"תום נשר היא אחת הבמאיות המבטיחות בעולם. היא עוד תעשה את ה'ברבי' הבא"

עולם הקולנוע חוגג כעת עשרים שנה לצאת "שמש נצחית בראש צלול", מסרטי הפולחן האהובים והמוערכים של שני העשורים האחרונים. להצלחה אבות רבים: הבמאי מישל גונדרי, התסריטאי צ'רלי
קאופמן, הכוכבים ג'ים קארי וקייט וינסלט וגם מפיק הסרט, אנתוני ברגמן.

ברגמן הוא דמות בולטת בעולם הקולנוע האמריקאי. נוסף ל"שמש נצחית", הרקורד שלו כולל גם כותרים כמו "סינקדוכה ניו יורק" השאפתני ומהולל שקאופמן כתב וגם ביים, ומן הצד השני של הספקטרום, סרטים כמו "Do Revenge" ו"מותר לאהוב" שהיו להיטים בנטפליקס.

ברגמן הוא גם יהודי חם, וחבר אמת של ישראל. הוא אורח קבוע של פסטיבל הקולנוע ירושלים והגיע אליו גם השנה, בשעה שרוב אנשי הקולנוע האמריקאים, יהודים או לא, מחרימים אותו. הוא גם השתתף בהפקת סרט ישראלי - "קרוב אליי" של תום נשר, שעורך בפסטיבל את הקרנת הבכורה המקומית שלו, אחרי שלפני כחודש זכה בפרס בפסטיבל טרייבקה הניו יורקי. נכחתי בהקרנה בתפוח הגדול, ואני יכול להעיד שהמפיק הסתובב בה עם דיסקית החטופים - ממש לא מחזה שכיח בעולם הקולנוע האמריקאי העכשווי, בלשון המעטה.

לפני ביקורו בירושלים, נפגשתי לשיחה עם ברגמן סמוך לאוניברסיטת ייל, בה למד ואליה הגיע לביקור כדי להשתתף בסדנת אמן על תפקידו של המפיק. לפני המפגש הוא שולח לי פודקסט מרתק שבדיוק הקליט על "שמש נצחית בראש צלול", אולי כדי לרמוז לי שהכל כבר נאמר על הסרט הזה, אבל אז מכריז שאין לו בעיה לדבר עליו. "אני אוהב את הסרט, ואני לא מוזיקאי שמבקשים ממנו לבצע בפעם המיליון את הלהיט שלו. זה לא שאני צריך לעמוד על הבמה ולבצע משהו", הוא אומר. "אם כבר, אז במרחק הזמן, אני יכול לדבר על הסרט בחופשיות גדולה יותר".

"שמש נצחית", כזכור, קופץ בין עבר והווה כדי לתאר כיצד שני אקסים בגילומם של ווינסלט וקארי משתמשים בשירות שמאפשר לקליינטים למחוק אנשים אחרים מן הזיכרון שלהם. זה שירות שכמובן לא קיים במציאות (ככל הידוע לי), וגם עשרים שנה אחרי צאת הסרט, עוד לא המציאו אותו.

כך או כך, השאלה המתבקשת היא האם אפשר היה להפיק כיום סרט כמו "שמש נצחית", שמתבסס על רעיון כל כך מקורי ומשחק עם זמנים, עם ז'אנרים ועם כל מה שקולנוע יכול לשחק איתו. "גם בזמן אמת חששו שזה יהיה סרט אמנותי, קטן ומוזר", אומר ברגמן. "הצלחנו להרים אותו רק כי ג'ים קארי נכנס לתמונה, והוא במקרה היה הכוכב הכי גדול בעולם בזמנו. המשכורת שלו היתה גדולה יותר מהתקציב הכולל של הסרט בלעדיו. הוא כבר עשה מספיק סרטים שעשו כסף, ורצה לעשות משהו הרפתקני יותר. התשובה שלי לשאלה שלך היא כזו - מי הכוכב הגדול בעולם כיום? אם הוא היה רוצה להשתתף בסרט כמו 'שמש נצחית בראש צלול', אז זה היה קורה".

"חוץ מזה, סיפורי אהבה שוב באופנה היום. 'שמש נצחית בראש צלול' אולי יכול ליפול תחת הקטגוריה של 'סרט אמנותי, קטן ומוזר', אבל אפשר היה לשווק אותו כסיפור אהבה, וזו נקודה חשובה. זה בסדר לעשות סרט הרפתקני, כל כך עוד שיש לך איך לשווק אותו. קח את 'בו מפחד' עם חואקין פיניקס שיצא לפני שנתיים. בלי לפגוע, זו דוגמה לסרט הרפתקני שיש בו כוכב גדול, אבל אין לך דרך לשווק אותו".

בזמנו, "שמש נצחית" נחשב פורץ דרך, אבל אתה מודה בפודקסט שהחדשנות שלו היום כבר נתפסת כמובנת מאליה.

"נכון. כשאנחנו קפצנו בין עבר להווה, זה היה ניסיוני ואפילו מבלבל, אבל היום זה טריוויאלי. כשאני אומר לילדים שלי שהקפיצות בין זמנים בילבלו חלק מהצופים, הם לא מאמינים לי, הם לא מבינים איך אנשים היו יכולים לא להבין. כיום, כל כך הרבה סרטים קופצים בין עבר להווה. אני מקבל המון תסריטים והרבה מהם פשוט מנסים לחקות את 'שמש נצחית בראש צלול', אבל זה כבר לא מספיק, וכבר לא מרענן. יש בימינו לא מעט צופי קולנוע שלא היו בחיים כש'שמש נצחית' יצא. צריך להמשיך ולהמציא את הקולנוע מחדש".

היום יש איזו תפיסה ש"שמש נצחית בראש צלול" הוא הסרט הכי גדול של 2004, אבל כמפיק שלו, האם גם בזמן אמת הרגשתם שהתעשייה מתייחסת אליו ממש ככה?

"ממש לא. לא שאני מתלונן, אבל אפילו לא היינו מועמדים לאוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. ומי זכה בפסלון באותה שנה? 'מיליון דולר בייבי', שאף אחד לא זוכר. אני מעדיף לעשות סרט כמו 'שמש נצחית' מאשר את 'מיליון דולר בייבי', שחוגגים אותו בזמן אמת ואז שוכחים אותו.

"זה אולי ידהים אותך, אבל ב-2004, 'שמש נצחית' לא היה במקום הראשון באף מצעד מבקרים לסיכום השנה. שש שנים לאחר מכן, כשהגיעו סיכומי העשור, הוא כבר צעד במקום הראשון. ככה זה: לפעמים לוקח זמן עד שסרט הופך לקלאסיקה".

בוא נעבור מ-2004 ל-2024. מה תספר על "קרוב אליי" של תום נשר?

"זה סרט יפהפה שקורע לך את הלב. הוא עשוי לעילא מכל בחינה, ויש בו הרבה רעיונות מעניינים על טבעה של אהבה. תום היא קולנוענית בנשמתה, ואנחנו נעבוד על עוד הרבה פרויקטים יחדיו. היא במאית מוכשרת להדהים. אתה יודע מה - היא אחת הבמאיות הכי מבטיחות שראיתי מזה שנים, והיא תהיה במאית בעלת שם עולמי. הא עוד תעשה את ה'אופנהיימר' או את ה'ברבי' הבא. לא פחות מזה".

הסרט התקבל לפסטיבל טרייבקה, שזה יפה מאוד, אבל אני מניח שכל מיני פסטיבלים אחרים בעולם לא קיבלו, ואפשר גם להניח שזה היה מסיבות פוליטיות. סרטים ישראלים בקושי זכו להקרנות בעולם בשנה האחרונה.

"היו פסטיבלים שאמרו לנו שאהבו את הסרט, אבל לא מצאו לו מקום. אלה שטויות - אם אתה אוהב סרט, אז אתה תמצא לו מקום. הצרה היא שאי אפשר להוכיח את הדברים האלה: לקטורה אמנותית היא עניין סובייקטיבי, אז אם מישהו אמר לך שהסרט לא התאים לו, אתה לא יכול להוכיח שזה בגלל פוליטיקה, גם אם ברור שזה המצב. אין ספק שיש חרם על הקולנוע הישראלי, וזה לא ישתנה כל כך מהר. זה מעצבן. הפשטנות שבה דוחים סרטים מישראל לא משאירה מקום לניואנסים. 'קרוב אליי' סרט לא פוליטי, ואם כבר, אז יש בו קצת ביקורת על הממשלה הישראלית".

נחזור ל"שמש נצחית" - אם היית יכול, איזה סרט בהפקתך היית מוחק מהזיכרון שלך?

"סרטים הם כמו הילדים שלך. אין ילד שאתה פחות אוהב ואין ילד שתרצה לשכוח. סרט זה מאבק. הוא אף פעם לא יוצא כמו שרצית, לטוב או לרע, אבל אתה תמיד חושב שעשית את המיטב".