חשבתי שלא אהיה מסוגלת להמשיך אחרי ההדחה של קרן, פשוט כי אקרוס תחת האובדן, אבל עברו כמה ימים ונרגעתי. כבר אין לי פרצי בכי בלתי נשלטים, וגם משימת הפריז הסיחה את דעתי מהכאב. לא הלך להם טוב בכלל - כולם שברו את הפריז.
מיכל שוברת בשביל מכתב מהמשפחה שהביא מושיק טימור, למרות שהיא רק ארבעה ימים בבית האח, כולם נשברים כשפנינה נכנסת לבית ושרה "איראן דונט שוט", נועם נשבר כשילד מבקש ברכה לבר מצווה, 'כי הוא מעריץ'תו והוא מלך', ולסיום כולם נשברו כשהיה סיור לוקיישנים בבית האח, שבו ילדות עברו בפינות והשמיעו שיחות שהתקיימו בהן. אור ומלאני לכלכו על הדר, ועידן לכלך על אור ודני, אבל אל דאגה - בכל מקרה הדר אשמה בכל. היא הסיתה את עידן, ברור. "דגרה" עליו. לא אתפלא אם אור היה בגלגול קודם מהכמרים הפנאטיים האלה ששרפו מכשפות בסיילם, ודני היה סוחב את העצים למדורה.
עינת שרוף ניסתה לשכנע אנשים לשיר בציבור לא הלך לה, אבל כשהיא משחזרת את עצמה נחנקת מבורקס, פרידה נשברת, אולי כי הייתה רעבה. אגב, מתברר שבנוסף לשחקן כדורסל, דיג'יי הוא גם נופל מקצועי לתוך בורות. "בואי תעשי איתי ספורט", הוא אומר לפרידה כשאמרה שהשמינה בבית, ומוסיף "לא שאני מתלונן". וקיבל "אני אשמח אם לא תגיד לי מה לעשות אלא תגרום לי להרגיש טוב יותר עם עצמי". איזה חופרת, אלוהים. אולי בגלל זה בכל פריז דיג'יי נתפס כאילו נתקע באמצע צעד וחצי - כי הוא תמיד באמצע מנוסה מלפיתתה של פרידה.
נכנסה גם אחותו של שילה, חברה של הדר, שגם לה קוראים הדר. שילה נשבר וקפץ לחבק אותה, והחמודה סיימה בדאחקה על מיכל ש'השתלטה על המטבח'. די בטוח שבשבוע הבא הם מקבלים תקציב בסיסי - כמעט בכל פריז הם פישלו. אפילו כשהבובה סתם השפריצה מים בפרצוף של אנשים שזה הומור של כיתה א', כמו לתקוע שעועית ירוקה באף בשולחן שישי. אבל אפילו זומבי מלאני נשברה וצחקה, וזה אומר הרבה.
היחיד שלא נשבר היה דני, כולל בפריז שבו חטף זרם מים אימתני לתוך הפרצוף. כמו רוסי טוב, עפעף הוא לא הניד, למרות שכמעט יצאה לו עין. ואז הבובה נכנסה, הפעם עם ארטיק חסינות, ששילה לוקח. מיכל מיד נוזפת בו בקולה הנמוך והסמכותי: "זה לא סבבה בעיניי", ולשאר לוקח זמן להגיב, אולי כי לא נעים להם להודות שלא היה להם אומץ לצאת "אגואיסטים" ומצטערים שלא לקחו חסינות בעצמם. איציק אומר שזה מעשה אמיץ, אור עונה לו שזה המעשה הכי פחדני בתולדות "האח הגדול", ומעודד את עצמו ואת דני שהם אולי הם לא חסינים, אבל הם "גבריים".
ואז מתחילה סאגה שבה כל אחד בנפרד ניגש לשילה ומנסה להסביר לו שהוא לא היה בסדר, והוא עומד מול כל הטיעונים שלהם בכנות, רהיטות וכבוד. אפילו נועם מנסה לתת הרצאה על מוסר, שזה אירוע מכמיר לב, כי הוא באמת שכנע את עצמו שבבית נשאר מי ש"ראוי" יותר, ושהקהל אוהב אנשים טובים. אסור שזה יקרה יותר. היה ממש מייאש להקשיב לנוירונים הבודדים שלו במוח נשרפים כמו יתושים עייפים על מנורה סגולה.
עידן ישר קופץ על ההזדמנות להוציא קריזה על שילה, ונכנס בפול פאוור לוויכוח, מייצג, כהרגלו, את הגישה של "אני דואג לעצמי אחרון". 1. אני לא קונה את זה, ו-2. שונאת את האתוס הקורבני שמסתתר מאחורי המשפט "אני רוצה לנצח כמו גבר, בקרב פיירי". זה ממש לא גברי, זה ילדותי וחייבסי.
הריב היה מאד פואטי: "תקנה ביצים בתקציב כי לא נראה לי שיש לך", "תקנה אף אדום של ליצן לך תצחיק ילדים" (אור), "על הגבריות שלי כל הבית פה יסכים" (אולי חוץ מאמילי), "אגואיסט שלוקח חסינות" (עידן), "גבר נמדד במילה שלו אז תנסו לעמוד במילה שלכם לפני שאתם מדברים", "אתה תגובה אלרגית של התוכנית הזאת" (שילה לוקח את המדליה).
רק אחרי הפואטרי סלאם המשובח הזה יצאה האמת - מה יצאה? מכל החורים יצאה, ממש כמו בקלקול קיבה חמור, והמראה היה בהתאם. עידן לא כועס שלקחו לו את אמילי, כי הרי אם הוא רוצה אותה היא שלו - הוא כועס שגבר אחר השתין על הטריטוריה שלו. לא משנה שהוא עשה בדיוק את אותה הטעות שעשה פעמיים קודם לכן, אותה טעות שגרמה לו להיות מודח, אותה טעות שהוא נכנס לתקן. וזה בדיוק מה שהוא עשה גם בפעם השלישית, כל פעם מחדש מספק לראות את אמילי מתמודדת עם זה כמו מלכה, מצד אחד אומרת מה היא מרגישה, מצד שני לא שוכחת מה היא רוצה. באמת, אני גאה בה.
אחרי שהטריק הקבוע לא עבד עם אמילי וגם לא עם שילה, שלא משנה מה יגיד עידן - באמת היה יותר מבסדר. הוא אשכרה ביקש ממנו את ידה של אמילי, וקיבל, והכי גרוע, הוא גם זוכר היטב את השיחה שלהם בנסט. עידן טוען שלא אמר "אם היא מאושרת אני מאושר", ומכחיש גם שלחצו ידיים והתחבקו, והכי גרוע, הוא לא זוכר שאמר לשילה שהוא "גבר" כי פנה אליו ושאל אותו. והוא משקר בכל הסעיפים.
מישהו דיבר לאמילי? פחות. לא זכרו שהיא יושבת שם עד שהיא קיבלה עצבים וביקשה שיסתמו כבר, כמובן לא מוקדם מדי - קודם היא דאגה להתפנן על זה ששני גברים רבים עליה, ולשמוע את כל הפרטים החשובים: "אתם לא תשבו ותנהלו עלי דיונים כאילו אתם קובעים" היא אומרת לעידן, וכשהוא מבקש ממנה לבוא איתו 'לדבר קצת' היא עונה לו "על מה יש לדבר? יש לך משהו לחדש לי?" על זה התגובה היא "את יודעת מי אני" (מה קשור, אח שלנו, מה קשור), ואמילי עונה לו: "אז לא רלוונטי".
וזה לא נגמר: הסכין ננעצה וגם הסתובבה - אמילי מקבלת השמעה של השיר שלה "רוקדת בגשם", שהוא בדיוק המונולוג הנכון בזמן הנכון להשמיע לבחור שאכזב אותך שלוש פעמים ולהרים לעצמך. שיר חמוד ממש. בזמן שכולם מחמיאים לה וגאים בה, התגובה של עידן היא להישאר במיטה ולבכות - לא מהתרגשות בשבילה כמו מי שאוהב אותה ומפרגן לה, אלא כמו אפס שמתבאס שהפסיד בקרב כי נחשף בשקריו וחולשתו.
ואחרי שהוא מיילל בשירותים (כמו גבר) מה היה לו להגיד בחדר האח? "כתבו עלי שיר, אה?". אין, הבן אדם לא מסוגל לחשוב על מישהו חוץ מעל עצמו. "אני לא מסוגל לפגוע בה" הוא כל הזמן אומר, וזה כל מה שהוא עושה מתחילת העונה. פוגע בה, מעכב אותה, ומתעלם מהצרכים שלה. במסווה של הגנה עליה הוא מגן אך ורק על עצמו, כי הוא לא רואה אותה ממטר.
ומה הכי מבאס? שעידן עדיין נתפס כבחור הטוב, למרות כל הגזלייטינג ולמרות ששלוש פעמים הוא השלה את אמילי, ושלוש פעמים ברח ברגע האחרון ושבר לה את הלב. אז אני טים שילה, לגמרי, גם כבן זוג לאמילי, ובעיקר כאדם. באמת, עידן הגזים כבר מזמן, וכל הזמן רק סולחים לו. אומר "סליחה, זה לא מגיע לך", אבל ממשיך לעשות לה את זה. סבא נתן היה אומר "או שתחרבן או שתרד מהסיר", וואלה, עידן חייב לרדת מהסיר ולהודות שיש לו עצירות. די, הסרחת מספיק.