דן תורן הובא למנוחות, בנו נפרד: "רק בגיל 21 הבנתי שאתה אגדה"

מאות אנשים הגיעו להלוויתו של המוזיקאי, הזמר והשחקן דן תורן, שהתקיימה היום (שישי) בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא. תורן, מהדמויות הבולטות והמוערכות ברוק הישראלי מאז שנות ה-80, הלך לעולמו שלשום בגיל 63, בבית חולים איכילוב, לאחר מאבק במחלת הסרטן.

אביו של תורן, השחקן והבמאי אילן תורן, ספד לו באשכבה: "באתם לקחת חלק באירוע שלא מתקבל על הדעת ושלא יכול להיות, אבל החל משמחת תורה האחרונה אנחנו עדים שהבלתי מתקבל על הדעת זה הדבר שמתרחש. בהבדל גדול, שבני היקר, האהוב על כולם, דן, בחר לסיים את חייו ללא סרח העודף של הסבל הנגרם לאחר הטיפולים של המדיצינה. דן היקר אמר לי באיכילוב: 'אבא, קשה לי'. בן אומר לאביו 'קשה לי'. ואביו האהבל לא יכול להושיע. זה המצב. מה יכולתי להגיד? אמרתי לו 'אני אוהב אותך בלי גבול'. הוא אמר 'גם אני אותך'".

"אימפריות יכולות להתמוטט ולהשאיר אפר ואבק ולהיעלם", הוסיף אביו. "אלה שמחוללים אותן - גם הם נעלמים. יכול לבוא אדם אחד יצירתי וחולם ולהעמיד אימפריה של שירה ומוזיקה שתישאר לעד ולא תתפורר, כל עוד שרים וקוראים בעברית. זה מה שעשה הבן היקר והאהוב עד בלי די".

"אני רוצה ברשותכם להודות מאוד לתמר ולנעמה בתי, שתמכו בדן לאורך כל החודש האחרון. אין לי מילים איך להודות לכן. אני מנשק אתכן ומודה לכן".

בנו של תורן, איתי, ספד לו: "גיבורי-על חילקו את עצמם תמיד לשתיים, ספיידרמן ופיטר פארקר, באטמן וברוס ויין, סופרמן וקלארק קנט. אבא שלי היה הגיבור שלי והוא חילק את עצמו להרבה יותר משתיים: שותף, חבר, מורה, מחנך, אח, יועץ, סוכן, מנהל, טבח, נהג, בדרן, מטפל ומביך במידה הנכונה. אבל אני אף פעם לא אשכח את היום שבו הבנתי כמה הוא משמעותי לכל כך הרבה אנשים אחרים. בגיל שש ניסית להסביר לי למה אנשים מבקשים חתימה, בגיל 11 התחלתי להצטרף ליותר הופעות שלך, בגיל 17 למדתי אצלך כתיבת שירים בידח עם דוד מאיר ורק בגיל 21, אחרי שסיימתי לחמם אותך בבארבי בפעם השנייה, השלישית או הרביעית, ירדתי להקשיב מהקהל ל'אם את הולכת', ופתאום הבנתי הכל. הבנתי שאתה אגדה, שזכיתי להיות הבן שלך ושאני המעריץ הכי גדול שלך. הבנתי שאתה האבא הכי טוב בעולם. אבא שלי חי חיים מדהימים. אז תחגגו את החיים שלכם, תמלאו אותם באנשים כמוכם, כי השיעור הכי גדול שלמדתי מאבא שלי זה חברים. תודה".

הפיזמונאי מאיר גולדברג, חברו הקרוב ושותפו ליצירה של תורן, ספד לו: "אחי היקר, וואלה, הכי חבל שאתה לא יכול לראות כמה אנשים אוהבים אותך. הם, אנחנו, כל מי שבא לכאן, לא בא להיפרד ממך. הרי תלווה אותנו עוד הרבה זמן בהמשך. באנו לחלוק לך כבוד. כבוד על המסירות שלך: לא משנה מה עשית - תמיד נתת את כולך. כבוד על היושר - תמיד אמרת מה שחשבת, מי כמוני יודע. לצערי אין הרבה כאלה היום, וכבוד על ההעזה. לא בחרת בדרכים הקלות, גם כשהן היו פתוחות לפניך. בשבילי אתה הרבה יותר מחבר. הייתה לנו זוגיות די ארוכה ומלאה. אני מכיר בך עוד המון צדדים: אבא נהדר לאיתי וליעל, מוזיקאי שממש אהב להחמיא לאחרים ולשתף איתם פעולה, אוהב חתולים, לא אוהב מלחמות ופוליטיקאים, בן זוג מכבד ואוהב, אח דואג לנעמה, מורה מעולה, חד ורך כאחד ואולי הכי הכי כותב שירים בחסד".

גולדברג בשלב זה הקריא בית משיר שתורן כתב ושר, "האדמה שלי היא שירים" שמו: "האדמה שלי היא שירים, חוזר אליה להשקות אותה, עולה ברגל לבית הקברות הישן, יושב על הקבר מרוויח זמן". לאחר מכן הוסיף גולדברג: "כמה יפה, כמה עצוב ואיך אין עוד זמן להרוויח איתך. אני יכול לדבר איתך שעות, אתה יודע, הרבה יותר קשה לי לדבר עליך ועוד בלשון עבר. אני בטוח שהקול שלך עוד יהדהד בראש שלי כל שארית חיי. אבל גם העובדה שאני מדבר כאן, בכלל מסוגל לדבר כאן מול קהל, זה בזכותך. אני בטוח שהמון אנשים כאן זוקפים לזכותך משהו טוב שקרה להם או שקרה בהם. אנחנו כולנו נגיד עוד הרבה פעמים 'דן תורן' בשנים הבאות, כי נתת לכל אחד מאיתנו רגעים ומצבים וערכים שאי אפשר לשכוח. היה שלום, אחי היקר, אוהב אותך, אוהב אותך תמיד".

הזמרת והיוצרת דנה ברגר, חברתו הטובה של דן תורן, ספדה לו שלשום בשיחה עם וואלה תרבות בעודה בסיבוב הופעות בארה"ב: "מאוד קשה לי ברגע הזה, מכיוון שאני נמצאת מעבר לאוקינוס ואני לא יכולה להיות עם המשפחה והחברים ברגע המאוד קשה הזה. הספקתי להיפרד ממנו לילה לפני שטסתי. ביקרתי אותו בבית החולים, הוא עוד היה בהכרה. הסתכלנו בעיניים וליטפתי אותו. זה כל כך משמעותי בשבילי שהספקתי לעשות את זה. פחדתי שהוא לא יהיה כשאני אחזור. אני בהודיה על הזכות לראות אותו רגע לפני.

"דן הוא חבר נפש. הוא הראשון שנתן לי את הבמה הגדולה, את הזכות להיות זמרת, הזמרת של להקת בלאגן. מאז אנחנו חברים טובים וקרובים. הצלחנו לשמור על קשר לאורך על השנים, באהבה גדולה בינינו. דן הוא משפחה, הוא אח. האיש באמת כתב כל כך הרבה שירים טובים, כאלה שנשארים, נכסי צאן ברזל שכבר אין היום, גם שירים שהוא בעצמו שר וגם שירים שהוא נתן לאמנים אחרים. הוא ניהל קריירה של כמה עשורים. לא הפסיק אף פעם. חרוץ וכל כך מסור למוזיקה, לאהבת האדם, להופעות ולרוקנרול. עשיתי איתו סיבוב הופעות בארצות הברית לפני כמה שנים טובות. מוזר להיות פה עכשיו בסיבוב כזה בלעדיו, לחוות את כל זה דווקא פה. אני פוגשת פה אנשים שמאוד מאוד אוהבים אותו. הוא הופיע לפני שנה בחלק מהמקומות שאני מופיעה בהם עכשיו. אני הולכת להקדיש פה הערב באוסטין, טקסס, את כל הופעה לכבודו ולשיר גם את 'חוצלארץ', שלא נמצא באופן קבוע בסטליסט שלי, ואת 'שלח לי שקט' שאני תמיד עושה, להקדיש את כל הלב ואת כל הנשמה לדנינו".

"ההתחלה שלנו יחד הייתה בתחילת שנות ה-90. דן כבר היה שחקן ומוזיקאי מוכר ומפורסם. אני הייתי בתחילת הדרך. ימי הרוקסן העליזים. עברנו הרבה דברים ביחד, יצרנו יחד. איש מאוד אהוב, עם מלא חברים. יש לו שני ילדים מדהימים, שאוהבים אותו עד אין קץ. הוא תמיד נתן לי המון השראה בחריצות שלו, בצניעות שלו ובאהבה הנקייה והטהורה שלו למוזיקה, להופעות ולדרכים. הוא גם הוציא ספר נהדר, שמתעד את הדרך שלו. הוא אף פעם לא שפט דברים לפי גודל ומספרים אלא רק לפי ערך ואיכות. איש של נשמה. אהוב מאוד".

ברי סחרוף ספד שלשום לתורן בחשבון האינסטגרם שלו: "המום על מותו של חברי היקר והאהוב דן תורן. דן היה אומן בנשמה, חבר ושותף קרוב ליצירה כבר 35 שנה - כתבנו יחד עוד מהאלבום הראשון, ועד לשנים האחרונות שבהן עבדנו במשותף על השירים שלו. דן היה שם בשבילי בתחילת הדרך, לתת יד מכוונת בכתיבה כשהייתי חסר ביטחון. אני מודה לו על כך עד אין־סוף. שולח חיבוק גדול לילדיו איתי ויעל. דן, אזכור אותך תמיד".

שר התרבות והספורט מיקי זוהר מסר: "הצטערתי לשמוע על פטירתו בטרם עת של הזמר והיוצר דן תורן. מותו הוא אבידה גדולה לתרבות הישראלית. תורן היה זמר-יוצר, פזמונאי ושחקן מוערך, זוכה פרס אקו"ם לפזמונאות. שיריו, כמו 'אימפריות נופלות לאט', 'לבן על לבן' ו'שוב השקר הזה', הפכו לחלק בלתי נפרד מפסקול חיינו. דן גם היה המורה של בני אליאב בבית הספר רימון ועדיין זכורים לי סיפורי בני על השיעורים המיוחדים איתו. יצירותיו ימשיכו ללוות אותנו עוד שנים רבות. אני שולח תנחומים מעומק הלב למשפחתו. יהי זכרו ברוך".

העורכת המוזיקלית דלית עופר, לשעבר מנהלת גלגלצ, ציטטה שלשום בעמוד הפייסבוק שלה פוסט שכתב תורן רק לפני חודשיים, ב-30 במרץ, ולצד הציטוט הוסיפה אימוג'י של לב שבור ואת המילה "צמרמורת". הפוסט כלל את המילים:
"לנצח אשאר בן שישים ושלוש
תקוע בשבת שלא נגמרת
אין כפתור לעצור את הסרט
הלא תשאלי לשלום אהובייך בארי
תשארי בבקשה בבקשה תשארי".

תורן פרץ כשחקן בשנות ה-80 כשהופיע בפינה "על הברזלים" בתכנית "זהו זה", ובסרטים כמו "בחינת בגרות", "המובטל בטיטו" ו"פוטו רומן". במקביל, הוא סלל לעצמו דרך כמוזיקאי - כחבר בלהקות כמו שונרא ("לבן על לבן"), בלאגן ("גברים מקצוענים") והזבובים ("זרזירים"), וכן כאמן סולו. בין להיטיו המוכרים ששר אפשר למנות גם את "אימפריות נופלות לאט", "שוב השקר הזה" ו"פניה במראה".

הוא הוציא בסך הכול 11 אלבומי אולפן כסולן, אלבום הופעה אחד ועוד מיני-אלבומים רבים, לא כולל אלבומי שונרא, בלאגן, הזבובים ולואי מרשל, שבהן היה חבר. הוא נודע גם ככותב של לא מעט שירים שהפכו ללהיטים בפי אחרים, בין היתר לברי סחרוף, יהודית רביץ, רמי קליינשטיין ושרון ליפשיץ. בין אלו ניתן למנות את "השומר של הגן", "העין", "החיים שממול", "מפנה מקום", "בך לא נוגע", "גידי", "קולנוע", "היא אוהבת", "ביום של הפצצה", "הילדים מגבעת נפוליאון" ועוד. הוא היה איש אהוד בתעשיית המוזיקה, ושיתף פעולה עם אמנים רבים נוספים.

תורן היה מעורב גם בכמה פרויקטים לילדים ונוער, הגיש בערוץ הילדים, שיחק בסדרה "ראש גדול" ונודע גם כמדבב בכמה וכמה סדרות אנימציה (לרבות "המומינים"). לפני כשלוש שנים פרסם את האוטוביוגרפיה "חוזר לשם עכשיו", ובה שלל אפיזודות מחייו ומהקריירה שלו.

תורן הותיר אחריו שני ילדים. אחותו הקטנה היא התסריטאית נעמה תורן.