה", הוא אומר במפורש בשיר. וכדי שלא נתרשם יותר מדי מהקלאסה, דרייק מוסיף ואומר שהוא "מפורסם מדי בשביל החרא הזה" (ולא, חלילה, מפני שזה לא מוסרי ולא חוקי).
כדי לנסות להחזיר במכה חזקה יותר, דרייק אף מוסיף ומציע שקנדריק בכלל העלה את הנושא מפני שהוא עדיין מתמודד, לכאורה, עם פגיעות מיניות שחווה בילדותו, ובכך מסתמך על השיר "Mother I Sober" מאלבומו האחרון של קנדריק. יש לציין שזוהי קריאה לא מדויקת של השיר, בו קנדריק מספר סיפור מורכב יותר על פגיעות מיניות ועל אמו.
אפשר להחליט שכל זה צהוב מדי עבור מי שפה רק בשביל האמנות. אבל יתכן להיות שהפעם החיים עצמם, הסיקור התקשורתי שלהם והאמנות שביניהם הצליחו להתמזג לאירוע פופ מתיש אך מרשים. יש כאן קטנוניות של גברים היסטריים עם אגו שברירי, אבל יש כאן גם תצוגת תכלית של אמן אחד בלי עצם בלשון ועם יכולות כתיבה וביצוע שלא נראו בז'אנר מעולם.
קנדריק בפירוש יותר ווקאלי ופעיל בסכסוך הזה, ודרייק לכאורה נשאר מאופק. אבל האיפוק והפאסון הזה הולמים כשאנחנו משחקים בטריטוריות של עפרה חזה וירדנה ארזי, לא בעולם ההיפ-הופ: ראפרים הם לוחמים. יתכן שקנדריק פשוט נוקט בגישה כנה יותר. לשיטתו, כביסה מלוכלכת יש לכבס לעיני כל העולם - "אל תספר שקרים עלי ואני לא אגיד את האמת עליך", הבטיח קנדריק בתחילת סבב הלחימה הנוכחי. זאת הבטחה שהוא מקפיד שלא לקיים, נכון למוצאי שבת. ובהתחשב בעובדה שמדובר בשני אמריקאים (אחד מהם קנדי, בסדר) שחיים ועובדים במקום שבו הכסף מדבר, סביר להניח שהסכסוך הזה פה בעיקר כדי שנזכור שהם פה, וששווה לקנות כרטיס להופעה הבאה שלהם. יתכן שמבחינתם לא משנה מי מהם ינצח: העיקר שאנחנו נמשיך לשלם.