בזה אחר זה, ממש כמו כתבי אישום בבית המשפט, הובאו בפני יעל, מעיין וגלעד סיפורי השידוכים של שמונת זוגות העונה כדי שידונו בהם פומבית בשנית וייקחו אחריות על השידוכים האיומים שהם עשו. המשפטים שנאמרו על ידי הפסיכולוגים הרגישו כאילו נלקחו הישר מוועדת החקירה הממלכתית שעדיין לא קמה פה: "אנחנו רואים מה בישלנו", "זה לא פשוט לצפייה גם עבורנו" ו"אנשים בבית חרדים לזוגות" - כולם משפטים שנאמרו בתחילת התוכנית, ולדעתי מסתירים עובדה אחת פשוטה: כל משתתפי התוכנית חסמו אותם בוואטסאפ ובטח עמלים בימים אלה על כתב תביעה.
אם מישהו קיווה שבצפייה חוזרת כל האירועים הקשים שראינו העונה אולי יתגמדו, הפרק של אתמול היה תשובה ניצחת - לא. מדובר בקבוצה של זוגות שברובם לא מתאימים בעליל, וסביר להניח ש-99.9% מהם לא היו מחליקים ימינה זה על זו בטינדר. טוב, אולי חוץ מרוני שהייתה מחליקה ימינה ואז מתחרטת, מוחקת את האפליקציה, ואז מורידה אותה מחדש. בכלל, העונה הנוכחית גרמה לי לחשוב על משהו שקינן בלבי עוד הרבה קודם - וואלה, מי בכלל חשב שפסיכולוגים צריכים לשדך בין זוגות? כאילו, יש סיבה שגם ביומיום אנשים הולכים לפסיכולוג כדי לדבר על הדחיפה להישגיות שקיבלו מההורים שלהם או על בן זוג מתעמר, ולא בשביל למצוא את בן או בת הזוג המושלם/ת. המפגש המשולש אתמול, שנתן הצצה מעמיקה יותר לתהליך קבלת ההחלטות של השלישייה הזאת, הפך את זה להרבה יותר ברור - זה שאתם יודעים להציג לנו מאיפה נובע הפחד של בר מכישלון והקושי של אור עם ביקורת, לא אומר שאתם יודעים למצוא להם את הפרטנר המתאים. ולא, זה שבשלב מסוים המתח המיני התעורר ביניהם לא הופך אתכם לגאונים גדולים בשידוכים. לפעמים זה פשוט מתפלק.
כמות הצידוקים המופרכים שניתנו על ידי הפסיכולוגים אמש - וכשאני אומר "הפסיכולוגים" אני לרוב מתכוון ליעל, כי היא לא נתנה הרבה מקום לשניים האחרים - הייתה שיא השיאים. למשל, קיבלנו עוד הצצה אל מאחורי הקלעים לשידוך של איילה ושחר, הזוג חסר המזל של העונה, שמביא איתו טראומות טריות של מוות (היא עם 7 באוקטובר, הוא עם 7 באוקטובר + אביו שנפטר). מסתבר שהפסיכולוגים פשוט התרשמו מכמה שהשניים האלה טובים בקבוצה, עד שהם חשבו שיהיה מעניין לראות את הדינמיקה שלהם כצמד. רוצים לומר - חיכינו שיפתחו את "חתונמי" גרסת הפוליאמוריה, אבל זה לא קרה, והיו לנו שני חבר'ה שאוהבים לשיר, אז ניסינו. אפילו במבט חוזר על תהליך ההתאמה בין רוני לשקד, למשל, אי אפשר היה למצוא שום צידוק לחיבור בין השניים האלה. כמו שלמדנו העונה, לפעמים הפכים פשוט לא מסתדרים, ואין שום סיבה לערבב בין מישהי ישירה ואגרסיבית לבחור רגיש - אלא אם רוצים לגרום לו לבכות, ואז זה דווקא סבבה.
הפיל בחדר היה כמובן השידוך בין איזבל ונועם, שני אנשים שהמציאות של התוכנית נכנסה בהם כל כך חזק, עד שבא לי להיות מאוד זהיר במה שאני כותב עליהם. אם כמוני ציפיתם לשמוע איך לעזאזל הפסיכולוגים חשבו שהם יוכלו לדחוף לאיזבל מישהו שהיא נרתעת ממנו ושזה יעבור בשלום, אז התשובה היא - הם לא חשבו על זה. להגנתם, המכתבים והמתנות שהם נתנו זה לזו לפני החתונה התאימו ממש, אבל לצערם אנחנו לא בעונה שבה מחתנים בין חפצים, למרות שעם שרשרת ההצלחות שלהם יש סיכוי שצריך לכוון לשם.
בכלל, אם יורשה לי לעשות פסיכולוגיה בגרוש לפסיכולוגים שלנו - ומה יותר כיף מזה - אז אין ספק שמילת המפתח שליוותה את המפגש הייתה "השלכה". כל ביקורת שהופנתה כלפיהם זכתה למניפולציה מהירה שהסבירה למה הבעיה היא בכלל במשתתפים עצמם. יעל, למשל, בכלל לא האמינה שאסף, הנרקיסיסט שכל כך רוצה מישהי שתאשר לו כמה הוא הדבר הכי חשוב ומיוחד בעולם, יגיד כן לשידוך עם מינדי - שיש לה ילד בן 17 ואמונה בדברים אחרים שהם לא בן הזוג שלה. ומינדי, שהיה ברור שתתקשה עם הפגנת חיבה גופנית מול המצלמות, שודכה למישהו שרק צריך חיזוקים, כי לתפיסת המומחים שלנו היא פשוט הייתה צריכה "מיץ אומץ". אני לא מתיימר להבין בפסיכולוגיה יותר ממה שלמדתי בכיתה י' וסרטונים מצחיקים שאני מוצא בטיקטוק, אבל יש לי תחושה שעם כל השטויות שהחבר'ה האלה אומרים, עדיפה כבר מועצת החכמים מהמאה ה-17 שמופיעה ב"וואערט".
כדי להוסיף שכבה נוספת של מיס מאץ' לעונת ה"וואלה, דווקא מגניב לי לישון באלכסון", גם הדינמיקה בין יעל, מעיין וגלעד נראית ככזו שהייתה צריכה לעבור בחינה מחדש של השדכנים של ההפקה. יעל, הוותיקה בחבורה, היא ללא ספק בעלת הבית בשלישייה הזאת, שמצפה לשמוע "אמן" מיד אחרי כל פרשנות שהיא נותנת. אבל גלעד, פוחז שכמותו, חולק עליה לא פעם. היה מעניין לראות איך הם מנסים להסביר את השידוך הלא מבריק בין חן וברק - עוד אחד הזוגות הפחות קרינג'יים העונה - בכך שהרגישות שלה היא על פני השטח, והרגישות שלו היא מתחת לפני השטח. מרוב דיבורים על רגישות, נראה שהפסיכולוגים לא ממש רגישים לדעות זה של זו, וכנראה יש סיבה שסיימנו עם עונה של זוגות שיתקשו לסבול זה את זו עד פרק ההחלטה.
מה שכן, נראה שיעל סיכמה עם ההפקה על מילת ביטחון שהיא הביאה איתה לספיישל הזה - "ניר והגר". כן, בכל פעם שבה הרגישה שכל התפלפלות פסיכולוגית אחרת לא יכולה להסביר את השידוך שהם עשו, יעל שלפה את ניר והגר מהזיכרון הקולקטיבי של כולנו, כאילו רוצה להרגיע אותנו: תראו, גם זוג שנראה בתחילה כמו תאונת רכבת יכול לסיים בסוף כבעל ואישה+2. מי שחשב שההתעמקות במאחורי הקלעים של השידוכים האלה תאיר אותם באור חיובי יותר, קיבל תמונה עגומה יותר. ממש כמו 7 באוקטובר, שבו גם הפסיכולוגים השתמשו כתירוץ, לפעמים טראומה לא נהיית קלה יותר עם הזמן.