"אם הייתי גבר אולי היה לי יותר קל", שרה המוזיקאית וזוכת פרס אקו"ם מאי ספדיה, בשיר שכתבה עם גיל ויין ואביחי ג'רפי והוציאה הקיץ, המותח ביקורת על גברים ועל שוביניזם. השיר "אם הייתי גבר" הזכיר בשמו את הלהיט "If I Were a Boy" של ביונסה, לו ביצעה ספדיה גרסת כיסוי בתחילת דרכה, כמתמודדת באקס פקטור ב-2013. "כל אחד מהשירים מדבר על משהו אחר", מבהירה ספדיה. "השיר 'אם הייתי גבר', שאגב נכתב עם גבר, קשור למשפט שאני כל הזמן אומרת: איך תמיד אני רוצה להיות גבר, כי זה היה מקל עליי בכל כך הרבה מישורים בחיים. אם הייתי גבר, יכול להיות שהיה לי ישר הרבה יותר ביטחון ולא הייתי צריכה לבנות אותו. יכול להיות שהיה לי יותר קל במובנים של משפחה, כי הטבע הוא הטבע, ואין לי איך לשנות אותו. יכול להיות שאם הייתי גבר, אז היה לי יותר קל להתמודד עם כל מיני דברים. אולי לא הייתי צריכה לחשוב פעמיים על איך אני מתלבשת או שלא הייתי צריכה להתקשר למישהו כשאני הולכת לבד ומרגישה חוסר ביטחון. זה דברים שגברים בכלל לא חושבים עליהם, אז רציתי להעלות את זה למודעות".
למרבה הצער, גם אחרי תנועת מי-טו המבורכת עדיין רבים מאוד מקרי האלימות, הניצול והפגיעות המיניות כלפי נשים.
"יש בזה קושי. בתחילת הדרך, לפעמים הייתי קובעת עם בן אדם סשן ופחדתי ללכת לשם או שלא הלכתי. זה דברים שאת חושבת עליהם. את מגיעה לבן אדם הביתה או לאולפן, את לא באמת יודעת את הכוונות האמיתיות שלו וזה פשוט מפחיד. היום זה קורה לי פחות מתחילת הדרך אבל הדבר הזה קיים גם היום. זה יכול להתקיים גם רק במבט לא נעים".
בנוסף לשירה ולכתיבה את גם מפיקה מוזיקלית את עצמך. עד כמה זה מאתגר וקשה להיות אישה יוצרת ומפיקה בתעשייה מאוד גברית?
"בהתחלה זה היה מאוד מאתגר. אני לא יכולה להגיד לך בוודאות שזה איתגר אותי כי אני אישה. יכול להיות שזה היה מאתגר אותי גם אם הייתי גבר. אני חושבת שבהתחלה, כמפיקה בעולם סופר גברי, היו אנשים שיכלו לקחת אותי קצת פחות ברצינות. זה מקצוע שמצריך ממך המון נפשית. אני חושבת שהרבה פעמים נשים בכלל לא חושבות שהן יכולות להפיק. התחלתי להפיק בשלב מאוחר יחסית מתוך רצון לא להיות תלויה באף אחד".
קצת יותר מעשור לאחר אותה הופעה שלה ב"אקס פקטור" שלא הובילה לפריצה שלה כזמרת ולאחר שהפכה בהמשך לאחת מיוצרות השירים המצליחות בישראל ("יוניקורן", "השמלה החדשה שלי"), מאי ספדיה חוזרת עכשיו לחלומה הגדול ביותר - לשיר בקדמת הבמה. בימים אלה היא מוציאה אלבום בכורה שכדאי לשים לב אליו, "כאילו אין מחר" שמו, ומזכירה שיש לה את זה גם בשירה עוצמתית ואמיתית. ספדיה כתבה, הלחינה והפיקה את רוב השירים, ומשתפת פעולה באלבום עם אמיר דדון בדואט "לבן טהור" ועם דניאל סלומון, שכתב והלחין עם ספדיה את "רציתי שתדע" אותו גם הפיק מוזיקלית. אם בניים דרופינג עסקינן, נזכיר גם כי השחקן דורון בן דוד ("פאודה") משחק בקליפ היפה לשיר הפותח באלבום, "תשכח מהכל". "אני מאוד נהנית לכתוב לאמנים אחרים, אבל החלטתי לקחת הפסקה מזה", אומרת ספדיה בריאיון לוואלה תרבות. "בכל השנה האחרונה לא כתבתי בכלל לאחרים כהחלטה מודעת למרות שהרבה חברים שלי מהתעשייה ביקשו שאכתוב להם, אבל התמקדתי במוזיקה שלי".
בקרוב תהיי בת 30. מה שמזכיר את אהוד בנאי ששר את "הילד בן 30" ופרץ אחרי הגיל הזה. את הצלחת מאוד ככותבת אבל עוד לא התבססת כזמרת. אולי אפשר להתעודד מבנאי שזה יכול לקרות גם בגיל מאוחר?
"האמת היא שרק עכשיו הוצאתי אלבום. אני לא כוכבת פופ. אני יותר מתעסקת באמנות. זה שני מגרשים שונים. יש לעשות אמנות מהמקום של האמנות ויש את היותר כוכבנות וזה שני תחומים שונים. אני יכולה להגיד לך על עצמי שהבנתי באיזה מקום אני נמצאת, באיזה מקום הלב שלי נמצא. רק עכשיו הוצאתי אלבום. אתקדם בקצב שלי".
יש בך סוג איזו קנאה בהצלחה של שירים שכתבת לאחרים? היית רוצה לשיר חלק מהם בעצמך?
"לא, מה פתאום. הכי לא. תראה, כל אחד מורכב מ-DNA שונה. כשאני נכנסת לחדר וכותבת למישהו שיר, אז אני קודם כל מבינה מי הבן אדם לעומק. אני מתאימה לו את הדבר. ברור שיש שם גם ממני כי אני כותבת את זה אבל בסוף מה שיוצא זה תמיד למידותיו של האמן עצמו".
דורון מדלי "נדחף" וגנב פוקוס גם ממך על חלקו ביצירת "יוניקורן". אמנם בתעשייה את ידועה כאחת מכותבות השיר, בקהל הרחב פחות. זה משהו שמבאס אותך, שההמונים לא מזהים אותך עם הלהיטים שכתבת? אולי לא יחצנת את עצמך במינונים של מדלי?
"זה לא שלא יחצנתי את עצמי, אני פשוט פחות מתעסקת בדברים האלה. אני באה לעשות את המוזיקה שלי ולכל אחד יש את המקום שלו. אני לא שמה את עצמי במקום של תחרות. השיר הזה לא היה קורה אם ארבעתנו לא היינו בחדר. אני חושבת שכל אחד מגיע לו את המקום שלו. האם יותר או פחות אנשים מכירים אותי ברחוב - זה לא משהו שאני מתעסקת בו".
גרסת כיסוי שלך ל"יוניקורן" היתה יכולה להיות קלף מנצח די בטוח באלבום החדש, אבל נמנעת מללכת על בטוח במקרה הזה. היתה לך התלבטות אם להקליט גרסת כיסוי כזאת?
"לא שקלתי לעשות את זה. השיר 'יוניקורן' מונח במקומו. בהופעות שלי אני מבצעת את השיר בגרסת פסנתר. כשכתבנו את השיר, הגעתי הביתה לאולפן שלי וכדי לדעת אם השיר טוב בהרגשה שלי, ניגנתי אותו על פסנתר כדי להבין אם הוא מרגש אותי. אני ממש זוכרת את הרגע הזה שבו ניגנתי אותו על פסנתר ואז הבנתי שאני חושבת שזה השיר שיבחרו. אני מבצעת אותו כך בהופעות שלי, אני מאוהבת בשיר הזה אבל לא הרגשתי שנכון אמנותית ש'יוניקורן' ייכנס לאלבום שלי ואני מאוד נאמנה למה שנכון מוזיקלית לדעתי".
את עוקבת אחרי "הכוכב הבא לאירוויזיון" השנה? מי לדעתך צריך לייצג אותנו השנה בתחרות - ואלרי חמאתי לבד, ואלרי חמאתי בדואט עם זמר יהודי ברוח הדואט של אחינועם ניני ומירה עווד שייצג אותנו באירוויזיון או בכלל נציג אחר?
"האמת שאני לא עוקבת אחרי התכנית. אני בטח איחשף לזה בשלבים יותר מאוחרים, לקראת חצי הגמר. לדעתי מה שחשוב לשלוח לאירוויזיון זה מישהו שיידע לייצג את ישראל בצורה אותנטית, כנה, שתעביר את המסר לכל העולם. צריך גם כוח נפשי מאוד גדול להתמודד עם הדבר הזה, זו לא הופעה רגילה. זה כרוך בעוד כל כך הרבה דברים חוץ מלשיר. אני חושבת שואלרי יכולה להיות מדהימה באירוויזיון. בעיני היא זמרת על ומהממת, אז למה לא?".
הקריירה שלך כזמרת הוזנקה כשהוצאת את השיר "הלוואי ולא תהיה לך אף אחת", שנשמע די שונה מהחומרים החדשים שלך. מה לדעתך תפס בשיר הזה?
"אני חושבת שזה בגלל שהשיר מאוד ישיר, יש בו איחול שלא נעים לשמוע אותו והוא מייצר קצת אנטגוניזם, אבל יש בו גם אמת שמרגישים, כשיש סיטואציה כזאת. להגיד 'הלוואי ולא תהיה לך אף אחת' זה איחול נוראי. זה לא משהו שאני באמת מאחלת למישהו, אבל באותו רגע זה מה שהרגשתי. השיר הזה, שכתבתי עם גיל ויין, התחיל כ'אין לך עוד אף אחד חוץ ממני', זה היה משפט של גיל. אמרתי לו, בוא נשנה את זה ל'הלוואי ולא תהיה לך אף אחת' ומשם התגלגלנו לשיחה על הדבר הזה. אני מרגישה שהמוזיקה שלי באלבום הנוכחי קיבלה שינוי מאוד משמעותי מאז 'הלוואי ולא תהיה לך אף אחת' ומכל מה שעשיתי בעבר. אולי בגלל שאני השתניתי אז המוזיקה משתנה איתי ביחד. האלבום הזה מדבר יותר על חוויות של אמת, קושי ותקווה, יש פה הרבה תהיות, הרבה התבוננות. הוא לוקח למקום קצת אחר מהעולמות שהייתי בהם".
עם או בלי קשר לשינוי שעבר עליך בשנים האחרונות, באלבום החדש, בשיר "איפה אתה", כתבת ושרת: "תראה איך הצלחתי להיות/ מי שאני/ בלי להתפשר". מאיפה נבעו המילים האלה ובאיזה מקומות בעבר נאלצת אולי להתפשר?
"אני התפשרתי הרבה אבל לא בצורה מודעת. פשוט התבגרתי מאוד בשנתיים האחרונות. פעם הייתי שרה בצורה מסוימת ויכולתי לעשות כל מיני דברים שהם לא באמת אני במקור, אבל זה משהו שיכולתי להבין רק תוך כדי התבגרות. פעם הוצאתי שיר שאני לא שלמה איתו מתוך אי נעימות כזאת או אחרת. אני באופי שלי הייתי בן אדם מאוד מרצה והיום אני כבר לא ככה".
שיר אחר באלבום הבכורה שלה, "חיילת של אושר", שספדיה כתבה עם אביחי ג'רפי, כולל את הבית: "אני חיילת של אושר/ אבל עריקה כבר שנים/ נשארתי ערה עד הבוקר/ במיטה כפיות עם שדים". "זה שיר שנכתב לגמרי בעקבות השבעה באוקטובר", אומרת ספדיה. "מאז השבעה באוקטובר אני מרגישה שאני כל יום לומדת מחדש איך לחיות. כל פעם כשהלכתי לישון רצו לי הרבה מאוד מחשבות עד שנרדמת וזה הגיע מהמקום הזה".
שבוע וחצי אחרי השבעה באוקטובר, הוצאת שיר בשם "עם ישראל חי". למחרת, רצה הגורל, אייל גולן הוציא שיר אחר בעל אותו שם. זה צירוף מקרים מפתיע או פחות מפתיע בגלל בחירת שם קצת קלישאתית?
"בחירת השם היא לגמרי קלישאתית, חד משמעית, אבל לפעמים יש משהו בקלישאות שאני אוהבת. זו גם קלישאה לכתוב שיר שהוא שיר תקווה, אבל האם אני צריכה את התקווה הזאת בחיי? התשובה היא כן. לא ידעתי שאייל יוציא שיר בשם הזה, אבל אחרי השבעה באוקטובר המשפט 'עם ישראל חי' נאמר לא מעט לכן זה משהו שנראה לי הגיוני וזה לא כל כך הפתיע אותי".
בנוסף לכתיבת "חיילת של אושר", באילו דרכים נוספות טבח השבעה באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו השפיעו עלייך כיוצרת?
"עד היום אני לא מצליחה להבין את זה. שמעתי סיפורים והתנדבתי לא מעט ואני עדיין לא מצליחה להבין איך דבר כזה קרה. זה טלטל את עולמי כמו שזה טלטל את עולמה של כל מדינת ישראל. אחרי השבעה באוקטובר היו שבועיים שכמעט ולא יצאתי מהבית ולא הצלחתי לתפקד בצורה טובה. רק דיברתי עם אנשים ושמעתי סיפורים והייתי מול הטלוויזיה עם הרבה מאוד חרדות ממה יקרה. זה היה לופ אינסופי. זה מאוד השפיע עליי ורוב האלבום שלי נכתב אחרי השבעה באוקטובר. גם האלבום לא בהכרח מדבר על המלחמה זה משהו שנמצא שם ומרחף מעל כל השירים. הנה עוד קלישאה: לגמרי מצאתי את התרופה שלי במוזיקה. בשבילי זה יותר טוב מאלף פסיכולוגים. לא הפסקתי ליצור מאז. הצלחתי לפרוק הכל דרך המוזיקה וככה התמודדתי עם הדבר הזה".
השיר "לי לא אכפת" שביצעת השנה במסגרת הפרוייקט של עידן רייכל וגם יצרת אותו עם רייכל, הוא אחד הרגעים הכי מוצלחים באלבום שלו. הוא נשמע במידה מסוימת כשיר אבל.
"יש בזה משהו נכון. השיר הזה באמת נכתב על מישהו שלא נמצא כאן יותר. אני מאוד מאוד מחוברת לשיר הזה ואוהבת אותו. אחרי שאני ורייכל כתבנו את השיר ביחד, עידן אמר לי 'בואי תקליטי אותו עכשיו' שיהיה לנו סקיצה. אמרתי לו, 'לא, אני אקליט בבית'. הוא אמר לי, 'בואי תקליטי עכשיו את הסקיצה'. שרתי את זה פעם אחת, מההתחלה עד הסוף, וזה הטייק שנשאר בהקלטה באלבום. היה שם איזשהו קסם של כאב מסוים. תמיד יש משהו בהקלטות הראשונות שאי אפשר לשחזר".
בתחילת החודש עלתה בכאן חינוכית הסדרה הקומית "הסדרתיים" שיצרו רשף שי ויגאל שפירא, והוא כולל שיר שכתבת ושרת בשם "הביתה לחזור". מהו משמעות השיר הזה מבחינתך?
"כשהתכנית היתה בעבודה, התקשר אליי אמיר לקנר המדהים שהוא גם המנהל המוזיקלי של התוכנית. הם היו מאוד בלחץ ליצור הרבה שירים בזמן קצר ורצו עוד כמה כותבים. נעניתי לזה בשמחה. אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות זה לכתוב מוזיקה לסרטים או לסדרות. עם הזמן, חשבנו שיכול להיות מגניב שאשתתף בפרק 9 שבו מופיע גם השיר. נתנו לי לכתוב על סצנה על מישהי, ששומעת שיר שמתנגן ברקע שמזכיר לה שהיא רוצה לחזור הביתה. זה ישר שולח אותי למקומות רגשיים של הסיטואציות עם החטופים. זה גם שולח אותי למשמעות הנוספת של לחזור הביתה כי זה לא רק החזרה הביתה אלא גם הרגשת נחת ושלווה שזה משהו שלא חווינו הרבה מאוד זמן. לא יכולתי שלא להכניס את זה בין השורות".
היית רוצה לייצג את ישראל באירוויזיון כזמרת?
"כרגע זה משהו שאני פחות רוצה, אבל לכתוב שוב שיר לאירוויזין אני לא פוסלת בכלל, מאוד נהניתי מזה. זאת אחד הפרוייקטים הכי כיפיים שעשיתי".
היית הולכת שוב לריאליטי מוזיקלי כמו "אקס פקטור"?
"נכון, זאת לא הייתה אני במאה אחוז אבל זאת הייתי אני באותה תקופה. באותה תקופה הייתי חשופה לדברים האלה. זה משהו שהיום לא הייתי עושה כנראה, אבל אי אפשר לדעת, יכול להיות שעוד שנה אני אגיד, יאללה בא לי ללכת לריאליטי. עכשיו אני לא חושבת לך שזה משהו שיכול לקרות, אבל אנחנו משתנים ואנחנו גדלים והדברים משתנים ביחד עם זה. מאז גיל 18 כמעט הכל השתנה בי. אני קצת לא אוהבת לראות את עצמי פעם. תראה, אני לא יכולה לשפוט את עצמי גם כי הייתי הרבה יותר צעירה וזה לא פייר לשפוט את עצמי אחורה אבל אני אדם אחר לגמרי".
מה היית אומרת למאי ספדיה בת ה-18 שלא הצליחה להמריא ב"אקס פקטור"?
"הייתי אומרת לה שהכל בא בזמן".
מאי ספדיה תופיע ב-23 בינואר ב"אוזן" בתל אביב