במאבק בין האש והמים, מה שנותר בסוף זה הרבה מאוד אוויר. אוויר כמו הבאזז הלא-קיים סביב עונת המשפחות הראשונה של "הישרדות" בישראל; אוויר כמו הרייטינג שדשדש לאורך העונה סביב נתון חד-ספרתי (טירוף מוחלט כשמביאים בחשבון את עלות ההפקה); ואוויר כמו המתח הלא-קיים שליווה את ההכרזה על השורד האחרון.
פרק הגמר של "הישרדות: באש ובמים", ששודר אמש ברשת 13 - ובמקרה הזה, תרשו לי לא לאמץ את המונח "אירוע" - היה זיקוק של כל הרעות החולות של העונה הכושלת ביותר מאז הגיע הפורמט לישראל.
גם אם אינכם נמנים עם המעריצים המושבעים של הגרסה האמריקאית, שעונתה ה-48 עדיין מצליחה לעורר עניין ואפילו גרמה למיליוני צופים לבכות בשבוע שעבר - אין מנוס מלהודות שהעונה הנוכחית של "הישרדות" ישראל מסמלת אובדן דרך משמעותי בריאליטי שרשם לעצמו שורה לא מבוטלת של הישגים לאורך השנים.
הבחירה בניצן ירושלמי - שורד פיזי, סחבק ומלא בקסם - כשורד האחרון, לא הייתה אמורה להפתיע אף צופה. כשמולו עמדו אור שורק החיננית אך הנגררת, ושי לניאדו האסטרטגית אך חסרת הכישורים החברתיים, היה ברור שהמושבעים, שביניהם גם בני משפחות של שלושת השורדים האחרונים (מה שלפחות במובן הזה יצר מצב הוגן), יבחרו באופציה המיינסטרימית ביותר: הבחור שהכי מזכיר את טרזן.
אם הייתה תקווה שאולי, כמו בתהליך שעברו שורדים מעבר לים - שבהתחלה ראו במהלכים אסטרטגיים "קרים" כבגידה ולאחר מכן הבינו שמדובר בפורמט שהוא גרסת האי הבודד של משחק פוקר - נראה כי השורדים הישראלים מסרבים לשחרר מהאידיאלים. גם העונה, מי שניסו לדבר על מהלכים כדי להתקדם במשחק (או "קסקסות", כפי שקראה להם שי), נתפסו כשחקנים לא הוגנים, מלוכלכים, ואף זכו לשיימינג במועצת השבט.
התוצאה? "הישרדות" ישראל נותרה פורמט ששם את הכוח הפיזי במקום הראשון, ומשליך לאחור כישורים מנטליים ושכליים. מה שאומר שכבר במבט חטוף על תמונות היח"צ של השורדים בתחילת העונה, אפשר היה לנחש שמי שישבו במועצות האחרונות הם האנשים עם מסת השריר הגבוהה ביותר.
במהלך העונה רבים ניסו להסביר את פשר ההתרסקות המפוארת שחוותה התוכנית השנה. אחד הטיעונים שחזרו על עצמם הוא שבזמן שכל כך הרבה ישראלים נאבקים על החזרת יקיריהם מהשבי בעזה - ואחרים "רק" מתגעגעים לבני המשפחה שנמצאים במילואים - אף אחד לא רוצה לראות ריאליטי שמחלק משפחות לשבטים.
זה טיעון יפה ומעניין, אך לא כזה שמחזיק במציאות. בפועל, "באש ובמים" לא באמת העמידה את הקשרים המשפחתיים למבחן. הצמדים שבאו מהבית אמנם חוו אינטנסיביות יוצאת דופן שאמורה לגרום לכל אדם לדלג על מפגשים משפחתיים לתקופה הקרובה, אך כמעט תמיד שמרו על משפחה כערך עליון - ובמובן הזה, אין יותר סחי וישראלי מזה.
העונה הנוכחית של "הישרדות" הייתה פשוט עונה מאוד לא טובה - בעיקר בגלל הליהוק, שהדגיש הרבה מהבעיות המובנות של הגרסה הישראלית. כדי להחזיק עונה חזקה ומעניינת של "הישרדות", הפורמט היה צריך הרבה יותר שורדים כמו שי, עומרי וציון - שמכניסים אקשן ודרמה - ופחות שורדים כמו התאומות שורק או האחים ירושלמי.
שלא תבינו לא נכון, גם שי רחוקה מלהיות שורדת מושלמת. בעוד הסלוגן של הגרסה האמריקאית הוא "Outwit. Outplay. Outlast" - כלומר, השורדים צריכים לזכות בהערכה ובקול של אלה שהדיחו - שי אמנם עשתה את המהלכים הנכונים שהביאו אותה לשלישיית הגמר, אבל לא הצליחה לגרום לחבריה למשחק להעריך אותה מספיק כדי לפרגן לה את המיליון.
כדי לוודא הריגה לכל סיכוי למתח לפני הגמר - וזה עוד לפני שמזכירים את הפאדיחה, המאפיינת כל כך את רשת, שחשפה את שמות העולים לגמר מבעוד מועד - לאורך השבועות האחרונים שמענו יותר מדי מהמושבעים, כך שלא נותר שום מקום להפתעה.
יש כמה כללים בסיסיים שהופכים את הפורמט הזה לסיפור הצלחה עולמי, ומשום מה אצלנו ממשיכים לחשוב שאפשר לעשות את זה טוב יותר. שורדים שהודחו (כלומר, הלפיד שלהם כובה) לעולם לא ישובו למשחק. המושבעים לא אמורים לשוחח עם השורדים עד למועצת השבט האחרונה - שם מותר להם לשאול שאלה או להעיר הערה. הם שם כדי לצפות ולהכריע.
אצלנו, כאמור, יודעים טוב יותר. כך שהמודחים, שבילו יחד בווילה שבועות ארוכים, הגיעו לגמר כבר עם דעות, דילים ותכניות סגורות מראש.
וכמובן - אי אפשר לסיים בלי להזכיר את הרגע המביך שבו הסתיים משדר הגמר: בעוד גיא מכריז על ניצן כזוכה, הוריו קפצו לבמה כדי לחבק אותו - ונהדפו על ידי מאבטחים שלא ממש הבינו היכן הם נמצאים.
זו הייתה ישראליאדה במובנה הבוטה והחובבני ביותר - ואולי, רק אולי, בצדק. כך מסתיימת עונה שניסתה להרים "אירוע" גמר באולם ענק בתל אביב, אחרי שאפילו לא הצליחה להביא קהל לצפות בה מהבית.
